הצגת המקור של הדף "בל OH-58 קיואה"

{{מטוס
|שם=בל OH-58 קיואה
|תמונה=[[קובץ:OH-58D 2.jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=בל OH-58D של צבא ארצות הברית
|סוג=[[מסוק]] סיור ותצפית
|ארץ ייצור={{דגל|ארצות הברית||+}}
|יצרן=[[בל הליקופטר]]
|טיסה ראשונה=בל 206A:{{כ}} [[10 בינואר]] [[1966]]{{ש}}OH-58D:{{כ}} [[6 באוקטובר]] [[1983]]{{ש}}OH-58F:{{כ}} [[26 באפריל]] [[2013]]
|כניסה לשירות=מאי [[1969]]
|הוצאה משירות=אפריל [[2016]]{{הערה|([[צבא ארצות הברית]])}}
|צוות=טייס אחד/שני טייסים/טייס ותצפיתן
|יחידות שיוצרו=2,200
|משתמש ראשי=[[צבא ארצות הברית]]{{ש}}[[הכוחות המזוינים של הרפובליקה הסינית|צבא טייוואן]]{{ש}}[[הצבא המלכותי של ערב הסעודית]]{{ש}}[[חיל האוויר הקרואטי]]
|אורך=9.80 מטר
|גובה=2.92 מטר
|קוטר מדחף ראשי=10.77 מטר
|משקל ריק=718 ק"ג
|משקל המראה מרבי=1,360 ק"ג
|מהירות מרבית=120 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (222 קמ"ש)
|טווח=480 ק"מ
|סייג רום=19,000 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] (5,800 מטר)
|דחף=1 x [[מנוע סילון#סוגי מנועי סילון|מנוע טורבו-ציר]] [[אליסון אנג'ין קומפני|אליסון]] T63-A-700, בעל הספק של 317 [[כוח סוס]]
|תותחים=[[מקלע]] [[M134 מיניגאן]] 7.62 מ"מ או{{ש}}[[מטול רימונים]] [[M129 מטול רימונים|M129]]
|הנעה=מנוע אחד מתוצרת אליסון, בעל הספק של 420 כ"ס
}}
'''בל OH-58 קיואה''' (ב[[אנגלית]]: '''Bell OH-58 Kiowa''') הוא שמה של סדרת מסוקים צבאיים חד-מנועיים, בעלי רוטור ראשי בודד המיועדים למשימות תצפית, סיור, הכוונת אש ותובלה כללית. המסוק יוצר על ידי חברת [[בל הליקופטר]] עבור [[צבא ארצות הברית]] על בסיס דגם [[בל 206|206A ג'ט ריינג'ר]] האזרחי, ונכנס לשירות ב-[[1969]]. הדגם האחרון בסדרה, OH-58D קיואה ווריור (Kiowa Warrior), מיועד בעיקר לסיור חמוש כסיוע לכוחות קרקע. המסוק יוּצא ל[[אוסטריה]], ל[[קנדה]], ל[[הרפובליקה הדומיניקנית|רפובליקה הדומיניקנית]], ל[[טייואן]] ול[[ערב הסעודית]]. כמו כן יוצר המסוק ברישיון ב[[אוסטרליה]].

==פיתוח==
===המכרז הצבאי והג'ט ריינג'ר===
{{ערך מורחב|בל 206}}
[[קובץ:Oh4a002.jpg|ממוזער|בל YOH-4A]]
[[קובץ:01 Agusta-Bell 206B-3 Jet Ranger III (7880751676).jpg|ממוזער|אוגוסטה בל 206B-3 ריינג'ר III]]
ב-[[14 באוקטובר]] [[1960]] ביקש [[צבא ארצות הברית]] מ-25 יצרניות מטוסים הצעות למסוק תצפית קל (LOH, {{כ}}Light Observation Helicopter), שנועד להחליף את מטוס התצפית הקל [[ססנה L-19 בירד דוג]] ואת המסוקים מדגמי [[בל H-13 סו]] ו[[הילר H-23]]. המפרט אותו דרש הצבא היה למסוק בעל משקל המראה של 1,100 ק"ג, מהירות שיוט של 204 קמ"ש וזמן שהייה של 3 שעות. מנוע המסוק נועד להיות [[מנוע טורבינה]]. 12 חברות הגישו 17 הצעות, ובהן [[הילר איירקראפט|הילר]] ו[[יוז איירקראפט|יוז]]. חברת בל הגישה את הצעתה, דגם D-250. ב-[[19 במאי]] [[1961]] הכריז הצבא על חברות בל והילר כזוכות בתחרות התכנון, ומאוחר יותר הוחלט לצרף גם את חברת יוז לשלב זה. בל פיתחה את דגם D-250 לדגם לדגם 206, שסומל מחדש [[בל YOH-4]] ב-[[1962]]. כל אחת מהחברות הזוכות ייצרה חמישה [[אב טיפוס|אבות טיפוס]] עבור הצבא לניסויים והערכה. אב הטיפוס הראשון של הדגם של חברת בל, שנודע בכינוי "הברווזון המכוער" על שם צורתו המריא ב-[[8 בדצמבר]] 1962. עם תום הניסויים וההשוואות בין הדגמים השונים הודיע הצבא במאי [[1965]] כי הדגם של חברת יוז, [[יוז OH-6 קאיוז|OH-6 קאיוז]], זכה בתחרות, וזאת בעיקר משיקולים כלכליים.{{הערה|[[ביעף]] 62, עמ' 45.}}{{הערה|שם=אירו|[http://www.all-aero.com/index.php/component/content/article/35-helicopters/copters/1475-bell-206-oh-58-th-67-406 Bell 206] באתר [http://www.all-aero.com/ all-aero.com].}} 

