לדלג לתוכן

ליא קניג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליא קניג
Leah Koenig
לידה 30 בנובמבר 1929 (בת 94)
כ"ז בחשוון ה'תר"ץ
הרפובליקה הפולנית השנייההרפובליקה הפולנית השנייה לודז', הרפובליקה הפולנית השנייה
סוגה מועדפת תיאטרון
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1947
עיסוק שחקנית
בן זוג צבי שטולפר
פרסים והוקרה פרס ישראל לתיאטרון (1987)
פרס התיאטרון הישראלי (1998)
פרס א.מ.ת בתרבות ואומנות (2012)
ליא קניג - כלת פרס ישראל
פרופיל ב-IMDb
ליא קניג, 2012
ליא קניג, 2013
שלט הכניסה לרחוב ליא קניג שטולפר ליד תיאטרון גבעתיים, 2020

לִיַא (לאה) קֶנִיג-שְׁטוֹלְפֶּר (נולדה ב-30 בנובמבר 1929, כ"ז בחשוון ה'תר"ץ, לודז', פולין) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית. כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 1987 וכלת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 1998. מכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי".[1][2]

נולדה בשם לאה קניג בעיר לודז' שבפולין, להורים שחקנים. אמה, דינה קניג, הייתה שחקנית מוערכת בפולין וברומניה; אביה, אוסקר יוסף קאמיין, ודודה היו חברי הלהקה הווילנאית ("די ווילנער טרופע"). במהלך תקופת השואה במלחמת העולם השנייה, חיו ליא ואמה בצ'רנוביץ שבאוקראינה ובבסרביה שבמולדובה, ולאחר מכן נמלטו לתוככי ברית המועצות, לאזור אוזבקיסטן הסובייטית. אביה אוסקר יוסף קמיין נשאר עם להקתו בפולין במהלך תקופת השואה, ונפטר ממחלה בשנת 1942. לאחר מכן, אמה התחתנה בשנית עם השחקן יצחק חוויס, יליד סרביה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בדרכם מערבה, השתקעה המשפחה ברומניה. בניגוד לרצון אמהּ, קניג החלה ללמוד משחק באקדמיה לאמנות שבבוקרשט, והחלה להופיע עוד מגיל צעיר בתיאטרון היהודי בעיר. היא הופיעה במגוון רחב של הצגות ונודעה ביותר בעת שגילמה את דמותה של אנה פרנק (במחזה שנכתב על ידי פרנסס גודריץ', שזכתה בפרס פוליצר על כתיבתה[3], ובבימויו של ג'ינל תאודורסקו).[4] לרגל יום השואה הבינלאומי, שחל ב-27 בינואר 2022, פורסם תיעוד מההצגה, על ידי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי של הספרייה הלאומית[3].

פעילותה האומנותית בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961, קניג עלתה לישראל, יחד עם בעלה צבי שטולפר, שחקן ובמאי שורד שואה מטרנסניסטריה. בהשפעת אימה המנוחה שלא זכתה לעלות ארצה, ויתרה קניג על השתלבות ככוכבת בתיאטרון היידי והחלה ללמוד עברית. לאחר שסיימה לימודי עברית באולפן, התקבלה כשחקנית בתיאטרון הלאומי "הבימה".[4] בשנת 1962 הופיעה לראשונה על הבמה העברית במחזה "אדון פונטילה ומאטי משרתו" בבימוי שמואל בונים.[5] במהרה החלה לבלוט בשלל תפקידים ראשיים ב"הבימה", במחזות קלאסיים ובמחזות ישראלים מודרניים.

