ארי תורגילסון
| לידה |
1067 איסלנד  |
|---|---|
| פטירה |
9 בנובמבר 1148 (בגיל 81 בערך) |
| מדינה |
איסלנד |
| שפות היצירה |
איסלנדית |
| יצירות בולטות |
Íslendingabók |
  | |
ארי תורגילסון (באיסלנדית: Ari Þorgilsson; נהגה קרוב ל"ארי ת'ורקילסון"; 1067 או 1068 – 1148), שנודע גם בכינוי ארי הין פרודי (Ari hinn fróði), כלומר ארי החכם. הוא היה כומר קתולי, מנהיג, סופר וכרוניקן איסלנדי. הוא ידוע כמחברו של "ספר האיסלנדים" - "איסלנדינגאבוק" ושותף לכתיבת הספר "לנדנאמאבוק", שניהם מקורות היסטוריים ראשיים להתחלות ההיסטוריה של איסלנד. ארי תורגילסון היה המחבר האיסלנדי הראשון שכתב יצירה לא בלטינית, כפי שהיה נהוג, אלא בשפה שדוברה באיסלנד, השפה הנורדית העתיקה ולפיכך נחשב לאבי ההיסטוריוגפיה והספרות האיסלנדית. כונה לפעמים "הרודוטוס של איסלנד".
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארי נולד בערך במחצית השנייה של המאה - 11 במשפחה אריסטוקרטית מהלגאפל במערב איסלנד. נחשב לאחד האישים המשפיעים בתולדות איסלנד והכרוניקה שלו "איסלנדינגאבוק" מסתיימת באילן יוחסין של ה"אנגלינגר" ובני בריידאפיירדור, שבאמצעותם היה מקורב לשושלת המלכים הנורווגים אינגלינגר ומלכיה האגדיים של שוודיה, צאצאי האב הקדמון אינגווי.
אביו של ארי, תורגיל גלירסון, השתייך לקלאן הייקדאילר. שמונה דורות הפרידו אותו מאולפר הלבן (Ólafr Hvíti) שהיה למלך דבלין, ומהמלכה הוויקינגית אודר קטילדוטיר החכמה (Auðr inn djúpúðga), בתו של קטיל ביורנסון "אף שטוח" (שהיה בנו של ביורן בונה גרימסון (820-765)). חמישה מאבותיו של ארי נולדו באיסלנד ומתוכם שניים לפני התנצרות העם.
ארי ציין ב"איסלנדינגאבוק" שהיה בן שתים עשרה בזמן מותו של הבישוף איסלייפר גיסוררסון בשנת 1080. בפתח הדבר שלו לספר Heimskringla ("היימסקרינגלה", ציין סנורי סטורלוסון שארי נולד בשנה שלאחר נפילתו של האראלדר סיגורדרסון (1066) ומרבית השנתונים האיסלנדים קובעים את שנת 1067 כשנת לידתו.
בילדותו טבע אביו תורגיל בבריידאפיירדר[1] וארי גודל בבית סבו גליר.[2] אולם סבו מת בשובו מעלייה לרגל לרומא וכעבור שנה, בגיל שבע עבר ארי להייקאדאלר אצל האלר תורריאסון, שהיה משורר סקאלד ונמנה עם מחברי הפואמה "האטאליקיל".[3] (כנראה מכיוון שאשתו של האלר, יורון, הייתה בת דוד מדרגה שנייה של אמו.[4] ארי גודל בהמשך על ידי טייטר איסלייפסון, אדם מלומד מאוד,[5] בנו של איסלייפר גיסוררסון, הבישוף הראשון של איסלנד. ארי שהה בהייקאדאלר למשך ארבע עשרה שנים. על חייו של ארי בבגרותו קיימים פרטים מועטים. יודעים שהוסמך ככומר נוצרי וכיהן ככומר ובתפקיד של ראש קלאן - goði (גודי).[6] ביישוב בסטאדור, כיום סטאדאסטאדר, בחצי האי סנאיפלסנס שבדרום איסלנד. הוא היה נשוי ואב לשני ילדים:בן ובת. ארי תורגילסון הלך לעולמו בגיל 81.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממורשתו של ארי תורגילסון נשמר רק הספר Íslendingabók (איסלנדינגאבוק) שנערך על ידו בשנים 1122–1133 והוא מהווה כרוניקה קצרה של תולדות איסלנד ויישובה בתחילת המאה ה-12. בספר מסופרים בזה אחר זה, אירועים כמו הנהגת החוק והקמת האלפינגי, חלוקת הארץ למחוזות, גילויה ויישובה של גרנלנד, התנצרות המדינה (המסופרת בפרק הארוך ביותר של הספר), מתוארים בו הבישופים הזרים, הקמת החצר החמישית ב"אלפינגי" ושני הבישופים האיסלנדים הראשונים - איסלייפר גיסוררסון ובנו גיזור.
