הצגת המקור של הדף "איידס"

{{מחלה
|שם=איידס
|תמונה=[[קובץ:Red Ribbon.svg|150px]]
|כיתוב=ה[[סרט מודעות|סרט]] האדום הפך לסמל המאבק העולמי במחלת האיידס
|InfoMed=
|ICD10={{ICD10|B|24 || b|20}}
|OMIM=
|DiseasesDB={{DiseasesDB|5938}}
|MedlinePlus={{MedlinePlus|000594}}
|eMedicine={{EMedicine|Subj=article|Topic=211316}}
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D000163}}
|שם בשפת המקור=Acquired immunodeficiency syndrome{{ש}}[[ראשי תיבות|ר"ת]] AIDS}}
'''איידס''' ('''AIDS'''; [[ראשי תיבות]] ב[[אנגלית]]:''' Acquired Immune Deficiency Syndrome''', '''תסמונת הכשל החיסוני הנרכש''') הוא [[תסמונת|אוסף תסמינים]], המופיעים בשל [[כשל חיסוני|כשל]] של [[מערכת החיסון]] בעקבות הידבקות בנגיף ה-[[HIV]]. החולים סובלים מ[[זיהום אופורטוניסטי|זיהומים אופורטוניסטים]] ומגידולים, שניהם מסכני חיים. על פי ההערכות, יותר מ-25 מיליון בני אדם מתו מהמחלה ב-30 השנים האחרונות. החל מאמצע שנות ה-90 קיים טיפול תרופתי המונע את התפרצות המחלה ומאפשר לנשאים לחיות עם נגיף ה-HIV באופן כמעט זהה למי שאינו נושא את הנגיף. על כן כיום נשאות של HIV נחשבת ל[[מחלה כרונית|סטטוס כרוני]], ולא ל[[מחלה סופנית]].{{הערה|1=[http://aidsisrael.org.il/zope/home/news_courtruling/ בית המשפט העליון: איידס לא שווה מוות, באתר הוועד למלחמה באיידס]}}

==היסטוריה==
מחלת האיידס התגלתה במדינות המערב בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], ומאז הפכה לאחת המחלות המדוברות והנחקרות ביותר. המחלה זוהתה לראשונה בשנת [[1981]]. הנגיף הגורם למחלה זוהה לראשונה בשנת [[1983]]. בשנת [[2008]] הוענק לחוקרים [[פרנסואז בארה-סינוסי]] ו[[לוק מונטנייה]] מצרפת [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] על גילוי נגיף ה-[[HIV]], הגורם למחלת האיידס.

[[ארגון הבריאות העולמי]] מעריך שכ-36 מיליון [[אדם|בני אדם]] מתו עד סוף [[2012]] מהמחלה. המצב חמור במיוחד ב[[אפריקה שמדרום לסהרה]], ובעיקר ב[[דרום אפריקה]] ובסביבותיה, שם כ-20% מהתושבים הבוגרים הם נשאים של נגיף ה-HIV הגורם למחלה.

המחלה עודנה חשוכת מרפא, על אף מאמצים גדולים למצוא לה [[תרופה]] או [[חיסון]]. מאז אמצע שנות ה-90, עם מציאתן של שלוש תרופות שניתנות כיום יחדיו ומכונות בשם "קוקטייל", מוארכים חיי החולים באופן משמעותי. תוחלת החיים של נשאים המטופלים על פי סטנדרטים מערביים אומנם נמוכה מזו של מי שאינו נשא, אך היא די גבוהה והם יכולים להגיע לגיל מבוגר גם אם נדבקו בצעירותם.{{הערה|1=[http://www.medpagetoday.com/HIVAIDS/HIVAIDS/9930 MedPage Today, HIV Life Expectancy Approaching Normal]|כיוון=שמאל}} לעומת זאת, כאשר הטיפול הרפואי אינו בהישג יד (לרוב ב[[מדינה|מדינות]] [[העולם השלישי]]), מתים מרבית החולים בשנים הראשונות שלאחר האבחון.

== שלבי המחלה ופתופיזיולוגיה ==
=== אפיון כללי===
[[קובץ:HIV-budding-Color.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נגיפי HIV (בירוק) משתחררים מ[[לימפוציט]] (בורוד). צולם בעזרת [[מיקרוסקופ אלקטרוני|מיקרוסקופ אלקטרוני סורק]]]]
משמה של מחלת ה-AIDS ניתן ללמוד על אופייה:
באנגלית : Acquired Immune Deficiency Syndrome
* '''[[תסמונת]]''', כיוון שאיידס משפיעה על מערכות רבות ב[[גוף]], אין לה [[תסמין]] בודד וחד-משמעי.
* '''[[כשל חיסוני]]''', קבוצה של מחלות שבהן קיים אי-תפקוד חמור של מערכת החיסון.
* '''נרכש''', כיוון שהמחלה אינה [[פגם גנטי|תורשתית]] אלא נגרמת על ידי נגיף.
====נגיף HIV====
{{ערך מורחב|HIV}}
HIV הוא [[נגיף]] מסוג [[רטרו וירוס]] (כלומר, ה[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]] שבו הוא [[RNA]] חד-גדילי חיובי שמתועתק ל-[[DNA]] באמצעות [[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] לאחור), וקרוי '''[[HIV]]''' (ראשי תיבות באנגלית של Human Immunodeficiency Virus, "נגיף הכשל החיסוני האנושי"). HIV תוקף את [[תא דם לבן|תאי הדם הלבנים]], אשר תפקידם הוא לאתר [[חיידקים]], נגיפים ו[[תא]]ים [[סרטן (מחלה)|סרטניים]] בגוף ו"לקרוא" לתאי דם לבנים אחרים להילחם בהם. מערכת החיסון של אדם החולה באיידס דומה אפוא ל[[צבא]] גדול וחזק שאינו מקבל פקודה לתקוף ועל כן אינו תוקף. יכולת ההגנה העצמית של הגוף נמחקת למעשה על ידי הנגיף, והחולה [[מוות|מת]] לבסוף ממחלות שבאופן נורמלי הגוף היה מסוגל להתמודד עמן ללא קושי, כגון [[שפעת]] ו[[דלקת ריאות]]. גם סוגי [[סרטן (מחלה)|סרטן]] מסוימים (בעיקר סרקומה, סרטן [[רקמת תאים|רקמות החיבור]]) נפוצים בקרב חולי איידס, כיוון שתאי הדם הלבנים באדם בריא מסוגלים להשמיד אף תאים סרטניים.

[[קובץ:Human Immunodeficency Virus - stylized rendering.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נגיף ה-HIV]]

=== לאחר ההדבקה ===
בקרב כ-50% עד 80% מהנדבקים מופיעים [[תסמין|תסמיני]] [[שפעת]] במהלך החודשיים הראשונים שלאחר ההדבקה, דבר המעיד על ניסיונה הראשוני של מערכת החיסון להילחם בנגיף (ראו: [[דלקת]]). התסמינים כוללים [[חום (תסמין)|חום]], [[בחילה]] ופריחה קלה על ה[[עור]]. בנוסף עלולה להתפתח [[דלקת קרום המוח]] קלה. מספרם של [[תא T מסייע|תאי ה-T המסייעים]] בדם משתנה במהירות: באדם בריא נספרים בממוצע כ-700 עד 1,200 תאי T ל[[ליטר|מיקרוליטר]] דם. במהלך החודשיים הראשונים צונחת ספירת תאי ה-T לכ-400 תאים למק"ל בלבד, ובסוף התקופה, לאחר שתסמיני השפעת חולפים, מתייצבת הספירה על כ-700 תאים למק"ל.

בשלב הראשון, הנגיף פולש ל[[תא דנדריטי|תאים דנדריטיים]]; לאחר מכן נודדים התאים הדנדריטיים ובתוכם הנגיף אל [[מערכת הלימפה|קשרי הלימפה]], שם נוצר המפגש הראשוני בין הנגיף ובין תאי T. הנגיף נשאר לעיתים קרובות רדום בתאים דנדריטיים, ב[[מקרופאג']]ים ובתאי T בלתי-מופעלים. תאים אלו יכולים להישאר מודבקים במשך שנים ארוכות, גם לאחר ש[[תרופה|תרופות]] הצליחו למגר את הנגיפים בשאר התאים (ראו להלן: '''[[איידס#טיפול|טיפול]]''').

=== דגירה ===
משכו של שלב הדגירה קשה לחיזוי, והוא נע בין שנתיים ל-15 שנים. במהלך שלב זה, שבו קרוי החולה '''נשא''', על פי רוב, הנשא אינו מרגיש כל תחושת חולי, כך שללא טיפול תרופתי, מתרבה הנגיף במהירות, אך ספירת תאי ה-T אינה יורדת אל מתחת ל-500 תאים למק"ל, כך שמערכת החיסון מסוגלת עדיין להילחם בהצלחה בזיהומים משניים התוקפים את הגוף. משך הדגירה שונה מאדם לאדם; הדבר תלוי בזני הנגיף הנמצאים בגוף, בכושרה הכללי של מערכת החיסון של החולה, בפרופיל ה[[גן (ביולוגיה)|גנטי]] שלו ובמידת חשיפתו לזיהומים.

=== השלב התסמיני ===
[[קובץ:Niaid-hi-virion-mod.svg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים סכמטי של נגיף ה-HIV]]
שלב זה ("ההתפרצות") מתחיל כשספירת תאי ה-T צונחת אל מתחת ל-500 תאים למק"ל. משלב זה מתחילה מלחמה קשה ואבודה מראש עם המחלה. בתחילת שלב זה תוקף הנגיף את ה[[מקרופאג']]ים, המרכיב העיקרי של '''[[מערכת החיסון המולדת]]''' (כלומר, המרכיב במערכת החיסון אשר תוקף [[פתוגניות|פתוגנים]] ללא כל אבחנה). כבר אז מורגשת ירידה ביכולת החיסונית של הגוף, שכן ה[[מקרופאג]]'ים מהווים מחסום ראשוני חשוב בפני פתוגנים.

לאחר מכן חודר הנגיף לתאי דם לבנים המציגים על גבי ה[[קרום התא|ממברנה]] שלהם [[קולטן]] הקרוי '''CD4'''. תאים העונים לקריטריון זה הם [[מונוציט]]ים, [[תא דנדריטי|תאים דנדריטיים]] ובעיקר: [[לימפוציט T|לימפוציטים מסייעים מסוג T]] (באנגלית: Helper T cells). הנגיף נצמד לקולטן שעל גבי הממברנה ולאחר מכן חודר אל תוך התא. הנגיף, המכיל כאמור RNA, משתמש ב[[אנזים]] המצוי ב[[קפסיד]] (הקופסית החלבונית העוטפת את החומר התורשתי) של הנגיף: [[רוורס טרנסקריפטאז]]. האנזים מבצע "[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] לאחור" - ויוצר סליל כפול של DNA מהסליל הבודד של RNA. ה-DNA שנוצר משתלב ב[[כרומוזום|כרומוזומים]] של הלימפוציט ומאוחר יותר משועתק ל-RNA, אשר בתורו [[תרגום (ביולוגיה)|מתורגם]] ל[[חלבון|חלבונים]], כפי שמתרחש עם כל אחד מהגנים הרגילים שמרכיבים את החומר התורשתי של הלימפוציט.

תרגום ה[[גנום]] הנגיפי (הכולל בסך-הכל 9 גנים) גורם ליצירת עותקים רבים של הנגיף בתוך הלימפוציט. ה-RNA הנגיפי מכיל, למעשה, "הוראות הרכבה" ליצירת נגיפים חדשים. הנגיף מנצל את מנגנון השכפול של הלימפוציט (שכן לנגיפים אין מנגנון שכפול עצמאי), משתכפל בצורה מסיבית וגורם למותו של הלימפוציט. לאחר מכן גורמים הנגיפים החדשים להרס ממברנת הלימפוציט; עתה יכולים הנגיפים לצאת מן התא ולהדביק לימפוציטים חדשים. במונוציטים ובתאים דנדריטיים משתכפל הנגיף גם כן, אך בדרך-כלל אינו מביא למות התא. תאים אלו מהווים, אם כן, מעין מאגר של נגיפים.

