בישוושוואר פרסאד קויראלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בישוושוואר פרסאד קויראלה
विश्वेश्वरप्रसाद कोइराला
לידה 8 בספטמבר 1914
ואראנסי, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביולי 1982 (בגיל 67)
קטמנדו, נפאל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נפאלנפאל נפאל
השכלה
  • קולג' הכנסייה הסקוטית
  • אוניברסיטת בנראס ההינדית
  • אוניברסיטת קלקוטה
  • Harish Chandra Postgraduate College עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הקונגרס הנפאלי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שושילה קויראלה (1936–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת נפאל ה־38
27 במאי 195915 בדצמבר 1960
(שנה ו־29 שבועות)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בישוושוואר פרסאד קויראלה (8 בספטמבר 191421 ביולי 1982) היה פוליטיקאי וסופר נפאלי. כיהן כראש ממשלת נפאל מ-1959 ועד 1960, ועמד בראש המפלגה הסיצואלית דמוקרטית, "קונגרס נפאלי". קויראלה נבחר כראש ממשלתה ה-22 של נפאל, וכיהן למשך 18 חודשים, עד שהודח ונשלח למאסר, על פי הוראת מהנדרה, מלך נפאל. את שארית חייו בילה בכלא או בגלות ומצבו הבריאותי הידרדר. קוראילה, שנחשב לאחד האישים הבולטים בפוליטיקה הנפאלית, היה תומך נלהב בדמוקרטיה. הוא טען כי סוציאליזם דמוקרטי הוא הפתרון האידיאלי למצבה הירוד של נפאל ברמת ההתפתחות.[1]

בעיני נפאלים רבים נחשב קויראלה למנהיג נועז וכריזמטי ששינה את תדמיתה הפוליטי של נפאל.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קויראלה נולד לקרישנה פרסאד קויראלה, חסידו של מהאטמה גנדי, וגדל בוורנאסי, הודו. עד גיל 14 למד בבית ספר שייסד אביו. את כתיבתו החל כבר בכיתה ט'.[2]

בשנת 1930, הואשם על ידי הראג' הבריטי, יחד עם אחיו, בקשירת קשר עם טרוריסטים. הם נאסרו אך שוחררו כעבור שלושה חודשים. בעקבות המעצר, ובהוראת אביו, החל ללמוד במכללת הכנסייה הסקוטית בכולכתה. בשלהי 1930 עזב את התיכון בו למד ושב לוורנאסי. ב-1932 השלים את לימודיו לבקשת אביו, וחזר ללמוד במכללת הכנסייה הסקוטית, אך עזב כעבור זמן מה. ב-1934 סיים לימודי תואר ראשון בכלכלה ופוליטיקה באוניברסיטת באנאראס הינדו. כמו כן סיים שם לימודי תואר במשפטים, בשנת 1937, והתמחה במשך כמה שנים בדרג'ילינג.

בעודו סטודנט היה מעורב בתנועת העצמאות ההודית. ב-1934 הצטרף לקונגרס הלאומי ההודי. במהלך מלחמת העולם השנייה, משנת 1942 ועד 1944, נכלא על ידי הבריטים למשך שנתיים בדהנבאד.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפגישה עם ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון בתל אביב.

עם שחרורו מהמאסר, ובערוב ימיה של הודו הבריטית, החל לחשוב כיצד יוכל להוביל לשינוי בנפאל. בשנת 1947 ייסד בהודו את הקונגרס הלאומי של נפאל הסוציאליסטית, אשר הפך למפלגת הקונגרס הנפאלית ב-1950. ב-9 במרץ 1947 חצה את הגבול לנפאל כדי לסייע לאחיו להחיל את שביתת היוטה בבירטנגר. בעקבות זאת הוא נאסר יחד עם אחיו ועוד ארבעה מנהיגים נוספים מהקונגרס הלאומי, והובל איתם לקטמנדו, בהליכה איטית מפרכת דרך ההרים, שארכה 21 ימים. קויראלה וחבריו נאסרו בבונגלו בקטמנדו, אך שוחררו לאחר 27 ימי שביתת רעב וגל מחאות בהיקף נרחב, ולאור בקשתו של מהאטמה גאנדי לשחררם. לאחר מכן חזר להודו.

בשנת 1951 שב לנפאל והוביל מהפכה נגד שלטון שושלת ראנה ששטלה בבית המלוכה הנפאלי למשך 104 שנים, והביא להפלתה. ראש ממשלתה האחרון של שושלת ראנה הודח באוקטובר 1951, עם פירוק הקבינט הקואליציוני של קונגרס-ראנה.

ב-1959, בבחירות שנערכו במדינה, ניצחה מפלגת הקונגרס הנפאלי בראשותו של קויראלה, ומונה כראש ממשלת נפאל. שנה לאחר היבחרו, נטל מהנדרה מלך נפאל את סמכות הרשות המבצעת לידיו, השעה את חוקת נפאל, ואסר את קויראלה בעוון המרדה וניסיון הפיכה חמושה, יחד עם עוד כמה מחברי מפלגתו.[3] רבים מחברי מפלגתו שוחחרו בהקדם, אך קויראלה, על אף שחלה בסרטן הוושט, נותר כלוא עד 1968, אז שוחרר והוגלה להודו.

ב-1976 שב לנפאל אך נעצר בשנית. על אף מאסרו - הודות ללחצים בינלאומיים שהופעלו - הותר לו לטוס לארצות הברית לקבלת טיפולים רפואיים, וב-1978 זוכה מההאשמות בהן הורשע.

בימי שלטונו כוננו ההיחסים הדיפלומטיים בין ישראל לנפאל. הוא ערך שני ביקורים בישראל, ובמסגרתם חיזק את קשרי הידידות בין שתי המדינות.

הוא מת ב-21 ביולי 1982. מוערך כי במסע הלווייתו השתתפו כחצי מיליון איש.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד היותו פוליטיקאי ומנהיג, עסק קויראלה בספרות ונחשב על ידי רבים לאחד הסופרים הדגולים ביותר של נפאל. במהלך חייו כתב מזמורים, סיפורים קצרים, רומנים וספרי הגות פוליטיים.

להלן כמה מספריו הנבחרים:

סיפורים קצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Chandrabadan (1935)
  • Katha Kusum (1938)
  • Doshi Chashma (1949)
  • Hitlar ra Yahudi
  • Tin Ghumti (1968)
  • Narendra Dai (1969)
  • Sumnima (1969)
  • Modiain (1980)
  • Shweta Bhairavi (1983)
  • Babu Ama ra chora (1983)
  • Mero Katha (1983)

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rajatantra ra Lokatantra (1960)
  • Thichieka Janata Jagisake (1969)
  • Rastriyata Nepalko Sandarbhama (1970)
  • Kranti: Ek Anivaryata (1970)
  • Panchayati Vyavastha Prajatantrik Chaina (1978)
  • Prajatantra ra Samajvad (1979)
  • Rastriya Ekata ko Nimti Ahwan (1980)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ BP And His Thoughts - The Rising Nepal (TRN), web.archive.org, ‏2015-07-23
  2. ^ Bisheshwar Prasad Koirala | A Life Review, AshishDanai.com.np (באנגלית)(הקישור אינו פעיל)
  3. ^ מ. יגר (2004) המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת אוניברסיטת חיפה, פרק תשיעי, נפאל