אלכסנדר רגוזה

אלכסנדר פרנצביץ' רגוזה
Александр Францевич Рагоза

אלכסנדר רגוזה
לידה	8 ביוני 1858 ויטבסק, האימפריה הרוסית
הוצאה להורג	29 ביוני 1919 (בגיל 61) קייב, אוקראינה הסובייטית
מדינה	האימפריה הרוסית
השתייכות	האימפריה הרוסית המדינה האוקראינית
תקופת הפעילות	1877–1919 (כ־42 שנים)
דרגה	גנרל חיל הרגלים
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-19 מפקד הקורפוס ה-25 מפקד הארמייה הרביעית
פעולות ומבצעים
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
מסדר מיכאי האמיץ (2000) מסדר סנטה אנה, דרגה 4 מסדר סטניסלאב הקדוש דרגה שנייה עם חרבות Order of Saint Stanislaus, 3rd class with swords דרגה רביעית במסדר גאורגיוס הקדוש מסדר אנה הקדושה דרגה שלישית עם חרבות וקשת Order of St. Alexander Nevsky with swords אות מסדר העיט הלבן מסדר ולדימיר הקדוש דרגה שנייה עם חרבות מסדר סטניסלב הקדוש

אלכסנדר רגוזה (קיצוני מימין), יחד עם בכירים נוספים בממשלת המדינה האוקראינית

אלכסנדר פרנצביץ' רגוזה (ברוסית: Александр Францевич Рагоза; 8 ביוני 1858 - 29 ביוני 1919) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על הארמייה הרביעית במלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן שימש כשר ההגנה של המדינה האוקראינית.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

רגוזה נולד בוויטבסק ב-8 ביוני 1858 כבן למשפחת אצולה. הוא למד בבית הספר הצבאי בפולוצק, ולאחר מכן בבית הספר מיכאלובסקי לתותחנים. ב-1887 התגייס לצבא האימפריה הרוסית והוצב ברגימנט הגרנדירים ה-3 של המשמר הקיסרי. הוא לחם באומץ במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), וזכה בעיטורים רבים. ב-22 בנובמבר 1883 הוצב במטה הדיוויזיה ה-5, וב-11 בינואר 1888 הועבר למטה המחוז הצבאי אמור. ב-9 באפריל 1896 מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-32, וב-10 במרץ 1898 הועבר למלא את אותו תפקיד בדיוויזיה ה-5. ב-27 באפריל 1900 מונה למפקד הרגימנט ה-18 וולגה, וב-2 במרץ 1904 מונה למפקד הבריגדה ה-1. ב-22 באוקטובר של אותה שנה מונה לראש מטה הקורפוס ה-3. ב-16 ביוני 1906 מונה למפקד מבצר. ב-17 במרץ 1909 מונה למפקד הדיוויזיה ה-19.

מלחמת העולם הראשונה ואחריתו

ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, נכללה הדיוויזיה של רגוזה במסגרת הקורפוס ה-15 אשר היה חלק מהארמייה השמינית. הוא לחם עם הדיוויזיה בקרב גליציה. ב-27 בספטמבר של אותה שנה הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-25, וב-6 בדצמבר הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. הוא השתתף עם הקורפוס בנסיגה הגדולה משטחי גליציה ופולין, וב-20 באוגוסט 1915 מונה למפקד הארמייה הרביעית במקום אלכסיי אברט שהועבר לפקד על החזית המערבית. הארמייה שלו התגוננה בהצלחה כנגד הגרמנים, ובנובמבר 1916, הועברה הארמייה לחזית הרומנית. לאחר מהפכת פברואר 1917, היה רגוזה אחד הגנרלים ששמרו אמונים למשטר החדש, ובתמורה המשיך לכהן כמפקד הארמייה הרביעית.

ב-21 בנובמבר 1917 הוא סולק מהצבא. רגוזה התגייס לעזרת פבלו סקורופדסקי אשר רצה להקים מדינה אוקראינית עצמאית מרוסיה. ב-30 באפריל 1918, בתמיכת הגרמנים, סקורופדסקי פירק את "הרפובליקה העממית של אוקראינה", והקים את "המדינה האוקראינית". הוא נטל לעצמו את התואר "הטמאן". המדינה הייתה בפועל ממשלת בובות גרמנית וזכתה לתמיכה מועטת מצד הלאומנים האוקראינים, אולם היא השכילה ליצור מערכת אדמיניסטרטיבית יעילה. רגוזה מונה לשר ההגנה של המדינה וקיבל דרגה שוות ערך לפילדמרשל. עם זאת, מתוך 3 דיוויזיות שהוא הקים, שתיים פורקו על ידי הגרמנים. הכוח הצבאי ברשותו הסתכם בדיוויזיה אחת בת כ-6,000 חיילים.

בנובמבר של אותה שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה בכישלונה של גרמניה, וזו האחרונה החלה להסיג את כוחותיה מאוקראינה. ב-14 בנובמבר הכריזו הסוציאליסטים האוקראינים על ממשלה מהפכנית חדשה, ה"דירקטורט". ממשלה זו זכתה לתמיכה עצומה, וצבא המרד צר על קייב. הגרמנים התפנו, יחד עם סקורופדסקי. רגוזה נשאר בעיר. הוא סירב להצעה להצטרף לצבאו של פטליורה ועזב את קייב ועבר לעיר אודסה. הוא תכנן לעבור מאודסה לקובאן ושם להתגייס לצבא הלבן, אולם לא הספיק ונפל בשבי הצבא האדום. הוא הוצא להורג ב-29 ביוני 1919 מאחר שסירב לשתף פעולה עם הבולשביקים.

קישורים חיצוניים

• אלכסנדר רגוזה (ברוסית)