לדלג לתוכן

שנות ה-70 של המאה ה-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משמאל למעלה, עם כיוון השעון: פורץ סכסוך בין האימפריה הצרפתית השנייה לממלכת פרוסיה אשר הוביל בשנת 1870 למלחמת צרפת–פרוסיה; בשנת 1871 פורצת ההשרפה הגדולה של שיקגו בה נהרגו כ-300 אנשים וכמאה אלף אנשים נותרו חסרי בית; ציורו של קלוד מונה "התרשמות, זריחה" הופך למקור ההשראה לתנועה האימפרסיוניסטית; במהלך 1876 צבא ארצות הברית מובס על ידי השבטים אראפהו, לקוטה ושייאן במהלך קרב ליטל ביגהורן; ניקולאוס אוטו רושם פטנט על מנוע הבעירה הפנימית הראשון; במהלך 1876 המלכה ויקטוריה הופכת ל"קיסרית הודו"; כוחות של אמירות אפגניסטן מתגוננים נגד פולשי של הראג' הבריטי במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה; לוחמי האימפריה הבריטית וממלכת הזולו נלחמים זה בזה במהלך מלחמת הזולו.
מאות:
המאה ה-18 – המאה ה-19 – המאה ה-20
עשורים:
1850–1859 - 1860–1869 - 1870–1879 - 1880–1889 - 1890–1899
שנים:
<<< - 1870 - 1871 - 1872 - 1873 - 1874 - 1875 - 1876 - 1877 - 1878 - 1879 - >>>

שנות ה-70 של המאה ה-19 היו העשור השמיני של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1870 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1879.

בשנת 1870 פרצה מלחמת צרפת–פרוסיה אשר הסתיימה בשנת 1871 בניצחון פרוסיה ובאיחוד גרמניה תחת הנהגתה. בעקבות המלחמה הוקמה האימפריה הגרמנית, ואילו צרפת איבדה את חבלי הארץ אלזס ולורן. באותה שנה נפלה הקיסרות הצרפתית השנייה, ובשנת 1870 החלה להתגבש הרפובליקה הצרפתית השלישית. בשנת 1877 פרצה המלחמה העות'מאנית-רוסית אשר הסתיימה בתבוסה האימפריה העות'מאנית ובשינויים מדיניים נרחבים באזור. מחוץ לאירופה המשיכו מעצמות המערב להרחיב את השפעתן באסיה ובאפריקה לאורך העשור.

מבחינה כלכלית נמשכה במהלך העשור התפתחותה של המהפכה התעשייתית השנייה, אשר התאפיינה בהתפתחות מואצת של תעשיות הפלדה והכימיקלים והתרחבות השימוש החשמל. התרחבות רשתות מסילות הרכבת ושיפור אמצעי התחבורה והתקשורת תרמו רבות להאצת הסחר הבין־לאומי. עם זאת, מדינות רבות נאלצו להתמודד במהלך העשו עם האטה כלכלית ממושכת בתקופת השפל הארוך. במקביל, התרחבו ההגירה מאירופה לאמריקה וליעדים אחרים ותהליכי העיור, בין היתר על רקע השינויים המהותיים בשוק העבודה.

בתחומי המדע והטכנולוגיה נרשמו פריצות דרך חשובות במהלך העשור אשר השפיעו על חיי היום־יום ועל התפתחות התעשייה. בשנת 1876 רשם אלכסנדר גרהם בל פטנט על הטלפון, ובשנת 1879 חשף תומאס אדיסון לראשונה נורת להט חשמלית מעשית מספיק לשימוש מסחרי אשר תסייע לקדם את האימוץ המאסיבי של תאורה חשמלית ברחבי העולם. בתחום הרפואה בלט במיוחד לואי פסטר אשר קידם במהלך העשור את הבנת תפקידם של מיקרואורגניזמים במחלות ועסק בפיתוח שיטות חיסון.

במהלך העשור גדלה אוכלוסיית העולם מכ-1.34 מיליארד לכ-1.41 מיליארד בני אדם.

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה גאופוליטית, במהלך העשור העולם התמודד עם ההשלכות של מלחמות בולטות, כולל מלחמת האזרחים האמריקאית ומלחמת צרפת–פרוסיה, אשר לשתיהן היו השלכות עולמיות מתמשכות. מלחמת צרפת–פרוסיה, שהתרחשה בעשור זה, הובילה לייסוד של הקיסרות הגרמנית בעקבות ניצחון פרוסיה, והדבר יוביל בהמשך ליצירת הרייך השני ולעיצוב מחדש של מאזן הכוחות ברחבי אירופה. במקביל, במהלך העשור ארצות הברית התמקדה במאמץ האדיר לשקם את האומה בעקבות מלחמת האזרחים האמריקנית.

עשור זה חלק מתקופת השיא של הקולוניאליזם והאימפריאליזם, ובעשור זה האימפריה הרוסית המשיכה את התפשטותה במזרח הרחוק[1] ובבלקן[2], והאימפריה העות'מאנית העמיקה את התפשטותה בצפון אפריקה, והאימפריה הבריטית בדרום אסיה[1].

