ליא קניג

ליא קניג
Leah Koenig

לידה	30 בנובמבר 1929 (בת 94) כ"ז בחשוון ה'תר"ץ לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה
סוגה מועדפת	תיאטרון
מדינה
תקופת הפעילות	מ-1947
עיסוק	שחקנית
בן זוג	צבי שטולפר
פרסים והוקרה	פרס ישראל לתיאטרון (1987) פרס התיאטרון הישראלי (1998) פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012)
ליא קניג - כלת פרס ישראל
פרופיל ב-IMDb

ליא קניג, 2012

ליא קניג, 2013

שלט הכניסה לרחוב ליא קניג שטולפר ליד תיאטרון גבעתיים, 2020

לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ, לודז', פולין) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית. כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1987 וכלת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 1998. מכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".

ביוגרפיה

נולדה בשם לאה קניג בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים. אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, אוסקר יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך תקופת השואה במלחמת העולם השנייה, חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ שבאוקראינה ובבסרביה שבמולדובה, ולאחר מכן נמלטו לתוככי ברית המועצות, לאזור אוזבקיסטן הסובייטית. אביה אוסקר יוסף קמיין נשאר עם להקתו בפולין במהלך תקופת השואה, ונפטר ממחלה בשנת 1942. לאחר מכן, אמה התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד סרביה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בדרכם מערבה, השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, קניג החלה ללמוד משחק באקדמיה לאמנות שבבוקרשט, והחלה להופיע עוד מגיל צעיר בתיאטרון היהודי בעיר. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (במחזה שנכתב על ידי פרנסס גודריץ', שזכתה בפרס פוליצר על כתיבתה, ובבימויו של ג'ינל תאודורסקו). לרגל יום השואה הבינלאומי, שחל ב-27 בינואר 2022, פורסם תיעוד מההצגה, על ידי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספרייה הלאומית.

פעילותה האומנותית בישראל

בשנת 1961, קניג עלתה לישראל, יחד עם בעלה צבי שטולפר, שחקן ובמאי שורד שואה מטרנסניסטריה. בהשפעת אימה המנוחה שלא זכתה לעלות ארצה, ויתרה קניג על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה". בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים. במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים.

בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?", אולגה ב"שלוש אחיות", שושנה ב"מקווה", גולדי ב"זאקופנה שלי", ואנדה ב"פולין ארץ ירוקה", פרומה ב"מניין נשים" ועדה ב"מרציפנים". כמו כן, שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה". קניג גם כיכבה לצד בעלה צבי שטולפר בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים", אותם כתב, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1.

חיים אישיים

קניג הייתה נשואה לשחקן והבמאי צבי שטולפר עד מותו ב-1998. השניים בחרו שלא להביא ילדים לעולם. קניג ושטולפר היו נשואים במשך כ-50 שנה, ואף שיחקו יחדיו במספר מופעים.

היא מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק.

קניג דוברת 7 שפות: יידיש, פולנית, רומנית, עברית, גרמנית, רוסית ואנגלית.

פרסים והוקרה

• 1957 – פרס עבור משחקה ב"אנה פרנק" - ברומניה.
• 1962 – פרס יוסף קלוזנר - על התפקיד אווה ב"בראשית" מאת אהרן מגד.
• 1987 – פרס ישראל לתיאטרון.
• 1998 – פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.
• 2008 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים להענקתו, צוין כי התואר ניתן לה ”על תרומה שאין דומה לה לחברה ולתרבות בישראל ועל יכולת וירטואוזית על הבמה”.
• 2010 – תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.
• 2012 – פרס א.מ.ת בקטגוריה תרבות ואמנות בתחום תיאטרון.
• 2017 – פרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת תשע"ז.
• 2018 – נבחרה קניג על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל (לצד השחקן זאב רווח).
• 2020 – נקרא על שמה הרחוב המוביל לתיאטרון גבעתיים בגבעתיים (קיים רחוב נוסף על שמה בעיר חולון).
• 2020 – אות כבוד מטעם שגרירות רומניה.
• 2023 – תואר דוקטור לשם כבוד מטעם המרכז האקדמי פרס.

הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)

החולה המדומה (1955) הסערה (1957) אנה פרנק (1957) אדון פונטילא ומאטי משרתו (1962) בראשית (1962) מלחמה ושלום (1962) סוף המירוץ (1963) הפריזאית (1964) דבר אליי בוורדים (1966) טנגו (1967) חג הסנדלרים (1970) הכיסאות (1970) קולומב (1971) ליל העצמאות של מר ישראל שפי (1972) פיקניק לשניים (1972) תפוס את הגנב (1973) חתונה (1974) אמא קוראז' (1975) דרייפוס (1975)

כובע הקש האיטלקי (1976) ריצ'רד השלישי (1976) קדיש (1976) שמו הולך לפניו (1977) הלוויה חורפית (1978) תיבת הצללים (1978) האב (1979) סיפור פשוט (1979) הכתובה (1980) פילומנה (1981) מכולת (1982) רומולוס הגדול (1982) המלט (1983) תשוקה (1983) יומן חוף ברייטון (1984) החווה (1986) השקיעה (1986) מירל'ה אפרת (1986) בדרך לברודוויי (1987) ג'ון גבריאל בורקמן (1988) גן הדובדבדנים (1988) מלאכת החיים (1989) זהב (1989)

חתונת הדמים (1990) רעל ותחרה (1991) כוכבים ללא שמיים (1992) הקוסם מברוקלין (1993) ביקור הגברת הזקנה (1994) הרולד ומוד (1995) חשיבותה של רצינות (1996) שלוש נשים גבוהות (1997) סוניה מושקט (1998) מדריך למטייל בוורשה (1999) בית ברנרדה אלבה (2001) יום הולדת לג'וזפה (2001) אוהבים את אופל (2002) ללכת עד הסוף (2003) אוסקר ודודה רוזה (2004) פרפרים הם חופשיים (2004) מועדון האלמנות העליזות (2005)

סונטת סתיו (2006) הנהג של מיס דייזי (2007) כל החיים לפניו (2008) מוריס שימל (2010) לא ביום ולא בלילה (2011) משהו טוב (2012) עת דודים (2013) פתאום הגיע סתיו (2015) מה עושים עם ג'ני? (2015) רביעייה (2016) שלוש אחיות (2017) המלך ליר (2018) מאחורי הגדר (2018) מקווה (2019) זאקופנה שלי (2021) מניין נשים (2022) פולין ארץ ירוקה (2022) מדריך למטייל בוורשה (2023) מרציפנים (2023)

פילמוגרפיה

קולנוע

סרט	במאי	תפקיד	שנה
המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה	גלעד אמיליו שנקר	הגברת ינקלובה	2018
העדות	עמיחי גרינברג		2018
קמטי צחוק	פיני עדן	האנה	2016
צילי	עמוס גיתאי	קול	2015
המסע של האנה	יוליה פון היינץ	גרטרוד	2014
מלך של קבצנים	אורי פסטר	ציפה לאה	2007
שישה מיליון רסיסים	ציפי טרופה	פולה	2001
קדוש	עמוס גיתאי	אלישבע	1999
אנסטסיה	נינה אמיר	הקיסרית מריה פיודורובנה (דיבוב)	1997
זכרון דברים	עמוס גיתאי	סטיפנה	1995
אל תשאלי אם אני אוהב	ברברה נובל	האם	1979
לופו בניו יורק	בועז דוידזון	אמא של עמוס	1976
שתי דפיקות לב	שמואל אימברמן	סוניה	1972
כץ וקרסו	מנחם גולן	פניה כץ	1971
מלכת הכביש	מנחם גולן	לאה	1971
לופו	מנחם גולן	אמא של עמוס	1970

טלוויזיה

סדרה	ערוץ שידור	במאי	תפקיד	שנה
להישאר במשחק	כאן 11	יובל ברגר	בתפקיד עצמה	2020
אבא משתדל	כאן 11	עודד דוידוף	יהודית	2019
שטיסל (העונה השנייה)	Yes הטלוויזיה בלוויין	אלון זינגמן	מלכה שטיסל	2015
משפחה שולטת	ערוץ הילדים	רובי דואניאס	בתפקיד עצמה	2015
טקסי דרייבר	Yes הטלוויזיה בלוויין	איתן ענר	בתפקיד עצמה	2010
המערכת	ערוץ לוגי	רועי פלורנטין, מיכל חגי	סבתא של אלון	2005
אהבה בשלכת	הערוץ הראשון	יוחנן ולר	חנה רבינוביץ'	2003-2004
צימרים	הערוץ הראשון	חיים רינסקי	הניה	2003
הנימנומים	ערוץ 2	מייקל זוקר	ציפור (קול בלבד)	2000-2001
שמש	ערוץ 2	רובי דואניאס, יואב צפיר	אמא של שמש	1999-2004
סבתא בישלה דייסה חלק א, וב	קלטות ילדים	רחל שיין ארגמן ועדי בינימינוב	סבתות שונות	1995
פרפר נחמד	ערוץ 23	יעל גרף	סבתא לאה	1987-1989
רחוב סומסום	ערוץ 23	מוטי אבירם, דב נתיב	סבתא של מיקי	1985
חדווה ושלומיק	הערוץ הראשון	שמואל אימברמן	אריקה קרקובר	1971

