לדלג לתוכן

אודוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
אודוש
Iğdır
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
שטח 1,479 קמ"ר
גובה 850 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 137,613 (2018)
קואורדינטות 39°55′25″N 44°02′42″E / 39.92371°N 44.045°E / 39.92371; 44.045 
אזור זמן UTC+2
https://igdir.bel.tr
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איג'דיר (בטורקית [ˈɯːdɯɾ]‏האזנה‏; בארמנית:Իգդիր) היא עיר במחוז איג'דיר שבאזור מזרח אנטוליה בטורקיה. אנכון לשנת 2022 וכלוסייתה מונה 101,700 נפש.

איג'דיר נקרא בשם הארמני צולקרט (Tsolakert) במהלך ימי הביניים. כאשר הנוסע הספרדי רוי גונזלס דה קליבחו עבר באזור זה בתחילת המאה ה-15, הוא לן בלילה בטירה שהוא כינה אגידה, הממוקמת למרגלות הר אררט. קליבחו מתאר את הטירה כבנויה על סלע ונשלטת על ידי אישה, שהייתה אלמנתו של אדם שטימור הרג. מכיוון שאיג'דיר המודרנית לא בנויה על סלע כזה, והיא נמצאת במרחק ניכר ממרגלות הר אררט, מאמינים שאיג'דיר הנזכרת בכתבי ימי הביניים הייתה ממוקמת באתר אחר, במקום הידוע גם בשם צולקרט, הנקרא כיום Taşburun.

בחפירות רוסיות באזור בסוף המאה ה-19 התגלו חורבות בתים, ומה שזוהה ככנסייה, וכן עקבות של ביצורים. ייתכן שהיישוב ננטש לאחר רעידת אדמה בשנת 1664. בשנת 1555 הפכה העיירה לחלק מהאימפריה הספווית, שנותרה תחת שלטון פרסי (עם כיבושים צבאיים קצרים על ידי העות'מאנים ב-1514, בין השנים 1534–35, 1548–49, 1554–55, 1578–1605, 1635–36 ו–1722–46) עד שנפלה לידי האימפריה הרוסית לאחר מלחמת רוסיה-פרס בשנים 1826–1828.

היסטוריה מודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שאיג'דיר נלקחה על ידי האימפריה הרוסית מפרס (לאחר תבוסתה של האחרונה במלחמת רוסיה-פרס), היא שויכה למחוז ארמני בשנת 1828, והפכה לחלק ממחוזאימרתיה בשנת 1840, ולאחר מכן סורמאלו אויזד (אנ') של מחוז אריבן (אנ') בשנת 1850. על פי רשימות משנת 1886, מתוך סך 30,647 תושבי המחוז, 11,868 היו טטרים (38.7%, מאוחר יותר כאזרבייג'נים), 15,204 ארמנים (49.6%) ו-3,575 כורדים (11.7%). פרסום משנת 1894 מנה 2,912 ארמנים שחיו בעיירה. בשלטון הרוסי נפתחו שני בתי ספר יסודיים, אחד לבנים והשני לבנות, וכן שלוש כנסיות. 100 משפחות ארמניות הורשו לעבור לאיג'דיר. אוכלוסיית העיירה עלתה ל-10,000 ב-1914 והתעסוקה בה הייתה בעיקר חקלאות ומסחר.

לאחר המהפכה הרוסית של אוקטובר 1917, האזור עבר לשליטת ועדה מנהלית זמנית שנוצרה על ידי שלוש הקבוצות האתניות העיקריות בקווקז. למרות שהיא ניסתה לשאת ולתת על שביתת נשק עם האימפריה העות'מאנית, הכוחות העות'מאניים פתחו במתקפה מזרחה וכבשו את איג'דיר ב-20 במאי 1918. הם כבשו אותה עד לחתימת שביתת הנשק של מודרוס בנובמבר 1918. הרפובליקה של ארמניה השתלטה אז על איג'דיר. האוכלוסייה הארמנית סבלה קשות במהלך החורף המתיש של 1918–1919, ורבים מתו בעקבות רעב, מחלות וקור. במאי 1919 הועלה מעמדה של עיר.

בהתבסס על הגבולות שקבע משרד החוץ האמריקאי בנובמבר 1920, איג'דיר הייתה אמורה להפוך לחלק מהרפובליקה של ארמניה. עם זאת, בספטמבר 1920 ממשלת האספה הלאומית הגדולה של טורקיה בראשות מוסטפא כמאל פתחה במלחמה כנגד הרפובליקה והשתלטה על איג'דיר. הגנרל הטורקי קאז'ים קאראבקיר פיקד על הצבאות אך כוחותיו לא הצליחו בתחילה לכבוש את איג'דיר עקב התנגדות ארמנית חזקה. עם זאת, תוך ימים ספורים, ב-20 באוקטובר 1920, הצליח הצבא הטורקי לגרש את הכוחות הארמנים מהעיר והמשיך לכבוש את גיומרי. על פי מסמכים טורקיים רשמיים, לאחר תבוסתם באזור שחטהטי, נטשו הכוחות הארמנים את איג'דיר. הם שרפו את גשר מרקרה שהשתרע על נהר ארס ונסוגו לגדה הצפונית ב-13 בנובמבר 1920. טורקיה סיפחה את אזור איג'דיר לאחר כריתת מספר הסכמי שלום, וההישגים הטריטוריאליים שלו נעשו פורמליים במסגרת הסכם קארס משנת 1921.

בבחירות המוניציפליות של מרץ 2019, נבחר יאשר אקוש מהמפלגה הדמוקרטית העממית (HDP) לראשות העיר. הוא הודח בשל חקירות הקשורות לטרור ב-15 במאי 2020, ואנבר אונלו, מושל המחוז, מונה כנאמן של העירייה באותו יום.

גֵאוֹגרַפיָה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר איג'דיר שוכנת במישור בגובה נמוך יותר מרוב המחוזות המזרחיים של טורקיה. זה מאפשר ייצור חקלאי כולל תפוחים, עגבניות, מלפפונים, אפרסקים, אגסים, סלק סוכר, אבטיחים ומלונים. עם זאת, התוצרת הפופולרית ביותר של העיר היא כותנה ומשמשים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אודוש בוויקישיתוף