מחשבות אילו
מחשבות "אילו" (באנגלית: Counterfactual thinking) מתייחסות להדמיה של אלטרנטיבות למציאות.[1] המאפיין המרכזי של מחשבות האילו הוא יצירת מחשבה המנוגדת לעובדות, ושונה מתוצאות האירוע שהתרחש במציאות. האדם מדמה או משער מה היו יכולות להיות תוצאותיה של ההתרחשות המדומה שיצר בדמיונו. המחשבה מנוסחת לרוב כמשפט תנאי[2] וכוללת אירוע חלופי בעל תוצאה שונה מזו שהתרחשה בפועל, שיש לה קשר סיבתי לאירוע האלטרנטיבי.[1] מחשבות האילו כוללת שני מרכיבים מרכזיים: אירוע חלופי ותוצאה חלופית. לדוגמה, "אילו לא הייתי נוסע בדרך זו, לא היה קורה לי..."
הבחנה מקובלת בספרות המקצועית מבחינה בין מחשבות אילו נוטות כלפי מעלה (Upward counterfactual), המשווה את אירועי המציאות לאירוע אלטרנטיבי טוב מזה שהתרחש. לעומתן, מחשבות אילו נוטות כלפי מטה (Downward counterfactual), המשוות את אירועי העבר לאירוע גרוע יותר מזה שהתרחש במציאות.[1]
הגורמים המשפיעים על מחשבות "אילו" עשויים להיות רגש שלילי המתלווה לאירוע[3]; מידת הקרבה שבה האדם היה קרוב להשגת המטרה שהוחמצה או להימנע מהאירוע השלילי[3]; משמעות, השפעות ומשך ההשפעות של האירוע על האדם[4]; וגורם ההפתעה באירוע, כלומר, אירוע פחות צפוי, מעלה את שכיחותן של מחשבות האילו.[5] למחשבות האילו השפעה הן על התחושה הרגשית והן על ההתמודדות, ולהן השלכות על ההתמודדות לטווח קצר ולטווח ארוך. תפקידן העיקרי של מחשבות האילו הוא הפחתת המצוקה הרגשית וייחוס סיבתיות לאירוע על מנת לעזור בהטמעתו בסכמות הקוגניטיביות המוכרות לפרט.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רומינציה - נטייה שלעיתים כוללת מחשבות "אילו" בתוכה.
- סגנון ייחוס - אפיון הדרך בה בני אדם מייחסים סיבות לאירועים, חיוביים או שליליים.
- מקור שליטה - הרגשת השליטה שיש או אין לאדם על המאורעות שבחייו, ואמונתו באשר למה גורם לדברים טובים או רעים בחייו.
- חרטה - תחושת צער של האדם לגבי שגיאותיו בעבר.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Neal J. Roese, Counterfactual thinking., Psychological Bulletin 121, 1997, עמ' 133–148 doi: 10.1037/0033-2909.121.1.133
- ^ משפט תנאי - האקדמיה ללשון העברית, באתר hebrew-academy.org.il
- ^ 1 2 Roese, N. J., & Olson, J. M. (1995). Counterfactual thinking: A critical overview. In N. J. Roese & J. M. Olson (Eds.), What might have been: The social psychology of counterfactual thinking (pp. 1–55). Lawrence Erlbaum Associates, Inc.
- ^ Christopher G. Davis, Darrin R. Lehman, Camille B. Wortman, Roxane Cohen Silver, Suzanne C. Thompson, The Undoing of Traumatic Life Events, Personality and Social Psychology Bulletin 21, 1995-02, עמ' 109–124 doi: 10.1177/0146167295212002
- ^ Lawrence J. Sanna, Kandi Jo Turley, Antecedents to Spontaneous Counterfactual Thinking: Effects of Expectancy Violation and Outcome Valence, Personality and Social Psychology Bulletin 22, 1996-09, עמ' 906–919 doi: 10.1177/0146167296229005
| פסיכולוגיה קוגניטיבית | ||
|---|---|---|
| ענפי מחקר | זיכרון • תפיסה • קשב • למידה • פונקציות ניהוליות • אינטליגנציה • פתרון בעיות • קבלת החלטות • קטגוריזציה • רכישת שפת אם • ייצוגים מנטליים • יצירתיות • מומחיות • רגשות • קוגניציה חברתית | |
| מושגי יסוד | סכמה • היוריסטיקה • מודלים נורמטיביים ומודלים דסקריפטיביים • קידוד • שליפה • זיכרון עבודה • אב טיפוס • תאוריה של תודעה • אפקט סטרופ • אפקט מסיבת הקוקטייל • מסגור • עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה • חשיבה מסתעפת • גשטלט • אינהיביציה • עכבה סמויה • הסחת דעת • נדידת מחשבות • אשליה • שיפוט מתאם • chunking • צוואר בקבוק • הטרמה • תובנה • מחשבות אילו | |
| אישים בולטים | נועם חומסקי • אן טריזמן • דונלד ברודבנט (אנ') • אלינור רוש • סטיבן קוסלין (אנ') • זנון פילישין • רוג'ר שפרד (אנ') • ג'ורג ספרלינג (אנ') • מיכאל פוזנר (אנ') • ריצ'רד שיפרין • הרברט סיימון • ג'ון סוולר (אנ') • ג'ון אנדרסון • דניאל כהנמן • דוד נבון • מייקל גזניגה • עמנואל דונחין • ג'ורג' מילר • עמוס טברסקי • אלן באדלי • ארווינג בידרמן (אנ') • דייוויד מאייר (אנ') • אדוארד טולמן • אולריק נייסר (אנ') • שאול הוכשטיין | |