לדלג לתוכן

אוסקר בתלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוסקר בתלן
Betlen Oszkár
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 13 בספטמבר 1909
ברטיסלאבה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בינואר 1969 (בגיל 59)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוסקר בתלן (במקור בטלהיים,[1] בהונגרית: Betlen Oszkár; ברטיסלאבה, 13 בספטמבר 1909בודפשט, 20 בינואר 1969) היה עיתונאי, היסטוריון, יהודי-הונגרי דוקטור למדעים היסטוריים. עורך ראשי של עיתונים וכתבי עת. אסיר בשלושה מחנות ריכוז (דכאו, בוכנוולד, אושוויץ). הוא אביו של מגיש הטלוויזיה ההונגרית יאנוש בתלן.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסקר בטלהיים נולד במשפחה יהודית והגיע לבודפשט עוד בילדותו. לאחר שסיים ארבע כיתות תיכון למד את מקצוע החשמלאות ועבד במקצועו כמה שנים. בשנת 1930 למד בבית הספר בן ששת החודשים של ארגון הנוער הקומוניסטי במוסקבה. לאחר שובו הביתה בשנת 1931, הופקד על ניהול עבודת השכנוע והתעמולה וניהול מערכת העורכים של כתב העת "הפרולטר הצעיר". הוא נעצר באפריל 1931. לאחר שריצה את עונש המאסר של 9 חודשים גורש ב-1932 לברטיסלאבה. הוא גויס לצבא צ'כוסלובקיה ולאחר שחרורו הצטרף לתנועת הפועלים הסלובקית ב-1934.

ב-1935 היה ציר בקונגרס העולמי של אינטרנשיונל הנוער הקומוניסטי. ב-4 באוקטובר 1936 נוסדה בברטיסלאבה פדרציית הנוער ההונגרי, קבוצה פופוליסטית בשליטת המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה שהמציגה את עצמה כאגודת תרבות. מייסדי הפדרציה היו אינטלקטואלים קומוניסטים צעירים שנאספו סביב העיתון "היום ההונגרי", היומון בשפה ההונגרית של המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה. ארגון הנוער הסלובקי בחר בו כחבר במזכירותו ולאחר מכן כאחד ממזכיריו. עד מהרה הפך לחבר בהנהגת המפלגה הקומוניסטית הסלובקית. משנת 1937 עמד בראש פדרציית הנוער ההונגרי בסלובקיה, ומשנת 1937 עבד במערכת של העיתונים ה-Moravska Ostrava וה-Magyar Nap. לאחר הכיבוש הגרמני של צ'כוסלובקיה ופירוקה לשתי מדינות ב-19 במרץ 1939, השתתף בבריחה של קומוניסטים לחו"ל, והבטיח את מעבר הגבול שלהם בין צ'כיה לפולין. אבל בגדו בו, הגרמנים תפסו אותו ב-1939 וגורש למחנה ריכוז. הוא נכלא תחילה בדכאו ואחר כך בבוכנוולד. ב-1942, יחד עם כמה מחבריו הועבר לאושוויץ והיה אסיר במחנה ההשמדה עד 1945. הוא הנציח את חוויותיו בספרו "החיים בארץ המוות". לאחר שחזר הביתה הצטרף למערכת של סאבאד נפ (Szabad Nép), בשנים 19461951 היה כתב של העיתון ובין 1951 לבין 1954 היה העורך הראשי שלו.

ב-22 באפריל 1951 בחרה האספה הכללית של הפדרציה הלאומית של העיתנאים ההונגרים (MÚOSZ) את הנהלת הפדרציה, אוסקר בתלן הפך לחבר הנשיאות. מ-1951 היה גם חבר חליף בהנהלה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית (MDP) עד 1956. בין 1954 ל-1956, הוא היה העורך האחראי (ראשי) של המהדורה ההונגרית של עיתון בינלאומי. הוא היה חבר גם באגודת מיצקביץ' ההונגרית, שמטרתה הייתה לטפח את יחסי הונגריה-פולין ועסקה בעיקר בספרות.[2]

לאחר נקמת השלטון במשתתפי המרד ההונגרי, שנקרא בהונגריה "מהפכת 1956", הוא ערך את סדרת החוברות הקומוניסטיות שפורסמה בעילום שם, "הספר הלבן", שהציגה גם אירועים בכפרים. מ-1957 ועד מותו, היה חוקר במכון לתולדות המפלגה של הוועד המרכזי של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (MSZMP). כראש המדור הבינלאומי עסק במחקר ובעיבוד ההיסטוריה של הקומינטרן.

כתביו (חלקי)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שיאבד השוביניזם! עם חופשי, 11 ביולי 1945.
  • רהסלובקיזיה ויישוב כפוי מחדש של סלובקים. סקירה חברתית 1946.
  • היחסים החדשים של צ'כוסלובקיה וצ'כיה-הונגריה. סקירה חברתית 1946.
  • "ספרים לבנים" I-IV. - פורסם על ידי משרד המידע של מועצת השרים בארבעה כרכים תחת הכותרת כוחות נגד המהפכה באירועי אוקטובר ההונגריים. הכרך הראשון פורסם בנובמבר 1956, החלטת ה-MSZMP על פרסומו לא שרדה. בין חברי מערכת היו: Oszkár Betlen, István Darvasi, Tamás Fellegi, Márton Lovas, Dezső Nemes, János Nemes, László Orbán, István Szirmai.
  • החיים בארץ המתים (רומן ביוגרפי, 1959)
  • מהפכת-נגד בהונגריה 1956 (בודפשט, 1958)
  • ההתפתחות הדמוקרטית העממית בספרד 1936–1939 (בודפשט, 1963)
  • הקונגרס השביעי של האינטרנציונל הקומוניסטי (קומינטרן) (בודפשט, 1964)
  • תנועת החזית המאוחדת והמאבק למען מפלגה מהפכנית מאוחדת של מעמד הפועלים 19331937 (בודפשט, 1967)
  • מדיניות האחדות של הקומינטרן 1933–1937 (בודפשט, 1968)
  • ההיסטוריה של תנועת העבודה ההונגרית והבינלאומית 1848–1945 (רשימות האוניברסיטה, בודפשט, 1969)
  • פריז, מדריד, וינה (הוצאת הספרים קושוט, 1968)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]