בחודשים הראשונים להידבקות מנסה מערכת החיסון להתמודד עם הנגיף, ומייצרת [[לימפוציט B|תאי B]], אשר בתורם מייצרים [[נוגדן|נוגדנים]] הנצמדים לנגיף ומביאים להשמדתו. בהמשך, מערכת החיסון אינה מסוגלת יותר לעמוד בעומס, המוערך ב-10<sup>9</sup> לימפוציטים מודבקים בכל יום וב-10<sup>10</sup> נגיפים חדשים המיוצרים בכל יום. כמעט כל הלימפוציטים הנגועים שוכנים ב[[קשר לימפה|קשרי הלימפה]].

=== איידס ===
אדם מוגדר כחולה באיידס כשספירת תאי ה-+CD4 שלו נמוכה מ-200 תאים למק"ל; למרות זאת, תסמינים וזיהומים משניים מופיעים כבר לפני כן (כשהספירה נמוכה מ-500 תאים למק"ל), כפי שצוין לעיל. כ-80% מחולי האיידס הלא מטופלים נפטרים תוך חמש שנים מרגע הגדרתם כחולי איידס; רבים מהם מתים לפני כן. אך יש שנושאים את המחלה, אף ללא טיפול, גם 20 שנה.
מותם של תאי ה-T המסייעים נגרם בשלוש דרכים:
* חיסול ישיר של התאים על ידי נגיפים שפלשו אליהם.
* עידוד [[אפופטוזה]] של התאים על ידי נגיפים שפלשו אליהם.
* חיסול תאי ה-T הנגועים על ידי תאי T ציטוטוקסיים.

== זיהומים ומוות ==
[[קובץ:Candida albicans.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפטרייה [[קנדידה אלביקנס]], אחד הפתוגנים הראשונים התוקפים חולי איידס]]
שיאה של מחלת האיידס הוא דיכויה של מערכת החיסון וכתוצאה מכך הידבקות ב[[זיהום אופורטוניסטי|פתוגנים אופורטוניסטיים]] - [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] אשר נמצאים בסביבת האדם או בגופו כמעט תמיד, אך המעוררים מחלות רק במצב של [[כשל חיסוני]]. לא כל פתוגן מסוגל להדביק חולי איידס; רכיבים רבים של מערכת החיסון אינם נפגעים כתוצאה מהמחלה, וחולי איידס נדבקים רק בפתוגנים המחוסלים בדרך כלל על ידי התגובה החיסונית התאית (כלומר, התגובה החיסונית המופעלת על ידי תאים, כגון תאי T מסייעים ומקרופאג'ים, זאת בניגוד לתגובה החיסונית ההומוראלית, המופעלת על ידי חלקיקים הזורמים בדם ובלימפה - בעיקר [[נוגדן|נוגדנים]]).

הידבקות בפתוגנים מתחילה בשלב התסמיני (ראו לעיל). בתחילה מופיעים זיהומים הנגרמים על ידי ה[[פטריות|פטרייה]] ''[[Candida albicans]]''. הפטרייה גורמת ל'''[[פטרת הפה|פּטֶרֶת הפה]]''' (כיסוי מסיבי של חלל הפה במושבות של הפטרייה), ל'''[[דלקת ריאות]]''' קלה ול'''[[דלקת הוושט]]'''. בנוסף מתרחשת הדבקה ב[[חיידקים|חיידק]] ''[[Mycobacterium tuberculosis]]'', הגורם ל'''[[שחפת]]''', וב[[חיידק]] אחר מאותו הסוג, ''[[Mycobacterium avium|M. avium]]'', העלול לגרום ל'''[[מחלת קרוהן]]'''. הישנות מחלת השחפת שכיחה הרבה יותר בנשאי HIV הסובלים מ[[חוסר ברזל]] ב[[פלזמה (דם)|פלזמה]], מאשר בנשאי HIV שרמת הברזל בדמם תקינה, ושיעור התמותה שלהם גבוה יותר באופן מובהק.{{הערה|1=[http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0037350 PLOS ONE: Iron Status Predicts Treatment Failure and Mortality in Tuberculosis Patients: A Prospective Cohort Study from Dar es Salaam, Tanzania]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} לכן מומלץ לנשאי HIV הסובלים מחוסר ברזל ונדבקו בשחפת ליטול תוספי ברזל מתאימים.

בהמשך מופיעים הנגיפים ''Varicella zoster'' ו-''Herpes simplex'', הגורמים ל[[מחלת מין|מחלת המין]] '''[[שלבקת]]''' (הרפס). שני נגיפים נוספים ממשפחת ההרפס הם [[CMV|"ציטומגלווירוס"]] (בקיצור: CMV; סוג בעל כמה [[מין (טקסונומיה)|מינים]]) ו[[וירוס אפשטיין בר|נגיף אפשטיין בר]] (Epstein-Barr; בקיצור: EBV), שניהם גורמים ל'''[[מחלת הנשיקה]]'''. הנגיף האחרון מעודד גם '''[[לימפומה|לימפומה על-שם ברקיט]]''', סוג של [[סרטן (מחלה)|סרטן]] ה[[לימפה]]. '''[[סרקומת קפוסי]]''' היא סרטן של [[כלי דם|כלי הדם]] ו[[רקמת תאים|רקמות החיבור]], אשר עד להופעת האיידס היה נדיר ביותר. סרטן זה, הנגרם לעיתים על ידי נגיף ההרפס, מופיע בחולי איידס בשכיחות הגבוהה עשרות מונים מזו של האוכלוסייה הבריאה. הסרטן גורם לשלפוחיות כהות ב[[עור]] ולעיתים לדימומים פנימיים בגוף - זהו גורם המוות העיקרי מהמחלה.

נגיף ממשפחת הפוליומה, המכונה [[JCV|נגיף JC]], גורם ל[[חולי מוח מתקדם רב-מוקדי]] (PML), מחלה קשה הגורמת לניוון ה[[מוח]], ל[[שיטיון|ירידה קוגניטיבית]], ל[[שיתוק]], להפרעות ראייה ולמוות מהיר (תוך כארבעה חודשים). הנגיף שכיח מאוד ונמצא בגופם של כ-70% מכל בני האדם, אך גורם ל-PML רק בחולים בעלי כשל חיסוני; בין 2% ל-7% מחולי האיידס מתים מ-PML. זיהומים נוספים של [[מערכת העצבים המרכזית]] נגרמים על ידי הפטרייה ''Cryptococcus neoformans'' וה[[פרוטיסט]] ''Toxoplasma gondii''.

בעבר הייתה '''[[דלקת ריאות]]''' גורם המוות העיקרי מאיידס. נגיפים וחיידקים רבים עלולים לגרום למחלה, ביניהם הפטרייה ''[[Pneumocystis jiroveci]]'' וחיידקי המיקובקטריה שהוזכרו לעיל. טיפול מונע ב[[אנטיביוטיקה]] ופיתוח תרופות אנטי-פטרייתיות חדישות הביאו לירידה בשיעור המוות מדלקת ריאות בחולי איידס. פתוגנים רבים גורמים ל[[שלשול]] חמור בחולי איידס: החיידק ''Salmonella'', הגורם ל'''[[טיפוס הבטן]]''' והפרוטיסטים ''Cryptosporidium'' ו-''Isospora'', למשל. השלשול החמור, המביא גם לאיבוד משקל, הוא אחד הגורמים העיקריים למוות בחולי איידס במדינות העולם השלישי.

== עמידות בפני HIV ==
[[קובץ:Hiv budding.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נגיף HIV חדש משתחרר מלימפוציט]]

הנגיף נקשר באופן [[כימיה|כימי]] לכמה [[רצפטור|קולטנים]] הנמצאים על גבי ממברנת הלימפוציט. אצל אנשים מסוימים חלה [[מוטציה]] בגן המקודד לייצור אחד הקולטנים (אשר תפקידו לקלוט [[כימוקין|כימוקינים]]), '''CCR5''', ולפיכך הקולטן אינו מיוצר בגופם. היעדר הקולטן אינו גורם לתופעות שליליות, והיכולת החיסונית של האדם אינה נפגמת. לעומת זאת, דווקא היעדר הקולטן באנשים אלו מקנה להם עמידות בפני איידס; נגיף ה-HIV אינו מסוגל להיצמד אצל אנשים אלה לממברנת הלימפוציטים, ולפיכך הם אינם יכולים לחלות במחלה.

במוטציה המוזכרת לעיל קיים חֶסֶר של 32 [[נוקלאוטיד]]ים בגן המקודד ל-CCR5. המוטציה מועברת ב[[תורשה]] באופן [[גן (ביולוגיה)|אוטוזומי רצסיבי]] (ראו גם: '''[[פגם גנטי]]'''). הומוזיגוטים (אנשים בעלי שני [[אלל]]ים פגומים) אינם מייצרים את הקולטן כלל, ועמידים לפיכך בפני המחלה; הטרוזיגוטים (אנשים בעלי אלל אחד תקין ואלל אחד פגום) מייצרים את הקולטן בכמות מועטה. הם עשויים להידבק באיידס, אלא שמהלך המחלה אצלם איטי בצורה ניכרת מהרגיל.

כמות הקולטן CCR5 על גבי ממברנות הלימפוציטים אינה קבועה. המנגנון ה[[גנטיקה|גנטי]] של הלימפוציטים מצויד במנגנוני בקרה אשר מעודדים או מעכבים את ייצור הקולטן על פי הצורך. כש[[פתוגניות|פתוגנים]] פולשים לגוף, מיוצרת כמות רבה יותר של קולטנים; לימפוציטים בעלי מספר רב של קולטנים חשופים יותר לתקיפה על ידי HIV, שכן עתה מסוגל הנגיף להיצמד טוב יותר אל הלימפוציט. הסיכוי להדבקה ב-HIV וקצב התפתחות המחלה תלויים, לפיכך, בפעילותה של מערכת החיסון באותה נקודת זמן ובמצב הבריאותי הכללי של האדם.

האלל הפגום נפוץ בעיקר בקרב אנשים לבנים, וכמעט ואינו קיים ב[[גזע (אדם)|גזעים]] אחרים. כ-10% מהלבנים ב[[ארצות הברית]] הם נשאים של המוטציה (הטרוזיגוטים), וכ-1% הם הומוזיגוטים (בסך-הכל כמיליון איש בארצות הברית).

גילוי המוטציה המקנה עמידות בפני איידס הביא לפיתוח תרופות בעלות רעיון דומה: הללו דומות ל[[כימוקין]] הנקשר באופן שגרתי לקולטן CCR5; הן נקשרות אליו באופן קבוע וחוסמות אותו בפני הנגיף. לתרופות אלו הצלחה מסוימת, ובצידה חשש גדול: CCR5 אינו הקולטן היחיד אליו מסוגל הנגיף להיצמד; זן נדיר יחסית (שכיחות של 5% מכלל הזנים) של HIV נצמד לקולטן אחר, '''CXCR4'''. מיעוט של החולים שטופלו בתרופה חוסמת CCR5 חלו בכל זאת באיידס, לאחר שנדבקו בזן הנצמד לקולטן האחר. זן זה אלים יותר, וגורם להופעת תסמיני המחלה (ולמוות) בקצב מהיר. החשש הוא שדיכוי הזן השכיח של HIV יביא לשגשוג הזן האלים במרוצת הדורות. תופעה דומה גורמת לסלקציה של זני חיידקים עמידים לאחר חשיפה לסוגי אנטיביוטיקה שונים, וכן התרחשה במחלת ה[[מלריה]] ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]; תרופות שהביאו להכחדת הזן השכיח והמתון של ה[[פרוטיסט]] [[פלסמודיום]], גורם המחלה, הביאו לחיזוקו של זן אלים יותר, הנפוץ כיום בעולם השלישי.

ב-2019 התגלה גן שאלל שלו מקנה עמידות לזן האיידס החודר דרך קולטן ה-CXCR4. מוטציה בגן TNPO3 מונעת את כניסת וירוס האיידס דרך קולטן ה-CXCR4.{{מקור}}

==מקרי החלמה==
התיעוד הראשון של החלמה מלאה מאיידס נרשם ב-[[2007]]: [[טימותי ריי בראון]], בן 44, [[אזרח ארצות הברית]] המתגורר ב[[גרמניה]]. בראון חלה ב[[לוקמיה]], בנוסף לנגיף האיידס, ובמסגרת השתלת [[מח עצם]] שעבר כחלק מהטיפול בלוקמיה התברר שהושתל בו מח עצם שבגלל מוטציה גנטית היו חסרים בו קולטני ה-[[CCR5]], קולטנים אשר באמצעותם חודר נגיף ה-[[HIV]] לתאים. לאחר שבראון החלים מהסרטן, נודע כי גופו התנקה לחלוטין גם מנגיף האיידס.

