דה-קומודיפיקציה

דה-קומודיפיקציה הוא מושג המתייחס לרעיון של יצירת סביבה חברתית שבה יש העדפה ברורה להפחתה או ביטול של עסקאות מסחריות וצמצום ההשפעה הנלווית של כוחות השוק בתחומים שונים. זהו תהליך פוליטי, חברתי או תרבותי שמצמצם את היקף השוק והשפעתו בחיי היומיום. תהליך השואף לאתגר את הנורמות הכלכליות המסורתיות, למזער הסחרה של צרכים ושירותים חיוניים מעבר לשיקולים כלכליים גרידא, תוך קידום ערכים חלופיים שמעדיפים את הרווחה והאוטונומיה של יחידים וקהילות. תהליך זה כרוך ביצירת מרחבים, מערכות או פרקטיקות שמתעדפות ערכים כמו שיתוף קהילתי, תמיכה הדדית, גישה לאפשרויות השונות על פני בעלות, ויחסים לא מסחריים. כל זאת, במטרה ליצור מרחב שבו אנשים אינם מוגדרים על פי מעמדם הכלכלי או ערך רכושם.

דה-קומודיפיקציה היא מאפיין מרכזי של מדינת רווחה, והמאמצים לבטל את ההסחרה של עבודה נחשבים למטרה העיקרית של הסוציאל-דמוקרטיה. המושג מתאים להבנת יוזמות מגוונות כגון סחר הוגן, מיקרו-מימון, קוד פתוח, מיזמים חברתיים והגנה על נחלת הכלל כמאפיינים המרכיבים תהליכי שיתוף. מטרת הרעיון היא לקדם שליטה דמוקרטית בשוק על ידי יצירת מעגלים כלכליים המבוססים על היגיון המבוסס על צרכים חברתיים ולא על רווח, וכן, לערער את ההגמוניה בשוק על ידי חשיפת העלויות וההשלכות החברתיות האמיתיות של השוק. דה-קומודיפיקציה מהווה מאפיין מרכזי באג'נדה שוויונית על ידי הבטחת צרכים בסיסיים, שיפור היכולות והכישורים של הפרט וקידום שיתוף פעולה חברתי. בשוק העבודה, דה-קומודיפיקציה, מחזקת את העובד ומחלישה את סמכותו המוחלטת של המעסיק.

הרקע

ההיסטוריה של רעיונות הקשורים לדה-קומודיפיקציה היא רבת פנים ומתפרשת על פני תנועות אינטלקטואליות וחברתיות שונות לאורך השנים שלאחר המהפכה התעשייתית. בעוד שלמונח "דה-קומודיפיקציה" עצמו אין היסטוריה ארוכה, העקרונות הבסיסיים נדונו ויושמו בצורות שונות לאורך התפתחות המחשבה הכלכלית והחברתית. ההיסטוריה של רעיונות הקשורים לדה-קומודיפיקציה משקפת דיאלוג מתמשך על תפקיד השווקים, המדינה והערכים הקהילתיים בעיצוב חברות. המושגים עוצבו על ידי מסורות אינטלקטואליות שונות, תנועות חברתיות וניסויים מעשיים המחפשים חלופות להסחרה בוטה של היבטים חיוניים בחיי האדם.

המונח "דה-קומודיפיקציה" לא הוטבע על ידי אדם בודד אך הופעתו של המושג קשורה קשר הדוק עם העקרונות והאתוס של פסטיבל הברנינג מן (Burning Man). זהו אירוע שנתי שהחל בשנת 1986 כאשר לארי הארווי וקבוצת חברים שרפו דמות עץ בחוף בייקר בסן פרנסיסקו. ברנינג מן ידועה כקהילה עם עשרה עקרונות ייחודיים, שאחד מהם הוא דה-קומודיפיקציה. בהקשר זה הרעיון קשור יותר לעקרונות של כלכלת מתנות, חיים משותפים והשעיה זמנית של עסקאות מבוססות שוק בזמן האירוע.

בעוד שהמושג של דה-קומודיפיקציה התבסס בתוך קהילת הברנינג מן, כביטוי ייחודי וספציפי, רעיונות ועקרונות דומים נחקרו בצורות שונות בהקשרים חברתיים וכלכליים אחרים ללא קשר לקהילת הברנינג מן. כך למשל, גוסטה אספינג-אנדרסן סוציולוג הידוע בעבודתו על מדינות רווחה ומדיניות חברתית, פרסם ב-1990 ספר רב ההשפעה, "The Three Worlds of Welfare Capitalism" , בו הציג את רעיון הדה-קומודיפיקציה כמדד למידה בה מדיניות חברתית ומדינות רווחה מגינות על אנשים מפני כוחות השוק. מדד הדה-קומודיפיקציה לוקח בחשבון גורמים כמו הנדיבות והאוניברסליות של ההטבות הסוציאליות, רמת הביטוח הסוציאלי, ועד כמה פוליסות הרווחה מגנות על האנשים מסיכונים מונעי שוק כמו פנסיה, אבטלה וימי מחלה. מדד דה-קומודיפיקציה גבוה יותר מעיד על רמה גבוהה יותר של הגנה מפני כוחות השוק, בעוד שמדד נמוך יותר מצביע על הסתמכות רבה יותר על מנגנוני שוק לצורכי רווחה חברתית.

