אלוגיה
בפסיכולוגיה, אלוגיה (יוונית: α - "ללא" ו-λόγος - "התבטאות" - חוסר היגיון או שיקול דעת) או דלות הביטוי, היא חוסר ביכולת דיבור שוטף ובסיסי, וכן בחיבור משפטים. האלוגיה מתבטאת גם בהרחבת החביון של חוליה. האלוגיה מקשה מאוד על הפסיכותרפיה משום שהלוקים באלוגיה מתקשים מאוד לקיים שיחה שוטפת, ותשובותיהם יהיו בדרך כלל סתומות ולעיתים אף פרדוקסליות. אלוגיה היא גורם אחד מתוך מערכת הערכה רחבה מאוד של הפרעות בתחומי חשיבה, שפה ותקשורת שפותחה על ידי ננסי אנדריאסן.
היבטים קליניים ותפקודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורמים ואבחנה של אלוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלוגיה מתגלה בדרך כלל אצל לוקי סכיזופרניה, כסימפטום שלילי לפסיכופתולוגיה ואף נמצאה כמנבאת לפרוגנוזה גרועה.[1] כמו כן האלוגיה יכולה להופיע לעיתים גם לצד דמנציה, פגיעות מוחיות כאשר במקרים אלו היא קשורה לנזק באזורי מוח ספציפיים או להתליכים ניווניים במוח[1] או כתסמין להפרעה דו קוטבית.[2]
אבחנה של אלוגיה תתבצע על ידי הערכת קלינית של דפוסי דיבור אצל האדם כמו כמות הדיבור, זמן מוארך לתגובה או צמצום תוכן הדיבור, בדרך כלל ההערכה תהיה כחלק מהערכה פסיכיאטרית או נוירולוגית מקיפה.[3] חשוב להבדיל בין אלוגיה לבין מצבים אחרים כגון דיכאון, חרדה או תופעות לוואי של תרופות, לשם כך נדרשת הערכה של ההיסטוריה הרפואית של האדם לצד הערכה של מצבו הקוגניטיבי הכללי. [4]
השפעה על התפקוד וטיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלוגיה עלולה להשפיע באופן משמעותי על תפקוד האדם גם בהיבט החברתי וגם בהיבט התעסוקתי במספר דרכים שונות. אלוגיה מפחיתה באופן משמעותי את היכולת לתקשורת בין אישית שבהמשך עלולה להוביל לקשיים חברתיים. לצד קושי ביצוע משימות יום יומיות הדורשות תקשורת מילולית. בנוסף אלוגיה עלולה להקשות על התשלבות במקומות תעסוקה שונים הדורשים מיומנויות אף בסיסיות של תקשורת בין אישית. חומרת האלוגיה משפיעה באופן ישיר על ירידה באיכות החיים הכללית של האדם.[5]
בעוד שאין מידע ממוקד על טיפול באלוגיה באופן ישיר נמצא כי טיפולים פסיכוסוציאליים כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות יכולות לסייע בהפחתת סימפטומיים שליליים של סכיזופרניה וביניהם אלוגיה.[6]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Department of Psychiatry, Dokuz Eylül University School of Medicine, İzmir, Turkey, Simge Uzman Özbek, Köksal Alptekin, Department of Psychiatry, Dokuz Eylül University School of Medicine, İzmir, Turkey, Department of Neuroscience, Dokuz Eylül University School of Health Sciences, İzmir, Turkey, Thought Disorder as a Neglected Dimension in Schizophrenia, ALPHA PSYCHIATRY 23, 2021-12-30, עמ' 5–11 doi: 10.5152/alphapsychiatry.2021.21371
- ^ Mariko Omatsu‐Kanbe, Hiroshi Matsuura, Novel intracellular mediator of adiponectin secretion from adipocytes, The Journal of Physiology 592, 2014-12, עמ' 5141–5141 doi: 10.1113/jphysiol.2014.284778
- ^ Norman Geschwind, DISCONNEXION SYNDROMES IN ANIMALS AND MAN, Brain 88, 1965, עמ' 237–237 doi: 10.1093/brain/88.2.237
- ^ Assen Jablensky, The diagnostic concept of schizophrenia: its history, evolution, and future prospects, Dialogues in Clinical Neuroscience 12, 2010-09-30, עמ' 271–287 doi: 10.31887/DCNS.2010.12.3/ajablensky
- ^ Department of Psychiatry, Dokuz Eylül University School of Medicine, İzmir, Turkey, Simge Uzman Özbek, Köksal Alptekin, Department of Psychiatry, Dokuz Eylül University School of Medicine, İzmir, Turkey, Department of Neuroscience, Dokuz Eylül University School of Health Sciences, İzmir, Turkey, Thought Disorder as a Neglected Dimension in Schizophrenia, ALPHA PSYCHIATRY 23, 2021-12-30, עמ' 5–11 doi: 10.5152/alphapsychiatry.2021.21371
- ^ Schizophrenia - National Institute of Mental Health (NIMH), www.nimh.nih.gov (באנגלית)
| דוגמה לאלוגיה | |
|---|---|
|
ש: יש לך ילדים? |
ש: יש לך ילדים? |
| אלוגיה | דיבור רגיל |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.