בשנת [[2019]] דווח על המקרה המתועד השני של החלמה מהנגיף:<ref>{{Cite news|title=H.I.V. Is Reported Cured in a Second Patient, a Milestone in the Global AIDS Epidemic|url=https://www.nytimes.com/2019/03/04/health/aids-cure-london-patient.html|newspaper=The New York Times|date=2019-03-04|access-date=2020-05-01|issn=0362-4331|language=en-US|first=Apoorva|last=Mandavilli}}</ref> [[אדם קסטילייחו]], בן 40, במקור מ[[ונצואלה|וונצואלה]] וכעת מתגורר באנגליה, לקה בנגיף ה-HIV בשנת [[2003]]. בשנת [[2012]] החל לקבל תרופות עבור הנגיף, ומאוחר יותר באותה השנה התגלתה אצלו [[לימפומת הודג'קין]] בדרגה 4. בשנת [[2016]] עבר קסטילייחו [[השתלת מח עצם]] מתורם שהסתבר שקיימת בגופו אותה מוטציה גנטית נדירה שמשפיעה על קולטני ה-CCR5, בדומה למקרה של בראון. הוא היה במעקב אצל צוות חוקרים מ[[יוניברסיטי קולג' לונדון]] בהובלתו של פרופ' {{קישור שפה|אנגלית|Ravindra Gupta|רווינדרה גופטה}}, אשר חשפו את ממצאיהם ב-[[4 במרץ]] 2019 במגזין [[Nature]] ובכנס בסיאטל.<ref>{{צ-מאמר|שם=HIV-1 remission following CCR5Δ32/Δ32 haematopoietic stem-cell transplantation|קישור=https://www.nature.com/articles/s41586-019-1027-4|כתב עת=Nature|שנת הוצאה=2019-04|עמ=244–248|כרך=568|doi=10.1038/s41586-019-1027-4|מחבר=Ravindra K. Gupta, Sultan Abdul-Jawad, Laura E. McCoy, Hoi Ping Mok}}</ref> באותה תקופה הוא זוהה בתור "פציינט לונדון", עד אשר חשף את זהותו במרץ [[2020]].<ref>{{Cite news|title=The ‘London Patient,’ Cured of H.I.V., Reveals His Identity|url=https://www.nytimes.com/2020/03/09/health/hiv-aids-london-patient-castillejo.html|newspaper=The New York Times|date=2020-03-09|access-date=2020-05-01|issn=0362-4331|language=en-US|first=Apoorva|last=Mandavilli}}</ref> במאמר הראשוני דווח על 18 חודשים ללא זיהוי הנגיף בגוף, ועם חשיפת זהותו התפרסם מאמר המשך במגזין the Lancet {{אנ|The Lancet}} אשר דיווח על 30 חודשים ללא זיהוי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Evidence for HIV-1 cure after CCR5Δ32/Δ32 allogeneic haemopoietic stem-cell transplantation 30 months post analytical treatment interruption: a case report|קישור=https://www.thelancet.com/journals/lanhiv/article/PIIS2352-3018(20)30069-2/abstract|כתב עת=The Lancet HIV|שנת הוצאה=2020-03-10|כרך=0|doi=10.1016/S2352-3018(20)30069-2|מחבר=Ravindra Kumar Gupta, Dimitra Peppa, Alison L. Hill, Cristina Gálvez}}</ref> הדבר גרם לחוקרים להאמין כי קסטילייחו אכן החלים לחלוטין מהנגיף, שכן בספרות הרפואית הם נוטים להשתמש במונח "נסיגה" {{אנ|Regression (medicine)}} מפני שהמחקר הרפואי אודות הנגיף מקשה על קביעת [[החלמה]] מוחלטת.

== דרכי ההידבקות בנגיף ==
נגיף ה-HIV מועבר באמצעות כניסתו לגוף האדם באחת מהדרכים הבאות, שהמשותף לכולן הוא מגע ישיר בין [[נוזל]]י הגוף. נגיף ה-HIV אינו עמיד במיוחד: מחוץ לגוף מסוגל הנגיף לשרוד במשך כ-20 דקות בלבד, והוא רגיש ל[[חום (פיזיקה)|חום]] ול[[כימיקלים]] שונים. [[עיקור (מיקרוביולוגיה)|עיקור]] פשוט באמצעות חימום או באמצעות חיטוי מביא להשמדה כמעט ודאית של הנגיף.

הנגיף אינו מועבר דרך [[אוויר]], [[מזון]], [[שתייה]], או מגע פיזי רגיל. הנגיף אינו עובר במהלך [[נשיקה|נשיקות]], מאחר שריכוז הנגיף ב[[רוק (ביולוגיה)|רוק]] נמוך ביותר, ויידרשו כמה ליטרים של רוק על-מנת לגרום להדבקה. עד היום לא נרשם מקרה של איידס שהועבר בנשיקה. המחלה אינה מועברת בעקיצת [[יתוש]] מכמה סיבות: כמות הנגיפים שיכולה להישאב בעקיצה נמוכה, הנגיפים מתים ב[[מערכת העיכול]] של היתוש והיתושים לא מחדירים דם לאדם הנעקץ אלא רוק בלבד.{{הערה|1=[http://www.rci.rutgers.edu/~insects/aids.htm למה יתושים לא מעבירים איידס]}}

לאדם סיכוי גבוה יותר להדביק בשבועות הראשונים לאחר שנדבק. הסיכוי יורד מאוד בשלב הדגירה של הנגיף.

=== יחסי מין ===
קיום [[יחסי מין]] עם נשא של הנגיף, [[יחסי מין#מין ואגינלי|ואגינליים]], [[יחסי מין#מין אנאלי|אנאליים]] ובמידה פחותה [[יחסי מין#מין אוראלי|אוראליים]], הוא הדרך הנפוצה להידבקות ב-HIV. הנגיף נמצא בכל הפרשות הגוף. ב[[מערכת הרבייה|איברי המין]] (בשני ה[[זוויג|מינים]]) ישנן נקבוביות סופגות מיקרוסקופיות, ולכן בקיום יחסי מין ואגינליים ללא [[קונדום]], המונע מגע ישיר, יש סיכון להדבקה. גלולה למניעת היריון לא מספקת הגנה, וקוטלי זרע אף מגבירים את סיכויי ההדבקה בשל גירוי של הרירית. הסיכוי להדבקה במין אוראלי נמוך משמעותית, אך אפשרי. הסיכוי להדבקה במהלך מין אנאלי לא מוגן, גדול באופן יחסי, זאת בגלל קרעים מקרוסקופיים ב[[פי הטבעת]] וב[[רקטום]] הנגרמים במהלך החדירה, ומעלים את הסיכוי למגע בין נוזלי הגוף החודר, לנחדר.

כיום, במדינות המערב, יחסי מין לא מוגנים בין גברים מהווים אחוז ניכר ממקרי ההדבקה ב-HIV-1, בניגוד למתרחש ב[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]] שם רוב מקרי ההדבקה מתרחשים במהלך יחסי מין [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]].

מאמצע שנות ה-90 קיימת עלייה בתופעת ה[[ברבק]] בקרב [[הומוסקסואליות|הומואים]], תופעה בה מקיימים יחסי מין לא מוגנים במודע. בישראל מאז שנת 2005 חלה עלייה חריפה במספר מקרי ההדבקה של גברים צעירים שקיימו יחסי מין לא מוגנים עם גברים.{{מקור|נושא=בריאות|נושא2=מדינות אסיה}}

=== הזרקת סמים ===
דרך נפוצה נוספת להידבקות בנגיף היא שימוש ב[[סמים]] בהזרקה. נוהג נפוץ במהלך ההזרקה הוא שאיבה של כמות קטנה של [[דם]] לתוך המזרק לפני ההזרקה, פעולה שמטרתה לקצר את תהליך ערבוב הסם בדם. כך נשארות שאריות מהנגיף בחוד המזרק, ובסביבה סגורה ולחה זו יכול הנגיף לשרוד זמן רב יחסית לעמידותו ב[[אוויר]] הפתוח (שהיא, כאמור, קטנה). האדם הבא שישתמש באותו מזרק, יזריק לגופו יחד עם הסם גם את הנגיף. מדינות שונות{{דרושה הבהרה|אילו מדינות שונות?}} החלו בסוף [[המאה ה-20]] לחלק מזרקים בחינם וללא חשש להפללת המשתמשים בסמים, לאחר שהגיעו למסקנה שהתועלת מתרומתו של צעד זה למניעת ההדבקה בנגיף עולה על הנזק שבעידוד השימוש בסמים.

=== עירוי דם ===
[[עירוי דם]] שמקורו ב[[תרומת דם]] נגועה, שיינתן לאדם בריא יהפוך אותו בוודאות לנשא. רוב המדינות (ובהן [[ישראל]]) בודקות כיום כל תרומת דם מחשש להדבקה, ומבקשות מאנשים בקבוצת סיכון לנשאות HIV שלא לתרום דם מכיוון שהבדיקה אינה מזהה דם שנדבק לאחרונה בנגיף. אמצעים אלו נטרלו כמעט לחלוטין את הסיכון מהדבקות בנגיף HIV מעירוי דם ונכון לשנת [[1998]], הוערך כי בישראל ניתן עירוי דם נגוע בנגיף [[HIV]] אחת לכארבע שנים.{{הערה|1=Edward H. Kaplan, [http://www.som.yale.edu/faculty/ehk1/Lancet_Ethiopian_blood.pdf '''Israel’s ban on use of Ethiopians’ blood: how many infectious donations were prevented?'''], [[Lancet]]. 1998 Apr 11;351(9109):1127-8. {{PMID|9660600}}}} ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] (ובעיקר בשנים [[1982]] ו-[[1983]]), כשהמודעות למחלה וטכניקות זיהוי הנגיף היו בראשיתן, נדבקו חולים רבים מעירויי דם נגועים. חולי [[המופיליה]] סבלו מכך במיוחד, שכן הם נדרשים לעירויי דם תכופים. כיום מבוצע טיפול בחימום ל[[קרישת דם|גורם קרישה VIII]], החומר החסר בדמם של רוב חולי ההמופיליה והניתן להם כחלק מהטיפול. החימום משמיד נגיפי HIV אפשריים אך אינו פוגע בגורם הקרישה. בנוסף ניתן כיום לייצר את גורם הקרישה באמצעים [[ביוטכנולוגיה|ביוטכנולוגיים]] בעזרת חיידקים. שיטה זו מחליפה בהדרגה את הצורך בעירויי דם לחולי המופיליה.

=== פצעים פתוחים ===
כאשר שני פצעים מגיעים למגע פיזי ביניהם, קיימת סכנת הידבקות. סכנה זו קיימת בעיקר אצל צוותי ה[[רפואה]] למיניהם, שמתגוננים מפניה בדרכים שונות ובהן שימוש בכפפות [[גומי]].

=== מאם לתינוק ===
{{הפניה לערך מורחב|הריון ו-HIV}}
קיים סיכוי של בין 15% ל-45% שאם נגועה ב-HIV תעביר את הנגיף לתינוקה. ההדבקה עשויה להתרחש בזמן ההריון, בזמן הלידה או לאחר הלידה - באמצעות הנקה. הסיכוי להדבקה פוחת בעשרות מונים אצל אמהות אשר נוטלות תרופות נגד איידס, אשר יולדות את תינוקן בניתוח קיסרי ואשר נמנעות מהנקה. בארצות העולם השלישי העברה מאם לתינוק היא מדרכי ההדבקה העיקריות, זאת בניגוד למדינות המפותחות. ועם זאת בהיעדר תחליפי [[חלב אם]] מספקים במדינות המתפתחות - ההמלצה היא בכל זאת להניק בשל הסיכון היותר גבוה לתינוק בהימנעות מ[[הנקה]].