בין תפקידיה הרבים בתיאטרון, לרוב תפקידים ראשיים, ניתן למנות את: תפקידה ב"הכתובה", מירל'ה ב"מירל'ה אפרת", קוראז' ב"אמא קוראז'", האם ב"חתונת הדמים", פילומנה ב"פילומנה", קלייר זכאנסיאן ב"ביקור הגברת הזקנה", שרציה ב"הלוויה חורפית", הקשישה ב"הכיסאות", האם ב"מדריך למטייל בוורשה", אופל ב"אוהבים את אופל", אבי ברוסטר ב"רעל ותחרה", לביבה ב"מלאכת החיים", דייזי ב"הנהג של מיס דייזי", "סונטת סתיו", לוסיל ב"מועדון האלמנות העליזות", רוזה ב"כל החיים לפניו", תולבריינה ב"מוריס שימל", קיי ב"משהו טוב", ג'ני ב"מה עושים עם ג'ני?", אולגה ב"שלוש אחיות", שושנה ב"מקווה", גולדי ב"זאקופנה שלי", ואנדה ב"פולין ארץ ירוקה", פרומה ב"מניין נשים" ועדה ב"מרציפנים". כמו כן, שיחקה ב"פתאום הגיע סתיו" עם תומר שרון. בנוסף, כיכבה גם בהצגות היחיד "כוכבים ללא שמיים" ו"אוסקר ודודה רוזה". קניג גם כיכבה לצד בעלה צבי שטולפר בסדרת המערכונים ביידיש "זוג מהשמיים", אותם כתב, והעלתה מספר ערבי יחיד ביידיש. היא גם שיחקה בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" בערוץ 1.[6]

קניג היא נשיאת הכבוד של התיאטרון הארצי לילדים ונוער על שם סמי לוי.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קניג הייתה נשואה לשחקן והבמאי צבי שטולפר עד מותו ב-1998. השניים בחרו שלא להביא ילדים לעולם.[7] קניג ושטולפר היו נשואים במשך כ-50 שנה, ואף שיחקו יחדיו במספר מופעים.

היא מתגוררת בגבעתיים. בבחירות למועצת העיר גבעתיים בשנת 2018 שובצה במקום ה-17 ברשימתו של רן קוניק.

קניג דוברת 7 שפות: יידיש, פולנית, רומנית, עברית, גרמנית, רוסית ואנגלית.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות בהשתתפותה (רשימה חלקית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט תפקיד במאי
2018 המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה הגברת ינקלובה גלעד אמיליו שנקר
העדות עמיחי גרינברג
2016 קמטי צחוק האנה פיני עדן
2015 צילי קול עמוס גיתאי
2014 המסע של האנה גרטרוד יוליה פון היינץ
2007 מלך של קבצנים ציפה לאה אורי פסטר
2001 שישה מיליון רסיסים פולה ציפי טרופה
1999 קדוש אלישבע עמוס גיתאי
1997 אנסטסיה הקיסרית מריה פיודורובנה (דיבוב) נינה אמיר
1995 זכרון דברים סטיפנה עמוס גיתאי
1979 אל תשאלי אם אני אוהב האם ברברה נובל
1976 לופו בניו יורק אמא של עמוס בועז דוידזון
1972 שתי דפיקות לב סוניה שמואל אימברמן
1971 כץ וקרסו פניה כץ מנחם גולן
מלכת הכביש לאה
1970 לופו אמא של עמוס
שנה סדרה תפקיד ערוץ שידור במאי
2020 להישאר במשחק בתפקיד עצמה כאן 11 יובל ברגר
2019 אבא משתדל יהודית עודד דוידוף
2015 שטיסל (העונה השנייה) מלכה שטיסל Yes הטלוויזיה בלוויין אלון זינגמן
משפחה שולטת בתפקיד עצמה ערוץ הילדים רובי דואניאס
2010 טקסי דרייבר בתפקיד עצמה Yes הטלוויזיה בלוויין איתן ענר
2005 המערכת סבתא של אלון ערוץ לוגי רועי פלורנטין, מיכל חגי
20032004 אהבה בשלכת חנה רבינוביץ' הערוץ הראשון יוחנן ולר
2003 צימרים הניה חיים רינסקי
2000–2001 הנימנומים ציפור (קול בלבד) ערוץ 2 מייקל זוקר
1999–2004 שמש אמא של שמש רובי דואניאס, יואב צפיר
1995 סבתא בישלה דייסה חלק א, וב סבתות שונות קלטות ילדים רחל שיין ארגמן ועדי בינימינוב
19871989 פרפר נחמד סבתא לאה ערוץ 23 יעל גרף
1985 רחוב סומסום סבתא של מיקי מוטי אבירם, דב נתיב
1971 חדווה ושלומיק אריקה קרקובר הערוץ הראשון שמואל אימברמן

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודמים:
1997 - יוסי בנאי, חנה מרון
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
1998 - ליא קניג, ניסן נתיב
הבאים:
1999 - שלמה בר-שביט, נולה צ'לטון