ביקורות על האקונומטריקה

אקונומטריקה היא ענף בכלכלה המשתמש בכלים סטטיסטיים לבחינת יחסים בין משתנים כלכליים, בחינת מגמות ומתן תחזיות כלכליות.

מספר ביקורות נמתחו על היעילות של האקונומטריקה כדיסציפלינה. הביקורות הציגו פגמים מתודולוגיים רווחים בשיטות המידול האקונומטריות.

קשיים בשיטות מידול

כמו בשיטות אחרות של ניתוח סטטיסטי, מודלים אקונומטריים שהוגדרו בצורה לא טובה עשויים להראות מתאם אקראי, כלומר להניח שקיים קשר סיבתי בין שני משתנים הנראים מתואמים, למרות שאינם קשורים בקשר סיבתי. בהקשר זה נהוג לצטט את הכלכלן רונלד קוז, שאמר: "אם מענים את הנתונים מספיק זמן, הם מודים לבסוף". מקלוסקי טענה שבמחקרים אקונומטריים שהתקבלו לפרסום, החוקרים אינם מצליחים בדרך כלל להשתמש בנימוקים כלכליים המסבירים מדוע הם כוללים או לא כוללים משתנים מסוימים במודל. כמו כן, היא טענה שהמובהקות הסטטיסטית של המחקרים הללו מעורפלת ואולי איננה מובהקת, ושהחוקרים אינם מצליחים לדווח מהי העוצמה הסטטיסטית של הממצאים שלהם.

הכלכלן אדוארד לימר ניסה להגן על האקונומטריקה מביקורת זו. קשה לבודד משתנים כלכליים כדי לבדוק אותם בניסוי – טען לימר, אך לדעתו אין הבדל מהותי בין ניתוח אקונומטרי לניסויים אקראיים או לניסויים מבוקרים, בתנאי שמשתמשים בטכניקות סטטיסטיות שמפחיתות את ההטיות הקיימות במודל (כלומר, את ההשפעות של המתאמים בין המשתנים המסבירים, או את ההשפעות של המשתנה המוסבר על המשתנים המסבירים), עד לרמה הדומה לאי הוודאות הנגרמת כתוצאה מגודל המדגם.

כלכלנים מתמודדים לעיתים קרובות עם מספר גבוה של משתנים מסבירים פוטנציאליים המתואמים זה עם זה ברמה גבוהה מאוד. כיוון שבמקרים כאלו יש לבחור משתנה מסביר אחד, זה גורם לכך שלזהות החוקר יש תפקיד חשוב בבחירתם. לימר טוען שכלכלנים יכולים למתן הטיה זו על ידי הפעלת מבחנים סטטיסטיים עם מודלים שונים והשמטה של כל מסקנה שאיננה יציבה מספיק. כך, לימר מגיע למסקנה הבאה: "על אנשי המקצוע... להשעות את אמונתם [בתוצאות הניסוי] עד שניתן יהיה להוכיח שהמסקנה איננה רגישה מדי לשינויים בהנחות הנבחרות". עם זאת, כפי שהראה Sala-I-Martin, לעיתים קרובות ניתן לעצב שני מודלים אקונומטריים שיצביעו על קשר הפוך בין שני משתנים (למשל, לפי מודל א' שנות השכלה רבות יותר מעלות את המשכורת החודשית של הפרט, ולפי מודל ב' המשכורת מתואמת באופן שלילי עם ההשכלה).

הביקורת של לוקאס

ערך מורחב – הביקורת של לוקאס

הכלכלן רוברט לוקאס מתח ביקורת על השימוש במודלים אקונומטריים פשטניים מדי של המקרו-כלכלה כדי לחזות השלכות של שינויים במדיניות הכלכלית. מודלים היסטוריים של המקרו-כלכלה משתמשים בנתונים היסטוריים כדי לאמוד את היחסים בין משתנים מקרו-כלכליים שונים, מתוך הנחה ששינויי המדיניות העתידיים (למשל, העלאת הרבית) תשפיע על משתני המקרו האחרים (למשל, האבטלה) באופן דומה לזה שהיה בעבר. לוקאס טען שהיחסים בין המשתנים שנאמדו במודלים המבוססים על נתונים היסטוריים מפסיקים לפעול אם מקבלי ההחלטות מתאימים את החלטות המדיניות שלהם לנתונים ההיסטוריים. זאת, כיוון שהשחקנים בשוק ישנו את ציפיותיהם לגבי העתיד ויתאימו את התנהגותם בהתאם.

