המהפכה התעשייתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנוע הקיטור של ג'יימס ואט שבישר את המהפכה התעשייתית בבריטניה ובעולם

המהפכה התעשייתיתאנגלית: The Industrial Revolution) הוא השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים שהתחוללו באנגליה ואחר-כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית, החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום. המהפכה החדירה שכלולים ומיכון בייצור החקלאי והתעשייתי והובילה לעיור חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת רמת חייהם ותוחלת חייהם. המונח נטבע במאה התשע עשרה על ידי לואי-אוגוסט בלנקי ופרידריך אנגלס.

המהפכה התעשייתית הייתה הגורם המרכזי לשינוי מסיבי בשיטות התחבורה והייצור, עקב התפתחות מנוע הקיטור מה שאיפשר את המצאת הרכבותרכב הפרטי, אוניית הקיטור ,פס הייצור , הייצור ההמוני והולדת תרבות הצריכה. בנוסף השפיעה המהפכה התעשייתית על תחומי תעשייה רבים כמו אריגה והפקת כותנה, עקב ההתפתחות של תהליכי מיכון כגון המנפטה על ידי אילי ויטניי בשנת 1793.

המהפכה התעשייתית מאופיינת במיכון בעזרת מקור האנרגיה חיצוני בעזרת דלקים פוסילים שהמרכזי בהם הוא פחם ושימוש באותם דלקים להנעת מנועי בעירה חיצונית שהמרכזי בהם הוא מנוע הקיטור .מה שאיפשר לראשונה בהיסטוריה לנצל אנרגיה שמקורה אינו במזון בשרירים או בבעל חיים אחר (ניצול ישיר של atp).

בעקבות ההיסטוריון האנגלי ט. ס. אשטון מקובל לתארך את מועד תחילתה של המהפכה התעשייתית לשנת 1760 ואת סיום הגל הראשון שלה לשנת 1830, אך תיארוך זה אינו מחייב, שכן חלק ניכר מההתפתחויות הנמנות עם המהפכה התעשייתית החלו להבשיל זמן ניכר לפני שנת 1760. השינויים התחוללו תחילה בהיקף רחב באנגליה, שבה התחוללה המהפכה התעשייתית לפחות מתחילת המאה השמונה עשרה, ועברו ממנה לארצות הברית וכמה מדינות באירופה, ועד סוף המאה התשע עשרה התפשטו במידה כזו או אחרת לרוב מדינות העולם.

סיבות היסטוריות למהפכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו מספר סיבות עיקריות להתפתחותה של המהפכה התעשייתית. לסיבות השונות קשר הדוק גם למקום התרחשותה הראשוני: באירופה ובראש ובראשונה בבריטניה. ההתפתחות הבולטת ביותר בבריטניה במאות שקדמו למאה השמונה עשרה הייתה התפתחותו, החל במאה השש עשרה, של סחר בהיקף גדול בהרבה מזה שהתקיים קודם לכן. ההתפשטות הקולוניאלית הובילה את המעצמות הגדולות של התקופה, ובמיוחד האימפריה ההבסבורגית ששלטה במרכז אירופה ובספרד, לפתח מדיניות מרקנטליסטית, שעיקרה חתירה לרפד את קופות השלטון המרכזי בבוליון - אוצרות זהב וכסף - המבוססים על ייבוא זהב וכסף שנכרו בעולם החדש ועל סחר עבדים. הכוחות החלשים יותר והריכוזיים פחות, כמו הערים העצמאיות באיטליה, ובמיוחד גנואה וונציה, אנטוורפן בבלגיה, וכן הולנד ואנגליה, נפלו לידי המעצמות הגדולות, או שהתקשו במימון כיבוש קולוניאלי ושותפות של ממש בסחר העבדים, ולכן פנו יותר לנתיב של שימוש בסחר.