מדי שנה נולדים בישראל כ-90 ילדים לאמהות החולות במחלה ומתוכם בין שמונה לתשעה תינוקות נדבקים בנגיף.{{הערה|1=[http://www.maccabi4u.co.il/8072-he/Maccabi.aspx?TabId=8074_8075_9503://הריון%20ואיידס הריון ואיידס], באתר [[מכבי שירותי בריאות]]}}

אם נשאית HIV נכנסת להריון חשוב לדווח על כך למרפאת ה-HIV בה היא מטופלת. הדיווח חשוב משתי סיבות עיקריות:
*חלק מהתרופות נגד HIV עלולות לפגוע בעובר, ולכן יהיה צורך להתאים את תוכנית הטיפול התרופתי.
*ייתכן שיהיה צורך להוסיף טיפול תרופתי במטרה לצמצם את סיכויי הוולד להידבק ב-HIV. ללא טיפול קיים סיכון של 25% (אחד לארבע) שהעובר ידבק מהאם. עם טיפול יורד הסיכון לאחוז אחד בלבד (אחד ל-100).

====לידה====
כדי להפחית את הסיכון להעברת הנגיף לתינוק ההמלצה בעבר לנשאיות HIV הייתה ללדת בניתוח קיסרי. כיום הגישה המקובלת לגבי נשים שאצלן הספירה הנגיפית נמוכה היא שלידה רגילה לא תגדיל את הסיכון להדבקה של התינוק. יש להיוועץ בנושא זה עם הצוות הרפואי במרפאת ה-HIV.

====היריון כאשר אחד מבני הזוג נשא====
במקרה שאחד מבני הזוג נשא HIV ניתן להרות באופן בטוח באמצעות [[הפריה מלאכותית]] מבלי לסכן את בן הזוג הבריא בהדבקה בנגיף.

ראו גם [[יתומי איידס]].

== טיפול ==
[[קובץ:Zidovudine.svg|שמאל|ממוזער|150px|נוסחת המבנה של AZT, התרופה העיקרית הניתנת לחולי איידס]]
נכון להיום (2022) איידס היא [[מחלה כרונית]] חשוכת מרפא, שאינה מוגדרת עוד כ[[מחלה סופנית]]. הטיפול הניתן במחלה מצליח, ברוב המקרים, לדחות את התפרצות המחלה למשך שנים רבות. על פי הערכות משנת 2008 תוחלת החיים של נשא HIV המתחיל טיפול במחלה בגיל 20 הוא 69 שנים, כ-10 שנים פחות מתוחלת החיים של כלל האוכלוסייה. חולה איידס המתחיל את הטיפול במחלה רק לאחר התפרצות המחלה צפוי ל[[תוחלת חיים]] כוללת של כ-60 שנה.{{הערה|[http://www.aidsmeds.com/articles/hiv_life_exectancy_survival_1667_14989.shtml Life Expectancy With HIV Increases Dramatically], July 28, 2008, AIDSMED|כיוון=שמאל}} במחקר יותר עדכני נמצא שנשאי HIV גברים המגיבים היטב לטיפול ומצליחים לשמור את רמת ה-CD4 שלהם מעל 500 במשך מספר שנים מגיעים לתוחלת חיים כמעט רגילה. לעומת זאת, אצל נשים עדיין נמצא [[שיעור תמותה]] משמעותית יותר גבוה אצל נשאיות HIV מאשר אצל כלל האוכלוסייה.{{הערה|Tim Horn, [http://www.aidsmeds.com/articles/hiv_survival_mortality_1667_18083.shtml Normal Life Expectancy With Maintenance of CD4s Above 500], March 2, 2010, AIDSMEDS|כיוון=שמאל}}

איידס היא [[מחלה נגיפית]]. מספר [[תרופות אנטי-ויראליות|התרופות הקיימות נגד נגיפים]] אינו גדול, והטיפול ב[[מחלות נגיפיות]] מתמקד בעיקר במתן [[חיסון|חיסונים]] - כלומר, עידוד מערכת החיסון להילחם בנגיף בעצמה. נגיף ה-HIV מציב אתגרים קשים בפני המדענים השוקדים על פיתוח תרופה למחלה. הקושי העיקרי הוא השתנותו המהירה של הנגיף. בכל הנגיפים חלות מוטציות, אך קצבן ב-HIV גבוה במיוחד. לַנגיף אין מנגנוני תיקון לחומר התורשתי, מנגנונים המצויים כמעט בכל ה[[אורגניזם|יצורים החיים]]. מוטציות המתרחשות בו נשארות בעינן ומועברות לדור הבא של הנגיפים, אשר בתורו מייצר מוטציות חדשות. בנוסף, האנזים רוורס טרנסקריפטאז, אשר ממיר את ה-RNA של הנגיף ל-DNA, הוא מטבעו אנזים "רשלני", וגורם לשגיאות רבות ברצף ה[[נוקלאוטיד]]ים, קרי: מוטציות. דרך פעולתם של ה[[נוגדן|נוגדנים]] של מערכת החיסון, אשר תפקידם הוא לזהות ולהילחם ב[[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]], מבוססת על זיהוי הפתוגן באמצעות [[גליקופרוטאין|גליקופרוטאינים]] (חלבונים בעלי שיירים [[פחמימה|סוכריים]]) המצויים על גבי הממברנה שלו. הגליקופרוטאינים שעל גבי HIV משתנים בקצב כה מהיר, כך שלמערכת החיסון אין סיכוי להתמודד עם הנגיף.

כיום קיימת שורה של תרופות אנטי-ויראליות הניתנות במקביל ותוקפות את נגיף ה-HIV מכמה כיוונים שונים ובכך גורמות לפחיתה משמעותית ביותר בעומס הנגיפי. ישנם מקרים שהנגיף אף מופחת לרמה שאין לזהותו (Undetectable). התרופות הצליחו להאריך בצורה ניכרת את הזמן שבין ההידבקות בנגיף ובין פריצת מחלת האיידס עצמה; מאז הוחל במתן השילוב של התרופות המכונה "קוקטייל" באמצע שנות התשעים נראה כי הוא מצליח למנוע את התפרצות המחלה אצל נשאים (אם הוא ניתן באופן רציף), כמו כן הצליחו התרופות להאריך את חייהם ולהטיב את איכות חייהם של חולי איידס, בהם המחלה התפרצה. בזכות הטיפולים החדשניים מוגדרת כיום המחלה כ[[מחלה כרונית|כרונית]] ולא כ[[מחלה סופנית|סופנית]]. התרופות נחלקות לשלושה סוגים:
* '''מעכבי רוורס טרנסקריפטאז'''. [[רוורס טרנסקריפטאז|רוורס-טרנסקריפטאז]] הוא אנזים של הנגיף החיוני להתפתחותו בתאי הנשא. מעכבים של אנזים זה מונעים יצירת DNA מה-RNA של הנגיף, ובכך מונעים השתלבות ה[[גנום]] הנגיפי בזה של התא הנגוע ושכפול הנגיף. '''AZT''', התרופה הראשונה לאיידס שכבר אינה ניתנת כיום לחולי איידס, משתייכת לקטגוריה זו. התרופה (ששמה ה[[כימיה|כימי]] הוא '''3'-אזידו-3'-דאוקסיתימידין''') היא נגזרת של ה[[נוקלאוטיד]] המכיל את הבסיס ה[[חנקן|חנקני]] [[תימין]] (קבוצת [[הידרוקסיל]] אחת הוחלפה בקבוצת [[אזיד]],'''N<sub>3</sub>'''). האנזים רוורס טרנסקריפטאז מזהה ומשתמש בטעות את הנוקלאוטיד המדומה בתהליך בניית ה-DNA, אך AZT אינו מתאים בצורה מושלמת לבניית הסליל, והתהליך מופסק. AZT נמכר בעבר תחת השמות המסחריים '''זידוֹבוּדין''' (Zidovudine), '''רטרוֹויר''' (Retrovir) ו'''רטרוֹויס''' (Retrovis).

: AZT משתייך לקטגוריית NRTI (ראשי תיבות של Nucleotide Reverse Transcriptase Inhibitor, מעכבי רוורס טרנסקריפטאז נוקלאוטידיים). היות שגם תאי גוף החולה משתמשים בנוקלאוטידים לשם בניית ה-DNA שבהם, קיימת סכנה של פגיעה בתאי החולה, ואכן נטילת AZT ותרופות דומות במינון יתר עלולה לגרום נזקים חמורים. במעכבי רוורס טרנסקריפטאז שאינם נוקלאוטידים (NNRTI) לא קיימת בעיה זו, שכן תרופות אלו חוסמות את האתר הפעיל של האנזים ובכך מביאות להפסקת פעולתו. בשנים האחרונות אושרו תרופות חדשות ממשפחת רוורס טרנסקריפטאז כדוגמת [[אבקוויר]] שמוכיחות יעילות כנגד מרבית הזנים העמידים לתרופות מהדור הישן.
* '''מעכבי פרוטֵאַז'''. [[פרוטאז]] הוא אנזים של הנגיף החיוני להתפתחותו בתאי הנשא. מעכבים של אנזים זה מונעים חיתוך של מספר חלבונים נגיפיים, דבר המונע הרכבה של נגיפים חדשים בתוך התא הנפלש. רכיבי הנגיף מיוצרים בלימפוציט, אך אינם יכולים לחבור יחדיו ליצירת נגיף חדש. '''פרוטֵאַז''' ('''Protease''') הוא שמה של קבוצת אנזימים אשר חותכים חלבונים. '''סאקווינאביר''' (Saquinavir) ו'''ריטונאוויר''' (Ritonavir) הם מעכבי הפרוטאז העיקריים.
* '''מעכבי חדירה''' מונעים מהנגיף לחדור אל תאי מערכת החיסון. זוהי קבוצת התרופות החדשה ביותר המבוססת על חלבונים קטנים המכונים [[פפטיד]]ים להבדיל ממולקולות קטנות במרבית התרופות. מסיבה זו הם לא נספגים היטב במערכת העיכול וניתנים בזריקה. כיום מאושר רק מעכב חדירה אחד לשימוש, '''אנפובירטיד''' (Enfuvirtide, שם מסחרי: '''פוזאון''', Fuzeon). פוזאון מאושרת על ידי [[קופת חולים|קופות החולים]] כמפלט אחרון, אך ורק לחולים אשר כל שאר התרופות כבר לא משפיעות עליהם. שתי סיבות עיקריות לכך: עלות התרופה (מעל ל-20,000 דולר לשנה לחולה) ואופן נטילתה (בהזרקה פעמיים ביום, נטל רב על החולים).
* '''מעכבי אינטגראז'''. [[אינטגראז]] הוא אנזים של הנגיף החיוני להתפתחותו בתאי הנשא. מעכבים של אנזים זה מונעים שילוב של החומר התורשתי של הנגיף בגנום התא הנפלש ובכך מונעים את המשך ההדבקה.
* '''חוסמי CCR5'''. [[קולטן]] ה-[[CCR5]] מצוי על גבי לימפוציטים T-מסייע המהווים התא המאכסן של נגיף ה-HIV. הקולטן חיוני לחדירה של מרבית זני הנגיפים וחסימתו משבשת את חדירת הנגיף לתאים.

[[קובץ:Ritonavir.png|שמאל|ממוזער|150px|נוסחת המבנה של ריטונאוויר, מעכב פרוטאזות]]

לרוב ניתנות לחולים שלוש תרופות משני הסוגים הראשונים יחדיו, וזאת כדי לשפר את יעילות הלחימה בנגיף ולהילחם בעמידות לתרופות, אותה מפתח הנגיף לאחר זמן מה. זהו כאמור אותו "קוקטייל" אותו נוטלים חולי איידס רבים. חולה המטופל בתרופות נגד איידס ואשר הנגיפים בגופו פיתחו עמידות בפני אחת התרופות, סביר להניח שבמקרה וידביק אדם אחר, יהיו הנגיפים בגופו של הנדבק עמידים אף הם לתרופה. את התרופות חשוב ליטול בעקביות לפי המינון המומלץ, שכן החסרה של אפילו מנה אחת עלולה לעודד את הנגיף לפתח עמידות.

כמה מהתרופות הניתנות כיום לחולי איידס מגלות יעילות עצומה במיגור הנגיף. ספירת הנגיף בדם לאחר שבועות ספורים של נטילת התרופה צונחת בצורה דרסטית, וספירת הלימפוציטים עולה. למרות זאת, לא צולח בידה של אף לא אחת מהתרופות להביא לריפוי מוחלט עקב הימצאותו של הנגיף בתאים וב[[קשרי לימפה]] אליהן אין לתרופה נגישות מספקת.