לוקאס טען שמודל מאקרו-אקונומטרי טוב צריך לשלב לתוכו עקרונות מיקרו-כלכליים כדי למדל השפעות של שינויי מדיניות, ולכלול משוואות המייצגות את התגובות של השחקנים הכלכליים לשינויים האלו על סמך ציפיות רציונליות לגבי העתיד; רעיון זה מבוסס על ההנחה שדפוס ההתנהגות של השחקנים הכלכליים עשוי להשתנות לגמרי אם המדיניות הכלכלית תשתנה. ואכן, מודלים אקונומטריים מודרניים מורכבים נוטים להיענות לדרישות של לוקאס ולכלול ציפיות רציונליות.

ביקורות נוספות של הזרם הראשי בכלכלה

בהתייחס בעיקר למקרו-כלכלה, הכלכלן לורנס סאמרס מתח ביקורת על הפורמליזם האקונומטרי, וטען כי "העובדות האמפיריות שבהן אנו בטוחים ביותר ואשר מספקות את הבסיס היציב ביותר לתיאוריה צריכות להיות אלו שניתן להבחין בהן גם בעזרת ניתוח סטטיסטי פחות מתוחכם". הוא מסתכל על שני מחקרים מקרו-אקונומטריים שזכו לשבחים (הנסן וסינגלטון (1982, 1983) וברננקי (1986)), וטוען שאמנם שניהם עושים שימוש מבריק בשיטות אקונומטריות, אבל שני המאמרים לא באמת מוכיחים שום דבר שתיאוריה עתידית יכולה להשתמש בו. סאמרס מציין כי במדעי הטבע "החוקרים ממהרים לבדוק את תקפות הטענות שמעבדות יריבות העלו, ואז הם מתבססים עליהן", אך בכלכלה דבר זה קורה רק לעיתים רחוקות, לדעתו כיוון ש"התוצאות [של מחקרים אקונומטריים] מהוות תרומה חשובה ליצירת תיאוריות או, באופן כללי יותר, להתפתחות הדעה המקצועית, רק לעיתים נדירות." סאמרס מוסיף:

בעבר, מחקר אמפירי מוצלח התאפיין בניסיונות לאמוד את חוזק הקשרים [בין משתנים כלכליים] ולא בהערכה של פרמטרים מבניים בְּמודל; בתיאורים מילוליים המנסים לתאר יחסים סיבתיים ולא במודלים מתמטיים מפורשים; ובשימוש מיומן בניסויים טבעיים שנבחרו בקפידה ולא בטכניקה סטטיסטית מתוחכמת...

— לורנס סאמרס, "The Scientific Illusion in Empirical Macroeconomics"

הביקורת של האסכולה האוסטרית

האסכולה האוסטרית של ימינו דוחה בדרך כלל את רוב המודלים האקונומטריים. לטענתם, הנתונים ההיסטוריים המשמשים ליצירת מודלים אקונומטריים מתארים התנהגות שהתרחשה בנסיבות ייחודיות לעבר; לפיכך, מודלים אקונומטריים מראים קשרים מתאמיים, ולא סיבתיים. רבים מהכלכלנים האקונומטריים הגיבו לביקורת זו על ידי אימוץ מתודולוגיות מעין ניסויות, אך כלכלנים מהאסכולה האוסטרית המשיכו לפקפק במודלים האקונומטריים, והמשיכו לאחוז באמונה לפיה שיטות סטטיסטיות אינן מתאימות למדעי החברה.

האסכולה האוסטרית גורסת שכדי להוכיח שקשר הוא סיבתי יש לחשוב גם על מקרים שבהם הנסיבות שונות אך הקשר בין הגורמים הנחקרים עדיין מתרחש (מעין "עולמות מקבילים"). לאחר מכן ניתן לבודד את השינוי הנחקר מהשינויים שנגרמו עקב הנסיבות השונות. מאתגר מאוד לענות לדרישות אלו, כיוון שאין שיטה טובה לייצר "עולמות מקבילים" שכאלה עבור נתונים היסטוריים.