למרות הכישלון במכרז החליטה חברת בל להמשיך בפיתוח המסוק, ותחילה לפתור את בעיית שיווק המסוק. צורתו החיצונית של דגם 206 לא הייתה מושכת, ובנוסף היה המסוק צפוף גם עבור שלושת הנוסעים שהיו מתוכננים לטוס בו (בנוסף לטייס). הפתרון היה הארכת גוף המסוק ועיצובו מחדש. המסוק המשופר נקרא 206A ג'ט ריינג'ר, כדי לציין את הקשר בינו לבין המסוק הקודם של החברה, [[בל 47]] המצליח והפופולרי. [[טיסת בכורה|טיסת הבכורה]] של המסוק המשודרג התקיימה ב-[[10 בינואר]] [[1966]], ולאחר רישוי המסוק על ידי [[רשות התעופה הפדרלית]] של ארצות הברית (FAA) ב-[[20 באוקטובר]] 1966 החל בינואר [[1967]] שיווק המסוק לשוק האזרחי. גם בשוק זה התחרה המסוק בדגמים המקבילים מן המכרז הצבאי, [[הילר 1100]] ו[[יוז 500]], שפותחו מן הדגמים הצבאיים שהגישו חברות אלה למכרז. בניגוד לתוצאות המכרז הצבאי, בשוק האזרחי זכה הבל 206A ג'ט ריינג'ר להצלחה ותוך שנתיים נמכרו 300 מסוקים מדגם זה.{{הערה|ביעף 62, עמ' 46.}}

בתחילת [[1971]] החלה חברת בל בשיווק דגם משופר שכונה דגם 206B ג'ט ריינג'ר II, שהחליף את דגם A. לדגם זה היה מנוע חזק יותר מתוצרת [[אליסון (חברה)|אליסון]] מדגם 250-C20 שהיה בעל הספק של 400 כוח סוס. שיווק הג'ט ריינג'ר II הסתיים ב-[[1977]] ובמקומו החלה החברה לשווק את דגם 206B לונג ריינג'ר III. לדגם זה היה מנוע אליסון C20B עוצמתי יותר שאיפשר שיפור בביצועים. ב-[[1982]] החלה חברת בל בייצור ושיווק דגם משופר של הלונג ריינג'ר III עם מנוע אליסון C20J וכן [[מכל דלק]] עם קיבולת מוגדלת, חלונות בועה בדלתות האחוריות ושינויים בתא הנוסעים. ייצור דגם זה הועבר ב-[[1986]] ל[[מיראבל (קנדה)|מיראבל]], ב[[קנדה]] וכן נבנה ברישיון על ידי חברת אוגוסטה באיטליה.{{הערה|שם=אירו}}

===מסוק תצפית קל===
[[קובץ:70-15392 OH-58A+ Kiowa (3145243280).jpg|ממוזער|בל OH-58A קיואה של צבא ארצות הברית]]
הצלחת הדגם המסחרי עוררה עניין ב[[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|כוחות המזוינים של ארצות הברית]], וחברת בל זכתה להזדמנות נוספת לזכות במכרז של הצבא. המכרז הראשון, בו זכתה כאמור חברת יוז, הסתיים. חברת יוז לא הייתה מוכנה להציע שוב את המחיר הנמוך שהציעה במכרז הראשון (שהודות לו זכתה במכרז), והצבא החליט על פתיחה מחודשת של המכרז. חברת בל הציעה הפעם דגם צבאי של הבל 206 במחיר נמוך מהצעתה המחודשת של חברת יוז, והצבא החליט להזמין את המסוקים במכרז החדש מחברת בל. הדגם החדש נקרא בצבא ארצות הברית OH-58. כמקובל בצבא ארצות הברית, נקרא המסוק על שם [[קיואה|שבט אינדיאני בשם זה]].{{הערה|ביעף 62, עמ' 47.}} המסוקים הצבאיים נבדלים מהדגם האזרחי בכמה פרטים, ובהם שינויים בתכנון תא הנוסעים, רוטור ארוך יותר ותוספת מערכות [[אוויוניקה]]. המסוק הראשון סופק לצבא ארצות הברית ב-[[23 במאי]] [[1969]], וארבעה חודשים לאחר מכן כבר היה מסוק ראשון בפעילות מבצעית ב[[מלחמת וייטנאם|וייטנאם]]. עד 1973 סיפקה חברת בל לצבא ארצות הברית 2,200 מסוקים מדגם זה. 74 מתוכם הועברו ל[[הכוחות הקנדיים|כוחות הקנדיים]], שהפעילו את המסוקים החל מדצמבר [[1971]]. המסוקים הקנדיים סומלו COH-58, ומאוחר יותר שונה הסימול ל-CH-136. בינואר 1973 הזמין צבא ארצות הברית 74 מסוקים נוספים, במקום המסוקים שהועברו לקנדה.{{הערה|שם=אירו}} 

צבא ארצות הברית ביקש לבחון שיפורים נוספים במסוק, ולצורך זאת הוחלף מנועו של מסוק OH-58A אחד במנוע אליסון T63-A-720 עוצמתי יותר, עם הספק של 420 כוח סוס. שיפור נוסף היה התקנת [[חופה (תעופה)|חופת זכוכית]] שטוחה יותר. המסוק המשודרג סומל מחדש OH-58C. שני מסוקים נוספים שודרגו לדגם זה כדי לאפשר ביצוע ניסויים נרחבים על ידי חברת בל וצבא ארצות הברית. בעקבות הצלחת השדרוג הזמין הצבא שדרוג של 275 מסוקים מדגם A לדגם B, החל ממרץ [[1978]]. דגמים נוספים כללו את 12 מסוקים מדגם OH-58B, זהים לדגם A, שסופקו ל[[חיל האוויר האוסטרי]] ב-[[1976]] ואת דגם TH-57A סי ריינג'ר שהוזמן על ידי [[צי ארצות הברית]] ב-[[31 בינואר]] [[1968]] כ[[מטוס אימון|מסוק אימון]]. 40 מסוקים מדגם זה סופקו לצי, והם זהים לדגם A למעט מערכות אוויוניקה מותאמות למערכות המופעלות בצי.{{הערה|שם=אירו}} 

