איוב לוקמאן נהוראי

איוב לוקמאן נהוראי
میرزا لقمان نهورایی
לידה	1886; כאשאן, איראן
פטירה	1950 (בגיל 64 בערך)
מדינה	איראן
מקצוע	פוליטיקאי, רופא
תפקיד	חבר הפרלמנט האיראני

ד"ר איוב לוקמאן נהוראי (בפרסית: میرزا لقمان نهورایی; 1886, כאשאן – 1950^[1]), היה פוליטיקאי ונציג יהודי בפרלמנט האיראני בתקופת שלטונו של רזא ח'אן, בין השנים 1909–1925 ו-1927–1943. דבר שלוש שפות: פרסית, עברית וצרפתית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוראי נולד בשנת 1886 בכאשאן שבאיראן. הוא למד רפואה אצל אביו.

לאחר שסיים את בית הספר לרפואה של דאר אל-פונון הוא החל לעבוד בטהראן. זמן קצר לאחר מכן, הוא הפך לסגן נשיא הוועד היהודי של טהראן ובהמשך הפך לנשיא של הוועד.

נהוראי נלחם להשגת זכויות משפטיות בסיסיות ליהודים בזמן כהונתו במג'לס. הוא השיג חופשות בחגים היהודיים לקציני צבא יהודים; שינה את חוקי הירושה שהפכו את ה"ג'דיד אל-אסלאם" (מתאסלם חדש) ליורש הבלעדי של משפחתו הלא-מוסלמית; ושיתף פעולה עם נציגים זורואסטרים וארמנים במאבק לבטל את החוק שדרש רישום נישואין וגירושין במשרד ממשלתי, מה שאפשר למיעוטים הדתיים לנהוג לפי מנהגיהם הקהילתיים.^[2]

ד"ר איוב לוקמאן נהוראי
ישיבת "ההסתדרות הציונית של פרס", טהרן, 1919. בתמונה: ד"ר חביב לוי (תשיעי משמאל) ראש ההסתדרות שלמה כהן צדק (שמיני משמאל), ד"ר איוב לוקמאן נהוראי (שביעי) והעיתונאי שמואל חיים (שלישי)