הצגת המקור של הדף "בית הכנסת החורבה"

{{מבנה
| תמונה = [[קובץ:בית כנסת החורבה נמצא במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.JPG|300px]]
| כיתוב = מבנה בית הכנסת מבחוץ, 2014
| סוג = -
| כתובת = [[רחוב היהודים (ירושלים)|רחוב היהודים]] 89, [[הרובע היהודי]]
| עיר = [[העיר העתיקה]], [[ירושלים]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| תאריך סיום = (שוחזר ונפתח מחדש ב-2010)
| גובה = 24
| בעלים = [[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי]]
| שימוש = [[בית כנסת]]
| קיבולת = 215 מקומות ישיבה
| נוסח תפילה = [[נוסח אשכנז]]
| קואורדינטות = {{Coord|31.775233|35.231395|display=inline,title|type:landmark}}
| אתר אינטרנט = http://www.rova-yehudi.org.il/churva2.asp
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|שם=בית הכנסת החורבה|אורך=35.231395|רוחב=31.775233|כותרת=לא}}
}}
[[קובץ:בית הכנסת "החורבה", הרובע היהודי בירושלים, מבט מלמעלה.jpg|ממוזער|בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019]]
[[קובץ:אולם בית הכנסת "החורבה" בשעת תפילה.jpg|255px|ממוזער|בית הכנסת המשוחזר ב[[תשעה באב]], 2012]]
[[קובץ:פנים בית הכנסת החורבה.JPG|255px|ממוזער|בית הכנסת המשוחזר בסוכות]]
'''בית הכנסת החורבה''' (או '''חורבת רבי יהודה החסיד''', מכונה בקיצור '''החורבה''') הוא [[בית כנסת]] במרכז [[הרובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], על יד [[כיכר החורבה]] ומול [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]]. בית הכנסת נבנה לראשונה בתחילת [[המאה ה-18]] על ידי קבוצת העולים עם רבי [[יהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]], נחרב בידי בוניו ה[[ערבים]] בשל אי תשלום חובות, נבנה בשנית באמצע [[המאה ה-19]] על ידי קבוצה מ[[עליית תלמידי הגר"א|תלמידי הגר"א]], נחרב בשנית בידי [[הלגיון הערבי]] לאחר [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות|שכבש את העיר העתיקה]] ב-[[1948]], ונבנה בשלישית בראשית [[המאה ה-21]].

מקור שמו של בית הכנסת בתקופת חורבנו הארוכה בין בנייתו הראשונה והשנייה. בית הכנסת שימש מרכז הקהילה ה[[יהדות אשכנז|אשכנזית]] בירושלים עד אמצע ימי [[המנדט הבריטי]], ונחשב לבית הכנסת האשכנזי החשוב והמרכזי בירושלים עד לחורבנו השני.

==תולדות מתחם בית הכנסת==
מתחם בית הכנסת ממוקם במרכז "חצר האשכנזים" (ב[[ערבית]]: "דיר אל-שיכנז"), ה[[הקדש ציבורי|הקדש]] של הקהילה האשכנזית בירושלים החל מראשית [[המאה ה-15]] עת קנו יהודים מהקהילה האשכנזית את החצר ממשפחת א-שרף ובנו בה בית כנסת ומבנים נוספים. (גם חלקו הצפוני של המגרש שימש בוודאות כחצר האשכנזים כבר בשנת [[1621]], עם עליית רבי [[ישעיה הלוי הורוביץ]] (השל"ה), לירושלים), וצידו הדרומי גובל בבית כנסת המכונה [[בית כנסת הרמב"ן]]. החצר שימשה כהקדש יהודי-אשכנזי וגרו בה עניים מ[[יהודי אשכנז]] אשר שהו בירושלים, והייתה החצר היהודית הראשונה המתועדת במפורש, ואולי אף הראשונה בכלל.{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר=ר. גפני, א. מורגנשטרן, ד. קאסוטו|שם=החורבה: שש מאות שנה של התישבות יהודית בירושלים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ|שנת הוצאה=2010|פרק=חצר האשכנזים בירושלים: ימי הראשית ([[אלחנן ריינר]])}}}}

===נקודות ציון בסביבה===
[[אברהם משה לונץ]], תיאר{{הערה|אברהם משה לונץ, [https://benyehuda.org/lunz/batey.html בתי הכנסיות והמדרשות של כל העדות השונות, בירושלם ת"ו – מקומם, זמן התיסדותם, קורותם ומנהגיהם], [[פרויקט בן-יהודה]]}} בשנת [[תרנ"א]] ([[1890]]) מבנים נוספים בחצר בית הכנסת:
* [[בית המדרש שערי ציון]], בדרום מערב החצר, נוסד בשנת [[תרי"ד]], בו [[ספרייה תורנית|אוצר ספרים]] גדול
* [[בית הכנסת מנחם ציון]], בקצה הצפוני של החצר, והוא הבניין הראשון שנבנה בחצר עוד בשנת [[תקצ"ז]] ([[1836]]). גם בו ישנו אוצר ספרים גדול ולומדים בו כל היום וחלק מהלילה. כמו כן יש בו "חבורת משומרים" אשר חצי מחבריה לומדים בלילה מ[[צאת הכוכבים]] עד [[חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]], והחצי השני מחצות הלילה עד [[עלות השחר]].
* [[תלמוד תורה עץ חיים]] הכולל 17 חדרים, בו לומדים 250 נערים קריאה, [[לימודי קודש]], וגם כתיבה וחשבון.
* [[ישיבת עץ חיים]], בה לומדים 40 תלמידים המקבלים 'תמיכה קטנה לכלכלת ביתם'
* [[הכנסת אורחים]].
מול הישיבה גר הרב [[שמואל סלנט]], שהיה [[רב]] קהילת האשכנזים ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] בירושלים, ו[[אב בית דין|אב בית הדין]] שלה.

==בית הכנסת הראשון==

לעומת החצר, שהייתה הקדש לקהילה האשכנזית בלבד, בית הכנסת הקטן שנבנה שימש את כלל הקהילה היהודית, אשר הייתה רובה ירושלמית מקומית, ובחלקה הקטן אשכנזית או מ[[אגן הים התיכון]].