המהפכה התעשייתית השנייה תרמה לצמיחה כלכלית ולעיור בקנה מידה חסר תקדים במהלך העשור. ההתפשטות של מסילות הברזל וקווי הטלגרף חיברו בין אזורים רבים ברחבי העולם, והקלו באופן מהותי על העברה מהירה של סחורות ומידע.

כמה מפריצות הדרך המדעיות והטכנולוגיות הבולטות ביותר במהלך העשור היו המצאת הטלפון בשנת 1876 על ידי אלכסנדר גרהם בל אשר תחולל מהפכה בתקשורת העולמית; המצאת הפונוגרף בשנת 1877 על ידי תומאס אלווה אדיסון אשר שינתה לנצח את הדרך בה ניתן ללכוד ולחוות צלילים ומוזיקה; ופיתוח דגם איכותי מספיק של נורת הלהט בשנת 1879 על ידי אדיסון וג'וזף סוואן, אשר שינה באופן מהותי את האופן בו האנושות תצליח להאיר את הסביבה ובעקבות כך תגדיל במידה מהותית את הפרודוקטיביות. יעברו עוד מספר עשורים עד שאותם ההמצאות הללו יהפכו לפריטים אשר שכיחים בכל בית. פריצות דרך נוספות היו בתחום התחבורה, עם המצאת מחזור ארבע הפעימות[3] והקטר החשמלי[4].

מבחינה כלכלית עשור זה עומד בשינוי מגמה – אל מול עלייתה של הכלכלה החופשית בעשורים הקודמים, מגיעה תגובת נגד של פרוטקציוניזם: כפיית מגבלות וחסמים על הסחר בין מדינות, שהפכה למדיניותן של מדינות מתועשות רבות[5]. נוסף על כך, בעשור זה תקן הזהב הופך לנפוץ ומקובל במסחר הבין-לאומי[6].

אירועים בולטים בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בין-לאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת צרפת–פרוסיה
מלחמת הזולו

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרב ליטל ביגהורן בו מביסים האינדיאנים כוח של צבא ארצות הברית בפיקוד הגנרל ג'ורג' ארמסטרונג קסטר, שנהרג בקרב

אירועים פוליטיים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות ניצחון פרוסיה במלחמת צרפת–פרוסיה הוקמה בשנת 1871 הקיסרות הגרמנית

קולוניאליזם ואימפריאליזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשור היווה שלב חשוב בהתפתחות האימפריאליזם החדש. המעצמות האירופיות הרחיבו את שליטתן באפריקה ובאסיה באמצעות סיפוח שטחים, הקמת חסויות, חתימה על חוזי מסחר ובאמצעות התערבות צבאית. עם זאת, רוב ההתפשטות הטריטוריאלית המואצת של המרוץ לאפריקה תתרחש בעיקר בעשורים הבאים.

תמורות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית נכנס לתוקף בשנת 1870 ואסר על שלילת זכות הבחירה על בסיס גזע, צבע עור או עבור אנשים שהיו בעבר עבדים. בפועל נמשכה הדרתם של אפרו-אמריקאים מהקלפיות במדינות רבות בארצות הברית באמצעות חוקים, אלימות ומנגנונים פוליטיים שונים.
  • בשנת 1877 הסתיימה תקופת השיקום בארצות הברית עם נסיגת הכוחות הפדרליים מן הדרום.

תנועות חברתיות ופוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1873 הוקמה חברת לוי שטראוס ושות'

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

מדע וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השרפה הגדולה של שיקגו. תדפיס ליתוגרפי של חברת קורייר ואייבס, 1871
  • 1878: התפרצות אבעבועות שחורות באזור ברזיל גורמת לתמותה רבה. ישנן מספר הערכות לכמות הקורבנות, אולם ככל הנראה מדובר לכל הפחות ב-50,000. ככל הנראה הגירה המונית לערי החוף שנגרמה בעקבות בצורת ורעב גרמה להפצה מוגברת של הנגיף, לצפיפות מוגברת של האוכלוסייה ולהגברת הפגיעות של האוכלוסייה התשושה והרעבה, כאשר על פי חלק מההערכות כ-100,000 איש מתו מין הרעב עוד במהלך ההגירה טרם הגעת הנגיף[34].
  • מגפת הכולרה הרביעית המתועדת שהתפשטה ברחבי העולם בעשור הקודם, ממשיכה לגבות קורבנים רבים. באזור סיביר תועדו כ-130,000 מתים, ובהונגריה תועדו בתוך שנתיים קרוב ל-200,000 קורבנות. בסוף העשור מכה המגפה גם ביפן ומתועדים שם כ-90,000 קורבנות[35].