דגם 3 הופיע בקיץ [[1977]], וצויד במנוע בעל 420 כוח סוס. דגם זה נרכש גם על ידי צי ארצות הברית למטרות אימון, תחת הסימול TH-57B/C. גם מסוקי הקיואה שודרגו לדגם זה וסומלו OH-58C.{{כ}} במסגרת תוכנית AHIP ([[ראשי תיבות]] של Army Helicopter Improvement Program, תוכנית שיפור מסוקים, צבא) החל [[צבא ארצות הברית]] בשדרוג 578 מסוקי קיואה לדגם D. השדרוג כלל התקנת רוטור בעל ארבעה להבים, החלפת המנוע למנוע בעל הספק של 650 כוח סוס, התקנת מערכות [[אוויוניקה]] מתקדמות, תוספת מערכת תצפית חדישה הממוקמת מעל הרוטור, ועוד.{{הערה|ביעף 62, עמ' 47 - 48.}}{{הערה|שם=אירו}}

===מסוק סיור מתקדם===
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] החל צבא ארצות הברית לבחון את הצורך בשיפור מטוסי ומסוקי הסיור שברשותו. הצבא החל להיערך לקליטת [[מסוק קרב|מסוקי הקרב]] החדשים מסוג [[יוז מסוקים|יוז]] [[AH-64 אפאצ'י]], שנועדו להחליף את מסוקי ה[[AH-1 קוברה]] המתיישנים, ובמסגרת זו הוחל בבחינת הרעיון של תוכנית למסוקי סיור שירחיבו את מעטפת התצפית והסיור האוויריים. כלי הטיס שבתוכנית היו אמורים להיות בעלי יכולת ל[[אמצעי ראיית לילה|ראיית לילה]] ומצוידים במערכות [[ניווט]] ממוחשבות מדויקות, בעלי יכולת רכישת מטרות לטווח מוגדל ועם יכולת שרידות גבוהה על ידי הפחתת ממדיו של המסוק, חתימת [[תת-אדום|אינפרא אדומה]] ו[[מכ"ם]] נמוכה יותר, וטיסה שקטה יותר. מאידך, נועד המסוק המתוכנן ללוות את מסוקי הקרב החדישים ולכן היה אמור להיות בעל מנוע חזק יותר וביצועים משופרים. 

בתחילת מרץ [[1974]] הקים הצבא בבסיס [[פורט נוקס (בסיס צבאי)|פורט נוקס]] כוח משימה מיוחד שנועד לפתח את אפיוני המסוק, ועד [[1975]] גיבש הצוות את הדרישות מהמסוק המיועד, שכונה "מסוק סיור מתקדם" (Advanced Scout Helicopter, בראשי תיבות: ASH). הדרישות כללו מסוק שיוכל לפעול ביום ובלילה ובכל מזג אוויר, ויהיה תואם לכל מערכות הנשק המתקדמות שתוכננו לפיתוח במהלך השנים הקרבות, אל תוך [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. התוכנית אושרה על ידי הוועדה לבחינת רכישת מערכות (System Acquisition Review Council) והצבא נערך לפרסום מכרז בתחילת השנה שלאחר מכן. אולם [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] סירב לאשר את התקציב לתוכנית במסגרת תקציב [[1977]], ומשרד מנהל תוכנית ASH נסגר ב-30 בספטמבר 1976. 

התוכנית לא התפתחה אך נותרה בשנים שלאחר מכן כצורך ללא מימון. ב-[[30 בנובמבר]] [[1979]] התקבלה החלטה להעדיף שדרוג של מסוקים קיימים על פני פיתוח מסוק חדש לגמרי, בתוכנית שנקראה "מסוק סיור בפרק זמן קרוב" (Near Term Scout Helicopter, בראשי תיבות: NTSH). מוקד מרכזי בתוכנית השדרוג הייתה [[כוונת]] שתותקן מעל ה[[רוטור (מסוק)|רוטור]] הראשי, ונועדה לאפשר למסוק לבצע משימות סיור, מעקב ורכישת מטרות בעודו מוסתר מאחורי תוואי טופוגרפי או עצים. הצבא בחן את מסוקי ה[[בל UH-1 אירוקוי]] וה-OH-58 כמועמדים לשדרוג במסגרת תוכנית NTSH, אך מסוקי ה-UH-1 נשללו עקב ממדיהם. לעומת זאת, מסוקי ה-OH-58 שהותקנו עם כוונת עילית הפגינו יכולת דרמטית להתחמק מגילוי.

ב-[[10 ביולי]] [[1980]] החליט הצבא שתוכנית NTSH תהיה תוכנית שיפורים על בסיס מכרז תחרותי, מבוססת על פיתוחים בתעשיית המסוקים האזרחית, ובמיוחד הפיתוחים של חברת יוז שייצרה את המסוק [[יוז 500D]], שהראה שיפור רב יחסית לדגם הצבאי של יוז, [[יוז OH-6 קאיוז|OH-6 קאיוז]].