בית הכנסת הקטן לא ידע מנוח והיה נתון למתקפות [[פוליטיקה|פוליטיות]], [[משפטים|משפטיות]] ופיזיות לאורך שנים רבות. ב[[היסטוריוגרפיה]] היהודית מוטעמת רדיפה זו בסיפור שמתבסס על איגרת של רבי [[עובדיה מברטנורא]]. על פי הסיפור, שנים לא רבות לאחר רכישת החצר החליט אחד היהודים שגרו בה להתאסלם בעקבות סכסוך עם הקהילה היהודית. לאחר מותו, אמו שהייתה בעלת הבית הקדישה אותו לבניית [[מסגד]], אשר עומד עד היום.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=גפני, מורגנשטרן, קאוסטו|שם=החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים|מו"ל=יד בן צבי|שנת הוצאה=2010|עמ=22-23|פרק=ריינר: חצר האשכנזים בירושלים: ימי ראשית}}}} עם זאת, מוג'יר א-דין, [[היסטוריון]] [[מוסלמים|מוסלמי]] בן התקופה מציין שהמסגד נבנה כבר במאה ה-14,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=M.H. Burgoyne|שם=Mamluk Jerusalem|מו"ל=The British School of Archaeology in Jerusalem|שנת הוצאה=1987|עמ=513}}}} לפני רכישת בית הכנסת על ידי היהודים. בכל מקרה, מאחר שהמסגד היה בנוי צמוד לבית הכנסת היו חיכוכים בין מתפללי שני המבנים שגרמו לניסיונות חוזרים ונשנים מצד המוסלמים להפסיק את פעילותו: ב-[[1474]] נהרס בית הכנסת לאחר שטענו שהיהודים בנו אותו בניגוד ל[[חוקי עומר]], אך מאוחר יותר באותה שנה הוא נבנה מחדש בצו של ה[[סולטאן]]. הסכסוכים המשפטיים שבו וחזרו מספר פעמים עד שבתקופת [[השלטון העות'מאני בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] הוציא המושל העות'מאני של [[ירושלים]] צו שאוסר שימוש בבית הכנסת, אם כי המבנה עצמו נותר על תילו. החצר עצמה המשיכה לשמש את הקהילה האשכנזית בירושלים, אך הפכה למוזנחת ועזובה בגלל עוניה ומסכנותה של הקהילה. מיקום המסגד בצידו של בית הכנסת מסביר את הקשיים המרובים שעברו על בית הכנסת הזה לאורך שנות השלטון המוסלמי בעיר, למרות שבתי כנסת אחרים לא סבלו באותו אופן.{{הערה|שם=:0}}

==בית הכנסת השני==
[[קובץ:PikiWiki_Israel_14419_Jerusalem_-_old_city.jpg|ימין|ממוזער|250px|בית כנסת החורבה וכיפת הזהב מתנשאים מעל בנייני העיר העתיקה (צולם ב-2011)]]

לאור [[עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית|נסיבות התקופה]], הייתה כלכלתה של הקהילה האשכנזית בירושלים מבוססת על תרומות מיהודי אירופה. אולם בגלל המשברים השונים שפקדו את [[יהדות אירופה|יהודי אירופה]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] הקהילה נאלצה ללוות כספים מהתושבים הערבים המקומיים כדי להמשיך להתקיים. בשנת [[1692]] התמוטט בית הכנסת הישן שעמד בחצר והקהילה היהודית לקחה הלוואות נוספות כדי לבנות אותו מחדש.{{הערה|שם=ללא_שם_20161210091920:10|פיקאלי, אלישבע בן שמעון: חבורת ר' יהודה חסיד בירושלים: מבניין לחורבן 1622–1700. מתוך: ר' גפני, א' מורגרסטרן, ד' קאסוטו, ''החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים'' (45-56). }} הבנייה הסתיימה בראשית שנת [[1700]]. לאחר סיום הבנייה מחדש, חזרה הקהילה האשכנזית להתפלל בבית הכנסת. יש הטוענים שטעות נפוצה, נקשרה בשם בית הכנסת, בדבר הייחוס של בניית בניין זה לחבורת רבי [[יהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]] מ[[שדליץ]] שב[[פולין]], אשר נחשבה לעלייה הגדולה בשעתו. אך למעשה, אלה עלו רק ב-[[14 באוקטובר]] 1700, יותר מחצי שנה לאחר סיום [[שיפוץ]] בית הכנסת הגם שמסע עלייתם רב ההד ערך 3 שנים ובשיאו כלל 1500 איש. עם זאת, יש יסוד סביר להניח שקשירת שמו של רבי יהודה החסיד בבית הכנסת קשורה בתרומות לטובת המבנה, שהביא איתו בעת עלייתו, או לכל הפחות הבטיח להביא כשעמד לעלות.{{הערה|שם=ללא_שם_20161210091920:10}} יכול להיות גם שהדבר קשור במותו המוקדם שאירע רק שישה ימים בלבד לאחר הגעתו לירושלים.

למרות שגורלם של בני הקבוצה היה רע ומר, יכול להיות שהם גם היו מעורבים בניסיונות השימור של בית הכנסת והם, לדוגמה, שלחו את אחד מראשיהם, [[גדליה הלוי מסמיאטיץ]], אל הגולה לאיסוף כספים להצלה מהחובות הגדולים אליהם נקלעו. גדליה הדפיס ב[[ברלין]] [[1716]] ספר בשם "[[שאלו שלום ירושלים]]" בו גולל את פרשת העלייה על מנת לגייס כספים. מאמצי הגיוס הניבו סכום של 25,000 [[האימפריה הרומית הקדושה|רייכס]] [[טאלר]], אולם ב[[ח' בחשוון]] [[ה'תפ"א]] (נובמבר 1720) פקעה סבלנותם של הנושים המוסלמים, הם הציתו את החצר והרסו אותה עד היסוד. כל היהודים האשכנזים גורשו מירושלים ונאסר עליהם לשוב אליה. האיסור היה בתוקף כ־100 שנים. בעקבות כך נאלצו האשכנזים שהתעקשו לגור בירושלים להתחזות לספרדים, כפי שהעיד ר' משה הירושלמי:{{ציטוט|תוכן="אסור לו ליהודי ממדינותינו מפולין או מארצות אשכנז אחרות להיכנס לירושלים, אלא אם כן הוא מלובש במלבושי תוגרמה ומדבר בלשון תוגרמה עד שאין יודעים בו שמאשכנז הוא, וכל זאת בגלל מעשה חבר החסידים שעלו עם רבי יהודה החסיד השני ע"ה."|מקור=[[אברהם יערי]], מסעות ארץ ישראל, עמ' 449}}
החצר נותרה בחורבנה והתפרסמה בכינויה "חצר חורבת רבי יהודה החסיד" או בקיצור "החורבה". הכספים שנאספו נותרו באירופה והופקדו למשמרת בידי [[שמשון ורטהיימר]], [[יהודי החצר]] של הקייזר [[קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|קרל השישי]]. לאחר מותו של שמשון (ב־[[1724]]) הפקיד בנו, [[וולף ורטהיימר]] את הכספים בידי הקייזר, שם נוהלו הכספים ב"קרן הירושלמית", עד לנפילת [[בית הבסבורג]] ב-[[1804]].

