אירנה גוט אופדייק
 | |
| לידה |
5 במאי 1922 קוז'יניצה, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
17 במאי 2003 (בגיל 81) פולרטון, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית, פולין |
| מקצוע |
סופרת, אחות |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (8 ביולי 1982) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אירנה גוט אופדייק |
  | |
איירין גוט אופדייק (נולדה אירנה גוט, בפולנית: Irena Gut Opdyke, באנגלית: Irene Gut Opdyke, 22 במאי 1922, קוז'יניצה – 17 במאי 2003, קליפורניה) הייתה חסידת אומות העולם מפולין. היא החביאה 12 יהודים ששמותיהם ידועים, ואחרים הבריחה ליער. נראה שאזהרותיה וידיעות שהעבירה הצילו עוד רבים אחרים (שלושה שמות ידועים)[1][2].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירנה גוּט נולדה למשפחה קתולית בכפר קטן במזרח פולין, ראשונה מחמש אחיות. המשפחה עברה מקום מגורים כמה וכמה פעמים בתוך פולין בעקבות עבודתו של אביה, עד שהשתכנה בסמוך לגבול עם גרמניה. אירנה נפרדה ממשפחה ועברה לראדום, שם היא למדה בבית ספר לאחיות. אחרי כיבוש פולין על ידי גרמניה הצטרפה גוט למחתרת הפולנית. היא נאנסה ביער ליד טרנופול והושארה בשלג, אך שרדה וגויסה לעבודת כפייה כאחות מתלמדת בבית חולים. היא ברחה, נעצרה וברחה שוב. לאחר שהצליחה לחזור לפולין תחת הגנרלגוברנמן נעצרה גוט שוב והועברה לעבודת כפייה בבית חרושת לתחמושת ומשם הועברה לנהל את המכבסה ולעזור בחדר האוכל של הקצינים במקום.
מעשה ההצלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוט הושמה לעבוד בכפייה במכבסה של הנאצים ובמטבח מועדון הקצינים מהאס-אס ומהוורמאכט, בין היתר בזכות הופעתה ה"ארית". כאשר הגישה אוכל לשולחנותיהם נחשפה לתוכניות הגרמנים וכך העבירה ידיעות על אקציות קרובות. היא הסתירה את עובדי המכבסה היהודים מתחת לאפו של הקצין הגרמני רב-סרן אדוארד ריגמר (Eduard Ruegemer) ולאחר מכן גם בביתו. ריגמר לא הסגיר אותה ואת היהודים כשגילה שתיים מתוך העשרה ויותר שהסתירה אצלו, ולימים הוכר גם הוא כחסיד אומות העולם.
אחד האנשים שניצלו בזכותה הוא רומן הלר (אנ'), שנולד במאי 1944 בטרנופול ולימים היה מבכירי בני ברית, סגן נשיא קרן היסוד ומזוכי עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה עבדה גוט במחנה עקורים במערב גרמניה. היא הכירה את הדיפלומט האמריקאי ויליאם אופדייק והיגרה לארצות הברית בשנת 1948 או 1949. היא נישאה לו ב-1956 בניו יורק. לשניים נולדה בת וגוט עבדה כמעצבת פנים.
כתביה שראו אור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשתי ידיי – זיכרונותיה של חסידת אומות העולם (עם ג'ניפר ארמסטרונג. בתרגום יעל שלמון ברנע, הוצאת סיקסק), 2022.
הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1982 הכיר יד ושם בגוּט כחסידת אומות העולם.
בשנת 1995 זכתה גוט לברכה מהאפיפיור יוחנן פאולוס השני.
בשנת 1999 יצא לאור ספרה In My Hands בהוצאת אלפרד א' קנופף (ולימים: רנדום האוס). הספר תורגם למספר שפות ונמכרו ממנו יותר ממיליון עותקים.
המחזה Irena's Vow על סיפורה הועלה באחד מתיאטראות אוף ברודוויי, Baruch Performing Arts Center, ובברודוויי בשנת 2009. המחזה עובד גם לסרט קולנוע באותו שם שיצא לאקרנים בשנת 2024.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פעילות ההצלה של אירנה גוט אופדייק, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ MARCIDA DODSON, Holocaust Rescuer Says She Was ‘Predestined’, www.latimes.com, June 9, 1998
- ^ איירין גוט אופדייק, ג'ניפר ארמסטרונג, בשתי ידיי, זיכרונותיה של חסידת אומות העולם, ישראל: סיקסק, 2022, עמ' 246