חולשה ראשונית זו התגלתה במהרה כמקור עוצמה - חולשת השלטון המרכזי אפשרה הופעת מספר רב של גורמים שעסקו בייצור, סחר ותעבורה, כאשר הממשל המרכזי אינו יכול לגרוף את כל הכנסותיהם. חולשת השלטון המרכזי גם גרמה לכך שידו קצרה מלכפות חסמים פנימיים בתוך המדינה על תעבורת סחורות, כפי שהיה מקובל בצרפת ובאזורי גרמניה. אנגליה והולנד החלו מתחרות זו בזו על מעמד של דומיננטיות בתחום הסחר הימי, בדרכי שלום ובשורה של מלחמות במהלך המאה ה-17, כאשר אנגליה הופכת בהדרגה לכוח הדומיננטי יותר.

שווקיה של אנגליה החלו משתנים ומתאימים את עצמם: מכלכלה המבוססת על ייצור חקלאי לצריכה פנימית, לכלכלה המבוססת על ייצור זעיר וסחר בינלאומי. הביקוש לתוצרת חקלאית מחוץ לאנגליה, ובמיוחד למוצרי טקסטיל, הוביל להופעת חקלאות בקנה מידה רחב יותר ויעיל יותר ולתופעת הגידור. האיכרים הקטנים עברו במקביל לעבודה בתעשייה זעירה, במיוחד בתחומים הקשורים לתעשיית הטקסטיל כמו אריגה וטווייה.

תופעה נוספת שהתפתחה באותה תקופה באנגליה הייתה השקעה חוזרת של הון. בזכות העיסוק בגידול ובייצור לצורכי סחר, נהנו חקלאים מגדלי צאן ותעשיינים זעירים מרווחים גדולים יותר על עמלם, בהשוואה למצב לפני כן. רבים מהם ביכרו להשקיע את הכסף שנותר בידיהם לא רק בשיפור רמת חייהם, אלא גם בשיפור התיעוש והגידול החקלאי. שיפור זה בא לידי ביטוי במהפכת החקלאות הבריטית , מה שהוביל לגידול בפריון הקרקע פר עובד, ולתהליכי עיור בעקבות הקיטון באוכלוסייה שעובדת בחקלאות .

ההון המושקע יצר ביקוש לשורה של פיתוחים טכנולוגיים בתחום החקלאי. אלו, מצידם, אפשרו לחקלאים תנובה גדולה עוד יותר מהקרקע ומגידול הצאן, ובזכות ההיצע הגדל דחפו לייעול ושיפור גם בתעשייה הזעירה. בהדרגה, הובילה התפתחות זו לתהליך של שיפור מתמיד, המבוסס על השקעת הון חוזרת וייעול הייצור. החל מאמצע המאה השמונה–עשרה, הובילה התפתחות זו להופעת המפעלים התעשייתיים המודרניים הראשונים, שריכזו כמויות גדולות יותר של עובדים.

תרומה עקיפה, שמידת חשיבותה שנויה במחלוקת, באה מן האקלים החברתי שנוצר באנגליה ובמדינות פרוטסטנטיות אחרות. לפי מקס ובר, בחיבורו המפורסם "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" נולד הקפיטליזם ומתוך כך המהפכה התעשייתית, מן האתיקה הפרוטסטנטית שגרסה צייתנות, מוסר עבודה נוקשה, השקעה חוזרת של הון ותפישה המדגישה את חשיבות הפרט וזכויות הקניין — בניגוד לאתיקה הקולקטיביסטית והנהנתנית יותר המאפיינת לטענת וובר את האתוס הקתולי.