==בית הכנסת השלישי==
[[קובץ:Churva exterior.jpg|ימין|ממוזער|230px|בית כנסת החורבה בעשור הרביעי או החמישי של המאה ה-20]]
במהלך [[המאה ה-19]] חזרו היהודים האשכנזים להתגורר בירושלים בעקבות [[עליית תלמידי הגר"א]]. עקב חזרתם לעיר והתגבשותה של עדת ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]] התעוררה היוזמה לחדש את בניית בית הכנסת, כאשר בראש המאמצים עמדו רב הקהילה הפרושית, רבי [[מנחם מנדל משקלוב]] תלמידו של [[הגאון מווילנה]], שהיה גזבר הקהילה וטרח בהשגת רישיונות הבנייה ותשלום החובות העתיקים הכרוכים בחצר.

בראשית ה'תקצ"ז ([[1837]]) הושג רישיון הבנייה המלכותי ('[[פירמאן]]') מ[[מוחמד עלי (שליט מצרים)]]{{הערה|1=[[אריה מורגנשטרן]], (2010). ההיסטוריה של בית כנסת "החורבה". בתוך: הנ"ל וראובן ק. גפני (עורכים), '''החורבה - שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים''' ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי.}} לבנייתו מחדש של בית הכנסת. שנה קודם נחנך במקום [[בית הכנסת מנחם ציון]] שנוסד על ידי רבי [[אברהם שלמה זלמן צורף]], בסיוע אישים נוספים כמו רבי [[יונה משה נבון]], והיה לבית הכנסת האשכנזי הראשון בירושלים בעת החדשה.

יוסף אמזלג, היהודי העשיר ביותר בירושלים, תרם כסף בשביל הבניין וקנה בשנות ה-30 חדר לתלמוד תורה בבית הכנסת, שבחזיתו הייתה אבן שציינה את נדבנותו. החדר הוקדש לזכר בנו, יצחק דוד.{{הערה|[[מיכאל איש-שלום]], '''מסעי נוצרים לארץ־ישראל''', עמ' 157, הערה 41; עמ' 473.}}

ביולי 1855 ביקר [[משה מונטיפיורי]] בירושלים ומסר לקונסול הבריטי, [[ג'יימס פין]], את פירמאן הסולטן לבניית בית הכנסת "החורבה". לאחר מכן הוצג מונטיפיורי עם תעודותיו לפני הפחה באופן רשמי, וזה נעמד כאשר הפירמאן הוקרא בקול על ידי המזכיר הרשמי, ובסוף הקריאה הצדיע לו.{{הערה|ג'יימס פין, '''עתות סופה''', עמ' 496-495.}}

עיכובים כספיים שונים גרמו לכך שרק ב[[י"ז בניסן]] [[ה'תרי"ז|תרי"ז]] ([[1857]]) החלה בנייתו של בית הכנסת פעם נוספת, בחסותם של מונטיפיורי ושל הברון אלפונס, אחיו של [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד|אדמונד]] מ[[משפחת רוטשילד]]. עקב כך שמו הרשמי של בית הכנסת נקרא 'בית יעקב', על שם אבי הברון, [[ג'יימס מאיר רוטשילד|ג'יימס יעקב]].{{הבהרה|בשנה זו ג'יימס עוד היה בין החיים, ובערכו נאמר שהוא התורם.}}
[[קובץ:Gerer Rebbe at Hurva.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] בעצרת תפילה בבית הכנסת בנובמבר 1942, בעקבות [[תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה|הידיעות על גורל יהודי אירופה]]]]
האיש שהיה אחראי על הבנייה הפיזית של בית הכנסת היה [[זאב וולפנזון]] שפעל בכמה תפקידים: הן כמפקח ו[[גזבר]] ההוצאות וההכנסות על הבניין, והן כמנהל העבודה הראשי על בניית בית הכנסת הגדול מתחילת הבנייה ועד סופה. לבניין נאספו תרומות רבות בישראל ומחוצה לה, חלקן הגדול נאסף בידי זאב עצמו בפעילותו המגוונת כ[[שד"ר]]. כל פעילותו להקמת בית הכנסת במשך כ־8 שנים נעשתה בהתנדבות וללא קבלת תמורה כספית (הערכתו של החוקר לונץ שעבר על פנקסו של וולפזון). עם זאת, סבל רבות ביחד עם שותפו [[יוסף יואל ריבלין]] {{דרושה הבהרה|יואל יוסף ריבלין נולד רק בשנת 1889. כיצד ייתכן שהוא סבל מהתקפות 30 שנה לפני שהוא נולד?}} מתלונות על ניהול כספי לקוי של הבנייה מצד נרגנים. בשנת [[1859]] נשלח כ[[שד"ר]] ל[[הודו]] ול[[אוסטרליה]] [[יעקב ספיר]], על-מנת לגייס כספים נוספים לבניית בית הכנסת. פעילים בבניה היו גם ר' הלל שרלין ור' [[אליהו שלמה זלמן בסאן]]. האחרון אף עשה זאת תוך סיכון חייו וגם נפצע בהתנפלות ערבים.{{הערה|החורבה, עמ' 106. בנתיב חיי, עמ' 65. עטרה ליושנה, עמ' 42.}}