בעשורים האחרונים התפתחו דיונים על דה-קומודיפיקציה בתגובה לגלובליזציה, התקדמות טכנולוגית ואתגרים חדשים. הרעיון מתפתח כתנועת-נגד לתהליך ההסחרה – הקשור קשר הדוק להתפתחות של כלכלות שוק וקפיטליזם, לפיהם סחורות ושירותים מיוצרים ומופצים למטרות רווח בלבד. ההסחרה הוא אחד המאפיינים המובהקים של החברה הנאו-ליברלית, הבוחנת את הערך ה'אמיתי' לכאורה של כל דבר על פי ערכו הכלכלי. כלכלנים מבחינים בין 'ערך השימוש' של טובין מסוים לבין 'ערך החליפין' שלו, כאשר ערך השימוש נגזר מהאיכויות של הטובין והצרכים שהוא מספק, וערך החליפין הוא הערך שנקבע לדבר בשוק במונחים של כסף או תג המחיר. בעקבות ההבנה שההסחרה מכפיפה את ערך השימוש לערך החליפין התפתחה תנועת-נגד - דה-קומודיפיקציה - להטלת מגבלות על אופי ההסחרה. לאורך השנים התגבשה הבנה שהחלופה חייבת לשאוף "לשחרר" את ערך השימוש ולהחזירו למטרה העיקרית של הייצור. כלומר, להתמקד בסיפוק הצרכים האנושיים ולא בהרחבת הרווח הפרטי. בספרו "The Critique of Commodification" קריסטוף הרמן טוען, ששלושת המרכיבים החיוניים לחזון אלטרנטיבי של חברה שתחזיר את ערך השימוש (קולקטיבי ואקולוגי) למעמדו הראוי הם: דמוקרטיזציה, קיימות וסולידריות.

הרעיון של דה-קומודיפיקציה והשלכותיו

המושג דה-קומודיפיקציה והעקרונות הבסיסיים של מזעור או הבניה מחדש של עסקאות וערכים מסחריים היוו השראה לתנועות ויוזמות שונות. להלן כמה תחומים ודרכים שבהן הרעיון של דה-קומודיפיקציה בא לידי ביטוי:

מודלים כלכליים חלופיים

מודלים כלכליים אלטרנטיביים שונים משלבים אלמנטים של דה-קומודיפיקציה על ידי שימת דגש על שיתוף קהילתי ותמיכה הדדית על פני עסקאות מונעות רווח.

קואופרטיבים

הקואופרטיבים הם התאגדויות אוטונומיות של אנשים שהתאחדו מרצונם החופשי כדי לספק את צורכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים והתרבותיים באמצעות מיזם בבעלות משותפת ובשליטה דמוקרטית. החברים מאגדים משאבים ומתחלקים ברווחים, ומצמצמים את הדגש על עסקאות שוק מסורתיות.

כלכלת שיתוף

כלכלת השיתוף היא מודל כלכלי המוגדר כפעילות מבוססת על יחסים בין עמית לעמית לצורך רכישה, אספקה או שיתוף של גישה לסחורות ושירותים, שלעיתים קרובות מתאפשרת על ידי פלטפורמה מקוונת מבוססת קהילה. פלטפורמות אלה מקלות על שיתוף וצריכה שיתופית, מקדמות שיתוף משאבים וגישה על פני בעלות. למשל: שיתוף מכוניות, כלים או נכסים אחרים שאינם בשימוש.

גינות קהילתיות

גינות קהילתיות הן יוזמות הכוללות גידול קהילתי של מזון מקדמות צורה של שיתוף והספקה עצמית של תוצרת חקלאית, ומפחיתות את ההסתמכות על מערכות מזון מסחריות.

קואופרטיבים למזון

הסדרים שיתופיים אלה מאפשרים לחברי הקהילה לרכוש ולהפיץ מזון באופן קולקטיבי, תוך שימת דגש על גישה לסחורות במחירים סבירים ממקור מקומי על פני דינמיקת שוק מונעת רווח.

בנקי זמן

במערכות בנקאות זמן, אנשים מחליפים שירותים על סמך זמן ולא כסף. המשתתפים מציעים את כישוריהם ושירותיהם לאחרים בקהילה, ומטפחים תחושת הדדיות ותמיכה הדדית.