לקריאה נוספת

• יניב שמעון גולדברג, בימת חייה - שיחות עם השחקנית ליא קניג על תיאטרון וביוגרפיה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2022.

קישורים חיצוניים

• ליא קניג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ליא קניג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ליא קניג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ליא קניג, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• ליא קניג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ליא קניג, בארכיון הבימה
• ליא קניג - כלת פרס ישראל - אתר הבית של השחקנית
• ליא קניג, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• רפאל בשן, מונולוג של ליא קניג, מעריב, 8 ביולי 1966
• ינון מילס, הגברת הראשונה של התיאטרון מעכשיו גם דוקטור, באתר של "רשת 13", 22 במאי 2008 (במקור, מאתר "nana10")
• מרב יודילוביץ', אישה בלי גיל, באתר ynet, 8 באוגוסט 2008
• יובל אברמוביץ', תרשום: ליא קניג, אישה בלי גיל, באתר nrg‏, 12 בדצמבר 2008
• קובי מידן, "אנשים בלילה" עם ליא קניג, באתר iCast‏, 27 ביולי 2010
• גיל ריבה, ליא קניג פותחת את הלב, באתר רשת
• מרדכי חיימוביץ', זה כבר דבר מאלוהים: ריאיון עם ליא קניג, באתר nrg‏, 9 בדצמבר 2011
• הבימה מערכה שנייה - ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
• טל פרי, ‏ליא קניג: "חסרה לי היום חרדת קודש כלפי התיאטרון", באתר גלובס, 20 בדצמבר 2012
• נחום מוכיח, בין ליא השחקנית לליא האדם, באתר "הבמה", 27 בפברואר 2013
• יעקב בר-און, ליא קניג: כוח טבע שאינו מתכלה, באתר "הבמה", 26 ביוני 2013
• תום שגב מראיין את ליא קניג: כך בוכים בתאטרון בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, ‏2013
• יובל אברמוביץ', ליא קניג אופטימית, באתר ישראל היום, 20 באפריל 2014
• שגיא בן נון‏, סופר מענטש: ריאיון עם מלכת התיאטרון ליא קניג לקראת יום הולדתה ה-85, באתר וואלה!‏, 12 באוקטובר 2014
• חותם אישי: ליא קניג, בערוץ היוטיוב של הטלוויזיה החינוכית
• מאיה כהן, אחת, צעירה, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2015
• אור סופר, ‏ליא קניג: אהבת הקהל היא ההישג הכי גדול בקריירה שלי, באתר onlife,‏ 7 בפברואר 2016
• רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם ליא קניג, באתר של "רשת 13", 21 ביוני 2016 (במקור, מאתר "nana10")
• שיר זיו, "אני יודעת 7 שפות, והשפה האחרונה שלמדתי היא עברית", באתר ישראל היום, 20 באפריל 2017
• אהרון ברנע מראיין את ליא קניג שטולפר בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 04.03.2018
• מאיה כהן, קינג ליא, באתר ישראל היום, 22 בספטמבר 2018
• יעקב בר-און, ‏ליא קניג: "קיבלתי דפיקות לב חזקות עד שכמעט הרגשתי שאני נחנקת", באתר מעריב אונליין, 30 באוקטובר 2018
• רועי הורוביץ, ליא קניג ומרים זוהר: שחקניות תאטרון כסוכנות זיכרון, עיונים /37, 2022
• סרט על ליא קניג בערוץ היוטיוב של יד ושם

הערות שוליים

הקודמים: 1997 - יוסי בנאי, חנה מרון

פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 1998 - ליא קניג, ניסן נתיב

הבאים: 1999 - שלמה בר-שביט, נולה צ'לטון