לאחר הקמת בית הכנסת, אולם בטרם הוגבהו קירותיו עד לגובה בו הוצבה מאוחר יותר כיפתו, נערכה בו תפילת-הודיה לאות הכרת תודה לממשלת בריטניה על עזרתה בקבלת האישור להקמתו. הקונסול הבריטי, ג'יימס פין, הוזמן לתפילה והושב אל שולחן בין בימת הקריאה לארון הקודש. התפילה הראשונה בבית הכנסת הייתה תפילת "[[תפילה לשלום המלכות|הנותן תשועה למלכים]]", תפילה המתייחסת בדרך כלל לשליט האזור שבו היא נאמרת, אולם השמות שנזכרו בה היו של [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת]] ומשפחתה, ולא שמו של [[סולטאן עות'מאני|הסולטאן העות'מאני]] שהיה שליט [[האימפריה העות'מאנית]] והארץ באותה עת. לאחר מכן באה תפילה לחיי הקונסול ומשפחתו. לאחר התפילות הושרו זמירות בעברית ובהן מזמורי תהילים והפיוט "[[אדון עולם]]". לאחר הטקס הדתי, הוגש כיבוד ונוגנה מוזיקה על ידי קלרינט ותוף. הקונסול הבריטי כתב בספרו: "וכך ערכו היהודים, כמוהם כשאר העדות, תפילה פומבית מלווה מצהלות. אכן, חידוש היה זה בירושלים שככה יוכלו לזקוף ראשיהם ולהקים בית כנסת שייראה בעיר כולה ובארץ למרחוק".{{הערה|ג'יימס פין, '''עתות סופה''', עמ' 580-579.}}

אחד התורמים הגדולים ביותר להקמת בית הכנסת החורבה היה יהודי מ[[בגדאד]] בשם יחזקאל ראובן. מעל פתחו של אולם התפילה הייתה קבועה כתובת ששבחה את יחזקאל ראובן על שתרם "יותר מחצי גוף הבניין מכסף הנדבה הזאת".

ב[[כ"ד באלול]] [[ה'תרכ"ד|תרכ"ד]] ([[1864]]) נחנך בשנית בית כנסת במבנה גדול ומפואר שנקרא "בית הכנסת בית יעקב בחצר חורבת רבי יהודה החסיד", אך שמו העממי לדורות השתמר כ"בית הכנסת החורבה".

באותו היום הייתה שמחה גדולה בקרב יהודי ירושלים, וכפי שמתאר זאת [[יוסף ריבלין]] בעיתון [[המגיד]]:{{הערה|המגיד, שנה שמינית גיליון 42.}}
:"ויהי בהתאסף כל העם יחד פצחו וירננו יחדיו בקול חוצב להבות אש מזמורי תהלות מלך ישראל... אחר נסעו העם להביא ספרי תורות בקול ששון וקול שמחה, וכלי שיר לפניהם, תוף וכינור ומינים ועוגב על פני הרחוב, וזקנים אדירי תורה לא נמנעו מלפזז ולכרכר עם הספרי תורה, עד בואם אל היכל ה' מקדש מעט".
בתהלוכה השתתפו ר' [[משה יהודה לייב זילברברג]] בעל ה"זית רענן", ר' [[מאיר אוירבך]] בעל ה"אמרי בינה", ר' [[יוסף זונדל מסלנט]] ועוד מגדולי ירושלים.

בבית כנסת זה ובמבנים הצמודים לו שכנו אחדים מן המוסדות החשובים של עדת האשכנזים ה"פרושים" בירושלים, ביניהם: [[בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים|בית הדין]], בית מדרש ו[[תלמוד תורה עץ חיים]].

תשעה חודשים לאחר פתיחת שערי בית הכנסת, הובא ארון קודש ענק ומפואר, ששימש לפני כן במשך כשתים עשרה שנים בקהילת חרסון.{{הערה|המגיד, שנה תשיעית גיליון 29.}}

בשנת [[1901]], עם פטירתה של [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת]], נשא עליה [[אפרים כהן-רייס]] [[הספד]] בבית הכנסת, במעמד ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] האנגלי והמושבה האנגלית בירושלים. הספד זה, שכהן-רייס עמד על כך שלפני הקראתו ב[[אנגלית]], ייאמר מתחילה ב[[עברית]], היה הנאום העברי הראשון בבית כנסת זה.{{הערה|[[אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו]], כרך ג (1949), עמ' 1154.}}

בבית הכנסת היו שמורים דגלי [[הגדודים העבריים]] שליוו את חיילי הגדודים העבריים בכיבוש [[ארץ ישראל]] ו[[עבר הירדן המזרחי]]. בתקופת המנדט הבריטי כיהן כנשיא בית הכנסת הרב הראשי [[הרב קוק]], ובמסגרת תפקיד זה נשא חלק מדרשותיו המפורסמות בבית כנסת זה. בשנת [[1920]], ב[[שבת נחמו]], התפלל בבית הכנסת [[הנציב העליון]] הראשון, [[הרברט סמואל]]. הייתה זו השבת הראשונה בה שהה בארץ ישראל, והוא התכבד בעליית [[מפטיר]] וקריאת ברכות ה[[הפטרה]].

בשנת [[1933]], בעת שהותו בארץ לרגל צילום סרט אודות מסעותיו בארץ הקודש, ביקר בבית הכנסת החזן הנודע [[יוסף רוזנבלט|יוסף (יוסל׳ה) רוזנבלט]], והוביל את התפילה לצדו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]]. בדיעבד, הייתה זו הופעתו המוזיקלית האחרונה של רוזנבלט, ימים ספורים לפני מותו הפתאומי מדום לב.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Samuel Rosenblatt|שם=Yossele Rosenblatt, The Immortal Cantor: The Story of His Life as Told by His Son|מקום הוצאה=New York|שנת הוצאה=2005|עמ=349-350|מו"ל=Cantors Assembly}}}}

בשנת [[1942]] בנה ה[[אצ"ל]] [[סליק]] מתחת ל[[ארון קודש|ארון הקודש]], כחלק מתוכנית האצ"ל למלחמה כנגד כיבוש [[גרמניה הנאצית|גרמני]] אפשרי של ארץ ישראל ב[[מלחמת העולם השנייה]].{{הערה|{{ערוץ7|יואל יעקובי|סודו של הסליק מתחת לארון הקודש|563462|11 במרץ 2010}}}} הסליק התגלה רק במהלך העבודות לשיקום "החורבה" בראשית [[המאה ה-21]], מגיני [[הרובע היהודי|הרובע]] בתש"ח לא היו מודעים לקיומו, ולאנשי האצ"ל שידעו על הסליק לא הייתה דרך להעביר מידע זה למגינים באותה עת.

