הצגת המקור של הדף "אווליה צ'לבי"

{{מגלה ארצות
|שם=אווליה צ'לבי
|שם בשפת המקור=Evliya Çelebi
|תמונה=
|כיתוב=
|לאום=[[טורקים|טורקי]] ממוצא [[אבחזים|אבחזי]] או [[אבזים|אבזי]]
|תאריך לידה=[[25 במרץ]] [[1611]]
|מקום לידה= [[איסטנבול]]
|תאריך פטירה= [[1682]]
|מקום פטירה=
|מספר מסעות=מספר רב
|גילויים בולטים=
|אזורים שחקר=סייר ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] והמדינות השכנות לאורך תקופה של 40 שנה.
|אתר אינטרנט=[http://www.ottomanhistorians.com/database/html/evliya_en.html מידע על חייו]
|התחלת פעילות=1642
|סיום פעילות=1682}}
[[קובץ:Kitap_kapagi_eski.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"ספר המסעות" מאת אווליה צ'לבי]]
'''אווליה צ'לבי''' (ב[[טורקית עות'מאנית]]: '''اوليا چلبي''', ב[[טורקית|טורקית מודרנית]]: '''Evliya Çelebi{{כ}}'''; [[25 במרץ]] [[1611]] – [[1682]]), הידוע גם בשם '''דרויש מהמד זילי''' הוא הנוסע העות'מאני המפורסם ביותר. סייר ברחבי [[האימפריה העות'מאנית]] והמדינות השכנות לאורך תקופה של 40 שנה.

== קורות חייו ופועלו ==
אווליה צ'לבי נולד ב[[איסטנבול]] כבנו של עבד [[אבחזיה|אבחזי]] (או אולי [[אבזי]]), אשר היה צורף בחצר ה[[סולטאן]]. קיבל בילדותו חינוך מעולה ויש המשערים כי השתייך ל[[טריקה]] {{אנ|Tariqa}} ה[[סופיות|צופית]] [[גולשני]] (Gülşenî), זאת בהתבסס על הידע המעמיק שהפגין בהכרת משכנם ב[[קהיר]] וכתובת שייחס לעצמו ובה נכתב "אווליה הגולשני" (Evliya-yı Gülşenî).

בשנת 1640, לאחר שסייר באיסטנבול וכתב את רשמיו על בנייניה, שווקיה, מנהגיה ואורחות חייה, החל אוויליה צ'לבי במסעו הראשון מחוץ לעיר. אוסף הרשומות אשר כתב במסעיו, מקובץ לכדי 10 כרכים ונקרא "[[סיאחת נאמה]]" (Seyâhatnâme, سياحت نامه, ספר המסעות). על אף שתאורי אווליה צ'לבי מוגזמים בדרך כלל, מהווה הספר מקור בעל ערך רב להכרת אורחות החיים והתרבות של האימפריה ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]. אווליה צ'לבי ביקר ב[[ארץ ישראל]] פעמיים – ב-[[1649]] וב-[[1670]]–[[1671]]. פרקי כתביו הנוגעים לארץ ישראל תורגמו מטורקית לאנגלית ופורסמו בהמשכים ברבעון [[מחלקת העתיקות המנדטורית]]. הפרקים המתורגמים קובצו וראו אור בירושלים ב-1942 (בכותר "Evliya Tshelebi's travels in Palestine"), וב-1980 פורסמה מהדורה ב[[הוצאת אריאל]] (בכותר "ארץ ישראל במאה השבע-עשרה ב{{ללא החלפה|תאורו}} של {{ללא החלפה|אבליה}} צ'לבי") ובה קטעים נבחרים מתורגמים ל[[עברית]].

הכרך הראשון של כתבי אווליה צ'לבי עוסק אך ורק באיסטנבול והאחרון בקהיר. עבודתו בעלת ערך בל יתואר בכל הקשור לתרבות הטורקית והארצות בהן הוא סייר. אולם, יש להתייחס בספקנות לתאוריו. כפי שניתן להיווכח, מגזים אווליה צ'לבי לפעמים בתיאוריו ורושם עובדות אשר אין להן בסיס. לדוגמה, בסיוריו ב[[צפת]], מעיד אווליה צ'לבי כי גרים בה בין 70,000 ל-80,000 [[יהודים]], זאת בתקופה שבכל [[ארץ ישראל]] גרו פחות מ-10,000 יהודים. חלק מהחוקרים מייחסים את הגזמותיו לחוש ההומור שלו.

אווליה צ'לבי ידוע גם כמי שאסף דוגמאות לשוניות מכל אזור שסייר בו. בספרו מקובצים כ-30 [[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] טורקיים וכ-30 שפות אחרות. אווליה עמד על הקשר שבין מספר מילים ב[[גרמנית]] ו[[פרסית]], אולם הוא לא ייחס זאת לשייכותם למשפחת הלשונות ה[[שפות הודו-אירופיות|הודו-אירופיות]]. רשימותיו על השפה ה[[כורדית]] בצפון [[אנטוליה]] זוכות להערכה רבה בקרב [[בלשנות|בלשנים]]. ספרו כולל גם תעתיקים ראשוניים של [[שפות באזור הקווקז|שפות קווקזיות]], ניבים של [[טסקונית (שפה)|טסקונית]] {{אנג|Tsakonian language|Tsakonian}} וגם השריד היחיד בכתב של [[אוביחית]] מחוץ לספרות הבלשנית.

אווליה צ'לבי מת זמן מה לאחר שנת 1682. לא ידוע אם היה זה באיסטנבול או בקהיר.

==מספריו==
* {{ללא החלפה|אבליה}} צ'לבי, '''ארץ ישראל במאה השבע-עשרה ב{{ללא החלפה|תאורו}} של {{ללא החלפה|אבליה}} צ'לבי''', הפקה מחודשת של תרגום ל[[אנגלית]] מהמקור ב[[טורקית עות'מאנית]] (על ידי [[סטפאן חנא סטפאן]] מ[[מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי|מחלקת העתיקות המנדטורית]] בשיתוף עם [[ליאו אריה מאיר]]), כולל הקדמה ולקט קטעים מתורגמים ל[[עברית]] בעריכת [[אלי שילר]], [[הוצאת אריאל]], 1980.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Evliya Çelebi}}
* {{הספרייה הלאומית|צ'לבי, אבליה}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007261078305171|אבליה צ'לבי (1611?-1682?)}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:צ'לבי, אווליה}}
[[קטגוריה:מגלי ארצות טורקים]]
[[קטגוריה:אבחזים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: נוסעים]]
[[קטגוריה:ילידי 1611]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1682]]