אשען

אֶשְׁעָן היא עיר מקראית בהר יהודה הנזכרת במסגרת תיאור נחלת שבט יהודה, בספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק נ"ב, ונמנית בקבוצה 6 של רשימת ערי יהודה: "אֲרַב וְרוּמָה וְאֶשְׁעָן. וינים [וְיָנוּם] וּבֵית תַּפּוּחַ וַאֲפֵקָה. וְחֻמְטָה וְקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן וְצִיעֹר עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן." לדעת אליגר אשען הופיעה במקור בקינה שבספר מיכה, פרק א', פסוק י"א, בחלק החסר בתקבולת שבסוף פסוק זה: "עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ" (אשען-עמדה), אך ספק רב בדבר.

אשען במקרא

רשימת ערי יהודה שבה נזכר היישוב, מתוארכת במחקר לחציה השני של תקופת המלוכה. היא ערוכה בסדר גאוגרפי לא חמור ונחלקו הדעות אם שיקפה חלוקה מנהלית של הממלכה, ובאיזה שלב: בימי חזקיהו טרם מסע סנחריב, או סביב ימי יאשיהו בשלהי התקופה. מכלל המחקר ומסקר הר יהודה כולו עולה כי תארוך לימי חזקיהו אפשרי, אך יש עדיפות לתארוך לימי יאשיהו. העיר התקיימה, איפוא, בתקופה זו לפחות.

באתר בו מזוהה אשען (להלן), כמו ביתר אתרי יישובי ההר מהרשימה, הממצא מאפשר את שני התארוכים.

קבוצה 6 ברשימת ערי יהודה היא קבוצת לב הר חברון, שבראשה חברון עצמה. מכאן שלתושבי הקבוצה והעיר יש קשר למשפחת הכלֵבים, אחת הגדולות במשפחות יהודה, אשר חברון וסביבתה השתייכו להם כעולה ממסורות כָּלֵב במקרא.

כאמור, האזכור האפשרי בספר מיכה שהציע אליגר הוא מסופק מאוד. הקינה שבספר מיכה, פרק א' מוסבת על החורבן בעת מסע סנחריב על יהודה, בימי חזקיהו; אלא שכל היישובים המזוהים בה נמצאים בשפלה, כך שמעבר לשחזור הטקסטואלי המפליג, ההשערה לחלוטין לא מתאימה לאשען שבהר.

הזיהוי

בנוסח ב' של תרגום השבעים צורת השם "סומה". מרגוליס סבור שאין זה אלא שיבוש מנוסח א' של תרגום השבעים אשר משקף את הנוסח העברי ודומה שדעתו היא המכרעת, אם כי לדעת אָבֵּל נוסח ב' של תרגום השבעים אמין יותר. בעקבות אבל, יש סבורים כי ח' א-סמיה שימרה את השם המשתקף בנוסח ב' של תרגום השבעים. אולם לבד מהבעיה הלשונית הכרוכה בשם זה הרי באתר עצמו אין שרידים מתאימים, בעוד שאתרים סמוכים הבאים בחשבון מזוהים כולם. בתחום המוגדר על ידי ערי קבוצה 6 המזוהות, האתרים המתאימים הם ח' ביסם, ח' א-נצרה, אל-חדב וח' כנען. במצב ידיעותינו הנוכחי עדיף לזהות בח' ביסם את אחד מיישובי קבוצה 5 (אולי חֹלֹן?). זיהויה של אשען עדיף בח' א-נצרה, משום שבמרחק מה ממנה (כ-2 ק"מ) מצויה חורבה בשם אסהא\אצחא, ששמה מגלה דמיון קל לשם אֶשְׁעָן, וכנראה הוא חסר מובן בערבית. מתוך מכלול השיקולים לעיל יש עדיפות מסוימת לזיהוי אשען בח' א-נצרה. ח' כנען ואל-חדב תזוהנה במקרה כזה עם ינים או שמא חמטה. עם זאת יש להודות ביושר, כי "הכיסאות המוזיקליים" בין השמות אשען, ינים וחמטה לבין האתרים ח' א-נצרה, אל-חדב וח' כנען, אינם ניתנים לפתרון חד-משמעי של זיהוי, למעט העובדה שאלו שלושת האתרים המוכרים היחידים שיכולים להתאים לזיהוי שלוש ערים עלומות אלה.

הממצא הארכאולוגי

ח' א-נצרה הוא שם מאוחר ("חרבת הנוצרים") ליישוב שנקרא בעבר מג'דל פדיל. זהו אתר סקר ישראל מספר 309/86/1 {15-10}, נ"צ 15890.10635, גובה מוחלט 965 מ', גובה יחסי 3 מ', תצפית בינונית; האתר מצוי במבואות חברון המודרנית, והוא סחוף מאד; שטח מרבי מוערך בכ-12 דונם. נראה שראשית היישוב בתקופת הברזל 2ג-ד, אם כי הממצא עדיין דל מאוד (הערכת השטח כ-5 ד'). לאחר פער ממושך מתחדש היישוב בתקופה הביזנטית (12 ד', שטחו המרבי), ונמשך בתקופות האיסלמיות ועד ימינו (כ-5 ד').