[[קובץ:Interior of the Old City’s Hurva synagogue, ca. 1934-1939. (Matson).jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת החורבה בין השנים 1934–1939, מאוסף ספריית הקונגרס]]
בסוף 1942, לאחר שפורסמו בארץ ישראל הידיעות הרשמיות על [[שואת יהודי פולין|רצח יהודי פולין]] כונסה עצרת זעקה ותפילה בבית הכנסת בהשתתפות מאות רבנים ומתפללים.{{הערה|{{דבר||רבני ארץ-ישראל אל עם ישראל ואל אומות העולם|19421130|1}}}}

===תיאור מבנה בית הכנסת השלישי===
את התכנון למבנה השלישי עשה ה[[אדריכל]] ה[[טורקיה|טורקי]] אסעד אפנדי. אפנדי הגיע לירושלים לשם עבודות שיפוץ ותחזוקה ב[[מסגד]]י [[הר הבית]] בשנת [[1856]], ובזמן שהותו בירושלים הכין גם את תוכנית בית הכנסת. בית הכנסת תוכנן בסגנון אדריכלי המכונה [[נאו-ביזנטי]], שאפיין רבים ממבני הציבור והדת ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] .{{הערה|1=[[דוד קרויאנקר]], אדריכלות בירושלים - הבנייה בעיר העתיקה, עמ' 188-189}}

מבנה בית הכנסת כלל ארבעה מגדלים רבועים בפינותיו, וביניהם ארבע [[קשת (מבנה)|קשתות]] בגובה 16 מטרים אשר תמכו ב[[כיפה (מבנה)|כיפה]] שהתנשאה מעליהן. מעל לקשתות התנשא בסיס הכיפה המעוגל ובו שנים עשר חלונות לכל [[רוחות השמים]], ועליו הכיפה שהייתה מצוירת בצבע כחול כהה ומעוטרת בכוכבי זהב. גובהו הכולל של בית הכנסת עד לקצה כיפתו היה 24 מטרים.

אורכו של היכל בית הכנסת היה 15 מטרים ורחבו 14 מטרים. [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]] הייתה בגלריה חיצונית משלושת צידי האולם (למעט צד מזרח), והגישה אליה הייתה מהמגדלים שבפינות הבניין. [[ארון קודש|ארון הקודש]] היה ארון מפואר במיוחד, שהובא במיוחד עם שער הכניסה לבית הכנסת מבית כנסת בעיר [[חרסון]] שברוסיה (כיום [[אוקראינה]]), ארון קודש שנבנה על ידי [[קנטוניסטים]] שגויסו בכפייה לצבא הרוסי ושבו לדת היהודית לאחר שחרורם. ייחודו של ארון הקודש היה שהוא כלל שני חלקים, עליון ותחתון, ועליו ארבעה עמודים בסגנון קורינתי. מעל ארון הקודש היה פתוח חלון בצורת [[פרח]] בעל שלושה [[עלה|עלים]], ובו שמשת [[ויטראז']] מצוירת.

ה[[בימה]] של בית הכנסת הייתה מעוצבת מעץ, אך בשנת [[1927]] ב[[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)|רעידת האדמה]] הגדולה, נפלה הנברשת של בית הכנסת והרסה את הבימה. בעקבות זאת נבנתה הבימה מחדש מ[[שיש]]. קירות בית הכנסת היו מצוירים ומעוטרים. בשיפוץ בית הכנסת בסוף [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] הוחלפו ציורי הקיר, מצד ימין של ארון הקודש צוירה [[המנורה|מנורת בית המקדש]], ומשמאלו [[הר סיני]] ועליו [[לוחות הברית]]. מעליהם צוירו שני [[מגן דוד|מגיני דוד]] גדולים. בארבע פינות האולם (מעל לקשתות) צוירו ארבעת המקומות הקדושים: [[קבר רחל]], [[הכותל המערבי]], [[מגדל דוד]], ו[[מערת המכפלה]].

[[זאב וילנאי]] מספר שבבית הכנסת החורבה היה מעין [[עמוד קלון]] שכונה 'הקונֶה' (שם זה בא כנראה משפת ה[[יידיש]]). ה'קונה' הייתה מחוץ לבית הכנסת, לצדה של עזרת נשים והייתה בנויה כמין אצטבא של עץ. מי שעבר עבירה חמורה או אפילו אשה שנחשדה ב[[מעשה מגונה]] הושם שם למשך מספר שעות, וכל מי שעבר במקום חרף וגדף את החוטא/ת. לימים הוסר ה'קונה' ובמקומו הושם שלט ובו נוסח ברכת [[קידוש לבנה]].{{הערה|1=[[זאב וילנאי]], ירושלים, חלק ד, עמ' 268-269).}}

==בית הכנסת במלחמת העצמאות==
[[קובץ:Arab Legion soldier in ruins of Hurva.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חייל [[הלגיון הערבי]] עומד בתוך הריסות בית הכנסת החורבה ומחזיק בידו מגילה של [[ספר תורה]]. צולם על ידי הסופר [[ג'ון רוי קרלסון]], מאי 1948.]]
המבנה ניצב במלוא תפארתו עד [[מלחמת העצמאות]].
מפקד [[הלגיון הערבי]] בירושלים, [[עבדאללה א-תל]], ביקש להסיר מעצמו את האחריות לחורבן בית הכנסת ולכן 48 שעות קודם לכן כתב אל אוטו לנר מ[[הצלב האדום]], והזהיר אותו שאם ה"הגנה" לא תעזוב את עמדותיה בבית הכנסת ובחצר הסמוכה אליו, הוא ייאלץ לתקוף אותו. אולם מפקד הרובע היהודי, [[משה רוסנק]], לא היה יכול להסכים לבקשה זו. א-תל לא קיבל תשובה על מכתבו והורה לכבוש את בית הכנסת. חבית בנפח 200 ליטר מלאה בחומר נפץ, פוצצה חור בקיר בית הכנסת. במשך 45 דקות בלמו 12 אנשי ה"הגנה" את הלגיון ומנעו ממנו לפרוץ דרך החור, אולם בסופו של דבר פרצו חיילי הלגיון פנימה. הלגיונרים ניסו לטפס על ראש כיפת בית הכנסת כדי להניף שם דגל ערבי. שלושה מהם נורו על ידי צלפי ה"הגנה", אולם הרביעי הצליח.{{הערה|דומיניק לאפייר, לארי קולינס, '''[[ירושלים, ירושלים]]''', עמ' 402–403.}}