לרוב התרופות הניתנות לחולי איידס קיימות תופעות לוואי מתונות ([[בחילה|בחילות]], [[הקאה|הקאות]], [[סחרחורת|סחרחורות]], [[שלשול]], [[צרבת]]) אשר לרוב חולפות לאחר תקופת הסתגלות בת חודשיים לערך.

במקביל לטכניקות ללחימה בנגיף, שוקדת ה[[אימונולוגיה]] על שני פתרונות נוספים:
* מציאת דרכים לחידוש מלאי תאי הדם הלבנים בגוף, ללא קשר להתפשטות הנגיף.
* הרכבת חיסון לאיידס. בשנים האחרונות נערכו ניסויים קליניים בקופים ובבני אדם, בהם הוזרקו נגיפי HIV מוחלשים אל הגוף. התוצאות אינן חד - משמעיות. נושא נוסף שנחקר הוא הימצאותם של נוגדנים ספציפיים כנגד איידס אצל חלק מהגברים שעשוי לסייע בפיתוח חיסון עתידי.{{הערה|[http://www.infomed.co.il/news/n_032303_1.htm חיסון טבעי לאיידס אצל גברים הטרוסקסואליים]}}

ראו גם [[EuResist]].
===טיפול מונע לפני חשיפה===
'[[טיפול מונע לפני חשיפה]]' (PrEP) ניתן לקבוצות סיכון להידבקות בנגיף ה-HIV. הטיפול ניתן בצורת כדורים אשר נלקחים מדי יום. מרכזי בקרת המחלות ומניעתן מציינים כי "PrEP הוא כלי מונע עוצמתי ל-HIV וניתן לשלבו עם קונדומים ושיטות מניעה אחרות כדי לספק הגנה אפילו יותר גדולה מבשימוש בנפרד". בשנת 2021 אישר ה־[[מנהל המזון והתרופות האמריקאי|FDA]] טיפול מונע הניתן בזריקה אחת לחודשיים.{{הערה|{{ynet|ד|פריצת דרך במאבק ב-HIV: אושרה זריקה למניעת הדבקה שניתנת אחת לחודשיים|60494920|21 בדצמבר 2021}}}}

במרץ 2007 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] לכלול [[מילה (ניתוח)|מילה]] בין האמצעים להפחתת הסיכון להידבקות באיידס מיחסי מין [[הטרוסקסואל]]יים, על סמך מחקרים המראים שהיא מפחיתה את שיעור ההידבקות של הנימולים בכ-60%.{{הערה|News releases 2007{{כ}} [http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2007/pr10/en/index.html WHO and UNAIDS announce recommendations from expert consultation on male circumcision for HIV prevention], באתר [[ארגון הבריאות העולמי]], 28 במרץ 2007}} ההמלצה מיושמת בעיקר בארצות בהן שיעור הנשאות גבוה (ראו [[ניתוחי מילה באפריקה שמדרום לסהרה]]).

===טיפול מונע לאחר חשיפה===
'טיפול מונע לאחר חשיפה' (PEP - Post-exposure prophylaxis) מוצע לאנשי צוות רפואי שנחשפו לתוצרי דם חשודים, ולאנשים שקיימו יחסי מין לא מוגנים עם נשא, או אדם בקבוצת סיכון.

הטיפול ניתן במקרי חרום מאוד ייחודיים בהם קיים חשש סביר להדבקה ושיקול הדעת הוא של רופא זיהומולוג בלבד.

הטיפול עשוי למנוע הדבקה, אחרי חשיפה לנגיף ה-HIV, אם הוא ניתן בתוך מספר שעות. יעילות הטיפול יורדת במהירות ככל שעובר זמן ממועד החשיפה, ולאחר שבעים ושתיים שעות ממועד החשיפה הוא מאבד מיעילותו.{{הערה|1=[http://www.aidsisrael.org.il/qwe/pep_treatment/basics "מהו ה-PEP?"] באתר [[הוועד למלחמה באיידס]]}}

הטיפול הוכח כיעיל בשמונים אחוז מהמקרים, בקרב אנשי צוות רפואי שנחשפו לנגיף, ומשערים שהוא יעיל גם לאחר חשיפה לנגיף במהלך קיום יחסי מין.

הטיפול המונע, נמשך כחודש, במהלכו מקבל המטופל את קוקטייל התרופות המוצע לנשאי איידס. הטיפול אינו קל ובמהלכו צפוי המטופל לחוות את תופעות הלוואי של הקוקטייל: חולשה חריפה, שילשול, [[כאב ראש]], כאב גב, תחושת דיכאון, [[חרדה]], ותחושת טעם מר בפה.
בסמוך לקבלת הטיפול מומלץ להיעזר בשירות פסיכולוגי ותמיכה רגשית כמקובל ברוב מדינות אירופה וארצות הברית.

אין להסתמך על טיפול זה כתחליף ליחסי מין מוגנים.

==מניעת התפשטות הנגיף==
נכון לשנת 2023, בהתאם להוראות ארגון הבריאות העולמי הדרך היעילה, הקלה והבטוחה ביותר למניעת הדבקה היא שימוש ב[[קונדום]].

עם התפשטות האיידס והבנתה בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], נקטו שירותי הבריאות ברחבי העולם במאמצים למנוע את התפשטות המחלה. מאמצים אלו כוללים:
* בדיקת מנות דם לפני עירוי
* הוראות מחמירות לצוותים רפואיים כדי למנוע מעבר דם בין מטופלים
בנוסף, ננקטו צעדים הסברתיים ואחרים כדי לעודד את הציבור למנוע את הפצת המחלה. צעדים אלו כללו:
* הגברת המודעות לקיום ולסכנות המחלה על ידי פרסום חוצות, הסברה, [[יום האיידס העולמי]] ועוד
* עידוד השימוש ב[[קונדום|קונדומים]]
* עידוד גילוי האיידס בקרב הציבור, למשל על ידי מתן אפשרות לבדיקות אנונימיות בחינם
* חלוקת מזרקים חד פעמיים לצרכני סמים
* תהליך של מיסוד [[תעשיית המין]] ופיקוח ממשלתי עליה החל במדינות כגון [[אוסטרליה]] [[הולנד]] ו[[נבדה]] ולפי מחקר אוסטרלי הוא בעל פוטנציאל להקטנת מספר הנדבקים ב-50%.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Legalizing Prostitution Could Reduce HIV Infections Nearly In Half|אתר=HuffPost|תאריך=2014-07-25|כתובת=https://www.huffpost.com/entry/legalizing-prostitution-hiv_n_5618887|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-12-03|הכותב=Eleanor Goldberg}}}}
חלק מצעדים אלו נתקלו בהתנגדות. גורמים שמרניים ודתיים התנגדו לפרסום המעודד שימוש בקונדומים ולצעדים הסברתיים המכירים ביחסים הומוסקסואליים. הייתה גם התנגדות לחלוקת מחטים בטענה שהיא עלולה להגביר את השימוש בסמים.

תומכי הצעדים הללו מביאים את [[אוסטרליה]] כדוגמה למדינה שהצליחה לצמצם את התפשטות האיידס הודות לאמצעים אלו, בניגוד ל[[ארצות הברית]] אשר לא פעלה מספיק בעזרת אמצעים אלו ובה האיידס התפשטה הרבה יותר.{{הערה|1=Bill Bowtell, [http://www.poz.com/articles/bowtell_aids_essay_401_15021.shtml Applying the Paradox of Prevention: Eradicate HIV], August 4, 2008|כיוון=שמאל}}

ב-[[26 בנובמבר]] [[2008]] פרסם [[ארגון הבריאות העולמי]] מחקר לפיו ניתן לצמצם את מקרי מחלת האיידס ב-95% תוך עשור על ידי בדיקות מוקדמות לגילוי הנגיף ונגישות לתרופות.{{הערה|{{הארץ|[[שלמה שמיר (עיתונאי)|שלמה שמיר]]|מחקר: ניתן לצמצם האיידס ב-95% תוך 10 שנים|1.1363175|26 בנובמבר 2008}}}}

[[ברזיל]] היא, כנראה, הדוגמה הבולטת ביותר ל[[מדינה מתפתחת]] שכנגד הערכות ותחזיות מצליחה לבלום את התפשטות הנגיף, וזאת הודות לתוכנית הפעולה הלאומית הייחודית שהיא הפעילה (ראו הרחבה בערך "[[איידס בברזיל]]"). גם המלחמה ב[[איידס בתאילנד]] זוכה לחשיבות רבה מצד הממשלה המקומית ומביאה לתוצאות יעילות בצמצום התפשטות המחלה ובהורדת אחוזי התמותה של הנדבקים.

===אישום פלילי על הפצת איידס===
ב[[ארצות הברית]] הועמדו לדין נשאי HIV שקיימו יחסי מין בלתי מוגנים באשמות כלליות כמו [[ניסיון לרצח]] או [[תקיפה]]. בנוסף, בכמחצית מ[[מדינות ארצות הברית]] יש חוקים פליליים כנגד הפצת נגיף ה-HIV, בחלקן חוקים שחוקקו במיוחד כנגד מפיצי הנגיף.{{הערה|1=[http://heinonline.org/HOL/LandingPage?collection=journals&handle=hein.journals/lpsyr19&div=14&id=&page= David, Lori A., The Legal Ramifications in Criminal Law of Knowingly Transmitting AIDS, 19 Law & Psychol. Rev. 259 (1995)]|כיוון=שמאל}} חוקים אלו הם תוצאה של מדיניות פדרלית אשר דרשה ממדינות לחוקק חוק כנגד מפיצי איידס כתנאי לקבלת מימון לטיפול באיידס וחינוך מניעתי. אולם בשנת 2000 הדרישה בוטלה, ובשנת 2010 הוציא הממשל של [[ברק אובמה]] נייר עמדה הקורא לביטול החוקים הללו.{{הערה|Lynda Waddington, [http://iowaindependent.com/39442/white-house-report-end-state-criminalization-of-hiv-transmission White House report: End state criminalization of HIV transmission], July 20, 2010, Iowa Independent|כיוון=שמאל}} ב[[ישראל]], {{סחפ|חוק העונשין|סעיף 218}} קובע: "העושה בהתרשלות מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות, דינו מאסר שלוש שנים, במזיד דינו מאסר שבע שנים" ו[[בית המשפט העליון]] קבע כי איידס היא מחלה שיש בה סכנת נפשות.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=05116990.o07|סוג=ע"פ|עותר=סרפו|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=23 ביוני 2008}}}} ב[[קנדה]] קבע בית המשפט העליון ב-1998 שקיום יחסי מין בלתי מוגנים על ידי נשא איידס ללא יידוע בן הזוג על המחלה היא רמאות הגורמת לכך שיחסי המין נחשבים תקיפה.{{הערה|שם=קנדה|Anne Merminod, [http://www.aidslex.org/site_documents/CR-0116E.pdf The Deterrance Rational in the criminalization of HIV/AIDS], Lex Electronica, winter 2009|כיוון=שמאל}}

במחקר שהשווה עמדות מרואיינים מ[[שיקגו]] שב[[אילינוי]] בה יש חוק ספציפי כנגד הפצת נגיף ה-HIV אל מול עמדות מרואיינים מ[[ניו יורק]] בה אין חוק ספציפי למניעת הפצת מחלות, נטען שלא נמצא שלחוק יש השפעה על התנהגות נשאי HIV.{{הערה|1=[http://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=977274 Do Criminal Laws Influence HIV Risk Behavior? An Empirical Trial]|כיוון=שמאל}}

קיימת מחלוקת בציבור לגבי העמדה לדין של אנשים היודעים שהם נשאי HIV ומקיימים יחסי מין בלתי מוגנים. ישנם הטוענים שיש להגביל את האישום הפלילי רק למקרים שאדם בכוונה פועל להפצה של איידס. ארגון האו"ם לגבי איידס, UNAIDS, קורא למדינות להגביל את האישום הפלילי למקרים בהם אדם יודע שהוא נשא HIV, פעל מתוך כוונה להפיץ את המחלה ואכן הצליח בכך. מנגד, ישנם הטוענים שיש להעמיד לדין גם אנשים אשר היו בקבוצת סיכון ונמנעו מלהבדק ובעקבות זאת העבירו את המחלה לאדם אחר. יש הטוענים שאישום פלילי כנגד נשאי איידס יביא להימנעות של אנשים מלהבדק בעוד אחרים טוענים שלא סביר שאדם ימנע מלהבדק ובכך יסכן את חייו על ידי הימנעות מקבלת טיפול רק בגלל הרצון להפיץ את המחלה.{{הערה|Philip B. Berger, [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2696543/ Prosecuting for knowingly transmitting HIV is warranted], CMAJ. 2009 June 23; 180(13): 1368|כיוון=שמאל}} ישנם הטוענים שלא ניתן לפטור מאחריות את הנדבקים אשר היו צריכים לנקוט באמצעי זהירות כדי להימנע מהדבקות באיידס גם אם בן זוגם לא אמר להם שהוא נשא HIV. אחת הסיבות העיקריות שניתנה לאישום הפלילי הוא הרתעה, אולם ישנם הטוענים שה[[ענישה]] אינה משיגה את מטרתה.{{הערה|שם=קנדה}}