חילופי מיומנויות

קהילות המקלות על החלפת מיומנויות וידע ללא עסקאות כספיות תורמות לרעיון של הערכת תרומות מעבר לשיקולים פיננסיים.

שימור הסביבה

הסחרה של הטבע, באמצעות הפרטה, שיווק, הערכה כספית ותהליכים נלווים אחרים, היא תופעה רווחת. חלק מהתנועות והפרקטיקות הסביבתיות שואפות לנטרל תופעה זו וקוראות תיגר על הרעיון של הערכת משאבי טבע על סמך ערך השוק שלהם בלבד וקוראות לדה-קומודיפיקציה. זה כרוך בקידום מאמצי שימור שמתעדפים בריאות אקולוגית על פני ניצול מונחה רווח.

פילוסופיה חינוכית

בתחום החינוך, דיונים על דה-קומודיפיקציה עשויים לסוב סביב צמצום השפעת כוחות השוק על מוסדות החינוך. זה יכול לכלול תמיכה בחינוך חינם או במחיר סביר, מזעור ההשפעה של אינטרסים מסחריים על תוכן אקדמי, והדגשת הלמידה על ערכה הפנימי ולא על התועלת הכלכלית.

בריאות

ניתן ליישם את הרעיון של דה-קומודיפיקציה בדיונים על שירותי בריאות, תוך תמיכה במערכות שמתעדפות גישה לשירותים רפואיים על סמך צורך ולא יכולת לשלם. המאמצים לצמצם את מניע הרווח בתחום הבריאות ולהבטיח ששירותים רפואיים חיוניים יהיו נגישים לכל מתיישבים עם עקרונות הדה-קומודיפיקציה.

תכנון ערים ומרחבים ציבוריים

דיונים על דה-קומודיפיקציה בהקשר של תכנון עירוני עשויים לכלול יצירת מרחבים ציבוריים שאינם ממוסחרים יתר על המידה. זה יכול לכלול מאמצים להגביל את הפרסום, לקדם גינות קהילתיות ולהבטיח ששטחים ציבוריים מיועדים לרווחת התושבים ולא למטרות מסחריות.

קוד פתוח ורישיונות Creative Commons

בתחום המידע והטכנולוגיה, דה-קומודיפיקציה באה לידי ביטוי בתנועות הדוגלות בתוכנת קוד פתוח, הפצה בגישה פתוחה ורישיונות Creative Commons. מאמצים אלה שואפים לצמצם את ההסחרה הבלעדית של ידע ומידע.

תוכנת קוד פתוח

תנועת התוכנה בקוד פתוח (כדוגמת לינוקס) מעודדת פיתוח שיתופי והפצה של תוכנה ללא עמלות רישוי מגבילות. זו דוגמה לגישה לא מסחרית, שיתופית לטכנולוגיה.

רישוי Creative Commons

סוג זה של רישוי מאפשר ליוצרים לשתף את עבודתם תוך שמירה על זכויות מסוימות. הוא מספק אלטרנטיבה לזכויות יוצרים מסורתיות ומקדם את הרעיון של שיתוף ובנייה על יצירות יצירתיות.

אומנות ותרבות

ניתן ליישם עקרונות של דה-קומודיפיקציה על ידי תמיכה במאמצים אמנותיים ותרבותיים ללא הסתמכות בלעדית על מימון מונע שוק. יוזמות המקדמות אמנות ציבורית, אירועי תרבות מבוססי קהילה וביטוי יצירתי למענה תואמים אידיאלים של דה-קומודיפיקציה.

אמנות רחוב וגינון גרילה

ניתן לראות ביוזמות כגון אמנות רחוב או גינון גרילה כצורות של ביטוי יצירתי המאתגרות את המושגים המסורתיים של בעלות והסחרה של שטחים ציבוריים.

אירועי תרבות חינם

ארגון אירועי תרבות ללא תשלום או כאלה המבוססים על תרומות מתיישבים עם הרעיון של הנגשת חוויות תרבותיות לכולם, ללא קשר לאמצעים הכספיים שלהם.

תומכי הדה-קומודיפיקציה מאמינים כי על ידי יישום מגבלות חברתיות, פוליטיות ומוסריות כאלו על השוק, תצומצם התלות האינדיבידואלית והקולקטיבית שלנו בשוק (לפרנסה, מעמד חברתי, הזנה רגשית), ותפחת התלות החברתית, הכפיפות למשמעת השוק וכן אי הוודאות וחוסר הביטחון הנלווים לה. לטענתם, דה-קומודיפיקציה יכולה להביא גם ליתרונות חברתיים רחבים יותר על ידי הבטחת צרכים בסיסיים, שיפור היכולות והכישורים של הפרט, קידום שיתופי פעולה חברתיים, העמקת הסולידריות החברתית ושיפור היכולת החברתית לקבלת החלטות קולקטיביות.