אנה פרנק (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנה פרנק הוא מחזה מאת מאיר לוין, שנכתב על פי יומנה של אנה פרנק, שנספתה בשואה.

באמצע שנות ה-50 קרא לוין את יומנה של אנה פרנק בצרפתית, ומיד הבין את חשיבותו. הוא הביא לתרגום הספר ולרכישתו על ידי בית הוצאה אמריקני גדול, דאג לביקורות משבחות, ועיבד את הספר למחזה. מלכתחילה הבין לוין כי הספר יכול להוות בסיס למחזה ולסרט קולנוע שיצליחו מבחינה מסחרית, אך חשוב מכך, יביאו את קולה של אנה פרנק, וקולו של הילד היהודי שנספה בשואה, אל ההמונים בארצות הברית ובעולם. לאחר שעמד במשא ומתן מתקדם עם מפיקים ובעלי הזכויות, הופקה לבסוף גרסה אחרת למחזה ולסרט, שכתבו פרנסס גודריץ' ואלברט האקט.

לוין נפגע מאוד מההתרחשות. בשני ספרים שכתב "הקנאי" (1964) ו""האובססיה" (1972) הוא טוען כי נפגע עקב התנגדותו הנחרצת לקומוניזם, שלא מצאה חן בעיני מפיקי הסרט והמחזה, כמו גם בשל היות המחזה "יהודי מדי".

בשנת 1957 הועלה המחזה בתיאטרון היהודי בבוקרשט ואת אנה פרנק גילמה ליא קניג. המחזה עלה גם בנורווגיה באותה עת, שאת אנה פרנק גילמה השחקנית ליב אולמן[1].

בשנת 1966 הועלה המחזה בישראל, בתיאטרון הדרמטי של צה"ל, בתרגומן של שולמית גבעולי ועדנה שביט ובבימויו של פיטר פריי. ההצגה חנכה את תיאטרון צה"ל (בשם "תיאטרון חיילים"), והשתתפו בה שחקנים מקצועיים (ביניהם יצחק חזקיה, זמירה עילם, זיוית אברמסון, אברהם עוז, דוד זינדר, וגד קינר) לצד שחקנים חיילים (ביניהם שושנה רוזן-וולמן, דורי בן זאב, אירית אבני-אלטר ועוד). [2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]