גזה פאפ
 | |
| לידה |
9 בפברואר 1883 אוז'הורוד, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1952 (בגיל 68 בערך) |
  | |
גזה פאפ (במקור עד 1905 שעיה גרינברגר-Grünberger,[1] בהונגרית: Pap Géza; אונגוואר, 9 בדצמבר 1883 – אחרי 1952) היה צייר וגרפיקאי שהציג רבות בתערוכות שונות, יהודי-הונגרי. אחד מאחיו היה השחקן לאיוש גארדוני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שעיה גרינברגר נולד במשפחה יהודית כבנם של מור גרינברגר (אונגוואר, 1842 – בודפשט, 11 ביולי 1910) בעל מלאכה בשוק של כיכר קלאוזאל (Klauzál tér piac) ושל פאני ברקוביץ'.[2][3] שעיה נולד באונגוואר. לא ידוע מתי הגיעה המשפחה לבודפשט, אך כבר משנת 1888 נולדו בבודפשט אחיו מנישואיו השניים של אביו. בין השנים 1901–1903 למד במכללה לעיצוב תעשייתי. בשנת 1905, הגיש בקשה לשינוי השם. הוא לא השתמש בשם שעיה והוא נמצא רק בתעודה לשינוי השם וברישום נישואיו השני. ב-1911 כבר ביקר במושבת האמנים של באיה מארה ובאותה שנה בבודפשט, נשא לאישה את קורנליה בראון (1888–1914) ,[4] שיננית שנפטרה כעבור שלוש שנות נישואים.[3] כבר בגיל צעיר הוא הציג תערוכות במקומות החשובים ביותר בבודפשט בסלון הלאומי, והיכל האמנות וכן בבית האמנים, שם הציג תערוכת אוסף. הוא היה פוסט-אימפרסיוניסטי בציורי השמן שלו, ונטה יותר כלפי האקספרסיוניזם בגרפיקה שלו. באמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 שלט בעבודות הציור שלו גם השפעה של הציור הפרימיטיבי. אשתו הראשונה נפטרה ב-22 באוקטובר 1914 והובאה למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.[5]
פאפ התגייס כחייל בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, הוא היה מועמד לקורס קצינים ב-1915, אך בסתיו 1915 נפל בשבי הרוסי בחזית המזרחית. הוא היה חייל של גדוד הרגלים הראשון של בודפשט. נפילתו בשבי דווחה על ידי העיתון היומי אשט בפברואר 1916. הוא חזר הביתה לאחר שש שנים בשבי, בפברואר 1921, שעליו כתב "העולם" (Világ) שקיבל את "עיטור צלב קבוצה מסוג קארוי".
ביולי 1923 נשא האלמן גזה פאפ את ליוויה (לילי) קולבן, שאביה עמנואל קולבן היה אחד הכנרים המובילים בתזמורת בית האופרה המלכותי ההונגרי.[6] נישואיו סוקרו גם על ידי העיתון אשט. במרץ של אותה השנה הציג תערוכה ב"בלוודר". בין השנים 1906–1940 הציג בקביעות בסלון הלאומי, מספר פעמים יחד עם אמני האגודה החדשה לאמנים (KUT), במסדרת זו הציג תערוכת אוסף ב-1929. הוא שרד את השואה. אחד מאחיו לאיוש גארדוני, מנישואיו השניים של אביו, שהיה שחקן ידוע בתקופתו, ניספה בבור (מחנה ריכוז) ב-1945 כעובד כפייה במסגרת שרות העבודה. באוקטובר 1945 הוא הופיע בתערוכת אמני המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, ביולי 1946 בתערוכת האמנות מספר 1, ובינואר 1947 בתערוכת "שבועות האמנות ההונגרית", וכן במוזיאון ארנסט. בשנת 1952, יחד עם שני אחיו ואחרים, הופיע כנאשם במשפט פלילי בגין ניצול מט"ח, שבו זוכו למעשה כולם, כולל הוא. באותה תקופה הוא גר בבודפשט ברובע השמיני. אין שום ידיעה נוספת לגביו אחרי מועד זה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Seregélyi György: Magyar festők és grafikusok adattára 1988. (ג'רג' שרגיי: מאגר ציירים וגרפיקאים הונגרים)
- Nemzeti levéltár: Anyakönyvek ,névváltoztatási kartonok (63744/1905 BM szám) (שינוי שם)
- Fővárosi levéltár: igazolásügy. 1945.347.a
- Ernst múzeum kiállítási katalógusai (הקטלוג של מוזיאון ארנסט)
- A Nemzeti Szalon kiállításainak katalógusai (הקטלוג של הסלון הלאומי)
- Nagybánya, 1911. 9. évf. 27-52 szám
- אשט, יומון 1916 02.06./ 37. 29.8.1923 /169
- וילאג, 1921 11. 22. 262 גיליון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 63744/1905. Forrás: MNL-OL 30802. mikrofilm 289. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 16. oldal 9. sor
- ^ Szülei sírja a Kozma utcai izraelita temetőben található (21. parcella, 36. sor, 32. sír).
- ^ 1 2 "Házasságkötési bejegyzése Braun Kornéliával a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 540/1911. folyószáma alatt".
- ^ "Pap Gézáné halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 1792/1914. folyószáma alatt".
- ^ (43. parcella, 35. sor, 38. sír)
- ^ "Házasságkötési bejegyzése Kolben Líviával a Budapest IX. kerületi polgári házassági akv. 599/1923. folyószáma alatt".