===תוכנית שיפורים למסוקי הצבא===
[[קובץ:Defense.gov photo essay 120114-A-3108M-004.jpg|ממוזער|בל OH-8D קיואה חמוש של צבא ארצות הברית בעת תרגיל ירי. למסוק כוונת ירי המותקנת מעל הרוטור הראשי]]
החלטת הצבא לרכוש מסוקים משודרגים במסגרת תוכנית NTSH הביאה לתוכנית שנקראה "תוכנית שיפורים למסוקי הצבא" (Army Helicopter Improvement Program, בראשי תיבות: AHIP), שנפתחה כמכרז תחרותי. חברות בל ויוז הגישו הצעות לשדרוג מסוקי הסיור שלהן במסגרת מכרז זה. חברת בל הציעה את דגם 406, שהיה גרסה חסונה יותר של ה-OH-58, וחברת יוז הציעה דגם משודרג של ה-OH-6. ב-[[21 בספטמבר]] [[1981]] נמסר חוזה הייצור לחברת בל, ואב הטיפוס המריא לראשונה ב-[[6 באוקטובר]] [[1983]]. המסוקים הראשונים נכנסו לשירות מבצעי ב-[[1985]] וסומלו OH-58D. 

הצבא אישר בתחילה ייצור מצומצם של המסוק, והגביל את משימותיו להכוונת [[ארטילריה]] בלבד. בנוסף, החליט הצבא להקים צוות להערכה נוספת של המסוק בשל פגמים שונים שהובחנו. הצוות החל את פעילותו ב-[[1 באפריל]] [[1986]] ב[[פורט ראקר]], [[אלבמה]]. ב-[[1988]] תכנן הצבא להפסיק את ייצור ה-OH-58D ולהתמקד בתוכנית לפיתוח מסוק קל חדיש ([[מסוק קל ניסיוני]], באנגלית: Light Helicopter Experimental,{{כ}} LHX) אך הקונגרס אישר 138 מיליון [[דולר אמריקני|דולר]] להרחבת תוכנית ה-AHIP, כדי שהמסוק יפעל יחד עם מסוקי אפאצ'י בצוותי ציד/קטלן: ה-OH-58 נועד לזהות מטרות וה-AH-64 נועד להשמידן. הייתה זו חזרה לדוקטרינת הפעולה של מסוקי OH-58A ו-AH-1.

[[מזכיר הצבא של ארצות הברית|מזכיר הצבא]] הנחה לפעול בדרך אחרת, וקבע כי מערכות החימוש של המסוק ישודרגו. זאת, לאור הניסיון שנצבר במהלך פעילותו של כוח משימה 118 ב[[מבצע פריים צ'אנס]] (ראו להלן). על פי הנחייתו של מזכיר הצבא סומל המסוק החמוש מחדש כ-OH-58D קיואה ווריור (Kiowa Warrior, "לוחם קיואה") כדי לציין את תפקידו החדש כמסוק סיור חמוש. המסוק הראשון בתצורה החדשה היה ה-OH-48D ה-202 שיוצר, במאי [[1991]], וכל המסוקים שאחריו יוצרו בתצורה המשודרגת. בינואר [[1992]] קיבלה חברת בל חוזה לשדרוג המסוקים הנותרים לתצורת הווריור.

==תכנון==
[[קובץ:Hellfire armed OH-58 Kiowa in Iraq.jpg|ממוזער|בל OH-58 חמוש בטילי [[AGM-114 הלפייר]] במהלך משימה ב[[עיראק]], [[30 ביוני]] [[2007]]. ניתן לראות את שני להבי המערכת להגנה מפני כבלים, מעל ומתחת לתא הטייס]]
===כוונת מותקנת רוטור===
דגם D הציג את אחד המאפיינים הבולטים ביותר של סדרת מסוקי הקיואה - כוונת כדורית המותקנת מעל הרוטור המיוצרת על ידי חברת [[בול איירוספייס אנד טכנולוג'יס]]. הכוונת מיוצבת על ידי [[גירוסקופ]]ים וכוללת מערכות תצפית יום ולילה (באמצעות [[אמצעי ראיית לילה#סוגי אמצעי ראיית לילה|מערכת טרמית]] ומערכת [[לייזר]] למדידת טווח וסימון מטרות. הכוונת מאפשרת למסוק לפעול ביום או בלילה ובכל מזג אוויר במשימות רכישת וסימון מטרות. 

===מערכת הגנה מפני כבלים===
מאפיין בולט נוסף של המסוקים היא שני מתקנים דמויי סכין מעל ומתחת ל[[תא הטייס]], המהווים מערכת פסיבית להגנה מפני חוטי חשמל. המערכת נועדה להגן על המסוק בעת טיסה בגובה נמוך מפני הסתבכות בכבלי תקשורת או חשמל, על ידי חיתוכם. ה-OH-58S היה המסוק הראשון של צבא ארצות הברית עליו הותקנה המערכת, שהותקנה לאחר מכן על רוב המסוקים בצבא.

==שירות מבצעי==
[[קובץ:Kiowa over Baghdad.jpg|ממוזער|בל OH-58D קיואה ווריור בטיסה מעל [[בגדאד]], [[18 במרץ]] [[2004]]]]
המסוק הראשון נמסר לצבא ארצות הברית במאי [[1969]] וחודשיים לאחר מכן הגיעו מסוקים סדרתיים ראשונים ל[[וייטנאם|ווייטנאם]]. מסוקי קיואה החליפו את מסוקי ה-OH-6A קאיוז באופן הדרגתי, ועד סוף [[מלחמת וייטנאם]] שירתו שני סוגי המסוקים בזירה במקביל.