== [[אפידמיולוגיה]] ==
[[קובץ:AIDS and HIV prevalence 2008.svg|שמאל|ממוזער|400px|שיעור נשאות נגיף HIV בקרב האוכלוסייה הבוגרת הצעירה (גילאי 15–49), לפי מדינה, נכון לשנת 2008.]]
כיום מקובלת הסברה שנגיף ה-HIV הוא וריאציה של מספר נגיפים דומים אשר תוקפים [[קופי אדם]]. בנקודה כלשהי ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] נוצרה [[מוטציה]] בנגיף הקופי, שאפשרה לו להדביק בני אדם. ההדבקה הראשונה התרחשה ב[[אפריקה]], לפי ההשערה המקובלת כתוצאה מציד או אכילת בשר קופים הנגועים בווירוס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/labs/pmc/articles/PMC3234451/|הכותב=Paul M. Sharp and Beatrice H. Hahn|כותרת=Origins of HIV and the AIDS Pandemic|אתר=Science|תאריך=1.9.2011}}</ref><ref>,AIDS – AIDS as a zoonosis: scientific and public health implications Science, February 2000 https://www.researchgate.net/publication/12664725_AIDS_-_AIDS_as_a_zoonosis_scientific_and_public_health_implications</ref><ref>Risk to human health from a plethora of simian immunodeficiency viruses in primate bushmeat, https://www.researchgate.net/publication/12664725_AIDS_-_AIDS_as_a_zoonosis_scientific_and_public_health_implications</ref> והמחלה התפשטה לאיטה ביבשת זו במשך עשרים השנים הבאות. ההדבקה הראשונה בעולם עליה ידוע בוודאות היא של אדם שמת ב-[[1959]] ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. תמורות [[פוליטיקה|פוליטיות]] ו[[חברתי]]ות באפריקה של [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], כולל נדידה גדולה של תושבים ממרכז אפריקה אל מזרחה, תרמו להפצת הנגיף.

ב-[[1977]] מתה ה[[רופא]]ה ה[[דנמרק|דנית]] '''גרטה ראסק''' (Grethe Rask), ובזמנו היא נחשבה האדם הלא-אפריקני הראשון אשר מת מאיידס. היא עבדה כרופאה במסגרת [[הצלב האדום]] ב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|רפובליקה הדמוקרטית של קונגו]] בשנות ה-70, שם נדבקה בנגיף. בדיעבד התגלה הנגיף ב[[רקמת תאים|רקמות]] שנלקחו מנער אמריקני שמת ב-[[1969]], וכן ממלח [[נורווגיה|נורווגי]] שמת ב-[[1976]].

בשנת [[1981]] זוהתה לראשונה המחלה ב[[ארצות הברית]] - בתחילה לפי התסמינים שלה בלבד, ובראשם הדילול הקיצוני בספירת תאי הדם הלבנים. התאריך הרשמי לפרוץ המגפה במערב הוא ה-[[5 ביוני]] 1981. ביום זה דווח על חמישה צעירים [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]] מ[[לוס אנג'לס]] שלקו ב[[דלקת ריאות]] הקשורה לאיידס (הם לקו בה במהלך מחצית השנה שקדמה לתאריך פרוץ המגפה). השם איידס ניתן למחלה רק בשנת [[1982]], לאחר שבמשך תקופה מסוימת היא נקראה '''GRID''' (קיצור של Gay-Related Immunodeficiency, "כשל חיסוני של הומוסקסואלים"). לא נדרש זמן רב עד שהמדענים הסיקו כי מרבית החולים אינם הומוסקסואלים כלל. מגפות מקומיות החלו בערים הגדולות של ארצות הברית, ובראשן [[ניו יורק]] ו[[סן פרנסיסקו]].{{הערה|{{מעריב|וושינגטון פוסט|200 נפטרו ממחלה מסתורית בארה"ב|19820809|37}}}} נגיף ה-HIV בודד לראשונה ב-[[1983]].

מגפת האיידס היא פאנדמית (מגפה כלל-עולמית); נכון להיום, תחילת [[המאה ה-21]], ברוב המוחלט של המדינות המגפה אינה מראה כל סימן של ירידה בתפוצתה. מעריכים כי נכון ל-[[2003]] למעלה מ-40 מיליון אנשים ברחבי העולם נושאים את נגיף ה-HIV. כ-27 מיליון מתו עד כה ממחלות הקשורות לאיידס. במדינות [[העולם השלישי]], ובעיקר ב[[איידס באפריקה שמדרום לסהרה|אפריקה שמדרום לסהרה]], מחלת האיידס היא מגפה של ממש, בעלת השלכות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. שיעור החולים במחלה במדינות אלו מהווה כ-90% מכלל החולים בעולם. במדינות הנגועות ביותר - [[דרום אפריקה]] ו[[זימבבואה]], כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת נושאת את הנגיף. מדינות אלו צפויות לאבד בשנים הקרובות דור שלם של תושבים. [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] באפריקה שמדרום לסהרה נכון לשנת [[2005]] היא 47 שנים; מומחים מעריכים שללא מחלת האיידס הייתה תוחלת החיים עולה ל-67 שנים.

במדינות המערב קיימת יציבות יחסית במספר החולים. לאחר ירידה מסוימת במספר החולים באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], חלה עלייה מחודשת בתחילת המאה ה-21. אחת הסברות היא שבקרב הציבור הצעיר התפתחה "עייפות איידס" מסוימת, כלומר: הפרסום האינטנסיבי בכל [[אמצעי התקשורת]] במערב בנוגע לדרכים למניעת איידס יצר דווקא אפקט שלילי וגרם להיאטמות ולחוסר רצון של הציבור לשמוע עוד ועוד; עם היאטמות זו באה גם הזנחה של אמצעי הזהירות.

'''[[יום האיידס העולמי]]''' חל בכל שנה ב-[[1 בדצמבר]], והוא נועד להגברת המודעות למחלה בקרב הציבור. הרעיון לציון יום האיידס עלה בכנס שרי הבריאות העולמי ב-[[1988]]. במדינת ישראל הכריזו [https://web.archive.org/web/20060902232013/http://aidsisrael.org.il/zope/index.html ארגוני האיידס] על שבוע המודעות לאיידס שחל לראשונה ב-[[1998]], עקב רמת הבורות הגבוהה כלפי המחלה, דרכי ההדבקה וההימנעות ממנה והיחס המפלה כלפי ציבור האנשים החיים עם הנגיף. יום הזיכרון העולמי לאיידס חל מדי שנה ב-21 במאי, והוא היום להזדהות עם עשרות מיליוני האנשים שנפטרו או שחיים עם הנגיף ברחבי העולם.

הנתונים שבטבלה שלהלן לקוחים מ[[ארגון הבריאות העולמי]] (WHO) ונכונים לשנת [[2004]]. בצד ימין מוצגים אזורי העולם השונים, ובצד שמאל - מבחר מדינות (אין קשר בין שני צדי הטבלה). אחוז הנגועים ב-HIV ("אחוז" בטבלת המדינות) מתייחס לאנשים בגילאים 15 עד 49 בלבד; לעומת זאת, מקרי המוות מאיידס מתייחס לכלל האוכלוסייה.

{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0" align="center" style="border:1px solid #aaa; border-collapse:collapse"
|- bgcolor="#FFE59F" align="center"
| '''אזור''' || '''אחוז הנגועים ב-HIV {{ש}} באוכלוסייה הבוגרת''' || '''מקרי מוות מאיידס {{ש}} בשנת 2004''' || || '''מדינה''' || '''אחוז''' || '''מקרי מוות {{ש}} ב-2004'''
|-
| [[אפריקה שמדרום לסהרה]] || בין 6.9% ל-8.3% || בין 2.1 ל-2.6 מיליון || || [[בוטסואנה]] || 37.3% || 33,000
|-
| [[האיים הקריביים]] || בין 1.5% ל-4.1% || בין 24 ל-61 אלף || || [[זימבבואה]] || 24.6% || 170,000
|-
| [[אסיה]] || בין 0.3% ל-0.6% || בין 350 ל-810 אלף || || [[דרום אפריקה]] || 21.5% || 370,000
|-
| [[מזרח אירופה]] ומרכז אסיה || בין 0.5% ל-1.2% || בין 39 ל-87 אלף || || [[ארצות הברית]] || 0.6% || 14,000
|-
| [[אמריקה הלטינית]] || בין 0.5% ל-0.8% || בין 73 ל-120 אלף || || [[ברזיל]] || 0.7% || 15,000
|-
| [[אוקיאניה]] || בין 0.1% ל-0.3% || פחות מ-1,700 || || [[סוואזילנד]] || 38.8% || 17,000
|-
| [[המזרח התיכון]] ו[[צפון אפריקה]] || בין 0.1% ל-0.7% || בין 12 ל-72 אלף || || [[קניה]] || 6.7% || 150,000
|-
| [[צפון אמריקה]] ו[[מערב אירופה]] || בין 0.3% ל-0.6% || בין 15 ל-32 אלף || || [[ניגריה]] || 5.4% || 310,000
|}
הטבלה שלהלן מציגה את ממדיה העולמיים של מגפת האיידס. הנתונים ''באותיות מוטות'' משוערים:

{| border="1" cellpadding="4" cellspacing="0" align="center" style="border:1px solid #aaa; border-collapse:collapse"
|- bgcolor="#FFE59F" align="center"
| '''שנה''' || '''מספר נשאים {{ש}} או חולים''' || '''הדבקות {{ש}} חדשות''' || '''מקרי מוות {{ש}} בשנה זו''' || '''מקרי מוות {{ש}} עד כה'''
|-
| '''1980''' || 2,000,000 || לא ידוע || לא ידוע || לא ידוע
|-
| '''1993''' || 12,900,000 || לא ידוע || לא ידוע || 2,500,000
|-
| '''1999''' || לא ידוע || 4,000,000 || לא ידוע || לא ידוע
|-
| '''2000''' || לא ידוע || 3,800,000 || לא ידוע || לא ידוע
|-
| '''2001''' || 34,900,000 || 3,400,000 || 2,500,000 || 20,000,000
|-
| '''2002''' || 42,000,000 || 3,500,000 || 3,100,000 || 21,100,000
|-
| '''2003''' || 37,800,000 || 4,800,000 || 2,900,000 || 24,000,000
|-
| '''2004''' || 39,400,000 || 4,900,000 || 3,100,000 || 27,100,000
|}

ארגון הבריאות האירופי הציג בשנת 2021 רשימת מדינות חלקית ואת דרגת הסיכון בהדבקה בנגיף. הציון מדורג בין 1 ל-5 (5 מוגדר כסכנה נרחבת וממשית להדבקה באותה מדינה והדירוג הנמוך מהווה סכנה פחותה.) ככל שהדירוג יורד מ-5 כך גם יורדת באותה מדינה סכנת ההדבקה. מדינות שאינן מוצגות ב[[תרשים]] סירבו בשיתוף המידע הרפואי והקליני שלהן כלפי ארגון הבריאות האירופי. ארגון הבריאות האירופי המליץ על שימוש בקונדום בכל המדינות ללא כל קשר לדירוג ואף במדינות עם סכנת הדבקה ממשית לא היסס להוסיף הערת אזהרה על הימנעות מ[[יחסי מין]] באותה המדינה.

