לדלג לתוכן

ג'יימס זוגבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס זוגבי
לידה 1945 (בן 79 בערך)
יוטיקה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת טמפל, מכללת לה מוין עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס זוגבי (James J. Zogby נולד ב-1945) הוא סופר ומרצה ערבי-אמריקאי, פעיל בולט בלובי הערבי בארצות הברית והמייסד ויושב ראש זה כ-30 שנה של המכון הערבי-אמריקאי (אנ').[1]

הוא נולד בניו יורק להורים ממוצא לבנוני מרוני. הוא למד ב-Le Moyne College וסיים בשנת 1967 תואר בכלכלה. בשנת 1975 סיים דוקטורט מ-Temple University ואחר כך המשיך ללימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון כעמית מחקר של הקרן הלאומית למדעי הרוח.

בשנת 1980 ייסד יחד עם הסנטור ג'יימס אבורזק את הליגה הערבית נגד השמצה ועמד בראש הארגון עד לשנת 1984.[2] הארגון ביקש לשפר את הדימוי של הקהילה הערבית בתקשורת האמריקאית, ולתת מקום נרחב יותר לעמדה הערבית.[2]

בשנת 1985 הקים את המכון הערבי-אמריקאי ומאז הוא עומד בראשו.[3]

זוגבי נמצא בוועד המייעץ לאיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, בוועדה המייעצת לענייני המזרח התיכון במשמר זכויות האדם, ב-Council on Foreign Relations.

זוגבי מקורב במשך שנים למפלגה הדמוקרטית בארצות הברית. בשנת 2001 הוא מונה לוועד המנהל של "הוועדה הדמוקרטית הלאומית" (Democratic National Committee), הוועדה אחראית לפיתוח וקידום מצע המפלגה הדמוקרטית וכן לגיוס כספים.[4]

הוא כותב בעיתון המקוון הפינגטון פוסט. ספרו, "Arab Voices: What They Are Saying to Us, and Why it Matters", יצא בשנת 2010 בהוצאת Palgrave Macmillan.

זוגבי נשוי לאיליין מקמאהון ואב לחמישה ילדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס זוגבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ג'יי. ג'יי. גולדברג, שאלה של אמון, באתר העין השביעית, 4 במרץ 2009
  2. ^ 1 2 ליאון הדר (וושינגטון), הלובי הערבי: נצחון בנקודות, חדשות, 6 ביולי 1984
  3. ^ נתן גוטמן,, גל שנאה לערבים בארה"ב, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2001
  4. ^ אתר למנויים בלבד מצע המפלגה הדמוקרטית קורא לעצמאות פלסטינית, אך לא לסיום הכיבוש, באתר הארץ, 27 ביוני 2016
    אורי ניר, בבחירות הבאות בוש יכול לשכוח מאתנו, באתר הארץ, 30 במרץ 2003