הצגת המקור של הדף "אהרן לפפה"

{{אישיות רבנית
| תאריך פטירה = [[1667]]
| מדינה = {{דגל|האימפריה העות'מאנית (1453–1844)}} [[האימפריה העות'מאנית]]
| תאריך לידה עברי = [[ה'שס"ד]]
| תאריך פטירה עברי = [[כ"ו באייר]] [[ה'תכ"ז]]
| תחומי עיסוק = מ[[רב|רבני]] [[יהדות טורקיה|טורקיה]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]
| תלמידיו = הרב [[יעקב בן נעים]]
| חיבוריו = בני אהרן
| בן זוג = 
}}
הרב '''אהרן''' בן יצחק '''לַפַּפָּה''' ([[ה'שס"ד]], [[1604]] - [[כ"ו באייר]] [[ה'תכ"ז]] [[1667]]), היה מ[[רב]]ני [[יהדות טורקיה|טורקיה]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]].

==חייו==

נולד ב[[מניסה]]<ref name=":0">[[יעקב בן נעים]], הקדמה לספר בני אהרן</ref> (נקראה בתקופתו גם: מגנסיאה או מגנציאה)<ref>[[בנימין פונטרימולי]] העיר תוך דיון בשם העיירה לעניין [[גיטין]]: "וגם בספר בני אהרן ז"ל שהיה רב המקום פעמים כתוב כך ופעמים כך לכמה גוונים..." (שבט בנימין, שאלוניקי תקפ"ח, אות רל"ב דף עו ע"ב)</ref> ולמד בנערותו בישיבתו של הרב יצחק אפומאדו. לאחר מכן נדד והיה [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של רבי [[אברהם מוטאל]] ב[[סלוניקי]]. למד גם בישיבתו של רבי [[יוסף מטראני]] ב[[קושטא]].<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=[[יעקב שמואל שפיגל]]|שם=רבי אהרן ב"ר יצחק לפפא|כתב עת=ישורון (מאסף תורני)|כרך=מז|שנת הוצאה=2024|עמ=תתפ-תתקנא|קישור=https://www.academia.edu/117806697}}</ref> שב למניסה לפני שנת שצ"ב, אז העיד על פרעות שנערכו בעיר ב[[שבת הגדול]].<ref>"יום שבת הגדול שנת שצ"ב בא הצורר העירה מנגאציא"ה ושלל שללה ובזז ביזה ויהודים איבדו רוב נכסיהם כלי כסף וכלי זהב והשוללים ישבו קצת ימי' בעיר..." (בני אהרן, שאלה לד)</ref> כיהן כרב וכדיין בעיר שנים רבות.<ref>[[דוד קונפורטי]], '''קורא הדורות''', ירושלים תש"ה, דף מה ע"ב</ref> 

באייר [[ה'תכ"ה]], נדד לאזמיר משום ש"צרות רבות תכפוהו מנוחה הדריכוהו בעיר מולדתו".<ref name=":0" /> שלוש שנים לאחר פטירת רבי [[יוסף איסקפה]], שנפטר בטבת [[ה'תכ"ב]], התמנה כרבה המשותף של [[איזמיר]], יחד עם [[חיים בנבנישתי]], בשל החלטת פרנסי העיר כי מעתה יכהנו בעיר שני רבנים; האחד יעסוק בדיני אישות ואיסור והיתר, והאחר יפסוק בדיני ממונות.<ref name=":1" /> אלא שזמן קצר לאחר מכן, אירעה בעיר פרשת [[שבתי צבי]], וכחלק מהמהפך שחולל בעיר, הכתיר את בנבנישתי, שתמך בו, לרב העיר הבלעדי:

{{ציטוט|תוכן=וביום ההוא פתע פתאום כרוזא קרא בחיל גזרת מלך הוא שכל החפץ בשלומו ורוצה בכבודו ילך לק"ק פורטוגאל יע"א וינשק ידי הרב מוהר"ר חיים נר"ו כי מיום ההוא והלאה הוא יהיה המוציא והמביא על כל ענייני העיר, ובשם הרב המוסמך מורינו יקרא...וכל הצמאים לראות את ישועת ה' בחשבם כי פקד ה' את עמו הלכו כולם במרוצה...ומהיום ההוא והלאה היה הרב מהר"ר אהרן נר"ו נרדף ונעלם יושב בתוך ביתו בקרן זוית כי ירא לצאת החוצה אפי' ללכת לבית הכנסת להתפלל בעשרה כי היו רודפין אותו מפני שלא היה מאמין, ומחרפין ומגדפין אותו והוא היה שומע חרפתו ואינו משיב...|מקור=אברהם אזכור, אזמיר תרמ"ט דף לה ע"א}}

בעקבות רדיפות ההמון נאלץ רבי אהרן לעזוב את איזמיר. עם זאת, רבי חיים מתייחס בספרו "בעי חיי" בכבוד לרבי אהרן, וכותב "דבר אמת והדת נתנה מפום ממלל רברבן החכם השלם [[סיני ועוקר הרים]] רב ועצום כמוהר"ר [=כבוד מורנו הרב רבי] אהרן לפפא..."{{הערה|בעי חיי, חו"מ חלק א, סי' קכ"ב.}}.