מידע זה נכון לשנת 2023
{{טורים|תוכן=
* {{דגל|אוסטריה||+}} 3
* {{דגל|אוסטרליה||+}} 3
* {{דגל|אוקראינה ||+}} 3
* {{דגל|איחוד האמירויות הערביות||+}} 4
* {{דגל|איטליה||+}} 5
* {{דגל|איי שלמה||+}} 1
* {{דגל|איסלנד||+}} 1
* {{דגל|איראן||+}} 1
* {{דגל|אירלנד||+}} 3
* {{דגל|אלג'יר||+}} 3
* {{דגל|אלבניה||+}} 2
* {{דגל|אנגליה||+}} 4
* {{דגל|ארגנטינה||+}} 4
* {{דגל|ארצות הברית||+}} 5
* {{דגל|בולגריה||+}} 3
* {{דגל|בוליביה||+}} 4
* {{דגל|בלגיה||+}} 4
* {{דגל|בחריין||+}} 3
* {{דגל|ברזיל||+}} 5
* {{דגל|גרינלנד||+}} 1
* {{דגל|גרמניה||+}} 4
* {{דגל|דנמרק||+}} 3
* {{דגל|דרום אפריקה||+}} 5
* {{דגל|הודו||+}} 5
* {{דגל|הולנד||+}} 4
* {{דגל|הונגריה||+}} 3
* {{דגל|טורקיה||+}} 4
* {{דגל|יוון||+}} 4
* {{דגל|יפן||+}} 3
* {{דגל|ירדן||+}} 2
* {{דגל|ישראל||+}} 5
* {{דגל|לבנון||+}} 1
* {{דגל|לוב||+}} 1
* {{דגל|לוקסמבורג||+}} 2
* {{דגל|מונקו||+}} 2
* {{דגל|מלזיה||+}} 4
* {{דגל|מצרים||+}} 4
* {{דגל|מקסיקו||+}} 4
* {{דגל|מרוקו||+}} 3
* {{דגל|נורווגיה||+}} 4
* {{דגל|ניו זילנד||+}} 3
* {{דגל|סוריה||+}} 1
* {{דגל|הרפובליקה העממית של סין||+}} 4
* {{דגל|סינגפור||+}} 3
* {{דגל|ספרד||+}} 5
* {{דגל|סרביה||+}} 2
* {{דגל|עומאן||+}} 2
* {{דגל|עיראק||+}} 1
* {{דגל|ערב הסעודית||+}} 3
* {{דגל|פולין||+}} 2
* {{דגל|פורטוגל||+}} 5
* {{דגל|פיג'י||+}} 1
* {{דגל|פינלנד||+}} 2
* {{דגל|הפיליפינים||+}} 3
* {{דגל|צ'כיה||+}} 4
* {{דגל|צרפת||+}} 4
* {{דגל|קולומביה||+}} 5
* {{דגל|קובה||+}} 4
* {{דגל|קנדה||+}} 5
* {{דגל|קפריסין||+}} 3
* {{דגל|קרואטיה||+}} 2
* {{דגל|רומניה||+}} 4
* {{דגל|רוסיה||+}} 5
* {{דגל|שוודיה||+}} 3
* {{דגל|שווייץ||+}} 3
* {{דגל|תאילנד||+}} 5
}}

===תפוצת נגיף HIV בישראל===
{{ערך מורחב|איידס בישראל}}
בנובמבר [[2009]] העריכה המחלקה לשחפת ואיידס ב[[משרד הבריאות]] הישראלי כי במדינת [[ישראל]] חיים כששת אלפים ושלוש מאות נשאים של נגיף HIV.{{הערה|שם=Chemtob09|1=ד"ר [[דניאל שם טוב]] (עורך), [http://www.health.gov.il/Download/pages/periodic_report2009.pdf '''HIV/איידס בישראל, דו"ח אפידמיולוגי תקופתי 1981-2008'''], המחלקה לשחפת ואיידס ב[[משרד הבריאות]], ירושלים, נובמבר 2009}} על פי הזיהוי בבדיקות של 4,525 נשאים (כולל כ-450 חולים) וההערכה שיש עוד 1,800 נשאים שטרם זוהו ככאלו. עוד 1,226 נשאים וחולים מתו או עזבו את ישראל.{{הערה|שם=Chemtob09}}

== בדיקת HIV ==
[[קובץ:Tobias-AIDS-test.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רנדל טוביאס, שליח מיוחד של ארצות הברית לאפריקה, עובר בדיקת HIV ב[[אתיופיה]] כדי להפיג חששות בנוגע לבדיקה]]

זיהוי מוקדם של הנגיף מאפשר טיפול מציל חיים, ומונע הדבקה של אחרים. בישראל כמו ברוב מדינות המערב, ניתן כיום לבצע בדיקות איידס, בחינם ובעילום שם.

הבדיקה המרכזית המבוצעת בישראל כיום היא בדיקת הקומבו, אשר עם פיתוחה והתקדמותה, מסוגלת לזהות את הנגיף במהירות ועם תקופת חלון של שבועיים עד שלושה בלבד. לצידה קיימות שתי בדיקות נוספות, אשר כיום פחות רלוונטיות.

===בדיקת קומבו===
בדיקת הקומבו (HIV Ag/Ab Combo), משלבת בין בדיקה לאיתור הנגיף עצמו, על ידי זיהוי [[אנטיגן]] '''p24''', ובדיקת ELISA רגילה. אנטיגן זה עולה בגוף במהירות בשבוע הראשון להדבקה ומגיע לרמת זיהוי כבר בשבוע השני. לאחר כחודש אנטיגן זה יורד בהדרגה עקב יצירת נוגדנים בגוף. לפיכך, בדיקת הקומבו החדשה והמשולבת, יכולה לספק תשובה החל משבועיים אחרי חשיפה אפשרית לנגיף, עת שאנטיגן הנגיף ברמת זיהוי של הבדיקה. למרות זאת, ליתר ביטחון, ההנחיות של משרד הבריאות הן להיבדק בבדיקה כעבור 21 ימים.

הבדיקה מבוצעת כיום בכל מרפאות האיידס בבתי החולים וכן בוועד למלחמה באיידס.

===בדיקת ELISA===
בדיקת [[ELISA]] היא בדיקה שבעבר הייתה הנפוצה ביותר, עד להתקדמות הקומבו. היא מאתרת [[נוגדן|נוגדנים]] ב[[דם]] הספציפיים לנגיף ה-HIV. נוגדנים מיוצרים על ידי [[לימפוציט B|לימפוציטים מסוג B]] והללו אינם נפגעים בשלבי המחלה הראשונים. מרגע חדירת הנגיף לגוף ועד להופעת כמות ניתנת לזיהוי של נוגדנים בדם עוברים לפחות חודשיים; לפיכך יש להמתין חודשיים בין רגע הידבקות פוטנציאלי (קיום יחסי מין, למשל) ובין הבדיקה. בכאחוז אחד של החולים נדרשת תקופת המתנה ארוכה אף יותר (אך לא יותר מחצי שנה).
הבדיקה עצמה היא [[בדיקת דם]] רגילה, והתוצאות ניתנות תוך ימים ספורים מרגע הבדיקה. '''תוצאה שלילית''' (כלומר - היעדר נוגדנים והיעדר הנגיף) אמינה כמעט ב-100% מהמקרים. ל'''תוצאה חיובית''', לעומת זאת, אמינות פחותה, ויש לבצע בדיקה נוספת על מנת לאשש או להפריך אותה.
במקרים מסוימים תיתן הבדיקה תוצאה גבולית, העשויה לרמוז על הדבקה בתוך פחות מחודשיים. גם במקרה זה יש לבצע בדיקה נוספת.
הבדיקה זמינה בכל המרכזים הרפואיים, ובקופות החולים ללא תשלום. בחלק מהמרכזים הרפואיים [[הוועד למלחמה באיידס|ובוועד למלחמה באיידס]] והמרפאה הפתוחה בירושלים, ניתן לעשות בדיקה זו באנונימיות.
במקרים נדירים של שיבוש במערכת ייצור הנוגדנים של הגוף, כמו בתסמונות [[XLA]] ו-[[CVID]], לא יהיה תוקף לבדיקת הנוגדנים השגרתית לנגיף ה-HIV, ונשא יקבל תוצאה זהה לזו של אדם בריא.

===בדיקת מהירה===
בדיקת דם לגילוי HIV, הנותנת תוצאה בתוך כחצי שעה.
מידת הדיוק של הבדיקה דומה לבדיקת ה-ELISA, אך חלון הזמנים מרגע החשיפה ועד להופעת תוצאה חיובית, גדול בחודש, והיא אינה נותנת תוצאות גבוליות, בתוך חלון הזמנים. הבדיקה תלווה בדרך כלל בבדיקת ELISA, שתוצאתה תינתן לאחר מספר ימים.
בדיקה זו נעשית בדרך כלל בתשלום.

===בדיקת תספיג חלבון===
בדיקת '''[[תספיג חלבון]]''' (Western blot), היא הבדיקה המדויקת והיקרה ביותר. היא משמשת כבדיקת אימות, המכריעה האם הנבדק הוא נשא, לאחר שהתקבלו תוצאות גבוליות או חיוביות בבדיקות מוקדמות.
זו שיטה [[ביוכימיה|ביוכימית]] הקרובה ל[[תספיג דנ"א]]. בדיקת תספיג חלבון נערכת על ידי משרד הבריאות, ולא ניתן לעשותה בעילום שם.

===בדיקת PCR===
בדיקה ישירה לגילוי הנגיף מבוצעת באמצעות [[PCR]], וניתן לבצעה כבר לאחר שבועיים מרגע החשד להדבקה.
בדיקה מזהה את הנגיף ישירות, ולא את הנוגדנים. בדיקה זו יקרה ומסובכת והיא אינה משמשת כבדיקה לגילוי אלא כבדיקה לנשאים שאומתו על מנת לעקוב אחר העומס הנגיפי (כמות הנגיפים במיליליטר דם) שלהם ולפיכך לקבוע את יעילות הטיפול בהם.

== השערות חלופיות בנוגע לתסמונת האיידס==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=בריאות}}
{{ערך מורחב|הכחשת איידס}}
לצד הדעה הרווחת בנוגע לנגיף הגורם לתסמונת האיידס ולמקורו, הועלו שלל תאוריות אלטרנטיביות המציעות הסברים אחרים. חלקן של התאוריות זוכות לתמיכה מסוימת, גם בקרב חוגים מדעיים נחשבים; אחרות גובלות ב"[[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]]". רובה המוחלט של הקהילה המדעית דוחה את התאוריות הללו בכל פה ומאשים את מפיציהן בהתעלמות מעובדות מדעיות, בעריכת ניסויים מפוקפקים, בפרשנות תמוהה ומסלפת לתוצאות ולתצפיות מדעיות ובהטעייה חמורה ובלתי-אחראית של הציבור. להלן מספר תאוריות אלטרנטיביות:
* '''תסמונת האיידס אינה נגרמת כתוצאה מנגיף'''. ממציא התאוריה ומסבירה הראשי הוא פרופסור '''[[פיטר דוסברג]]''' (Peter Duesberg), אשר נולד ולמד ב[[גרמניה]] ומלמד כיום ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]]. דואיסברג טוען כי אין הוכחה ממשית שנגיף כלשהו גורם לאיידס. לטענתו, בחולים בתסמונת איידס רבים לא נתגלה הנגיף; אנשים רבים הנושאים את הנגיף אינם חולים באיידס. הגורם לאיידס לדעת דואיסברג הם [[סם|סמים]] למיניהם. גם AZT, התרופה העיקרית המשמשת כיום לטיפול באיידס, מעודדת, לטענתו, את המחלה ובהחלט אינה מדכאת אותה.

[[מדען]] אחר אשר תומך בהשערה זאת הוא [[קארי מוליס]], אשר זכה ב-[[1993]] ב[[פרס נובל לכימיה]] עבור המצאת ה-[[PCR]]. מוליס, אשר תומך בכמה תאוריות אחרות שלא מקובלות במדע, אף כתב הקדמה לספרה של מכחישת האיידס קריסטין מג'ורה (Christine Maggiore). מג'ורה ובתה הצעירה מתו שתיהן מאיידס, לאחר שלא קיבלו טיפול במחלה.

