לדלג לתוכן

טהראן

טהראן
تهران
סמל טהראן
סמל טהראן
סמל טהראן
דגל טהראן
דגל טהראן
דגל טהראן
פוטומונטז' של טהראן
מדינה איראןאיראן איראן
פרובינציה טהראן
ראש העיר עלי רזא זאכאני
רשות מחוקקת מועצת העיר של טהראן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית פרסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 600 לפנה"ס
שטח 686 קמ"ר
גובה 1,200 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 8,693,706 (2016)
 ‑ במטרופולין 15,232,564 (2015)
קואורדינטות 35°41′46″N 51°25′23″E / 35.6961888888889°N 51.4229611111111°E / 35.6961888888889; 51.4229611111111
אזור זמן UTC +3:30
www.tehran.ir
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אוניברסיטת טהראן
כיכר חסאן עבאד באזור ההיסטורי של העיר
אצטדיון אזאדי שממוקם במערב טהראן
תחנת הרכבת המרכזית של טהראן

טֶהְרָאן או טֶהְרָן (בפרסית: تهران; תעתיק מדויק: תהראן) היא בירת איראן והעיר הגדולה בה, הממוקמת לרגלי רכס הרי אלבורז ונמצאת במרכז פרובינציית טהראן בצפון המדינה. העיר היא המרכז הפוליטי, הכלכלי והחברתי של המדינה. יותר ממחצית התעשייה האיראנית מבוססת בטהראן, שבה תעשיות ייצור רכב, חשמל ומוצריו, טקסטיל, כלי נשק, סוכר וכימיקלים.

על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2016, אוכלוסיית העיר מנתה כ-8.6 מיליון בני אדם, רובם פרסים. בנוסף להם מתגוררים בעיר גם אזרים רבים ומיעוטים אתניים נוספים כמו ארמנים, כורדים ויהודים. 98.3% מתושבי העיר, מרקעים אתניים מגוונים, הם דוברי פרסית.

בספטמבר 2024 הודיע נשיא איראן על כוונה להעביר את עיר הבירה מטהראן למקום אחר באיראן[1]

ישנם הסברים שונים למקור השם טהראן, ההסבר הנפוץ ביותר הוא שמקור השם הוא בטירן או טירגן שמשמעותו מקום מושבו של האל טיר שהיה אחד האלים הזורואסטרים. העיר ישבה בסמיכות לעיר מהרן (שם שמשמעותו מקום מושבו של האל מהר שהוא אל השמש הזורואסטרי).

הסבר אחר הוא שמשמעות השם היא "מקום חם" או אפילו "מורדות חמימים". יש הטוענים כי מקור השם הוא במשמעות "במורדות בין שני הרים".[2]

חפירות מתארכות את תחילת יישוב האזור לשנת 600 לפני הספירה. טהראן הייתה שנים רבות כפר קטן שאוכלוסייתו גדלה באופן משמעותי רק במאה ה-13, לאחר הפלישה המונגולית. בשנת 1795 הכריז אקא מוחמד שאה על טהראן כבירתה החדשה של איראן. בשנת 1855 הוכנה התוכנית הראשונה המקיפה לתכנון עתידי של העיר. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 החלה תנופת בנייה גדולה ברחבי העיר, ונבנו בה בניינים חדשים רבים.

ב-28 בדצמבר 1943 התכנסה בטהראן ועידת טהראן בראשות שליט ברית המועצות יוסיף סטלין, ראש ממשלת הממלכה המאוחדת וינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט. בוועידה נדונה האסטרטגיה של בעלות הברית במלחמתן במדינות הציר. באותה תקופה שלט באיראן השאה מוחמד רזה שאה פהלווי. השאה שלט באיראן בין השנים 1941 ל-1979 בשלטון דיקטטורי-חילוני אך הוא הודח במהפכה עממית ב-1979. האייתוללה רוחאללה ח'ומייני תפס את השלטון באיראן בסיום המהפכה והפך את טהראן ואת איראן כולה למדינה דתית הפועלת פי חוקי השריעה.

למעלה ממחצית מהתעשייה באיראן נמצאת באזור טהראן. התעשייה כוללת מפעלי רכב, אלקטרוניקה, ציוד חשמלי, תעשיות נשק, טקסטיל, ייצור סוכר, בטון וכימיקלים. כמו כן בדרום העיר ישנו בית זיקוק לנפט.

אתרים בעיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך ותרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטהראן יש 45 אוניברסיטאות ומכללות, ומספר רב של מוזיאונים המציגים ממצאים ארכאולוגיים מתקופות שונות בהיסטוריה הפרסית, בעיקר מימי האימפריה הפרסית. חלק מהארמונות (למשל מתחם ארמונות ניאווראן וסעדאבאד) הפכו למוזיאונים. למרות ואולי בגלל[דרושה הבהרה] הפיקוח ההדוק על חופש הביטוי באיראן המודרנית, זכו הספרות והקולנוע שלה להצלחה רבה בעולם המערבי[דרוש מקור].

במטרו של טהראן שבעה קווי מטרו פעילים ו-4 קווים בבנייה. בנוסף פעילים בטהראן 9 קווי אוטובוס אקספרס. מתחנת הרכבת המרכזית יוצאות רכבות לערים שונות במדינה.

