שנות ה-70 של המאה ה-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משמאל למעלה, עם כיוון השעון: פורץ סכסוך בין האימפריה הצרפתית השנייה לממלכת פרוסיה אשר הוביל בשנת 1870 למלחמת צרפת–פרוסיה ; בשנת 1871 פורצת ההשרפה הגדולה של שיקגו בה נהרגו כ-300 אנשים וכמאה אלף אנשים נותרו חסרי בית ; ציורו של קלוד מונה "התרשמות, זריחה" הופך למקור ההשראה לתנועה האימפרסיוניסטית ; במהלך 1876 צבא ארצות הברית מובס על ידי השבטים אראפהו, לקוטה ושייאן במהלך קרב ליטל ביגהורן ; ניקולאוס אוטו רושם פטנט על מנוע הבעירה הפנימית הראשון ; במהלך 1876 המלכה ויקטוריה הופכת ל"קיסרית הודו" ; כוחות של אמירות אפגניסטן מתגוננים נגד פולשי של הראג' הבריטי במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה ; לוחמי האימפריה הבריטית וממלכת הזולו נלחמים זה בזה במהלך מלחמת הזולו.
מאות:
המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20
עשורים:
1850–1859 - 1860–1869 - 1870–1879 - 1880–1889 - 1890–1899
שנים:
<<< - 1870 - 1871 - 1872 - 1873 - 1874 - 1875 - 1876 - 1877 - 1878 - 1879 - >>>

שנות ה-70 של המאה ה-19 היו העשור השמיני של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1870 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1879.

מבחינה גאופוליטית, במהלך העשור העולם התמודד עם ההשלכות של מלחמות בולטות, כולל מלחמת האזרחים האמריקאית ומלחמת צרפת-פרוסיה, אשר לשתיהן היו השלכות עולמיות מתמשכות. ראוי לציין כי מלחמת צרפת-פרוסיה, שהתרחשה בעשור זה, הובילה לייסוד של הקיסרות הגרמנית בעקבות ניצחון פרוסיה, והדבר יוביל בהמשך ליצירת הרייך השני ולעיצוב מחדש של מאזן הכוחות ברחבי אירופה. במקביל, במהלך העשור ארצות הברית התמקדה במאמץ האדיר לשקם את האומה בעקבות מלחמת האזרחים האמריקנית.

עשור זה חלק מתקופת השיא של הקולוניאליזם והאימפריאליזם, ובעשור זה האימפריה הרוסית המשיכה את התפשטותה במזרח הרחוק[1] ובבלקן[2], והאימפריה העות'מאנית העמיקה את התפשטותה בצפון אפריקה, והאימפריה הבריטית בדרום אסיה[1].

המהפכה התעשייתית השנייה תרמה לצמיחה כלכלית ולעיור בקנה מידה חסר תקדים במהלך העשור. ההתפשטות של מסילות הברזל וקווי הטלגרף חיברו בין אזורים רבים ברחבי העולם, והקלו באופן מהותי על העברה מהירה של סחורות ומידע.

כמה מפריצות הדרך המדעיות והטכנולוגיות הבולטות ביותר במהלך העשור היו המצאת הטלפון בשנת 1876 על ידי אלכסנדר גרהם בל אשר תחולל מהפכה בתקשורת העולמית; המצאת הפונוגרף בשנת 1877 על ידי תומאס אלווה אדיסון אשר שינתה לנצח את הדרך בה ניתן ללכוד ולחוות צלילים ומוזיקה; ופיתוח דגם איכותי מספיק של נורת הלהט בשנת 1879 על ידי אדיסון וג'וזף סוואן, אשר שינה באופן מהותי את האופן בו האנושות תצליח להאיר את הסביבה ובעקבות כך תגדיל במידה מהותית את הפרודוקטיביות. יעברו עוד מספר עשורים עד שאותם ההמצאות הללו יהפכו לפריטים אשר שכיחים בכל בית. פריצות דרך נוספות היו בתחום התחבורה, עם המצאת מחזור ארבע הפעימות[3] והקטר החשמלי[4].

מבחינה כלכלית עשור זה עומד בשינוי מגמה – אל מול עלייתה של הכלכלה החופשית בעשורים הקודמים, מגיעה תגובת נגד של פרוטקציוניזם: כפיית מגבלות וחסמים על הסחר בין מדינות, שהפכה למדיניותן של מדינות מתועשות רבות[5]. נוסף על כך, בעשור זה תקן הזהב הופך לנפוץ ומקובל במסחר הבינלאומי[6].

באמנות הייתה זו סוף תקופת הריאליזם וראשיתו של האימפרסיוניזם[7].

אירועים בולטים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת צרפת–פרוסיה
מלחמת הזולו

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולוניזציה, דה קולוניזציה ועצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה הבריטית המשיכה להתרחב ולגדול; תקופה זו מסמלת את תחילתו של האימפריאליזם החדש.

