לדלג לתוכן

בלה לאזאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלה לאזאר
Lázár Béla
לידה 8 בפברואר 1869
אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במאי 1950 (בגיל 81)
יוז'פווארוש (רובע 8), הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lázár Berl עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קריקטורה של טיבור פוליה על בלה לאזאר (1915) תחת הכותרת "מבקרים יפנים".

דר' בלה לאזאר (במקור ברל לאזאר, בהונגרית: Lázár Béla; אוראדיה, 8 בפברואר 1869בודפשט, 28 במאי 1950)[1] היה סופר ומבקר בתחום האמנות יהודי-הונגרי. חוקר בולט של הצייר האימפרסיוניסטי ההונגרי לאסלו פאל בתחום האמנות והציור. היה חבר מייסד ומנהל של גילדת מונקאצ'י.

לאזר למד בבודפשט, במינכן ובפריז. בין שתי מלחמות העולם היה מנהל מוזיאון ארנסט במשך עשור. בשנת 1928 הקים והוביל את גילדת מונקאצקי יחד עם הצייר והגרפיקאי ההונגרי- יהודי לאיוש מרק, היה להם השולחן קבוע בבית הקפה היפני בשדרות אנדראשי 45 בבודפשט. הוא חיפש ומצא את ציוריו של לאסלו פאל שצייר פאל בברביזון בפריז וארגן מהם תערוכה פעמיים. הוא ניסה להכיר לציבור ההונגרי את האמנויות היפות המודרניות. פרסם מאמרי אמנות רבים ביומוני בודפשט, בכתבי עת לאמנות ובכתבי עת לביקורת אמנותית ואף פעל כסופר. הוא פרסם כמה כותרים יקרי ערך בתולדות האמנות.

לאזאר כתב ספרים על ציירים קלאסיים ישנים, כדוגמת אדם מאניוקי, מיהאי מונקאצ'י, מיהאי זיצ'י, ועל צייר הרנסאנס הגרמני ברנהארד שטריגל. הוא חקר את גוסטב קורבה ואת אמנות האימפרסיוניסטים בכלל ופול גוגן בפרט. בין המודרניסטים ההונגרים הוא ניתח את העבודות של לאסלו פאל, יאנוש פאדרוס, פאל סיניאי-מרשה, יוז'ף ריפל-רונאי, בלה איוואני-גרונוולד ועוד.

כמה מספריו פורסמו בפריז, אחד או שניים מהם פורסם בשטרסבורג, בברצלונה, בלייפציג ובווינה, ורוב עבודותיו פורסמו בבודפשט.

הקוראים יכלו ללמוד מכתביו גם על הרפתקאות ואגדות רבות שהיו קשורות לאמנים. באחד מכתביו אודות מונקאצקי תיאר את המפגש של מונקאצ'י הצעיר עם הליסטים של המישור ההונגרי הגדול:

מיהאי מונקאצ'י: בנדיט מתעצב (1865)

הוא התחתן פעמיים. אשתו הראשונה הייתה אמה, בתם של הנריק ברכר ומריה וייס, אותה נשא לאישה ב־22 בדצמבר 1906 בבודפשט.[2] הם התגרשו בשנת 1925. ב־14 באפריל 1925 נשא לאישה את אדית, בתם של אדולף שאנצר ואטלקה הורוביץ.[3]