בפתח הדבר ציין ארי שהוא הציג את הגרסה הראשונה של "איסלנדינגאבוק" בפני הבישופים תולאקר וקטיל (שייתכן כי הם הטילו על ארי את המשימה לכתוב את הספר)[7] וכן בפני סמונדר החכם (סיגפוסון). בהמשך לדבריו ערך גרסה שנייה, שהושלמה בנקודות מסוימות. אולם דילגה על הגנאלוגיות (« áttartölu ») ובייחוד על חיי המלכים (konunga ævi) שעוררו דיונים רבים בנוגע לטיבם.[8]
באחרית דבר שכתב במהדורה שלו ל"לנדנאמאבוק", ציין האוקר אלנדסון את קיומה של גרסה ראשונה של ספר זה, בעריכת ארי תורגילסון וקולסקגר אאוסביירנסון. גרסה זו לא שרדה. מיחסים לארי גם את "קיצור חיי ה"גודי" סנורי (Ævi Snorra goða)
ערך היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערך ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפי שמעיד הכינוי "פרודי" ("החכם") שהוענק לו על ידי בני עמו ("כבוד שזכו לו רק שניים או שלושה בקרבם"[9]) וכפי שתיאר אותו סנורי סטירליסון ב"היימסקרינגלה" שלו - כ"איש שהצטיין בחוכמתו", מחונן ב"ידע מעמיק על אירועי הזמנים הקדומים כאן ובחוץ לארץ כאחד" וכן "בקיא ומצויד בזיכרון טוב",[10] זכה ארי תורגילסון להכרה רחבה מאוד בימי הביניים. כל המחברים האיסלנדים מימי הביניים היו שותפים להערכה שגילה סנורי כלפי ארי בתור עד יוצא דופן של ההיסטוריה האיסלנדית. [11] ארי תורגילסון צוטט כמקור מוסמך גם על ידי כותבי הסאגות המלכותיות (פרט לסנורי, אודר סנוראסון וגונלאוגר לייפסון הזכירו אותו בכתביהם המוקדשים לאולאופר טריגוואסון) וכן על ידי כותבי הסאגות האיסלנדים. האופי הכמו מודרני בגישתו של ארי הודגש לעיתים קרובות. רז'י בוייה מיחס לו "דיוק בתיעוד, השוואת מקורות, הפניה לעדים מהימנים, תיארוך המבוסס על ציוני דרך בזמן".