טהראן היא אחת הערים הפופולריות ביותר במזרח התיכון בשל אטרקציות תיירותיות רבות כגון מגדל מילאד, מגדל אזדי, ארמון גולסתאן, ארמון ניווארן, פארק ארם, פארק יער לואיזן, פארק יער צ'יטגר, אגם צ'יטגר, ועוד. גשר טבייעת הוא גשר חכם שנבנה עם יכולת ייחודית להסרת שלג.

לטהראן שני שדות תעופה. נמל התעופה הבינלאומי אימאם חומייני, שהוא שדה התעופה הבינלאומי הגדול ביותר, נמצא במרחק של כ-45 ק"מ מהעיר. נמל התעופה הבינלאומי מהרבאד ממוקם במערב העיר, והוא מבצע טיסות פנים ומשמש גם כשדה צבאי.

בשנת 2008 החלה לפעול מערכת האוטובוסים המהירה של טהראן.

טהראן שוכנת בצל הגשם של הרי האלבורז, ובשל כך שורר בה אקלים צחיח למחצה קר, עם קיצים חמים ויבשים, בליווי לחות נמוכה מאוד, וחורפים קרירים עד קרים וגשומים במידה מתונה. חלקי העיר הצפוניים גשומים בהרבה מחלקיה המרכזיים והדרומיים, וכמות המשקעים השנתית היא כ-400 מילימטרים בשנה. שלג יורד בעיר בכל חורף, לרוב עד גובה של 30 ס"מ בחלקים המרכזיים של העיר. בחלקים הצפוניים והגבוהים עומק השלג יכול להגיע עד 80 ס"מ. החודש הגשום ביותר הוא מרץ, והחודש היבש ביותר הוא ספטמבר. כמות המשקעים השנתית הממוצעת ברוב העיר נעה בין 239 מילימטרים בנמל התעופה מהרבאד, ל-300 מילימטרים.

אקלים בטהראן
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°) 17.0 22.7 28.4 32.0 36.0 40.6 41.6 40.9 37.3 32.0 24.0 19.6 41.6
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 7.4 9.7 14.8 20.7 26.5 32.6 35.3 34.2 30.1 23.3 14.6 9.1 21.5
טמפרטורה יומית ממוצעת (C°) 4.2 6.2 10.7 16.3 21.9 27.8 30.5 29.5 25.4 18.8 10.8 6.0 17.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 0.8 2.5 6.6 11.7 16.5 22.1 25.1 24.1 20.2 14.3 7.3 2.7 12.8
שיא טמפרטורה מזערית (C°) -11.7 -8.2 -6.0 -1.8 4.5 11.8 15.4 13.6 10.0 6.4 -7.9 -7.2 -11.7
משקעים אטמוספיריים ממוצעים (מ"מ) 47.4 38.7 51.9 40.5 17.3 3.6 3.2 2.5 2.0 17.2 36.1 39.5 299.9
ימי משקע ממוצעים (≥1 מ"מ) 10.0 9.1 11.2 9.3 8.5 2.7 1.6 0.9 1.2 4.1 8.4 10.1 77.1
ימי שלג ממוצעים (≥1 מ"מ) 5.1 3.3 2.0 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 0.1 0.3 2.9 13.7
שעות שמש ממוצעות 157.3 172.3 198.1 213.8 279.1 342.4 345.2 346.7 308.4 257.1 180.1 146.8 2947.3

טהראן סובלת מזיהום אוויר קשה, ובנוסף לכיסוי הראש לנשים הנאכף בידי השלטונות המוסלמים נאלצים תושבי העיר - גברים ונשים - לכסות לא פעם את אפם ופיהם בלכתם ברחובות העיר בימים שבהם זיהום האוויר גבוה מהרגיל.

ב-1974 אירחה טהראן את משחקי אסיה. היא הייתה העיר השביעית שאירחה את המשחקים והראשונה במזרח התיכון. המשחקים נערכו בהשתתפות 3,010 ספורטאים מ-19 מדינות שונות וכללו 16 ענפי ספורט.

ענף הספורט הפופולרי במדינה הוא כדורגל ובכל פעם שהנבחרת הלאומית מגיעה למשחקי המונדיאל מעוררים משחקיה התעניינות רבה ברחבי העיר. שתי הקבוצות המרכזיות בעיר המשחקות בליגה האיראנית הן אסתקלאל טהראן ופרספוליס. בעיר מצוי אצטדיון הכדורגל הגדול במדינה, אצטדיון אזאדי שבו 100,000 מקומות ישיבה.

בקרבת העיר יש אתר סקי הפתוח לגולשים בזמן החורף.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר טהראן יש חמש עשרה ערים תאומות:

תמונות פנורמיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה פנורמית של טהראן ביום. ברקע הרי אלבורז, בצד שמאל ניתן להבחין במגדל מילאד. צולם בשנת 2005
תמונה פנורמית של טהראן ביום. ברקע הרי אלבורז, בצד שמאל ניתן להבחין במגדל מילאד. צולם בשנת 2005
תמונה פנורמית של טהראן ביום. צולם בשנת 2019
תמונה פנורמית של טהראן ביום. צולם בשנת 2019

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]