ב-[[27 במרץ]] [[1970]] הופל מסוק OH-58 ראשון, שהיה במשימת [[טיווח]] ארטילריה. הטייס וקצין התותחנים שהיה עמו נהרגו. כ-45 מסוקי OH-58 הושמדו במהלך המלחמה, על ידי אש אויב ובתאונות. מסוקי OH-58 השתתפו ב[[מבצע פריים צ'אנס]] שהתנהל בין אוגוסט [[1987]] ליוני [[1989]] ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]], במהלך [[מלחמת עיראק-איראן]]. במבצע זה הגנו כוחות ימיים, מוסקים וכוחות מיוחדים של [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|ארצות הברית]] על [[מכלית נפט|מיכליות נפט]] שהפליגו במפרץ מפני התקפות של [[איראן]].

ב-[[1989]] אישר הקונגרס את השתתפות [[המשמר הלאומי של ארצות הברית]] ב[[המלחמה בסמים|מלחמה בסמים]]. האישור התיר לכוחות המשמר הלאומי לסייע לסוכנויות פדרליות וסוכנויות של מדינות ארצות הברית השונות, כמו גם לכוחות משטרה מקומיים, בפעילויות לצמצום הסחר הבלתי חוקי בסמים. כדי ליישם את אישור הקונגרס הקים [[משרד המשמר הלאומי של ארצות הברית|משרד המשמר הלאומי]] ב-[[1992]] את יחידות האמנעה האוויריות (Aerial Interdiction Detachments, {{כ}}RAID). יחידות אלו כללו יחידות אוויריות ב-31 מדינות, ובהן 76 מסוקי OH-58A שנועדו למשימות סיור ואמנעה כנגד סחר בלתי חוקי בסמים. במהלך [[1994]] התבצעו יותר מ-1,200 גיחות במסגרת זו, רבות מהן בלילה. עם הזמן התרחבה הפעילות וכללה יחידות מ-32 מדינות ובהן 116 מסוקים. ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה-21]] הורחבה משימתם של צוותי RAID והיא כוללת גם לוחמה נגד טרור וסיוע לפעילות [[משמר הגבול של ארצות הברית]]. צוותי RAID הם הכוחות היחידים המופעלים על ידי [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]] שאזור הפעולה שלהם הוא אך ורק בתוך גבולותיה של ארצות הברית. 

מסוקי OH-58 הופעלו במהלך [[הפלישה האמריקאית לפנמה]] בדצמבר [[1989]]. מסוק אחד היה חלק מכוח המשימה האווירי שהשתלט על [[פורט אמאדור]], והופעל יחד עם מסוק [[בל AH-1 קוברה]]. המסוק הופל בירי מן הקרקע של חיילים מפנמה. 

ב-[[17 בדצמבר]] [[1994]] חדר בטעות מסוק OH-59 של צבא ארצות הברית לשטחה של [[צפון-קוריאה]]. המסוק היה בטיסת אימון שגרתית לאורך [[האזור המפורז הקוריאני]], אך הטייסים טעו בניווט וחדרו לשטחה של צפון קוריאה. המסוק הופל, אחד מטייסיו נהרג והשני נשבה. גופת ההרוג הוחזרה לאחר חמישה ימי משא ומתן, ואילו הטייס שנשבה הוחזר לאחר 13 ימים בשבי.

מסוקי OH-58D הופעלו על ידי [[צבא ארצות הברית]] במהלך [[מלחמת עיראק]] ובמהלך [[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|מלחמת אפגניסטן]]. 35 טייסים נהרגו ולפחות 35 מסוקים הושמדו במהלך הלחימה במערכות אלה, כתוצאה מאש אויב ותאונות. במקביל, לזכות המסוקים נזקפה גם הצלת חיים למרות ממדיהם הקטנים. בעיראק טסו המסוקים 72 שעות בחודש ובאפגניסטן 60 שעות. ב-[[2013]] הצהירה חברת בל כי מסוקי OH-58 צברו 820,000 שעות טיסה מבצעית ועמדו ב-90% מוכנות למשימות.

===עתיד המסוק===
[[קובץ:US Navy 030808-N-5613J-010 Army OH-58 Kiowa Warrior helicopters assigned to the 82nd Airborne Division from Fort Bragg, N.C., are shrink wrapped.jpg|ממוזער|מסוקי קיואה ארוזים לקראת מסירתם לצבא עיראק]]

צבא ארצות הברית בחן מספר חלופות ל-OH-58. החלופה הראשונה הייתה, כאמור, [[תוכנית מסוק קל ניסיוני]] (Light Helicopter Experimental,{{כ}} LHX), במסגרתה תוכנן המסוק [[בואינג סיקורסקי RAH-66 קומנצ'י]], שאב הטיפוס שלו המריא לראשונה ב-[[4 בינואר]] [[1996]]. מסוק זה נועד להיות בעלי מאפייני [[חמקנות]] ולשאת חימוש להשמדת [[רק"ם]], וכן לסייע ברכישת מטרות וסימונן עבור מסוקי AH-64 אפאצ'י. התוכנית בוטלה ב-[[2004]].

בשל גילם של מסוקי ה-OH-58 והשחיקה הנמשכת במספר המסוקים, בחן הצבא תוכנית נוספת להחלפת המסוקים. תוכנית זו נקראה [[תוכנית מסוק סיור חמוש]] (Armed Reconnaissance Helicopter, {{כ}} ARH). במסגרת התוכנית זכתה חברת בל במכרז לפיתוח מסוק חדש שנקרא [[בל ARH-70 ארפאהו]], שהיה מבוסס על ה[[בל 407]] שבתורו היה פיתוח של ה[[בל 206|בל 206 לונג ריינג'ר]]. ואולם, גם תוכנית זו בוטלה ב-[[2008]] מכיוון שעלותה חרגה ב-70% מעל המתוכנן. תוכנית שלישית לייצור מסוק סיור חמוש בוטלה גם היא ב-[[2013]], לאחר שעלות התוכנית הוערכה בכ-16 מיליארד דולר, סכום שנראה לראשי הצבא גדול מדי וחשוף לקיצוצים שיטיל הקונגרס. 

