אלכסנדר המון
 | |
| לידה |
9 בספטמבר 1964 (בן 60) סרייבו, בוסניה והרצגובינה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת סרייבו |
| שפות היצירה |
אנגלית, בוסנית |
| יצירות בולטות |
The Lazarus Project, Nowhere Man, The Book of My Lives |
| הושפע מ |
ולדימיר נבוקוב |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
אלכסנדר הֶמון (בסרבית-קרואטית ובוסנית:Aleksandar Hemon, נולד ב-9 בספטמבר 1964) הוא סופר אמריקאי ממוצא סרבי-בוסני, שנודע בפרוזה שלו - סיפורים קצרים ורומנים בשפה האנגלית המשקפים בין היתר הווייות המהגרים. המון מכהן כפרופסור לכתיבה יוצרת באוניברסיטת פרינסטון.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המון נולד בשנת 1964 וגדל בעיר סרייבו, בירת בוסניה, בימי השלטון היוגוסלבי הקומוניסטי של המרשל טיטו. אביו היה מהנדס ממוצא אוקראיני ואמו רואת חשבון ממוצא סרבי-בוסני. הסבא רבא שלו, פאודור המון, הגיע לבוסניה ממערב אוקראינה לפני מלחמת העולם הראשונה והתיישב בה, בתקופה שבה שתי הארצות היו חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. המון סיים בשנת 1990 לימודי ספרות באוניברסיטת סרייבו ואחר כך עבד בעיתונות לנוער בסרייבו.
בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992 כשהשתתף כעיתונאי בתוכנית חילופי ניסיון בשיקגו הופתע בעת שהותו שם על ידי פריצת המלחמה בארצו והוכר כפליט פוליטי בארצות הברית. החליף בהתחלה עבודות שונות - תעמלן של גרינפיס, עובד ברשת כריכים, שליח על אופניים, מוכר בחנות ספרים. למד ספרות אנגלית ובשנת 1996 סיים תואר שני באנגלית באוניברסיטת נורת'ווסטרן. בהמשך עבד כמורה לאנגלית כשפה שנייה.
פעילותו הספרותית והאקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביצירותיו מותח המון בקורת על הגלישות הלאומניות הקיצוניות ועל הנאוליברליזם. בשנת 1995 התחיל המון לכתוב בשפה האנגלית. סיפורו הראשון באנגלית היה "The Life and Work of Alphonse Kauders" שפורסם ב-Triquarterly ב-1995. בעקבותיו הופיעו ""The Sorge Spy Ring" (1996), גם הוא ב-Triquarterly, אחר כך A Coin בChicago Review בשנת 1997, Islands ב-Ploughshares ב-1998 ולבסוף "Blind Jozef Pronek" ב"ניו יורקר" ב-1999. סיפוריו פורסמו גם בניו יורק טיימס, אסקווייר, The Paris Review, Best American Short Stories וכו'.
בשנת 1995 פרסם המון את הקובץ הראשון "פרשת ברונו" המורכב מסיפורים קצרים ונובלה, רישומים אנציקלופדיים, תמונות ארכיון וזכרונות אוטוביוגרפיים, יצירה בנויה היטב ונוגעת ללב. הוא העיד בה בין השאר על מלחמת יוגוסלביה. הספר זכה מהר להצלחה בינלאומית.
בשנת 2002 הוציא לאור את הספר "Nowhere Man" (האדם משום מקום) הנחשב על ידי אחדים לקובץ סיפורים המחוברים ביניהם ועל ידי אחרים כרומן הראשון של המון. גיבור הספר הוא יוזף פרונק, שהיה קודם לכן גיבור הסיפור בעל אותו השם בקובץ "פרשת ברונו". ביוני 2006 פורסם בהוצאת פיקדור ספרו Exchange of Pleasant Words (חילופי מלים נעימות). הרומן השני של המון, "פרויקט לזרוס" שפורסם ב-2008, היה מועמד לפרס הלאומי לספר ולפרס הלאומי של מבקרי ספרות בארצות הברית, ומועמד לתואר ספר השנה של "ניו יורק מגזין". הספר קיבל השראה מסיפורו של המהגר היהודי לזרוס אוורבוך שנורה למוות ב-1908 על ידי קצין משטרה אמריקאי שחשד כי היה אנרכיסט ושרצה להתנקש בו. הרומן כלל צילומים מאת חבר ילדות של המון, הצלם וליבור בוז'וביץ'.