בהתייחס לאנגליה, הצביע ובר במיוחד על דחיקתם של זרמים פרוטסטנטים פוריטניים ממשרות ציבוריות ומכוח שלטוני לפני מהפכת קרומוול ואחרי הרסטורציה ב-1660. חוק הקורפורציה משנת 1661, השנה שאחרי הרסטורציה, וחוק המבחן משנת 1773 אסרו על מי שאינם אנגליקנים לכהן במשרות ציבוריות או להתחנך באוניברסיטאות של אוקספורד וקיימברידג'. עובדה זו גרמה לזרמים הפוריטניים, בדומה להוגנוטים באירופה, לעסוק בעיקר בפעילות בנקאית, מסחרית ותעשייתית, ולפתח מערכות חינוכיות, ובמיוחד אצל האוניטרים, שהדגישו במיוחד את תחומי המתמטיקה והמדעים.

בעקבות חוקי האיחוד של 1707 דחפו חוקים אלו משכילים רבים להגר לסקוטלנד, שבה החינוך האוניברסיטי היה חופשי לציבור הרחב, גורמים אלו בנוסף לתנועת הנאורות דחפו את סקוטלנד להפוך למרכז השכלה חדש דרך תהליך ארוך שנים שנקרא ההשכלה הסקוטית והוביל להשכלה של ממציאים וכלכלנים רבים בעלי השפעה מסיבית על התפתחות המדע במאה ה-18 .פילוסופים סקוטים רבים השפיעו עמוקות על התרבות והחברה האנגלית בניהם : אדם סמית אבי הכלכלה המודרנית, דיוויד יום מאבות האמפיריציזם, ג'יימס ואט שנחשב לאבי מנוע הקיטור המודרני, ג'יימס מקסוול שנחשב לאחד מהפיזיקאים הבולטים בחקר החשמל והראשון שהצליח לפתח צילום צבע ועוד .

מספר סיבות אלה היו הסיבות המרכזיות למהפכה התעשייתית .

סיבות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה משנת 1225 של המגנה כרטה ,מעמודי התווך של המשפט החוקתי הבריטי

המצב המשפטי ששרר בבריטניה באותן שנים שהתבסס על ערכי המשפט המקובל, שליטת הפרלמנט הבריטי והמשפט החוקתי, היה מן הגורמים המבדילים והמרכזים להתפתחות המהפכה התעשייתית בבריטניה[1][2] . באותן שנים המשפט הבריטי תוצר של היסטוריה של מאות שנים של התפתחות משפטית היה מן היחידים באירופה שהכיר ברעיונות כגון זכויות אדם, קניין רוחני, קניין פרטי, חברה בערבון מוגבל [3] וקרקע פרטית . הסיבות לכך נעוצות בהיסטוריה של המשפט הבריטי. את התפתחות הרעיונות הליברלים וקפיטליסטים שאפיינה את מערכת המשפט הבריטית ניתן לקשר להתפתחות אירועים היסטוריים כגון חתימת המלך ג'ון על המגנה כרטה במאה-13 ומאוחר יותר מלחמת האזרחים הבריטים והמהפכה המהוללת כמבשרות כוחו של הפרלמנט הבריטי.

אחד החוקים החשובים להתפתחות חלק גדול ממנועי הקיטור על ידי הגנה על זכותם של ממציאים למונופול זמני על המצאתם היה חוק הפטנטים [4] שחוקק ב-1624 בידי הפרלמנט הבריטי והכיר לראשונה בבריטניה בקניין רוחני (אך לא לראשונה בעולם, כיוון שחוקים קודמים נחקקו ברפובליקת ונציה ב-1474 [5] ).

מרבית הממציאים הבריטים של מנועי הקיטור כגון:תומאס ניוקומן ותומאס סייוורי (מנוע הקיטור המודרני), ג'יימס ואט ( שכלול מנוע הקיטור של ניוקומן) ,ריצ'רד טרוויתיק[6] ( מנוע הקיטור בלחץ גבוה ),ג'ורג סטמפסון (הרכבת הקיטור הראשונה ) ובנו רוברט סטמפסון [7](רכבת הקיטור -rocket )רשמו את המנועים שפיתחו כפטנט ,מה שאפשר להם להרוויח מהפטנט בהתאם להצלחתו במשך תקופת זמן קצובה ודחף יזמים ומשקיעים נוספים להשקיע בתחום.