בשל הביטולים הללו הוחלט על הארכת משך שירותם של מסוקי הקיואה, ועל פי התכנון יוצאו מן השירות בטווח השנים [[2025]]–[[2036]]. כדי לתגבר את מסוקי ה-OH-58 במשימותיהם מופעלים [[כטב"ם|כלי טיס בלתי מאוישים]] טקטיים, ושני סוגי כלי הטיס פועלים במקביל במשימות סיור. הצוות בדגם OH-59F יכול להפעיל כטב"מים ישירות, וכך מצטמצם הסיכון לצוות המסוק. ב-[[2009]] החלה [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית|מחלקת ההגנה]] בגיבוש תפיסה ליצירת סדרת כלי טיס ממריאים אנכית, שתחליף את כל סוגי המסוקים הקיימים בימינו בשירות ארצות הברית. תפיסה זו אמורה להבשיל לייצור סדרתי ב[[העשור השלישי של המאה ה-21|עשור השלישי של המאה ה-21]].

ניתוח חלופות שערך הצבא בחן אפשרויות שונות להפעלת המסוקים, בניסיון לשלב בין שיקולי יעילות, חיסכון והפעלה מיטבית של סוגי המסוקים השונים. ההצעה הייתה להוציא מסוקים ישנים יותר מן השירות ולשמור בשירות פעיל את המסוקים בעלי היכולת הגבוהה יותר. נמצא שהפעלת מסוקים מדגם AH-64 אפאצ'י מדגמים מתקדמים בשילוב כלי טיס בלתי מאוישים היא האפשרות המיטבית, וכי צמצום מספרם של מסוקי האפאצ'י ל-698 יאפשר ביצוע מיטבי של משימותיהם. התקציב לשדרוג מסוקי האפאצ'י אמור לבוא מהוצאתם משירות של מסוקי הקיואה, שיימכרו על פי ההערכות לצבאות זרים ולא לשוק האזרחי, בשל העלות הגבוהה של הפעלתם.

נכון לדצמבר [[2013]] היו לצבא ארצות הברית 338 מסוקי קיואה בשירות פעיל ו-30 נוספים בשירות המשמר הלאומי. בשנים שלאחר מכן החל הצבא בהוצאת המסוקים משירות, וביוני [[2016]] הגיעה לפריסה ב[[דרום קוריאה]] טייסת הקיואה האחרונה, [[טייסת]] 1 של [[רגימנט]] הפרשים ה-17 השייך ל[[הדיוויזיה המוטסת ה-82|דיוויזיה המוטסת ה-82]]. עם סיום הפריסה, בתחילת [[2017]], הוצאו המסוקים משירות. 

כ-340 מסוקים הוצעו למכירה לחילות אוויר זרים. ב-[[2014]] הביעה [[קרואטיה]] עניין ברכישת 16 מסוקי OH-58, ו-5 מסוקים ראשונים הגיעו לבסיס [[זאדאר]]-זמוניק ב-[[30 ביוני]] [[2016]]. מדינה נוספת שהזמינה מסוקים הייתה [[תוניסיה]], שהזמינה 24 מהם.

==דגמים==
[[קובץ:OH-58X.jpg|ממוזער|בל OH-58X]]
* '''OH-58A'''
::מסוק סיור בעל ארבעה מושבים. תצורת המסוק היא לשני טייסים, אך ניתן להסיר את מערכות השליטה מעמדת הטייס השמאלית כדי לאפשר מקום לנוסע נוסף. במהלך השירות ב[[מלחמת וייטנאם]] צויד המסוק ב[[מקלע]] [[M134 מיניגאן]] בקוטר 7.62 מ"מ, מופעל חשמלית. 74 מסוקים נמסרו ל[[הכוחות הקנדיים|כוחות הקנדיים]] וסומלו COH-58A. מאוחר יותר סומלו מחדש CH-136 קיואה. 12 מסוקים נמכרו לחיל האוויר של [[הרפובליקה הדומיניקנית]] ומסוקים נוספים נמכרו למפעילים פרטיים ב[[אוסטרליה]]. 56 מסוקים נבנו עבור [[צבא אוסטרליה]] ו[[הצי המלכותי האוסטרלי]], וסומלו CA-32. 12 המסוקים הראשונים בסדרה נבנו בארצות הברית והשאר יוצרו ברישיון באוסטרליה על ידי [[קומונוולת' איירקראפט קורפוריישן]]. מסוקי הצי הוצאו משירות בשנת [[2000]].

