אפקט ביטחון יתר
אפקט ביטחון יתר (באנגלית: Overconfidence effect) הוא הטיה קוגניטיבית המאופיינת בהיעדר מתאם בין מדדים אובייקטיביים של מידת הדיוק בהחלטת הפרט לבין רמת הביטחון שלו באותה החלטה.[1] הטיה זאת מתבטאת באמונה מופרזת בידע האדם עצמו, בנימוקיו האינטואיטיביים, שיפוטיו ויכולותיו הקוגניטיביות. הספרות המקצועית מחלקת את אפקט ביטחון היתר לשלושה סוגים: הערכה עצמית מופרזת (Overestimation) – התפיסה של הפרט עצמו כטוב יותר ממה שהוא בפועל; מיקום יתר (Overplacement) – האמונה המופרזת כי הפרט טוב יותר ביחס לאחרים; דיוק יתר (Overprecision) – ההערכה המוגזמת כי ידיעת האמת נמצאת בידי הפרט.[1]
מספר מחקרים עסקו בחקר דיוק היתר הנמנה עם אחד משלושת סוגיה של הטיית ביטחון היתר.[2] הגישה האמפירית לחקר דיוק יתר מתבססת על כך שהפרטים מתבקשים להגדיר מרווח ביטחון סביב הערכותיהם השונות שיהיה רחב דיו, כך שהסבירות כי הערכותיהם הן נכונות תהיה 90 אחוז, ובהתאמה הסבירות להערכות שגויות תהיה 10 אחוז. מתוצאות מחקרים אלו עולה בעקביות כי שיעור התשובות הנכונות בטווח ביטחון של 90 אחוזים נמוך מ-50 אחוז ומכאן כי הפרטים ציינו טווח הדוק מדי להערכותיהם, היינו, היו בטוחים, שלא בצדק, כי תשובותיהם מדויקות. נטייה זו נמצאה כמשפיעה באופן מובהק אף בקרב מומחים מתחומים שונים.[2]
מחקרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקר אחד הוצגו לאחיות מנוסות במחלקת טיפול נמרץ תרחישים של מטופלים המראים תסמינים מסוימים, ונבחנה רמת הביטחון שלהן בנוגע לנכונות הפעולות שיש לנקוט כדי לטפל בהם. על אף שנמצאה רמת ביטחון גבוהה של כל אחת מהאחיות בדרך הטיפול שהציעה, לא הייתה הסכמה בין אחיות לגבי הדרך המומלצת. כלומר, לפחות חלק מהן הראו "ביטחון יתר": פער בין הדיוק של ההחלטה לרמת הביטחון שבו היא מתקבלת.[1][3]
במחקר אחר שנערך בקרב מומחים לשוק ההון, התבקשו המומחים לספק תחזית לשינוי בערכן של מניות מסוימות במהלך שלושת הימים הבאים. תחזיות המומחים הושוו לתחזיותיהם של אנשים ללא ידע בשוק ההון. בנוסף, התבקשו הנבדקים בכל קבוצה להעריך את שיעור הטעויות בניבוי בכל אחת מהקבוצות. אחוז הדיוק היה נמוך בקרב שתי הקבוצות בנוגע לשינוי ערך המניות. אולם, שתי הקבוצות העריכו שהמומחים יבצעו בערך מחצית מכמות הטעויות של הלא-מומחים; בפועל שיעור הטעויות היה דומה (וגבוה) בשתי הקבוצות.[4]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האדרה עצמית – המוטביציה לשמור על דימוי עצמי גבוה, מונעת מהצורך של הפרט לשמור על הערכה עצמית חיובית ככל האפשר.
- אשליות חיוביות – תפיסות ואמונות לא מציאותיות שיש לאנשים כלפי עצמם או כלפי הקרובים אליהם.
- ריאליזם נאיבי (פסיכולוגיה) – עמדה בה האדם תופס את מבטו על המציאות כאובייקטיבי, כאשר החולקים עליו טועים או משקרים.
- היוריסטיקת הזמינות - "קיצור דרך" חשיבתי שאנשים עושים במצב של אי-ודאות כשהם נדרשים לבצע הערכה של נפיצותו, שכיחותו או הסתברותו של מאורע כלשהו.
- גרנדיוזיות – תכונת אישיות לא-מסתגלת המאפיינת אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שהם חשן-הלל, להתלהב מהחלטות גרועות: כהנמן כבר זיהה מזמן את הסכנה שבזחיחות, באתר TheMarker, 1 באפריל 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Don A. Moore, Paul J. Healy, The trouble with overconfidence., Psychological Review 115, 2008-04, עמ' 502–517 doi: 10.1037/0033-295X.115.2.502
- ^ 1 2 Don A. Moore, Elizabeth R. Tenney, Uriel Haran, Overprecision in Judgment, 1, Wiley, 2015-12-29, עמ' 182–209, ISBN 978-1-118-46839-5. (באנגלית)
- ^ Baruch Fischhoff, Paul Slovic, Sarah Lichtenstein, Knowing with certainty: The appropriateness of extreme confidence., Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance 3, 1977-11, עמ' 552–564 doi: 10.1037/0096-1523.3.4.552
- ^ Gustaf Torngren, Henry Montgomery, Worse Than Chance? Performance and Confidence Among Professionals and Laypeople in the Stock Market, Journal of Behavioral Finance 5, 2004-09, עמ' 148–153 doi: 10.1207/s15427579jpfm0503_3
