גבריאל פון מקס

גבריאל פון מקס
Gabriel von Max
לידה	23 באוגוסט 1840; פראג
פטירה	24 בנובמבר 1915 (בגיל 75); מינכן, הקיסרות הגרמנית
מקום קבורה	בית הקברות הדרומי העתיק במינכן
מקום לימודים	האקדמיה לאמנות יפה, מינכן; האקדמיה לאמנויות יפות בפראג; האקדמיה לאמנויות בווינה ;
תחום יצירה	ציור
יצירות ידועות	Monkey before skeletton, The Raising of Jairus' Daughter
פרסים והוקרה	אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1895)
צאצאים	קולמבו מקס, קורנליה מקס

גבריאל קורנליוס ריטר פון מקס (בגרמנית: Gabriel Cornelius Ritter von Max;‏ 23 באוגוסט 1840 – 24 בנובמבר 1915) היה צייר אוסטרי יליד פראג.

ביוגרפיה

הוא נולד בשם: גבריאל קורנליוס מקס, בנם של הפסל יוזף מקס ואנה שומאן. הוא למד בין השנים 1855–1858 באקדמיה לאמנויות בפראג אצל אדוארד פון אנגרת'. לימודיו כללו פאראפסיכולוגיה (כהיפנוזה, רוחניות), דרוויניזם (אנ'), פילוסופיה אסייתית, רעיונותיו של שופנהאואר ומסורות מיסטיות שונות.^[1]

הבד הגדול הראשון שלו צויר בשנת 1858 בזמן שהיה סטודנט באקדמיה בפראג. הוא המשיך את לימודיו באקדמיה לאמנות הווינאית אצל קרל פון בלאס, קרל מאייר (הצייר), כריסטיאן רובן וקרל וירזינגר.

בין השנים 1863–1867 למד באקדמיה במינכן אצל קארל פון פילוטי, וגם אצל הנס מקרט ופרנץ דפרגר. הצלחתו הראשונה הייתה בשנת 1867 עם הציור "קדוש מעונה": ציור זה הפך את גישתו של פילוט לסמליות דתית-מיסטית.

הוא המשיך להשתמש בפלטה הכהה של בית הספר של פילוטי גם בשנות ה-70 של המאה ה-19, ומאוחר יותר נע לעבר לוח צבעים שקט יותר, תוך שימוש בפחות צבעים ויותר ברורים. משנת 1869 היה לגבריאל פון מקס סטודיו משלו במינכן. בקיץ הוא היה באמרלנד באגם סטארנברגר.

בשנים 1879–1883 היה גבריאל מקס פרופסור לציור היסטורי באקדמיה במינכן. הוא גם הפך לחבר בחברה התאוסופית. בשנת 1900 הוא קיבל תואר אביר.

הוא נפטר במינכן בשנת 1915.

התעניינותו במחקרים אנתרופולוגיים ניכרה גם בעבודתו. היה לו אוסף מדעי גדול של ממצאים אתנולוגיים ואנתרופולוגיים פרהיסטוריים. האוסף והתכתובות שלו נמצאים כעת ברייס-אנגלהורן-מוזיאון במנהיים.

במעונו באגם סטארנברגר הקיף את עצמו גבריאל מקס במשפחת קופים, אותה צייר לעיתים קרובות, ולעיתים הציג אותם כאנושיים. מקס, יחד עם עמיתיו, השתמשו לעיתים קרובות בתצלומים להכוונת הציור. המספר הגדול של צילומי קופים בארכיון שלו מעיד על השימוש בהם בתרגום ישיר לציוריו.

גבריאל פון מקס היה אמן משמעותי מכיוון שזנח את הנושאים הקלסיים של ז'אנר והיסטוריה, על מנת לפתח שפה ציורית אלגורית-מיסטית, שהפכה אופיינית לאמנות החריגה.