ב-27 במאי [[1948]] בל"ג בעומר, כיום לפני כניעת הלוחמים, פוצץ בית הכנסת בידי לוחמי הלגיון הערבי.{{הערה|{{דבר||הלגיון הרס חורבת ר' יהודה החסיד|19480528|15}}}} לאחר מכן החריב הלגיון את [[בית הכנסת תפארת ישראל]].
העיתונאי האמריקני [[ג'ון רוי קרלסון]] תיעד את [[חורבות]] בית הכנסת מיד לאחר פיצוצו:{{ש}}
{{ציטוטון|רק קיר אחד נשאר לפליטה מבית הכנסת 'החורבה' העתיק... מבעד לענן האבק שכיסה את כל האזור ראיתי את הקיר הזה. והנה התפוצץ תחתיו מטען הדינאמיט השביעי והקיר האחרון כרע תחתיו ושקע במערבולת ההריסות [...] השקפתי על השרידים מעוררי הרחמים של מה שהיה פעם בית הכנסת 'החורבה'. מלאכת הרס נאמנה נעשתה כאן. אבן על אבן לא נשארה. על קרעי קיר אחד התנדנד לוח עם [[עשרת הדיברות]]. רק זה נשאר כאן כמזכרת וכאות אזהרה לעולם קל הדעת ולארגון האומות חסר הישע ... גוילי ספרי תורה היו פזורים בין ההריסות}}.{{הערה|ג'ון רוי קרלסון, '''מקהיר עד דמשק''', פרק שמונה עשר: גולה, עמ' 239-237.}}

==שיקום חורבות בית הכנסת אחרי 1948==
[[קובץ:Hakhurba-synagogue01m.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקשת המשוחזרת בבית כנסת החורבה, סוף המאה העשרים]]
מבית הכנסת נותרו רק עמודים אחדים ויסודות. אחרי [[מלחמת ששת הימים]], לא שוקם בית הכנסת במסגרת שיקום הרובע היהודי, אך שוחזרה באופן סמלי אחת מארבע ה[[קשת (מבנה)|קשתות]] שתמכו בכיפת הבניין. קשת זו הפכה לסמל בית-הכנסת ו[[לוגו]] של [[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי]] ולמוסדות רבים בשכונה. המבנה היחיד בחצר החורבה ששרד ושוקם מיד לאחר מלחמת ששת הימים היה [[בית הכנסת מנחם ציון]], המשמש מאז כבית כנסת.

[[קובץ:PikiWiki Israel 71354 ancient jerusalem.jpg|ממוזער|בית כנסת החורבה מבחוץ, 1968]]
עורך הדין [[יעקב סלומון (עורך דין)|יעקב סלומון]], דור חמישי בארץ ובנו של [[חיים סלומון]], שהיה ראש קהילת ירושלים הנצורה בזמן מלחמת העצמאות, פעל למען שיקום החורבה, החל ביוני 1968. סלומון הצליח לעניין את [[לואי קאהן]] מ[[פילדלפיה]], שנחשב לגדול האדריכלים היהודיים בעולם דאז, לסייע בתכנון המבנה החדש וסביבתו. לואי קאהן ביקר באתר בישראל והגיש תוכניות ראשוניות של בניין חדש ומפואר ומקורי, שהתבססו על הרעיון שייעוד הבניין אינו שיחזור הבניין הקודם כבית כנסת עבור העדה האשכנזית בעיר העתיקה בלבד, אלא, כמרכז רוחני קדוש יהודי ולאומי-דתי, לכלל ישראל. שר הדתות ד"ר [[זרח ורהפטיג]] ועוזריו התנגדו, ואילו [[טדי קולק]], ראש העיר ירושלים, תמך ועשה רבות לקידום התוכנית של לואי קאהן על כל היבטיה. בגלל אילוצים תקציביים עקב [[מלחמת יום הכיפורים]], ובגלל פטירתו של לואי קאהן, הוחלט להסתפק בשיקום ושיחזור הבניין הישן{{הערה|יעקב סלומון, '''בדרכי שלי''', פרק 23:  "מאמצי לשיקום "החורבה" - חורבת רבי יהודה החסיד", הוצאת עידנים, ירושלים, 1980, עמ' 370–372 }}

בראשית [[המאה ה-21|המאה ה־21]] החליט [[דירקטוריון]] החברה לשיקום הרובע היהודי, בראשות הרב ערן הוכברג, ואדריכל החברה דאז, אדריכל גדעון חרל"פ, כי הגיעה העת להחזיר עטרה ליושנה, ולהתחיל בבנייתו מחדש של בית הכנסת בשלישית. התכנון נעשה מול מתנגדים רבים בממסד העירוני והתכנוני, שביקשו להנציח את המצב הקיים. בשנת [[2003]] החלו עבודות שחזור ושיפוץ נרחבות. תחילתו של השיקום הייתה בחפירת יסודות ועריכת [[חפירה ארכאולוגית]] בה נמצאו ממצאים ממספר תקופות, וביניהם מספר [[מקווה|מקוואות]] מ[[ירושלים בתקופת בית שני|תקופת בית שני]] ורחוב מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]]. הממצאים שומרו והם מוצגים במרתף בית הכנסת.

בשנת [[2006]], לרגל תחילת שיקום האתר, הוצא לאור הספר "חצר חורבת רבי יהודה החסיד" על ידי הרב ליאור זילבר. ספר זה מגולל לראשונה את סיפורו של האתר.

בפברואר [[2007]] הוכתר בטקס סמלי על ידי גופים [[יהדות חרדית|חרדים]] הרב [[שמחה קוק]], רבה של [[רחובות]], כרב בית כנסת החורבה, אולם בית הכנסת מנוהל בפועל על ידי [[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי]].