לאחר [[שבתי צבי#מאסרו של שבתי צבי|מאסרו והתאסלמותו]] של שבתי צבי והוקעתו על ידי הקהילות היהודיות, הסיר גם רבי חיים את תמיכתו בשבתי צבי, ופייס את רבי אהרן על עזיבתו את העיר. רבי אהרן שב לאיזמיר ונפטר שם בכ"ה באייר [[ה'תכ"ז]].<ref name=":1" />

=== משפחתו ותלמידיו ===
נשא לאשה את בתו של רבי [[שלמה אלגאזי]], מחבר ספר "גופי הלכות"{{הערה|{{גדולי ישראל|ד|136|שלמה אלגאזי|עמודים=1267-1265}}}}. בתו נישאה לתלמידו, רבי [[יעקב בן נעים]], מחבר ספר "משכנות יעקב". יש מהחוקרים שכתבו כי בנו הוא רבי חיים לפפא, אך יש הסבורים כי היו לו רק בנות.<ref name=":1" /> תלמידים נוספים של לפפה היו רבי [[חיים אלגאזי|חיים בן מנחם אלגאזי]], רבה של [[רודוס]], מחבר ספר "בני חיי", ר' [[יעקב אלבעלי]], ו[[משה אלגראנטי]].<ref name=":1" />[[קובץ:שער הספר בני אהרן.jpg|ממוזער|שער הספר בני אהרן]]

==חיבוריו==

ספר "'''בני אהרן'''", הכולל שני חלקים מרכזיים: [[שו"ת]] בנושאי חושן משפט ([[דיני ממונות]] ועוד), וחידושי סוגיות ופירושים ל[[ארבעה טורים]] ול[[בית יוסף]], חלק [[חושן משפט]] בסימנים רמ-רצה. הספר נדפס לראשונה באיזמיר בשנת [[ה'תל"ד]], כשבע שנים לאחר מותו של לפפא. יוזמי הדפסת הספר ומגיהיו היו יהודה לפפא ויעקב בן נעים.  

כמו כן חיבר פירוש שאבד עם השנים על ספרו של [[רבנו ירוחם]], וחידושים על כמה ממסכתות ה[[תלמוד]]. ה[[חיד"א]] כותב בספרו "[[שם הגדולים]]", שה"שיטה מקובצת" ל[[מסכת נזיר]], [[מסכת ברכות]], [[מסכת נדרים]] ו[[מסכת ביצה]], המיוחסים לרבי [[בצלאל אשכנזי]], הם לאמיתו של דבר חיבור של רבי אהרן. 

תשובות נוספות שלו נדפסו בספר משפטים ישרים ל[[שלמה אבן חסון]]<ref>שאלוניקי תצ"ג, סימן כ' דפים לז ע"א - לט ע"א</ref>, בספר אבק דרכים ל[[ברוך קאלומיטי]]<ref>שאלוניקי תקע"ד</ref>, בספר בעי חיי<ref>יו"ד סימן קמ"ו</ref> ועוד.<ref name=":1" />

==לקריאה נוספת==
* [[אהרן פריימאן|א' פריימאנן]], '''ענייני שבתי צבי''', ברלין תרע"ג, עמ' 142
* [[שלמה אברהם רוזאניס|ש' רוזאניס]], '''קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם''', כרך ד, עמ' 88 ,38
* [[גרשום שלום]], '''שבתי צבי''', כרך א, תל אביב תשי"ז, עמ' 321 ,306-305
* דוד תמר, "מחלוקת רבי חיים בנבנישתי ורבי אהרן ליפא", '''[[תרביץ]]''' מ"א, עמ' 412
* [[מאיר בניהו]], על יחוס ה"שיטה מקובצת" לרבי אהרן, '''ספר הזיכרון לרבי שאול ליברמן''', ניו יורק וירושלים: [[בית המדרש לרבנים באמריקה]], תשנ"ג, עמ' 331–335
* {{צ-מאמר|מחבר=[[יעקב שמואל שפיגל]]|שם=רבי אהרן ב"ר יצחק לפפא|כתב עת=ישורון (מאסף תורני)|כרך=מז|שנת הוצאה=2024|עמ=תתפ-תתקנא|קישור=https://www.academia.edu/117806697}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אוצר ישראל|א|180|אהרן בן יצחק לפפא|עמודים=164–165}}
* {{היברובוקס||בני אהרן|45361|איזמיר תל"ד}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007309237605171|אהרן בן יצחק לפפא}}

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1604|מספר שנים=63}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:לפפה, אהרן}}
[[קטגוריה:ראשוני האחרונים]]
[[קטגוריה:האימפריה העות'מאנית: רבנים]]
[[קטגוריה:איזמיר: רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים טורקים]]
[[קטגוריה:רבנים ספרדיים]]
[[קטגוריה:רבנים יוונים]]
[[קטגוריה:סלוניקי: רבנים]]
[[קטגוריה:איסטנבול: רבנים]]
[[קטגוריה:ילידי 1604]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1674]]