"איסלנדינגאבוק" יחד עם "לנדנאמאבוק" מהווה מקור חשוב ביותר בנוגע להתחלת ההיסטוריה של איסלנד, על אף מגבלותיו. האובייקטיביות של ארי תורגילסון נפגמה על ידי שאיפתו לחיזוק הכנסייה, אמונתו במוצא הנורווגי של המתיישבים, חיפושו המועדף אחרי מידע על האזור שלו, חבל בריידאפיירדר.[12]
הערך הספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילסנדינגאבוק, כספר ראשון שנכתב בשפת הארץ, נחשב לספר מכונן בספרות האיסלנדית ובמיוחד לגבי הסאגות. רז'י בואייה מצא בו את כל התכונות שלימים הבטיחו את ההצלחה הנצחית של הסאגות:הקצב המהיר, החסכון באמצעי הסגנון, השימוש בליטוטה והצמצום שיצא בזה.[13] . פטר האלברג הדגיש את ההבדלים בין יצירתו של ארי לסאגות: היא איננה מתרכזת בגיבור אחד ואין בה הסצנות והדיאלוגים התוססים האופייניים לסאגה.[14] . חיי המלכים כפי שהופיעו בגרסה השנייה של ה"אסלנדינגאבוק", עשויים, בדומה ליצירתו האבודה של סמונדר, להיחשב ל"אבות הישירים של הסאגות המלכותיות", בדור הראשון שלהם.[15]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- , Theodore M. Andersson Kings' sagas. In : Old Norse-Icelandic literature : a critical guide. Ed. by Carol J. Clover and John Lindow. Toronto ; London : University of Toronto Press in association with the Medieval Academy of America, 2005. (Medieval Academy reprints for teaching ; 42). P. 200-201. ISBN|0-8020-3823-9
- Régis Boyer, L'Islande médiévale. Paris : Les Belles lettres, 2001. (Guide Belles lettres des civilisations). ISBN|2-251-41014-7
- Boyer, Régis. Les Sagas islandaises. Paris : Payot, 2007. P. 67. ISBN|978-2-228-90164-2
- Jón Jóhannesson A history of the old Icelandic commonwealth : Íslendinga saga. Transl. by Haraldur Bessason. Winnipeg : University of Manitoba Press, 2006. (University of Manitoba Icelandic studies ; II). Reprint. Originally published:Winnipeg : University of Manitoba Press, 1974. Transl. of Íslendinga saga. P. 152. ISBN|978-0-88755-696-8.
- Fredrik Paasche, Norsk Litteraturhistorie I: Norges og Islands Litteratur (2nd ed.). Oslo: Aschehoug 1956. pp. 276–280
- Snorri Sturluson. Histoire des rois de Norvège = Heimskringla. Trad. du vieil islandais, intr. et annoté par François-Xavier Dillmann. Première partie, Des origines mythiques de la dynastie à la bataille de Svold. Paris : Gallimard, 2000. (L'Aube des peuples). ISBN|2-07-073211-8
- Stefanie Würth - Historiography and pseudo-history. In : A companion to Old Norse-Icelandic literature and culture. Ed. by Rory McTurk. Malden, Mass. : Blackwell Publishing, 2005. P. 157. ISBN|0-631-23502-7
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Stefánsson, Finn. «Ari þorgilsson inn Fróði». Den Store Danske – Grande Enciclopédia Dinamarquesa
- ארי תורגילסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Laxdœla saga 78
- ^ Íslendingabók 9
- ^ איסלנדינגאבוק
- ^ Siân Grønlie במבוא ל Íslendingabók בתרגום לאנגלית מאת סיאן גרנלי 2006 עמ' XI
- ^ Jón Jóhannesson 2006
- ^ Kristni saga 19Ă
- ^ Grønlie עמ' XXI
- ^ T.M. Andersson 2005 עמ' 200-201
- ^ R.Boyer 2001
- ^ Snorri Sturluson 2000
- ^ Stefanie Würth 2005 עמ' 157
- ^ Jesse L.Bock Viking age Iceland Penguin books London 2001 ISBN 0-14-029115-6 p.96
- ^ R.Boyer 2007
- ^ Peter Hallberg - The Icelandic Saga,'Den isländska sagan. ISBN 0-8032-5082-7 transl. with introd. and notes by Paul Schach, University of Nebraska Press, Lincoln, 1962
- ^ Andersson 2005 עמ' 199