ארה ירציאן
לידה |
23 בפברואר 1918 קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
27 בדצמבר 2009 (בגיל 91) וינה, אוסטריה |
מדינה | הונגריה, אוסטריה |
מקצוע | פטרון אמנות |
צאצאים | Ara Jeretzian |
מספר צאצאים | 2 |
מידע חסיד אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסיד אומות העולם (26 בפברואר 1981) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | ארה ירציאן |
ארה ג'רג' ירציאן (Ara György Jeretzian 23 בפברואר 1918 – 27 בדצמבר 2009) היה חסיד אומות העולם, היה מפקד בעורף ההונגרי בזמן מלחמת העולם השנייה. בזמן המלחמה פתח בית חולים, אשר מלבד הטיפול בחיילים פצועים, עסק גם בטיפולם ובהחבאתם של כ-440 יהודים, ביניהם 40 רופאים ואנשי צוות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארה ירציאן נולד בטורקיה ב-1918, למשפחה ארמנית. כשהיה תינוק, ברחה כל משפחתו להונגריה, כדי לחמוק מהאלימות הטורקית כלפי המיעוט הארמני. ב-1930, כשהיה בן 12, הצטרף לתנועת הנוער של המפלגה ההונגרית הפשיסטית, מפלגת צלב החץ (בהונגרית: Nyilaskeresztes Párt – Hungarista Mozgalom), אך פרש בעקבות מניעים אידאולוגיים מהתנועה כשרדיפת היהודים החלה.[1]
כשהצבא הגרמני כבש את בודפשט במרץ 1944, ראה ירציאן את הדמיון בין מצבם של היהודים תחת השלטון הנאצי לבין הסיפורים שסיפרה לו אמו על רדיפות הארמנים בטורקיה. בסתיו של שנת 1944, עם התקרבות הצבא הרוסי לעבר בודפשט, מונה ירציאן למפקד ההגנה האזרחית ברובע השישי של בודפשט. על אף פרישתו מתנועת הנוער של המפלגה הפשיסטית, ירציאן הצניע את התנגדותו האידאולוגית ומונה לתפקיד בעל השפעה. הוא השתמש בתפקידו ובקשריו החדשים כדי לפתוח מרפאה מקומית, אשר טיפלה בחינם בחיילים הונגרים פצועים ובאזרחי האזור.[1]
פעילותו להצלת יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ירציאן פתח את המרפאה בבניין תחת הגנתה של השגרירות השוודית, והשתמש בה כדי להחביא כמה שיותר יהודים. בסך הכל הסתתרו במרפאה של ירציאן כ-440 יהודים, ביניהם 40 רופאים יהודיים להם סיפק ירציאן מסמכים אריים מזויפים. המרפאה למעשה תפקדה כבית חולים לכל דבר, וטיפלה בחיילים הונגריים פצועים ובאזרחי האזור בחינם.
למרות עדויות רבות לכך שארה ירציאן מסתיר יהודים בבית החולים שלו, מפלגת צלב החץ הניחה לו לנפשו. לסזלו נאגי, שכיהן כמזכיר בית החולים ויד ימינו של ירציאן, שמר רשימות מפורטות של כלל אספקת בית החולים. רשימותיו כללו פירוט מדוקדק, ולא הותירו מקום לחשד בקשר להסתרת היהודים. הסדר המופתי, בשילוב עם התדמית הפטריוטית של בית חולים לחיילים, הגנו על המוסד ודייריו לזמן מה.[2]
אחת הנשים שהציל, אילבי פרנק, ספרה שכשנפגש עם שר הפנים כדי לקבל את האישור להקמת בית החולים, ירציאן גנב ממשרדו חותמות וניירות החתומים בידו, בהם השתמש לאחר מכן לזיוף מסמכים וצווים שהגנו על היהודים המסתתרים בבית החולים. ביחד זייפו נאגי וירציאן צו ממפלגת צלב החץ לפיו יש לבית החולים אישור מיוחד להעסיק רופאים יהודיים לטובת העם ההונגרי.[1]
ב-2 בינואר 1945 הלשין אחד השכנים על הימצאותם של היהודים בבניין. הפשיסטים נכנסו לבית החולים ואספו את כולם בחצר. האנשים אספו את דבריהם והתכוננו לברוח, אך לפני שעשו זאת הגיע ארה ירציאן לזירת האירוע לבוש במדיו הנאציים, ואמר לפשיסטים לא לעשות דבר עד שידבר עם מפקדים בדרג גבוהה יותר. הוא חזר לבית החולים ובידיו מסמך לפיו על הפשיסטים לעזוב, מפני שבית החולים ממוקם על טריטוריה מוגנת ופועל למען הממשלה, חתום בידי השר. לאחר מעשה התוודה ירציאן בפני בעלה של אילבי כי לא מצא את השר בזמן כדי לבקש את עזרתו. הוא פשוט לקח את אחד הדפים החתומים שגנב כמה חודשים קודם לכן ממשרדו, כשחיכה לאישור על תוכניות המרפאה, וכתב את המסמך בעצמו.[3]
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם כניסת הצבא האדום לבודפשט, נעצר ירציאן - למרות פעילותו להצלת היהודים, שכן רשמית הוא היה חייל הונגרי ששירת תחת הוראות הנאצים. ירציאן הוחזק במעצר בידי רשויות המודיעין הסובייטיות במשך שישה חודשים. במעצר פגש סוהר ממוצא ארמני, שיעץ לו לא להודות באשמת דבר, עצה שבעזרתה בסופו של דבר השתחרר.
ירציאן עבר לגור בווינה בתחילת שנות השישים של המאה ה-20. הוא מת ב-2010, בן 92.[1]
ירציאן היה נשוי ואב לשניים: בת ושמה סופיה, על שם אמו, ובן ושמו ארה ג'וניור, על שם אביו.[1]
הכרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האנשים שארה ירציאן הציל ביקשו מהממשלה ההונגרית להכיר בגבורתו, אך לשווא. ב-26 בפברואר 1981 הכריז יד ושם על ארה גיורגי ירציאן כחסיד אומות העולם.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Armenian Righteous Among the Nations: Ara Jertzian
- Mirzoyan, Gayane. Aurora Prize For Awakening Humanity: Saviors In History: Ara Jeretzian, באתר יד ושם (באנגלית)
- דף חסיד אומות העולם (ארה ירציאן) באתר יד ושם, באתר יד ושם (באנגלית)
- ריאיון עם אלבי פרנק, ניצולת שואה, ביוטיוב:https://www.youtube.com/watch?time_continue=553&v=vKb35WDYZMc
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Mirzoyan, Gayane, Saviors In History: Ara Jeretzian, Aurora Prize For Awakening Humanity
- ^ ארה ירציאן, באתר יד ושם (באנגלית)
- ^ ריאיון עם אלבי פרנק, ניצולת שואה, באתר יוטיוב
- ^ Ara Jeretzian, Armenian Righteous Among the Nations