ג'יימס פקל (James Puckle) בשנת 1718 היה הראשון בבריטניה שנדרש לספק מפרט לפטנט שהגיש על מכונה שיצר שהיוותה את הדגם הראשון של מכונת ירייה

בנוסף בין השנים 1604 ל-1800 הוביל הפרלמנט הבריטי את תקנות הגידור תוך כדי המרת מיליוני האקר של אדמה חקלאית לידיים פרטיות [8] ,מה שהוביל ביחד גורמים נוספים את מהפכת החקלאות הבריטית [9] לקיטון בכוח העבודה הדרוש לסקטור החקלאי וגידול בכוח העבודה הזמין לסקטור התעשייה מה שהיווה גורם מרכזי בהתפתחות תעשייתית, במיוחד תעשיית הפחם.

גורם נוסף ולא פחות משמעותי היה התפתחות של רעיון החברה בערבון מוגבל במאה ה-17 מה שאיפשר ניהול וגידור סיכונים יעיל בידי משקיעים על ידי השקעה במניות חברה ללא הסיכון שהיה קיים בהשקעה בעסקים פרטיים ביצירת הפסדים וחובות שיכבידו על המשקיעים. מרכז העסקים הבריטי התנהל בזמן המהפכה התעשייתית בבורסה של לונדון שהוקמה ב-1801.

ממציאים רבים כגון ג'ורג ובנו רוברט סטמפסון, יזמים הבולטים ביותר באותן שנים בבריטניה בפיתוח רכבות הקיטור, השיגו את מרבית ההון הדרוש לפיתוחם דרך ייסוד חברה בע"מ רישום פטנטים על המצאתם והנפקת מניות ואגרות חוב למשקיעים, בפרט במקרה זה על ידי יסוד תאגיד חברת רוברט סטמפסון שנוסדה ב-1823 והייתה הראשונה בפיתוח מסילות רכבת ורכבות מונעות קיטור בקנה מידה תעשייתי.

הנס האירופאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכה לפי מדיסון של תמ"ג לנפש באירופה 1500-1950

ב-1981 טבע הכלכלן ההיסטורי אריק ג'ונס בספרו "הנס האירופאי -סביבה, כלכלה וגיאופוליטיקה בהיסטוריה של אירופה ואסיה" את הביטוי "הנס האירופאי" לציון הגידול המסיבי בהכנסה מ-1500 עד להיום באזור אירופה, בעקבות ניתוח כלכלי אותו ביצע בספרו. גידול שהגורמים לו רבים כגון וכוללים מספר מהפכות כולל מהפכת הדפוס, המהפכה המדעית, תנועת ההשכלה, הנאורות, המהפכה החקלאית הבריטית ולבסוף המהפכה התעשייתית. ג'ונס טוען כי הגידול המסיבי בהכנסה ובעקבותיה בהכנסה הפנויה של האזרח הבריטי בשנים שקדמו למהפכה התעשייתית היו מהגורמים המשמעותים לפרוץ המהפכה ולהתעוררות תרבות הצריכה בבריטניה. דבר זה הוביל במאה ה-19 לתהליכים דומים במדינות אירופה אחרות, ולהאצת התהליך. לצד התפתחות הקפיטליזם מציין אריק ג'ונס את הגידול בידע,

הערכה תמ"ג לנפש במערב אירופה בזמן המהפכה התעשייתית לפי Paul Bairoch


באוריינות ובהשכלה באירופה כאחד הגורמים המרכזיים למהפכה התעשייתית.