אירועים פוליטיים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ניצחון פרוסיה במלחמת צרפת-פרוסיה הוקמה בשנת 1871 הקיסרות הגרמנית

תנועות חברתיות ופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1873 הוקמה חברת לוי שטראוס ושות'
  • המהפכה התעשייתית – בעשור זה מתפשטת בהדרגה המהפכה מבריטניה אל מדינות נוספות בצפון, מרכז ומערב אירופה[22].
  • 1871: האסכולה האוסטרית – ראשיתה של האסכולה מזוהה עם צאת ספרו של קרל מגנר, "עקרונות הכלכלה". האסכולה שמה דגש על תועלת המוצר ככלי לקביעת ערכו[23].
  • 1873: המשבר הפיננסי של 1873 – אירועים פוליטיים ואחרים שבתחילת העשור הובילו למשבר, בו נקלעו אירופה ואמריקה הצפונית לשפל כלכלי חמור.
  • 1874: איגוד הדואר העולמי – נחתמת אמנת ברן שבה מוחלט על הקמת האיגוד, במטרה להסדיר מחירים ותנאים נוספים סביב שליחת דואר בין מדינות. עד לסוף העשור מצטרפות לאיגוד 41 מדינות מרחבי העולם.
  • 1874: זכויות עובדיםצרפת מחוקקת את החוק לילדים ונשים במקצועות התעשייה, שמגביל את העסקתם של ילדים מתחת לגיל 12 למעט במספר מקרים שהוגדרו, מגביל את תקרת יום העבודה עבור נשים וילדים ל-12 שעות ביום, אוסר על העסקתם של נשים וילדים מתחת לגיל 12 בעבודת כרייה תת-קרקעיות, מגביל משמעותית את העבודה המותרת בימי ראשון ובלילות, הגדיר נקודות זמן ספציפיות המוקדשות למנוחה, וקובע תקנות להפחתת תאונות במקומות עבודה. זהו חוק מתקדם מאוד לתקופתו בכל הנוגע לזכויות עובדים[24].
  • שוקולד – בסוף העשור מתחיל לראשונה ייצור חטיפי שוקולד להפצה המונית[25].
  • מסילות רכבת במקום אוניות קיטור – עשור זה הוא נקודת מפנה במערב בה בעקבות התקדמות הטכנולוגיה והפיתוח של מסילות הרכבת, עוברת בהדרגה הדומיננטיות בכלכלה לשימוש ברכבות, על חשבון אוניות הקיטור שהיו הגורם הדומיננטי קודם לכן[26].
  • תקן הזהב – לאורך העשור מצטרפות לבריטניה מדינות נוספות באימוץ התקן, שהופך למקובל יותר. בתחילה מצטרפות גרמניה, צרפת וארצות הברית ואחרות מצטרפות בהמשך. בתקופה זו עולה חשיבותו של הזהב, זאת בעקבות איתור מאגרי זהב גדולים במערבה של אמריקה הצפונית[27].
  • ייצוא מאמריקה הלטינית – עשור זה מסמן נקודת מפנה בו מתייצבות כלכלותיהן של מדינות אמריקה הלטינית, לאחר מספר עשורים של זעזועים בעקבות מאבקי העצמאות, ומתבססות סביב ייצוא משאבי טבע לשווקים ברחבי העולם. התבססות זו במקביל למהפכה התעשייתית במעצמות המערב מובילים להשקעות הון זר בהיקפים חסרי תקדים[28].
  • חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: מיצובישי (1870), לוי שטראוס ושות' (1873), וושינגטון פוסט (1877), וג'נרל אלקטריק (1879).

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרפה הגדולה של שיקגו. תדפיס ליתוגרפי של חברת קורייר ואייבס, 1871

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1878: התפרצות אבעבועות שחורות באזור ברזיל גורמת לתמותה רבה. ישנן מספר הערכות לכמות הקורבנות, אולם ככל הנראה מדובר לכל הפחות ב-50,000. ככל הנראה הגירה המונית לערי החוף שנגרמה בעקבות בצורת ורעב גרמה להפצה מוגברת של הנגיף, לצפיפות מוגברת של האוכלוסייה ולהגברת הפגיעות של האוכלוסייה התשושה והרעבה, כאשר על פי חלק מההערכות כ-100,000 איש מתו מין הרעב עוד במהלך ההגירה טרם הגעת הנגיף[37].
  • מגפת הכולרה הרביעית המתועדת שהתפשטה ברחבי העולם בעשור הקודם, ממשיכה לגבות קורבנים רבים. באזור סיביר תועדו כ-130,000 מתים, ובהונגריה תועדו בתוך שנתיים קרוב ל-200,000 קורבנות. בסוף העשור מכה המגפה גם ביפן ומתועדים שם כ-90,000 קורבנות[38].

