אדריכלות קונסטרוקטיביסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדריכלות קונסטרוקטיביסטית
אדריכל ולדימיר טטלין ועוזרו מול דגם של מגדל טטלין, אנדרטה לאינטרנציונל השלישי, 1919
אדריכל ולדימיר טטלין ועוזרו מול דגם של מגדל טטלין, אנדרטה לאינטרנציונל השלישי, 1919
מידע כללי
אזור גאוגרפי ברית המועצות
טווח תאריכים שנות ה-20 וה-30 במאה ה-20
מבנים עיקריים מועדון פועלי הרכבת, הבית הגדול בליטייני
סגנון אדריכלות קודם אדריכלות מודרנית
סגנון האדריכלות הבא אדריכלות סטליניסטית
בניין נרקומפין במוסקבה, תוכנן על ידי מויסיי גינזבורג ונבנה בשנים 1928-1932. אחד מבנייני הדירות הקונסטרוקטיביסטיים היחידים שנותרו על כנם (צילום משנות ה-30)

אדריכלות קונסטרוקטיביסטית הוא סגנון באדריכלות המודרנית ששגשג בברית המועצות בשנות ה-20 ובשנות ה-30 המוקדמות, כחלק מתנועת הקונסטרוקטיביזם. סגנון זה שילב טכנולוגיה והנדסה מתקדמים יחד עם מטרה חברתית קומוניסטית מוצהרת. הסגנון התחלק למספר זרמי משנה שהתחרו אחד בשני ונוצרו בו פרויקטים עיצוביים חלוציים שלא הגיעו לידי מימוש, כמו גם מבנים מוגמרים. תחילתו של הסגנון הייתה לכיוון התאורטי והאוונגרדי אולם במחצית השנייה של שנות ה-20, כשנדרשו האדריכלים לבנות בנייני מגורים, בנייני משרדים ומפעלים, קיבל הסגנון אופי מעשי יותר וחלק קווים משותפים עם הסגנון הבינלאומי.[1]

בסביבות 1932 ירדה קרנו של הסגנון וסגנון הקלסיציזם הסטליניסטי הפך לשולט בבניה בברית המועצות. בבנייני מגורים של האדריכלות הקונסטרוקטיביסטית, דוגמת הנרקומפיןמוסקבה) נעשה ניסיון לעצב את חיי הדיירים בעזרת תכנון הבניין: היה בו שיתוף בשירותים כגון: מטבח, כביסה, שטחי התכנסות וחינוך משותף של הילדים והושם דגש על שוויון בין המינים. כל אלו נזנחו בשנות ה-30 והוחלפו בתחיית ערכי המשפחה שהייתה חלק מהמשנה הסטאליניסטית.

תכנון ערים בעידן הקונסטרוקטיביסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שאפתנותן של רבות מהצעות האדריכלים הקונסטרוקטיביסטיים לתכנון שכונות וערים מן היסוד, מעטות הן הדוגמאות לתכנון ערים עקבי ומגובש שנוצר על ידם. רובע נרווסקיה זסטווה שבלנינגרד היה אחד מהמוקדים של האדריכלות הקונסטרוקטיביסטית. החל מ-1925 נבנו בלנינגרד בתי מגורים לפועלים וגם מבני ציבור. רבים מהקונסטרוקטיבסטיים קיוו לכך שבתוכנית החומש הראשונה (1928) וב"מהפכה התרבותית" שנלוותה אליה, תנתן להם אפשרות לבטא את רעיונותיהם האדריכליים, אך באותה עת נחלק הסגנון בין חסידי התכנון האורבני ובין אלו שנטו אחרי התכנון הלא אורבני, שהרעיונות הבולטים בו היו עיר הגנים והעיר הליניארית. נוסף לכך, ברוב המקרים הועדפו תוכניות פרגמטיות יותר, כמו למשל, בבניית העיר החדשה מגניטוגורסק שבהרי אורל בה הועדפו תוכניותיהם של קבוצת אדריכלים גרמנים, בראשות ארנסט מאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Allison Lee Palmer, The A to Z of Architecture, Scarecrow Press, 2008, p. 82-84