איזידור איזו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איזידור איזו
Isidore Isou
לידה 29 בינואר 1925
בוטושאן, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 ביולי 2007 (בגיל 82)
הרובע השישי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה isidor Goldstein עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קרמטוריון-קולומבריום דו פר-לאשז עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Isidore Isou, Claude Damiens עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי לטריזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Jacqueline Enger עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Catherine Goldstein עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איזידור איזורומנית: Isidore Isou‏; 31 בינואר 192528 ביולי 2007) היה משורר, מבקר קולנוע, אומן חזותי צרפתי, יהודי יליד רומניה, מייסד הלטריזם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבוטושאן שברומניה בשם יואן-איזידור גולדשטין. הוא בנו של סוחר תבואות עשיר. בשנת 1942 ייסד את תנועת הלטריזם (היה החבר הראשון והיחיד בתנועה) ופרסם את "המניפסט של השירה הלטריסטית". בשנת 1945, לאחר מלחמת העולם השנייה נסע לפריז, ללימודים באוניברסיטת סורבון. איזידור שינה את שמו לאיזידור איזו ("איזו" הוא קיצור מקובל אצל יהודי רומניה ל"איזידור", אולם הפעם הוא מוטעם במלרע כדרך הצרפתים). התנועה הלטריסטית גדלה וזכתה להדים נרחבים בצרפת. "פיגרו הספרותי" הקדיש לו מאמר בשם "איך להיות גאון בחמישה שיעורים". הוא פרסם שני ספרים בהוצאה לאור החשובה ביותר בצרפת. "אג'ן ז'ולס" Eugene Jolas כתב ששירתו של איזו "מלאה מסתורין, זורמת, דינמית". בספר שכתב העיתונאי האמריקאי "יוסף ברי" Joseph Barry על דמויות בולטות בפריז של שנות השישים נכתב: "במהלך בחירות שנעשו באחד מבתי הקפה של שנז אליזה, כדי להכתיר נסיך חדש למשוררי פריז, חטף איזו את המיקרופון והכריז על עצמו קיסר המשוררים, למרות שרוב הנוכחים נטו להכתיר את ז'אן קוקטו". מאוחר יותר פרסם איזו ספר בשם "מכניקת הנשים", שבגללו ישב חודש בבית הסוהר, חרף העדות שמסר קוקטו לטובתו. לאחר שחרורו כתב מסה על כלכלה גרעינית, "מרד הנוער כרך ראשון", "פרטים מדויקים עלי ועל שירתי" ו"עשר פואמות אדירות". הוא יצר את הסרט "יריקה ונצח" ובגיל 26 הצהיר בעצב שבגיל 30 יסיים את יצירתו. כאשר עיתונאי שאל אותו, איך יכול היה לגזול את הכתר מקוקטו, לאחר כל מה שקוקטו עשה למענו, השיב לו איזו, שבהיותו קיסר, מינה את קוקטו כנסיך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איזידור איזו בוויקישיתוף