מספר הספרים שיצאו לאור באירופה במאות נבחרות, ניתן להבחין בגידול מסיבי בעקבות מהפכת הדפוס החל מהמאה ה-15 (1450 )

השלכות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהפכה התעשייתית דחקה את המבנה החברתי הישן - אצולה, כמורה ובני המעמד השלישי - לטובת מבנה חדש בן שני מעמדות: הבורגנים והפועלים (פרולטריון). מעמד הבורגנים היה מגוון והתחלק לשלוש קבוצות עיקריות: בורגנות גבוהה, בעלי מקצועות חופשיים, וזעיר בורגנים (בורגנות נמוכה). לעומתם, הפועלים היו רובם ככולם עניים, הם סבלו מניצול של בעלי המפעלים ועבדו בתנאים שסיכנו את חייהם ובריאותם (למשל העבודה במכרות). כמו כן, מי שחלה או נפצע פוטר מיד מהעבודה מבלי לקבל פיצוי כלשהו. בולט במיוחד היה הניצול של ילדים ונשים שנחלצו לסייע בפרנסת המשפחה‏[10].

בנוסף, המעבר לייצור תעשייתי נישל מעבודתם בעלי מלאכה המוניים. האחרונים ביטאו את מצוקתם בהתפרצויות לבתי החרושת ובניסיונות חבלה במכונות החדישות. המנהיג של תנועת מחאה זו היה נד לוד, ולכן בעלי המלאכה המוחים נקראו לודיטים[11].

אחד מתוצריה החברתיים של המהפכה התעשייתית היה התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית, שנדרש לתת מענה לשלושת הצירים החברתיים, עליהן נעה המהפכה התעשייתית - תעסוקה, משפחה וחברה.

מבחינת תעסוקה, העולם הטכנולוגי החדש חייב רכישת השכלה ומיומנויות חדשות. הדבר הביא אמנם לשיפור מסוים ברמת החיים מבחינה טכנולוגית, אך במקביל הביא ליוקר מחיה, ולכן לעוני הולך וגובר.

לעוני היו תוצאות חברתיות קשות הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט. חל מעבר ממשפחות מורחבות לגרעיניות והתקיימה נהירה המונית מהכפרים לערים שגרמה לתחושת בדידות בין השאר עקב אובדן התמיכה הרגשית והכלכלית של המשפחה המורחבת והקהילה המסורתית התומכת. בהדרגה השתנה מבנה הקהילה המסורתית בעלת התמיכה ההדדית ונפגע הסדר המשפחתי המסורתי.

עיקר הפגיעה ניכר בשכבות החלשות, שלא היו מוגנות על ידי חקיקה חברתית כלשהי:

  • נשים ממעמד הפועלים הנמוך יחסית, שנאלצו לצאת לעבודה, שהייתה ברובה עבודה קשה, ובו זמנית נאלצו לדאוג למשק הבית ולטיפול בילדים שנותרו חלק מתפקידן המסורתי.
  • ילדים, נאלצו לסייע בפרנסת המשפחה, ללא הגבלת גיל.
  • קשישים שכבר לא היו בגיל העבודה, חלקם נותרו בודדים בכפרים ללא תמיכת הקהילה, ולא עברו עם המשפחה לאזורים המתועשים. אלו שעברו לערים עם משפחתם לא תמיד הצליחו להשיג סיוע וסיעוד שנדרשו להם.
  • בנוסף, עם התמוטטות הדרגתית של התמיכה הקהילתית המסורתית, נותרו גם הלוקים בפיגור, במחלות נפש ובנכויות שונות, ללא תמיכה קהילתית וללא סיוע, והמצוקה שבה היו נתונים הלכה וגברה.

במצב זה נוצר כורח חברתי בשינוי מסגרות האחריות, במעבר מסיוע לחלשים על ידי מסגרות דתיות ומשפחתיות (מתן צדקה) לסיוע על ידי ארגונים התנדבותיים. ארגוני ההתנדבות הראשוניים הורכבו מנשים מהמעמד הבינוני שהחלו להתנדב ולסייע לשכבות חלשות.