טבע ואיכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ול ורן (צרפת) הוציא לאור את הרומן "מסביב לעולם בשמונים יום"

מוזיקה ותיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנריק איבסן כתב את המחזה בית בובות.
  • תור הזהב של מוזיקת הפלמנקו מתחיל בספרד, ומשתלב עם אופנה נוספת שמתחילה לתפוס תאוצה ברחבי אירופה, והיא הופעות מוזיקליות בבתי הקפה. הפלמנקו הופך לסגנון הופעה פופולרי בבתי הקפה בספרד ומחוצה לה[43].
  • התיאטרון העות'מאני מתפתח והופך מקצועי יותר בתהליך של מספר עשורים. בעשור זה בולט קונפליקט בין המחזאים העות'מאנים לצנזורה האימפריאלית, וחלקם נאסרים או מוגלים[44].

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 27 במרץ 1871 – משחק הרוגבי הבינלאומי הראשון מתקיים בין נבחרות אנגליה וסקוטלנד.
  • 3 במרץ 1875 - תחילת משחק הוקי הקרח המודרני, במשחק המתועד בראשון באוניברסיטת מקגיל במונטריאול.
  • 1877 - אליפות וימבלדון מתקיימת לראשונה[45].
  • 1877 - מתקיימת באנגליה תחרות הכדורגל הראשונה בעולם בין עשרות מועדוני ספורט המשחקים על פי כללי חוקים אחידים[46].
  • לאורך העשור לראשונה מתחילה גביית תשלום לכניסה למשחקי כדורגל[46].

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פושעים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוק הולידיי, פורע חוק נודע במערב הפרוע אשר הפך לסמל תרבות לאחר מותו.
  • ג'סי ג'יימס, שודד אמריקאי והחבר המפורסם ביותר מכנופיית השודדים ג'יימס-יאנגר, אשר הפך לסמל תרבות לאחר מותו.
  • בילי הנער, פורע חוק נודע במערב הפרוע אשר הפך לסמל תרבות לאחר מותו.

אישים בולטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-70 של המאה ה-19 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Interactive World History Atlas since 3000 BC, geacron
  2. ^ חוזה סן סטפנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  3. ^ 1 2 Development of gasoline engines, אנציקלופדיה בריטניקה
  4. ^ Tracks in time: 200 years of locomotive technology
  5. ^ סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  6. ^ תקן הזהב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  7. ^ נעם טופלברג, זרמים באמנות המאה ה – 19
  8. ^ 1 2 Origins and background : Upheavals in Korea and the reactions of Japan and China – Donghak Peasant Rebellion, Japan Center for Asian Historical Records
  9. ^ פרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  10. ^ מלחמות האינדיאנים, באתר ערוץ ההיסטוריה
  11. ^ קונפדרציית פנטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  12. ^ אימפריית אשנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  13. ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  14. ^ Interactive World History Atlas since 3000 BC
  15. ^ היסטוריה שחורה - אבני דרך, באתר ערוץ ההיסטוריה, ‏16.11.18
  16. ^ 1 2 How Leaders Mobilize Workers (עמ' 95)
  17. ^ האימפריה הרוסית – אלכסנדר השני – מדיניות החוץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  18. ^ אמאל מוסא, מתוצאות הקורונה: בחברות הערביות מתפשטת מגמה של חילוניות גמישה, באתר הפורום לחשיבה אזורית, ‏09.11.2020
  19. ^ William Howerton, A Comparative Study of the Political Development of Georges Clemenceau and the French Third Republic (1871-1906), 2009, עמ' 18 ואילך
  20. ^ 1 2 English anarchist thought, אנציקלופדיה בריטניקה
  21. ^ הינדואיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  22. ^ המהפכה התעשייתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה, על פי התרשים המצורף במאמר
  23. ^ Austrian school of economics, Britannica
  24. ^ William Franklin Willoughby, Labor Legislation in France Under the Third Republic (עמ' 392)
  25. ^ היסטוריה של השוקולד, באתר ערוץ ההיסטוריה
  26. ^ אוניית הקיטור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  27. ^ תקן הזהב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  28. ^ אמריקה הלטינית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  29. ^ Who Invented the Iron?, thoughtco
  30. ^ צילום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  31. ^ History of the Light Bulb, bulbs.com
  32. ^ Tracks in time: 200 years of locomotive technology
  33. ^ History of Microbiology - Hooke, van Leeuwenhoek, and Cohn, Biology LibreTexts Library
  34. ^ Plasma, Universe Today
  35. ^ The History of Volcanology
  36. ^ 1 2 3 4 רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, באתר המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  37. ^ George C. Kohn, Encyclopedia of Plague and Pestilence: From Ancient Times to the Present
  38. ^ George C. Kohn, Encyclopedia of Plague and Pestilence: From Ancient Times to the Present
  39. ^ Denvir (1990), p.32.
  40. ^ AESTHETIC MOVEMENT
  41. ^ היסטוריה של אמנות סין, באתר New World Encyclopedia
  42. ^ The History of Comic Art in America, אוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת'
  43. ^ Flamenco, New World Encyclopedia
  44. ^ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  45. ^ The first Wimbledon (1877), אתר ווימבלדון
  46. ^ 1 2 כדורגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  47. ^ From 3200 B.C. to Today: The Fascinating History of Nail Polish, byrdie