ב-2009 פרסם המון קובץ סיפורים חדש בשם Love and Obstacles (אהבה ומכשולים) שנכתב ברובו במקביל ל"פרויקט לזרוס". המון כותב מדור דו שבועי בשם "Hemonwood" במגזין Bosna i Hercegovina Dani המופיע בסרייבו.
המון הוא פרופסור לכתיבה יוצרת באוניבסיטת פרינסטון.
ב-2013 פרסם המון ספר עיון ראשון, "The Book of My Lives" וב-2015 רומן נוסף - The Making of Zombie Wars. ב־2019 ספר עיון נוסף "My Parents: An Introduction" (הורי: מבוא) באוגוסט 2019 נודע שהמון עמד לכתוב את התסריט ל-The Matrix Resurrections (מטריקס: התחייה) יחד עם דייוויד מיטשל ולאנה וצ'אוסקי. הסרט עלה למסכים בדצמבר 2021.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המון מתגורר בפרינסטון עם אשתו השנייה טרי בויד ושתי בנותיהם, אלה ואסתר. בתם איזבל נפטרה בגיל שנה בשנת 2010 בעקבות סיבוכים של גידול במוח. ביוני 2011 פרסם המון ב"ניו יורקר" מסה בשם "האקוואריום" על אודות מות בתו הקטנה. המון גדל בקרבת האצטדיון גרבוויצה בסרייבו והוא אוהד קבוצת הכדורגל ז'לייזניצ'אר סרייבו הידועה כ- "ז'ליו" (Željo).
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2002 - ספרו - "האדם משום מקום" נבחר כמועמד לפרס הלאומי של מבקרי הספרות בארצות הברית
- 2004 - בשנת 2004 זכה המון ל"מלגת הגאונים" של קרן מקארת'ור.
- 2008 - ספרו - "פרויקט לזרוס" נבחר כמועמד לפרס הלאומי של הספר האמריקאי, לפרס הלאומי של מבקרי הספרות בארצות הברית וכספר השנה של "ניו יורק מגזין"
- 2011 - הפרס גרגור פון רצורי טעם העיר פירנצה באיטליה.
- 2011 - הפרס על שם ו.ג. זבאלד של המועדון PEN האמריקאי כשבחבר השופטים ישבו ג'יל סיימנט, סלווטורה שיבונה וגארי שטיינגרט
- 2012 - פרס העמית של United States Artists
- 2013 - הפרס הלאומי של מבקרי הספרות בארצות הברית - עבור ספר האוטוביוגרפיה The Book of My Lives'
- 2017 - מלגת ג'ין סטיין להיסטוריה ספרותית בעל פה - מטעם מועדון PEN האמריקאי - עבור '?'How Did You Get Here :סיפורי עקירה
- 2017 PEN America Jean Stein Grant For Literary Oral History, for Tales of Displacement
יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2002 Nowhere Man
- 2008 The Lazarus Project
- 2015 The Making of Zombie Wars'
סיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קובצי סיפורים:
- 2000 The Question of Bruno
- 2009 Love and Obstacles.
- סיפורים קצרים:
- The Liar collected in The Book of Other People (Zadie Smith, editor)
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A shining monument of loss . Granta. 103: 29–31. Autumn 2008. Archived from the original on December 26, 2010.
- If God existed, He'd be a solid midfielder . Granta. 108. Autumn 2009.
- Subject + Object
מסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2014 The Matters of Life, Death, and More: Writing on Soccer
- 2015 My Prisoner
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אלכסנדר המון (באנגלית)
אלכסנדר המון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אלכסנדר המון, ברשת החברתית Goodreads- אלכסנדר המון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אלכסנדר המון (1964-), דף שער בספרייה הלאומית