לקראת סוף המאה ה-19, עם עליית הצורך בסיוע לשכבות החלשות ועם ההתפתחות שחלה בארגוני המתנדבים, לא היה די בארגוני מתנדבים קטנים, לא אחידים ובלתי מאורגנים. תהליך ההתמקצעות של תחום העבודה הסוציאלית החל בשנת 1896 עם הקמתו של בית הספר הראשון לעבודה סוציאלית. הרצון לידע והתמקצעות הפך את המתנדבים לעובדים בשכר מטעם המדינה, שבהדרגה לקחה על אחריותה את חובת הדאגה לחלש כחלק מתפקידה של מדינת הרווחה.

השוואה אוכלוסייה במליונים סין מול יבשת אירופה

אבל חשוב לזכור שאין לקבל את האידאליזציה של חיי האיכר לפני התיעוש; רמת החיים ותנאי החיים לפני המהפכה התעשייתית היו גרועים יותר, האיכר ומשפחתו היו "משועבדים" לעבודה החקלאית אשר העסיקה את כל בני המשפחה כל עונות השנה. יבול בלתי מוצלח או הרס כל היבול עקב פגעי טבע היה יכול לגרור מוות ברעב של כל המשפחה או הקהילה. בנוסף עקב מספר גורמים כמו העלייה בתוחלת החיים והירידה בתמותת תינוקות הובילה המהפכה התעשייתית לגידול מסיבי באוכלוסייה האירופאית .

כיום מרבית מדינות העולם כולל מדינות שנחשבות קפיטליסטיות מקיימות ברמה מלאה או חלקית מדיניות רווחה שמקורה במאבק של תנועות סוצילאיסטיות ואיגודי עובדים בזמן המהפכה התעשייתית כגון חינוך ציבורי, ביטוח לאומי, חוקי מגן, שכר מינימום ואיסור על עבודת ילדים ומרבית מדינות העולם מכתיבות בחוקיהם כי על תאגידים חלה החובה לאפשר התאגדות עובדים תוך כדי קיום חופש ההתארגנות.

מפלגות הפועלים הולכות ומתרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברבע האחרון של המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 קמו בכל רחבי אירופה מפלגות פועלים בעלות אופי סוציאליסטי. הן ייצגו את הפועלים נגד בעלי ההון (הקפיטליסטים) ונגד הממשלות ששירתו אותם. שמותיהן ואופיין היו שונים מארץ לארץ, אך בבסיס כולן עמדו על אותו עיקרון: השאיפה ליצור חברה חדשה ושוויונית ללא מנצלים ומנוצלים.

המהפכה התעשייתית השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריונים רבים מפרידים את המהפכה התעשייתית מהמשך ההתפתחות הטכנולוגית בתקופה שבן 1840 לתחילת מלחמת העולם הראשונה וקוראים לאותה תקופה המהפכה תעשייתית שנייה הידועה גם כמהפכה הטכנולוגית בה התפתחו תעשיות רבון כגון :תעשיית החשמל, הרכב הפרטי, כלי התעופה, ייצור הפלדה ושיטת פס הייצור וטכנולוגיות רבות כגון מנוע הבעירה הפנימי, דשנים כימים, וכלי התעופה הראשונים ששימשו בפועל לצורכי תחבורה .

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה התעשייתית השנייה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Patent System and Inventive Activity During the Industrial Revolution
  2. ^ American Economic Association, Intellectual Property Rights, the Industrial Revolution, and the Beginnings of Modern Economic Growth
  3. ^ Cambridge university, Business History Review
  4. ^ Statute of Monopolies
  5. ^ Venetian Patent Statute
  6. ^ Richard Trevithick
  7. ^ Robert Stephenson
  8. ^ Inclosure Acts
  9. ^ wikipedia, הפניה לערך באנגלית
  10. ^ ‏קציעה אביאלי-טביביאן,"דמותה של חברה בתהליך תיעוש", בתוך: מסע אל העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-19, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2003
  11. ^ קציעה אביאלי-טביביאן,"תהליך התיעוש באירופה", בתוך: מסע אל העבר: עולם מודרני נולד, המאה ה-19, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2003