ב-[[כ"ט באדר]] [[ה'תש"ע]] ([[15 במרץ]] [[2010]]), בתום תהליך השיקום והשחזור, נחנך בית הכנסת בטקס חגיגי.{{הערה|{{nrg|נטע סלע|י-ם: בית הכנסת החורבה קם מהחורבות שוב|080/758|12 במרץ 2010|54|2}}}}{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא ו[[עוזי ברוך]]|בית כנסת 'החורבה' נחנך בלב העיר העתיקה|201883|{{וידאו}}}}}}

[[קובץ:הברכה על חורבת ר יהודה החסיד.jpg|ממוזער|מודעה הקורא לברך ברכה על בית הכנסת החורבה]]
בשל העובדה שנחרב ושוקם מחדש, יש [[פוסק]]ים שכתבו כי יש לברך על ראיית בית הכנסת את [[ברכת מציב גבול אלמנה]], אם לא ראהו במשך שלשים יום.{{הערה|[[הלכה ברורה (ספר)|הלכה ברורה]] חלק י"א עמוד שי"ב, [[הרב אלישיב]] (מובא בספר 'מציב גבול אלמנה' עמ' 67 הערה 4).}}

==בית הכנסת הרביעי==
[[קובץ:Old Jerusalem Hurva Synagogue Morning Prayer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפילה בבית כנסת החורבה, נובמבר 2011]]
מבנה בית הכנסת מתבסס על שרידי הקירות של המבנה העות'מאני. נדבכי הקירות שלא נהרסו ושרידי [[כותל המזרח]] של בית הכנסת שנותר עומד, שולבו במבנה המודרני. בעוד קירות הבטון המודרניים מסוידים בלבן, הושארו הקירות מן המבנה הישן בלתי [[טיח|מטוייחים]]. אדריכל בית הכנסת המשוחזר היה [[נחום מלצר]]. מהנדס בית הכנסת היה יוסי גורדון. שיחזור בית הכנסת דרש מחקר מעמיק בגאומטריה, בפרטים ובחומרים של בית הכנסת המקורי (השלישי) ופתרונות קונסטרוקטיביים יצירתיים.

פנים המבנה עוצב לפי תמונות בית הכנסת מראשית [[המאה ה-20]] ועל פי דגם שנבנה בשנת [[1912]] לערך על ידי האמן [[מאיר רוזין]] ולפי עדויות. חלק מציורי הקיר שוחזרו בטכניקה מיוחדת, בפרט שוחזרו ארבעה מדליונים המציגים את [[מערת המכפלה]], [[קבר רחל]], [[טבריה]] ו[[צפת]] ו[[ציור קיר]] מעל הפתח המציג [[כלי נגינה]] תלויים על [[ערבה (צמח)|ערבות]] מעל [[נהר]], כאיור של הפסוק "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ".{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|קלז|א|ב}}.}}

עזרת הנשים נמצאת בגלריה מצד מערב, בצידה יש עלייה ל[[מרפסת]] בסיס הכיפה, ממנה מובילים שני גרמי [[מדרגות#מדרגות לולייניות|מדרגות לוליניות]] חיצוניים עשויים פיתוחי ברזל אל רום הכיפה ואל הכניסה לגלריה פנימית עטורת חלונות, המשקיפה אל חלל בית הכנסת מלמעלה.

על כיפת בית הכנסת כתובים שמותם של 12 [[שבטי ישראל]]; בפינות שבין הקשתות הפנימיות מצוירים ארבעה אתרים קדושים: [[טבריה]] העתיקה, [[מגדל דוד]], [[קבר רחל]] ו[[מערת המכפלה]]. על החלק העליון של הקיר המערבי מצויר נהר ו[[נוף]] וכתוב ציטוט מספר [[תהילים]] קל"ז: עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן. '''ב''' עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ-- תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ. '''ג''' כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר--

[[ארון קודש|ארון הקודש]] שוחזר לפי צילומים של ארון הקודש הישן, אלא שהוא גדול יותר בנפחו הפנימי מן הארון המקורי.

בשנת 2010 נפתח בית הכנסת מחדש בטקס חגיגי.
הרב [[שמחה הכהן קוק]] הוכתר כרב בית הכנסת, וכיהן בתפקיד עד לפטירתו בכ"ג באייר תשפ"ב. לאחר פטירתו, מתפללי בית הכנסת, המשתייכים ברובם ל[[קהילת אדרת אליהו]], הכתירו במקומו את הרב אליהו (בן הרב יום טוב) זילברמן כרב בית הכנסת,{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|בליל שבת: הגר"א זילברמן מונה לרב "החורבה"|1391923|28 במאי 2022}}.}} אך הנהלת בית הכנסת ו[[הקרן למורשת הכותל המערבי]] התנגדו למהלך.{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הקרב על רבנות 'החורבה': "מותנה במכרז"|1392691|31 במאי 2022}}.}}

עיקר מתפללי בית הכנסת לכל אורך השנה באים מ[[קהילת אדרת אליהו]] (זילברמן).

==גלריה==
<gallery heights="150" mode="packed">
קובץ:Hahurva Painting.jpg|ציור קיר מעל הכניסה
קובץ:Hahurva Parochet.jpg|פרוכת ארון הקודש
קובץ:HA-HURVA.jpg|השלמת שלד המבנה המשוחזר של בית הכנסת, לפני תחילת יציקת הכיפה, 9/2007
קובץ:Hurva22.jpg|בית הכנסת על רקע סביבתו בשנת 1899 (המבנה הבולט מאחוריו הוא [[בית הכנסת תפארת ישראל]] )
קובץ:Churva.jpg|בימת בית כנסת החורבה בגלויה בהוצאת [[גלויות האחים אליהו|האחים אליהו]], התצלום מראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]
קובץ:Old Jerusalem Hurva Synagogue Bimah.jpg|ה[[בימה]]
קובץ:בית כנסת "החורבה" בירושלים.jpg|ב[[הכנסת ספר תורה]] סמוך ל[[שבועות]] [[ה'תשע"א]]
קובץ:Hahurva From Top.jpg|פנים בית הכנסת המשוקם לפני ששמו נברשות
קובץ:Immmmad.JPG|בית כנסת החורבה בלילה, 2011
קובץ:P5210017.JPG|מראה עבודות שיקום בית הכנסת ב[[מאי]] 2009
קובץ:Old Jerusalem Hurva Synagogue White Dome 2009.jpg|כיפת החורבה מתנשאת מעל בתי הרובע היהודי, 2009
קובץ:הושענא רבה בבית הכנסת החורבה.jpg|[[הושענה רבה]] בבית הכנסת (תמונה זוכה ב[[וק:WLM|תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת]] 2014)
קובץ:"החורבה".jpg|כיפת בית הכנסת בלילה, 2015
קובץ:בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה.JPG|מבט מהאוויר
קובץ:בית כנסת החורבה בצילום פנימי מלמעלה.jpg|פנים בית הכנסת במבט מלמעלה (תמונה זוכה ב[[וק:WLM|תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת]] 2021)
</gallery>

