הצגת המקור של הדף "אדריכלות היי-טק"

{{מקורות|רמה=אין|תאריך=31 ביולי 2023|נושא=אמנות}}
{{סגנון אדריכלות
| תמונה = John Hancock Center 2.jpg
| כיתוב = [[מרכז ג'ון הנקוק]], שנת 1969, שיקגו
| מדינה = 
| מפה = 
| כיתוב מפה = 
| אזור גאוגרפי = 
| תקופה = 
| טווח תאריכים = [[שנות ה-70 של המאה ה-20]]
| מבנים עיקריים = מרכז ג'ון הנקוק
| סגנון אדריכלות קודם = 
| סגנון האדריכלות הבא = 
}}
'''אדריכלות ההיי-טק''', הידועה גם בשם '''אקספרסיוניזם מבני''', היא סוג של [[היסטוריה של אדריכלות המערב|סגנון אדריכלי]] '''מודרני מאוחר''' שהופיע ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. סגנון זה משלב אלמנטים מתעשיית ההיי-טק והטכנולוגיה ב[[אדריכלות|ארכיטקטורה]], הן כשיטות בנייה והן כאלמנטים חזותיים הלקוחים מעולם הטכנולוגיה. הסגנון משמש גשר בין ה[[מודרניזם]] ו[[אדריכלות פוסט-מודרנית|הפוסט-מודרניזם]]; עם זאת, נותרו שטחים אפורים באשר לתקופה המדויקת אליה יש לשייך את הסגנון כיוון שהגבולות בין זרמים אלה מטושטשים. חלק מנושאיו ורעיונותיו של סגנון אדריכלות היי-טק נקלטו מאוחר יותר בסגנון האמנות הנאו-פוטוריסטית ובתנועה האדריכלית.

בדומה ל[[ברוטליזם]], המבנים המשויכים לאדריכלות ההיי-טק הם לעיתים רבות מבנים החושפים את השלד הפנימי שלהם ובכך מראים בו זמנית את המבנה החיצוני והפנימי שלהם. אלמנט זה יוצר ניגוד בין שלדי הברזל הפנימיים של המבנה לבין קירותיו החיצוניים. דוגמה למבנה כזה הוא [[מרכז ז'ורז' פומפידו|מרכז פומפידו]] אשר לקח עד הקצה את רעיון זה של מבנה "חשוף". במקרה זה השימוש בפלדה "מבנית" הוא בחירה סגנונית או אסתטית.

== מטרות ==
אדריכלות ההיי-טק באה בגישה [[מרד]]נית, האומרת כי יש להראות את האלמנטים הטכניים של הבניין על ידי החצנה שלהם. דבר זה מדגיש את אחת המטרות של אדריכלות ההיי-טק - העברת המסר כי מבנה אינו חייב להיות מוגמר עד סופו ולרדת לכל הפרטים הקטנים על מנת להיות [[אסתטיקה|אסתטי]] או איכותי.

היבט נוסף של המטרות של אדריכלות ההיי-טק הוא האמונה המחודשת בכך שהטכנולוגיה יכולה לשפר את העולם ולא להפך. כלומר, חתירה לאסתטיקה תעשייתית חדשה המבוססת על המחשבה כי הטכנולוגיה היא התפתחות חיובית ולכן יש לעצב באמצעותה. היבט זה בולט במיוחד בתוכניות של [[קנזו טנגה]] לשיקום באמצעות [[אדריכלות מודרנית]] של אזורים שחרבו ב[[מלחמה]] או ב[[אסון טבע]].

== מאפיינים ==
מאפייניה של אדריכלות ההיי-טק השתנו במהלך הזמן אך בכל זאת קיימים כמה אלמנטים טכניים שנשמרו, אחד מהם הוא הסדר והפונקציונליות. לאדריכלים חשוב שהעיצוב לא יבוא על חשבון המטרה שלשמה הבניין נבנה.

כפי שנכתב קודם, אלמנט חוזר הוא הניסיון של האמן להחצין את השלד של הבניין ואת "איבריו הפנימיים" ולא להצניע אותם. דוגמה טובה לכך הוא [[מרכז ז'ורז' פומפידו|מרכז פומפידו]], המציג לראווה את צינורות האוורור הפנימיים שלו. אלמנט נוסף הוא השימוש בחומרים לא מעובדים כגון [[זכוכית]] ופלדה, אשר פופולריים מאוד בקרב אדריכלי הזרם.

===אדריכלות היי-טק בקולנוע===
בסרט [[בלייד ראנר]] משנת 1982, העוסק בטכנולוגיה ובעתידנות מנקודת מבטם של האנשים בתקופה בה הסרט נוצר, ניתן לראות כי יוצרי הסרט בחרו בסגנון אדריכלי המזכיר את אדריכלות ההיי-טק בעת עיצוב הבניינים הנמצאים ברקע הסצנות.

== אדריכלים ==
* [[נורמן פוסטר]]
* [[סנטיאגו קלטרווה]]
* [[רנצו פיאנו]]
* [[ריצ'רד רוג'רס (אדריכל)|ריצ'רד רוג'רס]]
* [[קנזו טנגה]]
* [[באקמינסטר פולר]]
* [[ולדימיר שוחוב]]

== גלריה ==
<gallery widths="180" heights="200" perrow="6">
קובץ:Flickr - paul bica - evening.jpg|בית המרקחת לסלי ל.דן ב[[אוניברסיטת טורונטו]] הושלם בשנת 2006
קובץ:Torre-agbar-nit.jpg|[[טורה אגבר]] ב[[ברצלונה]] הושלמה בשנת 2004
קובץ:HK HSBC Main Building 2008.jpg|HSBC, מבט מכיוון מזרח
קובץ:860-880_Lake Shore Drive.jpg|860-880 אגם שור כונן דירות, הושלמה 1951, שיקגו
קובץ:Lloyd's 14.jpg|בניין לוידס, שהושלם בשנת 1986, לונדון
קובץ:Berlin - ICC3.jpg|מרכז הקונגרסים הבינלאומי של ברלין נפתח בשנת 1979
</gallery>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.worldarchitecturemap.org/styles/modern-high-tech רשימת בנייני היי-טק]
* [https://web.archive.org/web/20060318172141/http://www.archpedia.com/Styles-High-Tech.html ערך Archpedia: אדריכלות הייטק]

[[קטגוריה:תולדות האדריכלות|היי-טק]]
[[קטגוריה:סגנונות באדריכלות|היי-טק]]