לדלג לתוכן

ג'נארו ורולינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'נארו ורולינו
Gennaro Verolino
לידה 3 בנובמבר 1906
נאפולי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בנובמבר 2005 (בגיל 99)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כומר קתולי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
יד ושם ג'נארו ורולינו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'נארו ורולינואיטלקית: Gennaro Verolino;‏ 1906, נאפולי2005, רומא) היה כומר איטלקי, בישוף קתולי וחסיד אומות העולם.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו בתקופת השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944 היה האב ורולינו מזכירו של אנג'לו רוטה, שליח הוותיקן להונגריה. רוטה היה בין החותמים על מכתב המחאה שהגישו נציגי המדינות הנייטרליות במלחמת העולם השנייה למשטר הפשיסטי ההונגרי, בנושא המדיניות האנטישמית של המשטר. המכתב, ומכתבי מחאה נוספים שבאו בעקבותיו, קראו להפסקת הטרנספורטים ותבעו הגנה על ילדים יהודים.

בתחילת קיץ 1944, ובאוקטובר 1944, הנפיק רוטה, בסיועו של ורולינו, מכתבי הגנה על היהודים. פר אנגר, נציג שוודי בבודפשט ועוזרו של ראול ולנברג, העיד לאחר המלחמה על הסיוע שנתן ורולינו באספקת מזון, תרופות וסיוע רפואי ליהודים ששהו בבתים מוגנים (בתים שמעליהם הונף דגל של מדינה נייטרלית, כגון ספרד, שווייץ ושוודיה, וכך היו מוגנים בחסינות דיפלומטית מפני פעילות צלב החץ): "ורולינו היה בסכנה מתמדת מבריונים נאצים בלתי מרוסנים".

בסוף 1944 פרצו אנשי צלב החץ למוסד קתולי בבודפשט שאיכסן כשמונים יהודים. זאת עשו למרות שהיה זה בית שאמור היה להיות מוגן עקב היותו תחת חסות הוותיקן. רוטה וורולינו התערבו בנעשה תוך סיכון חייהם ויצרו קשר עם שר החוץ ההונגרי בדרישה להחזרתם של היהודים לבניין המוגן. כמו כן נתן ורולינו מחסה ליהודי בשם גיורגי אדם מקומרנו שברח מבניין בו חסה, לאחר שבניין זה הופצץ, והגיע אל משכן הנציגות האפיפיורית בבודפשט. ורולינו נתן לאדם תעודת זהות מזויפת, ולאחר מספר ימים - אישור על כך שאדם הוא עובד שגרירות הוותיקן, ומשמש שם פקיד.

כל בוקר עזבו ורולינו ואדם את הבניין כדי להפיץ מכתבי הגנה עליהם חתם רוטה. הם נסעו אל הגבול הצפון מערבי של הונגריה כדי להציל יהודים שנשלחו בצעדות מוות לאוסטריה.

אחרי מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי המלחמה מונה ורולינו לתפקיד בישוף העיר קורינתוס ביוון. בשנת 1951 מונה ורולינו לתפקיד נונציו והיה שגריר הוותיקן באל סלוודור וגואטמלה. לאחר מכן היה נציג הוותיקן בקוסטה ריקה וכן השתתף בוועידת הוותיקן השנייה. בשנת 1983 השתתף בעדכון המשפט הקאנוני הכנסייתי.

ב-2007 העניק יד ושם לוורולינו את התואר "חסיד אומות העולם".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'נארו ורולינו בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.