לדלג לתוכן

ג'וליו צ'יקונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וליו צ'יקונה
Giulio Ciccone
צ'יקונה ב-2016
צ'יקונה ב-2016
לידה 20 בדצמבר 1994 (בן 29)
קייטי, איטליה
גובה 176 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 58 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות מטפס
קבוצה נוכחית לידי-טרק
קבוצות עבר ברדיאני CSF
הישגי שיא קטגוריית ההרים בג'ירו ד'איטליה (2019)
2 קטעים בג'ירו ד'איטליה (2016, 2019)
טרופאו לאיגוויליה (2020) החולצה המנוקדת קטגוריית ההרים בטור דה פראנס (2023)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וליו צ'יקונהאיטלקית: Giulio Ciccone; נולד ב-20 בדצמבר 1994) הוא רוכב אופני כביש איטלקי בקבוצת לידי-טרק. צ'יקונה הוא "מלך ההרים" מג'ירו ד'איטליה 2019. בנוסף זכה בקטגוריית "מלך ההרים" בטור דה פראנס 2023.

צ'יקונה נולד ב-20 בדצמבר 1994 בקייטי שבאיטליה.

ב-2015 צ'יקונה סיים שישי בטור דה ל'אווניר.

(2016–2018) ברדיאני CSF

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'יקונה התחיל לרכוב כמקצוען בשנת 2016 בקבוצת ברדיאני CSF האיטלקית מדרג הפרו קונטיננטל. באותה עונה ערך הופעת בכורה בגרנד טור, כאשר נבחר לסגל קבוצתו לג'ירו ד'איטליה. צ'יקונה אף ניצח את הקטע ה-10 במרוץ, לאחר בריחת יחיד. הוא פרש מהמרוץ לפני הקטע ה-19.

ב-2017, צ'יקונה השתתף שוב בג'ירו ד'איטליה אך לא התלבט, כשהתוצאה הבכירה שלו הייתה מקום 37 בקטע ה-20. הוא השתתף בטור של אוסטריה וסיים במקום ה-6 הכללי. צ'יקונה ניצח את הקטע השישי בטור של יוטה וגם סיים שישי במרוץ. הוא סיים במקום השלישי במרוץ החד יומי "PRO Ötztaler 5000".

בעונת 2018, הוא סיים במקום העשירי במרוץ סטימינאה קופי אה בארטלי. הוא סיים במקום ה-9 בטור של האלפים. וניצח את המרוץ החד יומי "ג'ירו דל'אפנינו", לאחר שהקדים את אמארו אנטונש (אנ') ואת פאוסטו מאסנאדה. הוא נבחר לג'ירו ד'איטליה והתוצאה הטובה ביותר שלו הייתה מקום 4 בקטע ה-20. הוא סיים במקום ה-7 במרוץ גראן פרמיו קיטה די לוגאנו ובמקום ה-2 במרוץ הקטעים אדריאטיקה איוניקה. הוא ניצח את קטגוריית מלך ההר בטור של סלובקיה.

טרק-סגפרדו (2019–היום)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'יקונה חתם בטרק-סגפרדו לאחר שלוש עונות בברדיאני[1]. הוא סיים במקום השישי במרוץ טרופאו לאייגויילה וניצח קטע אחד בטור דו האו ואר. הוא נבחר לג'ירו ד'איטליה ועשה מרוץ מאוד מוצלח, כשניצח את קטגוריית מלך ההרים עם 267 נקודות, מקדים את פאוסטו מאסנאדה ואת דמיאנו קרוזו(אנ')[2]. צ'יקונה לא הסתפק בכך, וגם ניצח את הקטע ה-16 במרוץ לאחר שגבר על יאן הירט (אנ') בספרינט סיום. לאחר הג'ירו, צ'יקונה ערך את הופעת הבכורה שלו בטור דה פראנס. בקטע ה-6, צ'יקונה היה חלק מקבוצת בריחה ששרדה עד סיום השלב, אך הקבוצה הצטמצמה, ורק דילן טונס וצ'יקונה שרדו. השלב הסתיים בעלייה "לה פלנץ' דה בלפי" וטונס גבר על צ'יקונה שסיים שני בפער של 11 שניות מטונס, אך בפער של 1:35 דקות מז'וליאן אלאפיליפ שסיים במקום ה-6, בעקבות כך עבר צ'יקונה להוביל את המרוץ, בפער של 6 שניות מאלאפיליפ השני. צ'יקונה לבש את החולצה הצהובה עד הקטע השמיני (כולל), שם איבד אותה בחזרה לאלאפיליפ, כשסיים שלישי, בעוד צ'יקונה סיים במקום ה-24, בפער של 20 שניות מאלאפיליפ. בסופו של דבר, צ'יקונה סיים את המרוץ במקום ה-31 הכללי, פער של 1:20:49 שעות מאיגן ברנל המנצח. במרוץ "קופה אגוסטוני", הוא סיים במקום השביעי.

בתחילת עונת 2020 ניצח צ'יקונה במרוץ החד-יומי שנערך בליגוריה, "טרופאו לאיגווייה". הוא ייצג במרוץ את נבחרת איטליה כיוון שקבוצתו לא נטלה חלק במרוץ. הוא ניצח במרוץ בפער של 32 שניות לאחר שהיה מעורב בבריחה. הוא הקדים במרוץ את ביניאם גירמאי (שני) ודייגו רוסה (אנ') (שלישי).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליו צ'יקונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]