ארתור בארדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארתור בארדוש
Bárdos Artúr
לידה 2 באפריל 1882
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוגוסט 1974 (בגיל 92)
באפלו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bárdos Henrik Arthur עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארתור בארדוש (במקור בורשטיין, בהונגרית: Bárdos Artúr, בודפשט, 2 באפריל 1882באפלו, ארצות הברית 10 באוגוסט 1974) היה במאי תיאטרון הונגרי-יהודי, במאי רדיו וקולנוע, אסתטיקן, פרופסור באוניברסיטה, סופר, משורר, מחזאי, פובליציסט. הוא היה העורך המייסד של מגזין "התיאטרון", המנהל המייסד של "תיאטרון האמנים" (Művész Színház) שפעל בין השנים 19321938, ומשנת 1917 היה המייסד והמנהל של תיאטרון מרכז העיר. בארדוש ניהל את התיאטרון כמעט במשך שלושה עשורים, כמעט עד שהולאם בשנת 1949. בשנת 1951 שונה שם התיאטרון ל"תיאטרון יוז'ף קטונה" (Katona József Színház) והוא פועל עד היום בבודפשט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארתור בארדוש בין השנים 1920-1910

בארדוש נולד במשפחה יהודית כבנם של קארוי בורשטיין (18571915) ושל וילמה ברכפלד (18621935). בארדוש סיים לימודי משפטים באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט. הוא החל את הקריירה שלו כעיתונאי בפשטי נפלו ב"הסכמה" ו"בחדשות בודפשט" (Egyetértés, Budapesti Hírlap). בשנת 1909 היה עוזרו של מקס ריינהרדט. שנה לאחר מכן הקים שבועון לתקופה קצרה על תיאטרון ומוזיקה וכתבותיו הופיעו בקביעות בכתב העת הספרותי החשוב ניוגט. בשנת 1911 היה הבמאי של תיאטרון קאמרי קטן בהנהלתה של אירן פֶלְד (18831944) שחקנית הונגריה-יהודייה שנספתה בשואה (היא הייתה בתו של במאי התיאטרון ז'יגמונד פלד, ואחיה של השחקן מתיאש פלד ושל העיתונאי אַאוּרֵל פלד.

בשנת 1912 ייסד עם הסופר בֵּלָה רֵוֵוס את "הבמה החדשה" (Új Színpad) שהחזיק מעמד חודשיים בלבד. בשנת 1915 התמנה למנהל תיאטרון בשדרת אנדראשי, שם ניהל קברט. התיאטרון פרח תוך שנה, ולכן הבעלים פתח תיאטרון נוסף ובארדוש הפך למנהלו גם כן משנת 1916 ואילך. לימים נודע המקום כתיאטרון מרכז העיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה בשל הקשיים הכלכליים, התיאטרון לאט לאט איבד את מעמדו. כך, בין השנים 19211926 הפך בארדוש למנהל ולמייסד של תיאטרון חדש, תוך הפגנת יכולותיו, אבל בשנת 1925 שב לתיאטרון מרכז העיר לזמן קצר.

בין השנים 19261930 בארדוש התגורר בברלין, שם הקים את "התיאטרון בפּלמנהאוס" (Theater in Palmenhaus), תיאטרון איכותי שפשט את הרגל. לאחר מכן חזר לבודפשט. בשנת 1932 כבש שוב את מושב המנהל והבמאי של תיאטרון מרכז העיר. בשנת 1936 ההצלחה התיאטרונית הגדולה הגיעה. בהפקתו עלה לבמה מחזהו של ג'ורג' ברנרד שו הז'אן ד'ארק, שהפך ללהיט ענק. באותה שנה הוא קנה את תיאטרון האופרטה של בודפשט שפשט רגל קודם לכן, שיפץ אותו והחיה את התיאטרון. בשל היותו יהודי וחקיקת החוקים האנטי יהודיים משנת 1938 (החוק היהודי הראשון, השני והשלישי) ובמהלך מלחמת העולם השנייה הוא הועמד בצד. בשנים 19421943 כתב שני ספרים בנושא זה, בשמות "מאחורי המסך" ו"סודות התיאטרון".

בשנת 1945 הוא הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. בין 1945 ל-1948 הפך שוב למספר 1 בתיאטרון מרכז העיר. התיאטרון, שהיה בתחילה בבעלות פרטית שלו, עברה לשליטת עיריית בודפשט בשנת 1946. בשנת 1948 הוא מונה למרצה באוניברסיטת אטווש לוראנד, שם תכנן להרצות על מדעי התיאטרון, אולם באותה שנה, לאחר שוועדה ממונה מונתה לעמוד בראש התיאטרון, הוועדה החליטה לעלות את מחזהו של איליה ארנבורג "האריה בכיכר שוק" והוא התנגד להחלטה. הוא מכר על כן את התיאטרון ונסע לארצות הברית לבקר את בנו ולא שב. בשנת 1967 פרסם את יצירתו האחרונה באמריקה, את כרך השירה שלו, "דמדומים". הוא נפטר בבאפלו ב-10 באוגוסט 1974, בגיל 92.

הצגות בבימויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Strindberg: Hattyúvér
  • Crommelynck: Csodaszarvas
  • Géraldy: Szeretni
  • Sarment: Árnyhalász
  • Zilahy L.: Tűzmadár
  • Meller R.: Irja hadnagy
  • Arisztophanész: Lüzisztraté
  • Shaw: Szent Johanna
  • William Shakespeare: A velencei kalmár, Rómeó és Júlia
  • סטרינדברג: דם הברבורים
  • קרומלינק: צבי פלא
  • ג'רלדי: לאהוב
  • סארמנט: דייג הצל
  • ל. זילאהי: ציפור האש
  • ר. מלר: סגן איריה
  • אריסטופנס: ליזיסטרטה
  • שו: סנט ג'והנה
  • ויליאם שייקספיר : הסוחר מוונציה, רומיאו ויוליה
לוח זיכרון במבואה של התיאטרון יוז'ף קטונה

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Két ösvény (versek, 1903)
  • Az új színpad; Nyugat, Bp., 1911
  • Charles Kotász [Károly Kotász]; G. Bardi, Roma, 1931
  • Uralkodók és komédiások (Nyugat Kiadó és Irodalmi Rt. Bp., 1936)
  • Játék a függöny mögött; Fülöp Zoltán et al. díszlettervei, ill. Kolozsváry Sándor; Vajna és Bokor, Bp., 1942
  • A színház műhelytitkai; Stílus, Bp., 1943
  • Alkonyat. Bárdos Artúr újabb versei; Magyar Helikon, Buffalo, 1967)

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • M. Maeterlinck: Aglavaine és Sélysette (dráma, 1911)
  • J. Sarment: Az árnyhalász (dráma, 1923)
  • Delacroix naplója; ford., bev. Bárdos Artúr; Officina, Bp., 1942 (Officina könyvtár)
  • מ. מטרלינק: אגלאוויין וסליווט (דרמה, 1911)
  • ג'יי סרמנט: דייג הצללים (דרמה, 1923)
  • היומן של דלקרואה ; תרגם: ארתור בארדוש; Officina, Bp., 1942 (ספריית Officina)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Élete a Katona József Színház honlapján
  • Gajdó Tamás: Az új színpad művésze. Bárdos Artúr pályaképe, 1900-1938; Veszprémi Egyetem Színháztudományi Tanszék, Veszprém, 2002 (Theatron könyvek)
  • Gajdó Tamás: Veszedelmes polgár. Bárdos Artúr pályaképe, 1938-1974; Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet, Bp., 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארתור בארדוש בוויקישיתוף