::ב-[[1978]] הוחל בתהליך שדרוג של המסוקים לדגם C. ב-[[1992]] שודרגו 76 מסוקים עבור המשמר הלאומי למשימות לוחמה בסמים. השדרוג כלל שדרוג במנוע, התקנת מערכת ראיית לילה תרמית, מערכות ניווט משופרות ועוד.
* '''OH-58B'''
::גרסת ייצוא עבור [[חיל האוויר האוסטרי]].
* '''OH-58C'''
::דגם עם מנוע חזק יותר ומערכות לצמצום חתימת החום של המסוק על [[מערכת הפליטה]]. למסוקים הראשונים מדגם זה הייתה חופת [[תא טייס]] שטוחה כדי לעמעם את החזרי האור מהשמש שעלולים היו לחשוף את מיקמו של המסוק, אך החופה החדשה הקטינה גם את שדה הראייה של הטייסים, גורם שהיה אחד מיתרונות הדגמים הקודמים. לוח המכשירים בדגם זה היה גדול יותר, ובו מכשירי טיסה נוספים. למסוק נוספה משקפת לראיית לילה ומערכת תאורה שהותאמה כדי שלא תפגע ביכולת ראיית הלילה. בדגם C הותקנה לראשונה במסוקי הצבא מערכת לגילוי [[מכ"ם]], שאיפשרה לצוות זיהוי מכ"ם נגד מטוסים. כמה מן המסוקים צוידו בשני טילי [[FIM-92 סטינגר]] בתצורת [[טיל אוויר-אוויר|אוויר-אוויר]] שנועדו לספק יכולת הגנה אווירית.
* '''OH-58D'''
::דגם שפותח במסגרת "תוכנית שיפורים למסוקי הצבא" (Army Helicopter Improvement Program, בראשי תיבות: AHIP). הדגם המשופר כלל [[תמסורת (מכניקה)|תמסורת]] ומנוע משופרים, שאיפשרו למסוק לבצע טיסות בגובה נמוך מאוד. לדגם זה רוטור בעל ארבעה להבים שהיה שקט יותר מהרוטור הדו-להבי של הדגמים הקודמים. מרכיב בולט בדגם זה הייתה הכוונת שהותקנה בראש הרוטור, וכן [[תא הטייס|קוקפיט זכוכית]] ששילב גם [[מערכת בקרת טיסה|מערכות בקרת טיסה]] אנלוגיות לגיבוי. 

::סימול הדגם בחברת בל הוא 406. חברת בל פיתחה על בסיס דגם זה את דגם 406CS "קומבט סקאוט", שסומל לעיתים MH-58D.{{כ}} 15 מסוקים מדגם זה נמכרו ל[[ערב הסעודית]], עם כוונת חילופית לכוונת ראש הרוטור, וכן נקודות נשיאת חימוש ניתנות לפירוק בכל אחד מצדדי המסוק.

::דגם '''AH-58D''' היה גרסה של דגם D שהופעלה במהלך [[מבצע פריים צ'אנס]] במהלך [[מלחמת עיראק-איראן]] על ידי כוחות מיוחדים. בדגם הותקנו מערכות חימוש ובקרת אש שהיו הבסיס לדגם '''ווריור'''. הסימול AH-58D לא היה סימול רשמי של [[מזכיר ההגנה של ארצות הברית|משרד ההגנה]] אלא סימול של הצבא. 
* '''קיואה ווריור''' 
::(Kiowa Warrior, {{כ}}KW) שם שניתן לגרסה חמושה של דגם D. ההבדל העיקרי בין גרסה זו לדגם D הוא נושאי החימוש בשני צידי הגוף, עליהם ניתן לשאת [[טיל נגד טנקים|טילי]] [[AGM-114 הלפייר]], [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר אוויר]] [[FIM-92 סטינגר]], [[רקטה נגד טנקים|רקטות]] בקוטר 70 מ"מ או [[מקלע]] [[M2 בראונינג]] בקוטר 0.5 אינץ' (12.7 מ"מ). השדרוג כולל גם שדרוג במנוע המסוק, במערכות הניווט, התקשורת והשרידות. 
* '''OH-58F'''
::שדרוג לדגם D, כולל מערכת תצפית וכוונת מותקנת בחרטום המסוק, בנוסף לכוונת ראש הרוטור של דגם D. מערכת התצפית, הנקראת "מטעד חיישנים משותף AAS-53" (Common Sensor Payload, {{כ}}CSP) כוללת מצלמת [[תת-אדום|אינפרא אדום]] מתקדמת, מצלמה אלקטרו-אופטית צבעונית, ומגביר תמונה. השדרוג כולל גם שיפור במערכות תא הטייס, הכולל תוספת [[צג]]ים צבעוניים רב תכליתיים, מפות נעות מתקדמות ותקשורת דיגיטלית בין אנשי הצוות. מערכות המסוק מאפשרות לצוות לשלוט ממנו על [[כלי טיס בלתי מאויש]], והן כוללות מערכת ניהול קרב (מענ"ק) - מערכת [[שליטה ובקרה]] ממוחשבת המציגה בפני צוות המסוק את תמונת הקרב. למסוק מערכות המאפשרות לצוות שרידות גבוהה, וביניהן שריון בליסטי לרצפת המסוק ומערכת התראה מפני טילים, וכן שיפורים רבים נוספים. 

::המסוק הראשון מדגם זה הושלם באוקטובר 2012, טיסת הבכורה התקיימה ב-[[26 באפריל]] [[2013]], והמסוק הסדרתי הראשון נמסר לצבא בסוף אותה שנה. הצבא התכוון לרכוש 368 מסוקים מדגם F, כולל שדרוג של מסוקים מדגמים ישנים יותר לדגם זה. אולם ברבע הראשון של [[2014]] החליט הצבא על הפסקת הייצור מטעמי התייעלות וחיסכון.
* '''OH-58F בלוק II'''
::ב-[[14 באפריל]] [[2011]] המריא לראשונה אב הטיפוס של גרסת בלוק II של דגם F. גרסה זו כוללת [[מנוע סילון|מנוע טורבו-ציר]] מתוצרת [[האניוול]], מדגם HTS900, תמסורת ורוטור של ה[[בל 407]], ומנור ורוטור זנב של ה[[בל 427]]. צבא ארצות הברית החליט על ביטול התוכנית משיקולים תקציביים בסוף 2013.
* '''OH-58X'''
::פיתוח של דגם D עם מרכיבי [[חמקנות]] חלקיים ומערכת ניווט ותצפית ללילה. לא עבר לייצור סדרתי.