אדם נוסף שהתפרסם כתומך בתאוריה הוא [[תאבו מבקי]], נשיא [[דרום אפריקה]] בשנים 1999–2008. מבקי סירב בעבר להתיר משלוחי תרופות נגד איידס לארצו (שבה, נכון ל-[[2008]], למעלה מ-15% מהאוכלוסייה נגועה ב-HIV{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=HIV and AIDS in South Africa|אתר=Avert|תאריך=2015-07-21|כתובת=https://www.avert.org/professionals/hiv-around-world/sub-saharan-africa/south-africa|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-12-03}}}}), בטענה ש[[תאגיד]]י התרופות המערביים משתמשים בתושבי [[אפריקה]] כבשפני ניסיונות עבור תרופותיהם המפוקפקות. מבקי הרחיב את התאוריה של דואיסברג וטען כי [[עוני]], תזונה לקויה ו[[זיהום (רפואה)|זיהומים]] כרוניים גורמים לאיידס. שרת הבריאות של מבקי, [[מנטו צ'באללה מיסמנג]], ניסתה לטפל במגפת האיידס בעזרת ירקות, כמו סלק ושום. מבקי מנע בתחילה באופן גורף את שיווקן של כל התרופות נגד איידס, אך לאחר מחאות חריפות בארצו הוקלו ההגבלות על ייבוא התרופות. בשנת [[2002]] הכיר ה[[פרלמנט]] הדרום אפריקני באופן רשמי בנגיף ה-HIV כגורם לתסמונת האיידס.
* '''נגיף ה-HIV פותח על ידי בני אדם'''. התאוריה טוענת שנגיף האיידס פותח ב[[מעבדה|מעבדות]] [[ממשלה|ממשלתיות]] או [[צבא]]יות למיניהן; בדרך-כלל ננקב שמה של ארצות הברית בהקשר זה. חלק מהתאוריות טוענות שהפיתוח היה מכוון, למטרת [[לוחמה ביולוגית]]; תאוריות אחרות טוענות כי מדובר בתאונה. הביולוג הגרמני '''יקוב זגל''' טוען כי [[צבא ארצות הברית|הצבא האמריקני]] יצר את נגיף האיידס ב-[[1977]], וניסה אותו על אסירים תמורת שחרורם המוקדם. לאחר שהאסירים שוחררו הם הפיצו את הנגיף בקרב האוכלוסייה. אחת התומכות בתאוריה הכללית שנגיף האיידס יוצר באופן מלאכותי היא הביולוגית, ה[[פוליטיקאי]]ת והפעילה הסביבתית [[ואנגרי מאטאיי]] מ[[קניה]], זוכת [[פרס נובל לשלום]] בשנת [[2004]].
[[קובץ:Robert Gallo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רוברט גאלו]], מגלה נגיף ה-HIV]]
* '''מיגור מחלות באפריקה גרם להתפרצות האיידס'''. ב-[[1979]] מוגרה מ[[כדור הארץ]] מחלת ה[[אבעבועות שחורות|אבעבועות השחורות]], זאת על ידי מבצע חיסון מקיף של [[ארגון הבריאות העולמי]]; זהו בדיוק הזמן בו הופיעו מקרי האיידס הראשונים, ולדעת רבים אין מדובר בצירוף מקרים. תומכי התאוריה טוענים כי נגיף האבעבועות המוחלש מסייע לנגיף ה-HIV לתקוף את הלימפוציטים ולגרום לאיידס. עניין רב הוסב לתאוריה זו לאחר שמגלה נגיף ה-HIV, רוברט גאלו, הכריז כי הסבירות שמדובר בצירוף מקרים נמוכה, ושעל אף שאין ספק שנגיף ה-HIV גורם לאיידס, הרי שסביר כי גורמים נוספים מוכרחים להיות בגופו של אדם כדי שהאיידס יופיע אצלו{{מקור|נושא=בריאות|נושא2=מדינות אסיה}}.

:תאוריה דומה מתמקדת בחיסונים כנגד [[שיתוק ילדים]] (פוליו), אשר ניתנו לכמיליון תושבים אפריקניים בין השנים [[1957]] ו-[[1960]]. החיסון הוכן באמצעות גידול [[נגיף הפוליו]] המוחלש על-גבי [[רקמה|רקמות]] שנלקחו מ[[כליות]] של [[קוף|קופי]] [[שימפנזה]]. רקמות אלו, לטענת התומכים בתאוריה, היו נגועות ב-HIV. תחרות בין מעבדות בארצות הברית הביאה לעבודה רשלנית של אחת מהן, אשר לא השכילה לזהות את הנגיף. בדיקות גנטיות שנעשו לחיסונים האלה הוכיחו מעל לכל ספק כי החיסונים לא הוכנו משימפנזים ולכן לא הכילו SIV או HIV.{{הערה|1=[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11012346 Forensic epidemiology. Vaccine theory of AIDS origin... [Science. 2000&#93; - PubMed - NCBI]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}

:בדומה לתאוריה שלעיל ("נגיף האיידס פותח על ידי בני אדם"), גם כאן נחלקות הדעות בין תאונה ומזימה. תאוריות הקונספירציה הקיצוניות ביותר טוענות כי חיסוני הפוליו והאבעבועות הודבקו במתכוון ב-HIV על ידי ארגון הבריאות העולמי וממשלות המערב, זאת במטרה למגר אוכלוסיות מסוימות בעולם - בעיקר שחורים ואסייתים.

== אישים ידועים שנפגעו או מתו מאיידס או חיים באופן מוצהר עם נגיף ה-HIV ==
[[קובץ:Magic johnson book cover.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מג'יק ג'ונסון על עטיפת ספרו: "מה אתם יכולים לעשות כדי להתחמק מהאיידס"]]

רבים סבורים כי מודעות רצינית לנגיף ה-HIV הופיעה בציבור רק לאחר שכמה אישים ידועים נפטרו מאיידס. אישים ידועים רבים אשר נדבקו ב-HIV נרתמו למאבק ולהגברת המודעות אליו. להלן רשימה מצומצמת:
* [[מישל פוקו]] – [[פילוסוף]] [[צרפת]]י (נפטר ב-[[1984]]).
* [[ג'ון הולמס (שחקן פורנוגרפיה)|ג'ון הולמס]] – שחקן [[פורנוגרפיה]] (נפטר ב-1988)
* [[רוק הדסון]] – [[שחקן קולנוע]] [[אמריקאי]] (אחד האישים הידועים הראשונים שנפטרו מאיידס ב-[[1985]]).
* [[רוי כהן]] – [[משפטן]] אמריקאי ממוצא יהודי (נפטר ב-1986).
* [[ג'יה קרנג'י]] – [[דוגמנית]] אמריקאית נחשבה ל[[דוגמנית על|דוגמנית העל]] הראשונה. (נפטרה ב-1986).
* [[ליברצ'ה]] – [[פסנתרן]] ושחקן אמריקאי (נפטר ב-[[1987]]).
* [[רוברט מייפלת'ורפ]] – [[צלם (מקצוע)|צלם]] אמריקאי (נפטר ב-[[1989]]).
* [[קית' הרינג]] – [[צייר]] אמריקאי (נפטר ב-[[1990]]).
* [[פרדי מרקיורי]] – [[מוזיקאי]] [[בריטניה|בריטי]] סולן להקת [[קווין]] (נפטר ב-[[1991]]).
* [[לאונרד פריי]] – שחקן קולנוע אמריקאי מועמד [[פרס אוסקר]] (כוכב "[[כנר על הגג]]") (נפטר ב-[[1988]]).
* [[בראד דייוויס]] – שחקן קולנוע אמריקאי (כוכב "[[אקספרס של חצות]]") (נפטר ב-[[1991]]).
* [[אייזק אסימוב]] – [[סופר]] [[מדע בדיוני]] (נדבק מעירוי דם נגוע בעת שעבר [[כירורגיה|ניתוח]] ב[[לב]]ו, נפטר ב-[[1992]]).
* [[אנתוני פרקינס]] – שחקן קולנוע אמריקאי (נפטר ב-1992).
* [[ארתור אש]] – [[טניסאי]] אמריקאי (נפטר ב-[[1993]]).
* [[עמוס גוטמן]] – [[במאי קולנוע]] ישראלי (נפטר ב-1993).
* [[רודולף נורייב]] – [[רקדן]] [[רוסי]] (נפטר ב-[[1993]]).
* [[Eazy-E|Eazy- E]] – [[ראפר]] אמריקאי (נפטר ב-1995).
* [[יוני חן]] – [[שחקן קולנוע]] ו[[דיבוב|מדבב]] ישראלי (נפטר ב-1995).
* [[עפרה חזה]] – [[זמר]]ת [[ישראל]]ית (נפטרה ב-[[2000]]).
* [[מג'יק ג'ונסון]] – [[כדורסלן]] אמריקאי, הודיע על היותו נשא HIV ב-[[1991]], פרש מ[[ליגת ה-NBA]] ומקדיש מאז את חייו להסברה. מאז ועד היום לא הופיעו אצלו תסמיני איידס.
* [[ג'י וואלס]] – מדליסט אולימפי אוסטרלי, הומוסקסואל מוצהר, הודיע על היותו נשא HIV באוגוסט [[2012]] בריאיון לעיתון "סטאר אובסרבר".
*[[צ'ארלי שין]] – שחקן הוליוודי מפורסם, הודיע על היותו נשא HIV בנובמבר [[2015]] בריאיון לתוכנית הבוקר של רשת NBC.
*[[קונצ'יטה וורסט]] – זמרת אוסטרית זוכת [[אירוויזיון 2014]].

== לקריאה נוספת ==
* הואנג, א' (2002). מגפת האיידס עברה את שנתה העשרים. בתוך: '''סימני חיים-המגמות המעצבות את חיינו'''. מרכז השל, 2002. עמ' 92–93.
* הלוויל, ב' (2000). מגפת ה-AIDS פוגעת במיוחד באפריקה. בתוך: '''סימני חיים 2000'''. [[מכון ירושלים לחקר ישראל]], [[מרכז השל לקיימות]]. עמ' 96–97.
* ברנר, ש' (1993). '''מחלות מין'''. דיונון.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
בעברית:
* {{ויקירפואה|איידס|איידס|נ}}
* [[אברהם מורג]], [http://98.131.138.124/articles/ASSIA/ASSIA7/R007050.asp רקע מדעי על איידס] - המאמר המקיף הראשון בעברית על המחלה (ראה אור במקור במקור: '''[[אסיא (כתב עת)|אסיא]]''' מה-מו (יב, א-ב), טבת תשמ"ט, עמ' 5–27)
* [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=29&catId=64 איידס], באתר משרד הבריאות
*[https://www.clalit.co.il/he/medical/medical_diagnosis/Pages/aids.aspx איידס - המדריך המלא], באתר כללית
* [http://www.aidsisrael.org.il/ הוועד למלחמה באיידס]
* [https://web.archive.org/web/20030803232608/http://www.school4u.com/israel/works/stuff/htm/aids.htm איידס] - באתר School4u
* {{ynet|ד"ר איציק לוי|10 מיתוסים על איידס שהגיע הזמן לנפץ|3477238|2 בדצמבר 2007}}
* {{דוידסון|ארז גרטי|מחלת האיידס והדרכים להילחם בה|maagarmada/med_and_physiol/מחלת-האיידס-והדרכים-להלחם-בה|2 ספטמבר 2009}}
* {{דוידסון|נעם לויתן| תחילתה של מגפת האיידס|online/sciencehistory/תחילתה-של-מגפת-האיידס|5 ביוני 2021}}
* [https://web.archive.org/web/20080620134039/http://aidsisrael.org.il/zope/home/news_poverty_africa/ מדוע הטיפול באפריקה נכשל], הוועד למלחמה באיידס, BBC
* {{הארץ|עדי שורץ|איידס: תוחלת חיי החולים עלתה, אבל אין חיסון באופק|1.1365240|5 בדצמבר 2008}}
* {{כל-זכות|איידס (תסמונת הכשל החיסוני הנרכש)}}
* {{הארץ|הילו גלזר|נגועים: תולדות האיידס בישראל|1.2785056|26 בנובמבר 2015}}
* {{הרעיונות|aids}}
* {{וואלה!||בפעם השנייה בהיסטוריה: אדם נרפא מאיידס|3222617|5 במרץ 2019}}
באנגלית:
* [http://www.worldaidsday.org יום האיידס העולמי]
* [http://www.unaids.org/en/default.asp סוכנות האו"ם למאבק באיידס]
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007294774305171|אידס (מחלה)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:איידס|*]]
[[קטגוריה:מחלות זיהומיות וטפיליות]]
[[קטגוריה:נגיפים]]
[[קטגוריה:מחלות וזיהומים המועברים במגע מיני]]