כתביו (מבחר)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • איש הברזל. דְרָמָה. הסבר ליצירה ; גיור, 1888
  • חייו ויצירתו הספרותית של אמיל בוצי ; 1888
  • על נטורליזם ; זינגר-וולפנר, 1890
  • סיפור פורטונאטוס בספרות. מצורפת המהדורה משנת 1651 של ספרי העם על פורטונאטוס, עם הערות לשוניות ; 1890 (גם בגרמנית)
  • סיפורים קצרים ; הקדמה של יוז'ף קסלר; 1894
  • מיריה; אמא: שני סיפורים. בלה לאזאר. מהדורה שנייה בודפשט, 1895
  • אתמול, היום ומחר. מחקרים ביקורתיים, 2-1. סִדרָה ;1896-1900
  • מצבי רוח. נרטיבים ; אתינאום, 1898 (אוצר הספרות ההונגרית והעולמית)
  • לאסלו פאל; 1904 (ספריית האמנות)
  • Ladislas de Paál : un peintre hongrois de lécole de Barbizon / par Béla Lázár. פריז: Librairie de l'art Ancient et Moderne, 1904. 149 עמ ', Ill.
  • אמנות הונגרית בסלון הלאומי ; 1907 (גליונות אמנות)
  • גוגן / בלה לאזאר. פריז, Central de Libraire, 1908
  • על מכה חדשה: רומן מחיי האמנות / בלה לאזאר. בודפשט, פאלאס, 1909
  • עבודותיו האחרונות של צייר לאסלו פאל (1846-1879) נאספו על ידי ד"ר בלה לאזאר ואנחנו מארגנים תערוכה שלהן ; בית דפוס הספרים 1910
  • Courbet et son influence à l'étranger; Floury, Paris, 1911
  • פאל סיניאי-מרשה : השליח המקדים של סגנון הציור pleinair (אוויר פתוח) בודפשט, אתנאום, 1912. (ספרייה מודרנית)
  • שלוש עשרה ציירים הונגרים / בלה לאזאר; עם הקדמה מאת קארוי ליקה. בודפשט, 1912.
  • מדריך לציור הקלאסי ; סלון רנסאנס, 1912
  • סולנוק באמנות. כרטיסי זיכרון לציון 10 שנים למושבת האמנים בסולנוק ; ed. בלה לאזאר; אגודת האמנים של סונולוק, 1913
  • ה- Maler des Impressionismus. 6 Vorträge ; Teubner, לייפציג-ברלין, 1913 (Aus Natur und Geisteswelt)
  • עתידה של האמנות ההונגרית ; 1916
  • Studien zur Kunstgeschichte ; שרול, וינה, 1917
  • בין סופרים ויוצרים: מאה סיפורים עליזים / בלה לאזאר. בודפשט, פאלאס, 1918
  • מולייר כמבקר אמנות ; 1922
  • אוסף הונגרי. אוסף דיולה וולפנר ; 1922
  • חייהם ואומנותם של יאנוש פדרוס / בלה לאזאר. בודפשט, אתנאום, 1923
  • יאנוש וסארי ; 1923 (ספרי אמנים במוזיאון ארנסט)
  • יוז'ף ריפל-רונאי ; 1923 (ספרי אמנים במוזיאון ארנסט)
  • סולומון ריינה: מראה קטנה של אמנות. היסטוריה כללית של האמנות ; תורגם, הורחב עם תולדות האמנות ההונגרית. בלה לאזאר; אתנאום, 1923
  • החיים והאמנות של מיהאי זיצ'י / בלה לאזאר. בודפשט, אתנאום, 1927
  • מונקאצ'י הצעיר ; תרבות, 1928 (ספריית תרבות)
  • חייו ואומנותו של לאסלו פאל ; עיבוד מחדש לחלוטין. 1929
  • התערוכה השלישית של אמני אגודת פאל סיניאי-מרשה / התערוכה אורגנה על ידי לאגוס ארנסט ובאלה לאזאר. בודפשט, מוזיאון ארנסט, 1931. 29 עמ ', XXIV t. . (תערוכות של מוזיאון ארנסט)
  • חייו ואומנותו של אֶדָם מָאנִיוקי ; 1933
  • סוגיית מונקאצ'י ; 1936
  • אומנות. סיפור אמנות קטן לקהל הרחב ; 1938
  • Los pintores impresionistas / Béla Lázár. ברצלונה, עבודת מערכת, 1942
  • כתבים קטנים על אמנים גדולים. לימודים ; זינגר-וולפנר, 1942 (רומנים הונגריים)
  • מיהאי מונקאצ'י 1844 - 1944. זיכרונות וזיכרונות ליום הולדתו המאה של האמן ; 1944

נכתב עליו, ספרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חגיגה לכבוד בלה לאזאר. 1869-1919, 1919
  • 20 שנה להקמתו של מוזיאון ארנסט. תערוכת יובל לכבוד לאיוש ארנסט וד"ר בלה לאזאר לרגל יום השנה; מוזיאון ארנסט, 1932
  • הקטלוג של ספריית האמנות וספרות בלה לאזאר ; 1938
  • אוסף בלה לאזאר (Béla Lázár). פץ', מוזיאון יאנוש פאנוניוס, דצמבר 1974 - 1975. 1974 (פרסומי אמנות במוזיאון יאנוש פאנוניוס)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בלה לאזאר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 1317/1950. folyószáma alatt".
  2. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi állami házassági akv. 1716/1906. folyószáma alatt".
  3. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi állami házassági akv. 174/1925. folyószáma alatt".