==מפעילות==
[[קובץ:Republic of China Army Bell OH-58D Kiowa Warrior (406) Aoki-1.jpg|ממוזער|בל OH-58D קיואה ווריור של חיל האוויר של טייוואן]]
[[קובץ:OH-58B Austria (25026599986).jpg|ממוזער|בל OH-58B קיואה של חיל האוורי האוסטרי]]
[[קובץ:Australian Army Kiowa at Aviation High in Brisbane.jpg|ממוזער|מסוק קיואה של הצבא האוסטרלי]]
'''ראו גם: [[בל 206#מפעילות|בל 206]]'''
* {{דגל|אוסטריה||+}}
::[[צבא אוסטריה]]
* {{דגל|אוסטרליה||+}}
::[[צבא אוסטרליה]] (יצא משירות)
* {{דגל|ארצות הברית||+}}
::[[ארצות הברית]] (יצא משירות)
* {{דגל|יוון||+}}
::[[הצבא ההלני]]
* {{דגל|ישראל||+}}
::[[חיל האוויר הישראלי]]{{הערה|{{דיומא||מדד-דיומא – כלי טיס בצה"ל, פסקה: "מסוקי ביון"|dyoma-index/1044|20 בפברואר 2024, לפי עבודת מחקר של ה-IISS {{אנ|IISS}} משנת 2021.}}}}
* {{דגל|טורקיה||+}}
::[[הצבא הטורקי]]
* {{דגל|טאיוואן||+}}
::[[צבא טאיוואן]]
* {{דגל|ערב הסעודית||+}}
::[[הצבא הערבי הסעודי]]
* {{דגל|עיראק||+}}
::[[צבא עיראק]]
* {{דגל|קנדה||+}}
::[[הכוחות הקנדיים]] (יצא משירות)
* {{דגל|קרואטיה||+}}
::[[צבא קרואטיה]]
* {{דגל|הרפובליקה הדומיניקנית||+}}
::[[חיל האוויר של הרפובליקה הדומיניקנית]]
* {{דגל|תוניסיה||+}}
::[[צבא תוניסיה]]

==מאפיינים==
[[קובץ:Bell OH-58A Kiowa orthographical image.svg|400px|ממוזער|בל OH-58A קיואה]]
[[קובץ:Bell OH-58D Kiowa orthographical image.svg|400px|ממוזער|בל OH-58D קיואה]]
{| class="wikitable"
|-
! !! בל OH-58A קיואה !! בל OH-58D קיואה
|-
| colspan="3" | '''מאפיינים כלליים'''
|-
| '''צוות''' || טייס אחד, או שני טייסים, או טייס ותצפיתן || שני טייסים
|-
| '''אורך''' || 9.80 מטר || 12.85 מטר
|-
| '''גובה''' || 2.92 מטר || 3.93 מטר
|-
| '''קוטר הרוטור''' || 10.77 מטר || 10.67 מטר
|-
| '''משקל ריק''' || 718 ק"ג || 1,737 ק"ג
|- 
| '''משקל המראה מקסימלי''' || 1,360 ק"ג || 2,041 ק"ג
|-
| '''הנעה''' || 1 × מנוע [[מנוע סילון#טורבו-פרופ וטורבו-ציר|טורבו-ציר]] [[אליסון אנג'ין קומפני|אליסון]] T63-A-700{{כ}} 317 [[כוח סוס]] || 1 × מנוע טורבו-ציר [[רולס-רויס]] T-700-AD-700A (נקרא גם דגם 250-C30R3){{כ}} 650 כוח סוס
|-
| colspan="3" | '''ביצועים'''
|-
| '''מהירות מרבית''' || 120 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (222 קמ"ש) || 149 קשר (240 קמ"ש)
|-
| '''מהירות שיוט''' || 102 קשר (189 קמ"ש) || 127 קשר (204 קמ"ש)
|-
| '''טווח''' || 481 ק"מ || 556 ק"מ
|-
| '''סייג רום''' || 19,000 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] (5,800 מטר) || 15,000 רגל (4,575 מטר)
|-
| colspan="3" | '''חימוש'''
|-
|  || [[M134 מיניגאן]] בקוטר 7.62 מ"מ{{ש}}או [[מקלע רימונים M129]]{{כ}} || על כל מתלה חימוש:{{ש}}[[M2 בראונינג|M296]] בקוטר 12.7 מ"מ{{ש}} או משגר רקטות 70 מ"מ{{ש}}או שני [[טיל נגד טנקים|טילים]] [[AGM-114 הלפייר]]
|}

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:OH-58 Kiowa|תצוגה=בל OH-58 קיואה}}
* [http://www.all-aero.com/index.php/component/content/article/35-helicopters/copters/1475-bell-206-oh-58-th-67-406 Bell OH-58 Kiowa] באתר [http://www.all-aero.com/ all-aero.com]
* [https://www.army.mil/article/137587/ OH-58D Kiowa Warrior] באתר של [https://www.army.mil/ צבא ארצות הברית]
* [https://web.archive.org/web/20071115182818/http://www.aviation.army.mil/factsheets/OH58.html OH-58D Kiowa Warrior], [[דף נתונים]] מאתר צבא ארצות הברית, מאוחזר באתר Archive.org
* {{בטאון חיל האוויר|נועם אופיר|הוא לא סייר, הוא לוחם|213|87|דצמבר 1996}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בל הליקופטר]]