==לקריאה נוספת==
; מחקרים
* [[ראובן גפני (חוקר בתי כנסת)|ראובן גפני]], [[אריה מורגנשטרן]] ו[[דוד קאסוטו]] (עורכים), '''החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים''', ירושלים: תש"ע-2010.
* [[אריה מורגנשטרן]], '''משיחיות וישוב ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הי"ט''', ירושלים: [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], תשמ"ה-1985.
* אריה מורגנשטרן, "בניין חצר חורבת ר' יהודה חסיד", מחצר מושב לחצר קהילה, '''גאולה בדרך הטבע''': תלמידי הגר"א בארץ ישראל 1800- 1840, ירושלים: תשנ"ז,<sup>2</sup> עמ' 56–90, 327-343.
* אריה מורגנשטרן, '''השיבה לירושלים : חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה''', ירושלים: הוצאת שלם, תשס"ז-2007.
* אלי אליאך, [https://haprushim.blogspot.com/2023/08/blog-post.html חשיבות גאולת ה"חורבה" בירושלים בעיני רבי מנחם מנדל משקלוב], בלוג - הפרושים, 2023
; מקורות
* ליאור זילבר, '''חצר רבי יהודה החסיד''', ירושלים: הוצאה פרטית, 2006.
* שלמה אליהו פריימן '''פותח שערים''', יומנו של [[גבאי|שמש]] החורבה, [[הוצאת פלדהיים]] ירושלים תש"ע.
* '''חורבת ר' יהודה החסיד - בית הכנסת הגדול בית יעקב ו'עץ חיים', בנשיאות מרן הראי"ה קוק''', ירושלים, ארגון [[אור האורות]], תש"ע-2010.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Hurva Synagogue|שם ויקישיתוף=בית הכנסת החורבה}}
* {{יוטיוב|f2b0-ikZTF4|שם=בית כנסת החורבה - סיור קולי בעיר העתיקה בירושלים|אורך=3:00}}
* [http://vt.p360.co.il/Hurva סיור וירטואלי בתלת מימד בביהכנ"ס החורבה-בוצע על ידי חברת P360]
* [http://www.rova-yehudi.org.il/sites/בית-הכנסת-החורבה בית הכנסת החורבה] - זמני תפילות והזמנת סיורים באתר [[החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי]]
* {{מטח|ד"ר אביגיל אורן|בית כנסת החורבה|5916}}
* {{דעת|אברהם ב' ריבלין|daat/kitveyet/sinay/horvat-4.htm|תולדות בית הכנסת החורבה}}, מתוך כתב העת [[סיני (כתב עת)|סיני]]
* {{הארץ|נדב שרגאי|הרצל ביקר בו, הרב קוק התפלל בו, הירדנים פוצצו אותו|1.1067515|19 בדצמבר 2005}}
* {{הארץ|ניר חסון|הפנים החדשים של בית כנסת "החורבה" - כולל או מוזיאון?|1.1292507|30 בנובמבר 2009}}
* אריה מורגנשטרן, ההיסטוריה של בית הכנסת החורבה, [https://web.archive.org/web/20100313163213/http://www.notes.co.il/eshed/65858.asp חלק א'] [https://web.archive.org/web/20100316093701/http://www.notes.co.il/eshed/65883.asp חלק ב'], הבלוג של [[אלי אשד]].
* {{ערוץ7|[[עפרה לקס]]|בונים חורבה מחורבות ירושלים|563461|11 במרץ 2010}}
* זרח הלוי, [http://hayooyamim.hostzi.com/Zorach/slichot-bair-haatika.html "סליחות בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה"] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20131221012512/http://hayooyamim.hostzi.com/Zorach/slichot-bair-haatika.html |date=2013-12-21 }}
* [[שמעון אליטוב]], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=56022 הרב שמעון אליטוב חוזר לחורבה], באתר חב"ד און ליין
* {{מוסף שבת|ראובן גפני|גדול יהיה כבוד הבית הזה?|2011/04/08/גדול-יהיה-כבוד-הבית-הזה-ראובן-גפני|8 באפריל 2011}}
* {{בחדרי חרדים||אחת מחורבות ירושלים • אל בית כנסת ה'חורבה'|26970}}
* פאינה מילשטיין, [http://www.iaa-conservation.org.il/article_Item_heb.asp?subject_id=42&id=151 בית הכנסת 'החורבה': שימור שרידיו ושחזורו], אתר [http://www.antiquities.org.il/default.aspx רשות העתיקות] - [http://www.iaa-conservation.org.il/ מינהל שימור], 2001
* {{ynet|רון פלד|צפו: סיור בחורבה המפוארת בישראל|4651416|3 במאי 2015}}
* [http://maarcs.com/תכנונו-מחדש-ובנייתו-של-בית-כנסת-חורבת-ר/ תכנונו מחדש ובנייתו של בית-כנסת חורבת רבי יהודה חסיד] מאמר באתר האדריכל
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27523-2/92704-2/ רבני ארץ ישראל מכריזים על יום אבל וצום, בית הכנסת החורבה, '''1945'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007605276605171|בית הכנסת החורבה (ירושלים)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בתי כנסת משוחזרים בעיר העתיקה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הרובע היהודי: בתי כנסת|חורבה]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: בתי כנסת משוחזרים|חורבה]]
[[קטגוריה:בתי כנסת אשכנזיים|החורבה]]
[[קטגוריה:היישוב הישן]]
[[קטגוריה:אתרי מורשת במחוז ירושלים]]
[[קטגוריה:1864]]
[[קטגוריה:יצירות המאה ה-19]]