טבע ואיכות הסביבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'ול ורן (צרפת) הוציא לאור את הרומן "מסביב לעולם בשמונים יום"

מוזיקה ותיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הנריק איבסן כתב במהלך העשור כמה ממחזותיו החשובים ביותר, ובהם "עמודי החברה" ו"בית בובות" שהוצג לראשונה בשנת 1879.
  • תור הזהב של מוזיקת הפלמנקו מתחיל בספרד, ומשתלב עם אופנה נוספת שמתחילה לתפוס תאוצה ברחבי אירופה, והיא הופעות מוזיקליות בבתי הקפה. הפלמנקו הופך לסגנון הופעה פופולרי בבתי הקפה בספרד ומחוצה לה[40].
  • התיאטרון העות'מאני מתפתח והופך מקצועי יותר בתהליך של מספר עשורים. בעשור זה בולט קונפליקט בין המחזאים העות'מאנים לצנזורה האימפריאלית, וחלקם נאסרים או מוגלים[41].
  • 27 במרץ 1871 – נערך משחק הרוגבי הבין-לאומי הראשון, בין נבחרות אנגליה וסקוטלנד.
  • 3 במרץ 1875 – נערך במונטריאול שבקנדה משחק ההוקי קרח המקורה המתועד הראשון בהיסטוריה, באולם של אוניברסיטת מקגיל.
  • 1877 – נערך לראשונה טורניר אליפות וימבלדון[42].
  • 1877 – מתקיימת באנגליה תחרות הכדורגל הראשונה בעולם בין עשרות מועדוני ספורט המשחקים על פי כללי חוקים אחידים[43].
  • לאורך העשור לראשונה מתחילה גביית תשלום לכניסה למשחקי כדורגל[43].

אישים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדענים וממציאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי תנועות חברתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פושעים בולטים של תקופת המערב הפרוע:

  • דוק הולידיי (Doc Holiday) – פורע חוק נודע במערב הפרוע אשר הפך לסמל תרבות לאחר מותו.
  • ג'סי ג'יימס – שודד אמריקאי והחבר המפורסם ביותר מכנופיית השודדים ג'יימס-יאנגר, אשר הפך לסמל תרבות לאחר מותו.
  • בילי הנער – פורע חוק נודע במערב הפרוע אשר הפך לסמל תרבות לאחר מותו.

אישים בולטים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-70 של המאה ה-19 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 Interactive World History Atlas since 3000 BC, geacron
  2. ↑ חוזה סן סטפנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  3. 1 2 Development of gasoline engines, אנציקלופדיה בריטניקה
  4. ↑ Tracks in time: 200 years of locomotive technology
  5. ↑ סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  6. ↑ תקן הזהב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  7. 1 2 Origins and background : Upheavals in Korea and the reactions of Japan and China – Donghak Peasant Rebellion, Japan Center for Asian Historical Records
  8. ↑ פרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  9. ↑ מלחמות האינדיאנים, באתר ערוץ ההיסטוריה
  10. ↑ היסטוריה שחורה - אבני דרך, באתר ערוץ ההיסטוריה, ‏16.11.18
  11. 1 2 How Leaders Mobilize Workers (עמ' 95)
  12. ↑ האימפריה הרוסית – אלכסנדר השני – מדיניות החוץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  13. ↑ אמאל מוסא, מתוצאות הקורונה: בחברות הערביות מתפשטת מגמה של חילוניות גמישה, באתר הפורום לחשיבה אזורית, ‏09.11.2020
  14. ↑ William Howerton, A Comparative Study of the Political Development of Georges Clemenceau and the French Third Republic (1871-1906), 2009, עמ' 18 ואילך
  15. ↑ קונפדרציית פנטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  16. ↑ אימפריית אשנטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  17. ↑ English anarchist thought, אנציקלופדיה בריטניקה
  18. ↑ הינדואיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  19. ↑ המהפכה התעשייתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה, על פי התרשים המצורף במאמר
  20. ↑ Austrian school of economics, Britannica
  21. ↑ William Franklin Willoughby, Labor Legislation in France Under the Third Republic (עמ' 392)
  22. ↑ היסטוריה של השוקולד, באתר ערוץ ההיסטוריה
  23. ↑ אוניית הקיטור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  24. ↑ תקן הזהב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  25. ↑ אמריקה הלטינית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  26. ↑ Who Invented the Iron?, thoughtco
  27. ↑ צילום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  28. ↑ History of the Light Bulb, bulbs.com
  29. ↑ Tracks in time: 200 years of locomotive technology
  30. ↑ History of Microbiology - Hooke, van Leeuwenhoek, and Cohn, Biology LibreTexts Library
  31. ↑ Plasma, Universe Today
  32. ↑ The History of Volcanology
  33. 1 2 3 4 רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, באתר המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  34. ↑ George C. Kohn, Encyclopedia of Plague and Pestilence: From Ancient Times to the Present
  35. ↑ George C. Kohn, Encyclopedia of Plague and Pestilence: From Ancient Times to the Present
  36. ↑ Denvir (1990), p.32.
  37. ↑ AESTHETIC MOVEMENT
  38. ↑ היסטוריה של אמנות סין, באתר New World Encyclopedia
  39. ↑ The History of Comic Art in America, אוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת'
  40. ↑ Flamenco, New World Encyclopedia
  41. ↑ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  42. ↑ The first Wimbledon (1877), אתר ווימבלדון
  43. 1 2 כדורגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  44. ↑ From 3200 B.C. to Today: The Fascinating History of Nail Polish, byrdie