איוב פאל
 | |
| לידה |
12 בספטמבר 1888 טטה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1962 (בגיל 73) רובע II בודשפט, הונגריה |
| שם לידה |
Possel Márkus István |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
  | |
איוב פאל (במקור אישטוואן מרקוס פוסל, בהונגרית: Paál Jób; טטה, 12 בספטמבר 1888[1] – בודפשט, 25 במרץ 1962)[2] היה עיתונאי, כתב יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אישטוואן מרקוס פוסל נולד במשפחה יהודית כבנם של גוסטב פוסל (1851–1925) גזבר עמותת סיוע וצדקה, חבר במערכת העיתון Neues Politisches Volksblatt (עיתון בשפה הגרמנית שנוסד בשנת 1877 על ידי פאל טנצר, חבר מועצת העיר בודפשט. הגיליון הראשון הופיע ב-15 באוקטובר 1877) ושל אילונה וייסמאייר (1863–1944).[3] הוא התגורר בעיקר בבודפשט ועבד בעיתונים אוסטרים, הונגרים, גרמנים, צ'כוסלובקים ואמריקאים. פאל עבד גם בעיתון במחוז צ'ונגראד בשם "דרום הונגריה". בשנות העשור השני של המאה ה-20 היה כתב קבוע בבודפשט של כמה יומונים בהונגריה מחוץ לבודפשט. בין כתביו הידועים ביותר נכללים הראיונות שלו על הטרגדיה של פרשת מאיירלינג, שהודפסו גם בעיתונות הבינלאומית, והראיון שלו עם המחזאי היהודי-אוסטרי ארתור שניצלר, שהתקיים בקיץ 1931 בזמרינג.[4] לפעמים עבד כאיש מכירות עבור משרדי פרסום, מה שאומר שביקר בפירמות כדי להשיג מודעות לעיתונים. הוא הוזמן גם על ידי מלונות, שעליהם כתב ביקורות חיוביות בעיתונות ההונגרית.
לעיתים קרובות שהה בבאדן ליד וינה. לא היה לו בית קבוע, הוא גר במקום שפשוט לא הייתה העונה (כי היה הרבה יותר זול). בחורף באופטיה או בוונציה, בקיץ בהרי הטטרה הגבוהים ובהרי האלפים האוסטרים.[5] בשל האנשלוס איבד יותר ויותר את הנושאים ואת המשימות באזורים דוברי גרמנית. מסיבה זו הופיעו כתביו ודיווחיו באזורים בשפה הונגרית, כגון בעיתוני טרנסילבניה ובעיתונים צ'כוסלובקים. בשילוב עבודתו כעיתונאי וניסיונו כאיש מכירות פרסום, יצר מערכת כמעט ללא מזומנים. כתמלוגים למאמריו, הוא קיבל שטח פרסום מהעיתונים שמכר הלאה. הוא החליף את שטחי הפרסום בשהייה בבתי מלון, במסעדות, בבוטיקים ובמקומות לינה אחרים ואף במזון ובבגדים. לאחר מות אשתו התגורר באופן קבוע במלון קורווין בבודפשט.
איוב פאל היה שם האמן שלו, בו השתמש לראשונה בפרסומיו בסביבות 1906 במקום שם המשפחה שלו ממוצא גרמני-פולני, פוסל, חיפש שם הונגרי. מכיוון שפאל (Pál) נראה לו פשוט מדי, הוא בחר בגרסת פאל (Paál), שם ששימש אז גם משפחת אצולה הונגרית בטרנסילבניה.[6] הוא הצליח הבנידודיו לשרוד את השואה ובשנת 1946 שינה רשמית את שמו לשם האמן שלו.
בנובמבר/דצמבר 1911 נשא את סרינה פוסל (1888–1935), ממנה נולד בנו, יאנוש פאל (1916–?), שהפך לרופא ולפסיכואנליטיקאי. נכדו גאבור פאל הוא עיתונאי וסופר גרמני. קברו, ביחד עם אשתו, נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט (17 א- 5–31).
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- A száznapos szegedi kormány. Az ellenforradalom története. (Budapest, 1919)
- Gespräch mit Artur Schnitzler. Warum der Dichter nichts von Interviews hält und warum kein gutes Porträt von ihm existiert. In: Neues Wiener Journal, 2. 1931. augusztus, 5. o. (Online)
- Das Geheimnis der Liebesbriefe Beethovens. Neuendeckungen des Pistyaner Kurdirektors Emmerich Winter. In: Neues Wiener Journal, 2. Mai 1931, S. 4. (online)
- Hogyan repült Fráter Cyprianus a Koronahegyről a Halastóig?. In: Délmagyarország, 31. 1931. október (online)
- Ötven riport (1942)
- A debreceni feltámadás. Szerk. Paál Jób és Radó Antal (Debrecen, 1947)
ספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- János Paál: Von Kobolden gejagt: Vierzig ungarische Jahre 1916–1956. Hrsg. von Gábor Paál. Selbstverlag, 2006. (מקוון)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איוב פאל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Születési bejegyzése a tatai izraelita hitközség születési akv. 45/1888. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 338/1962. folyószáma alatt".
- ^ "Possel Gusztávné halotti bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári halotti akv. 1091/1944. folyószáma alatt".
- ^ Arthur Schnitzler: Tagebuch 1879–1931. Herausgegeben von der Kommission für literarische Gebrauchsformen der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, Obmann: Werner Welzig. Wien: Verlag der Österreichischen Akademie der Wissenschaften, 1981–2000.
- ^ Amerika Magyar Világ, 26. Okt. 1975
- ^ Paál, Gábor. (2006). Von Kobolden gejagt: Vierzig ungarische Jahre 1916–1956. Books on Demand. ISBN 3-8334-4341-3.