הצגת המקור של הדף "דרור חטר-ישי"

{{נושא משרה
| תמונה = Dror Hoter-Yishai 1996 Dan Hadani Archive.jpg
| כיתוב = חטר-ישי, 1996
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=ראש [[לשכת עורכי הדין]]
|למניין=7
|התחלת כהונה=יוני [[1991]]
|סיום כהונה=יוני [[1999]]
|הקודם בתפקיד=[[יעקב רובין (עורך דין)|יעקב רובין]]
|הבא בתפקיד=[[שלמה כהן (עו"ד)|שלמה כהן]]
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים נוספים
|פירוט=
*חבר יו"ר ועד מחוז תל אביב והמרכז של הלשכה
}}
}}
'''דְּרוֹר חֹטֶר-יִשַי''' (נולד ב-[[28 באוקטובר]] [[1946]]) הוא [[עורך דין]] ו[[איש עסקים]] [[ישראל]]י, אשר כיהן כראש [[לשכת עורכי הדין בישראל]] בין השנים [[1991]]–[[1999]].

== ביוגרפיה ==
חטר-ישי נולד ב[[חיפה]], אביו [[אהרן חטר-ישי]] היה [[פצ"ר|הפרקליט הצבאי הראשי]] הראשון. למד בבית ספר יסודי בכרמל, חיפה, ולאחר מעבר המשפחה ל[[תל אביב]] למד ב[[תיכון עירוני א']] בעיר. בשנת [[1964]] התגייס ל[[צה"ל]] ושירת ב[[גדוד 50]]. במקביל לשירותו הצבאי ב[[חטיבת הצנחנים]], החל בלימודי משפטים במסלול ערב של השלוחה התל אביבית של [[האוניברסיטה העברית]]. בשנת [[1966]], עם תום שירותו הסדיר, החל לעבוד כמתמחה במשרדו של אביו "א. חטר-ישי, ושות'", שם עשה את התמחותו בשנים [[1968]]–[[1970]]. בשנת [[1969]] סיים את לימודי ה[[תואר ראשון|תואר הראשון]] ב[[הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים|פקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית]], וב-[[30 באוקטובר]] [[1970]] קיבל [[רישיון (עריכת דין)|רישיון עריכת דין]]{{הערה|שם=אביבה|}}.

== פעילותו המקצועית ==
בשנת [[1973]] קיבל חטר-ישי את ניהול המשרד של אביו לאחר שאביו עבר להתגורר ב[[עין גב]]. הוא טיפל בהליכים משפטיים רבים, בהם הליכים פליליים מורכבים, עתירות מינהליות ובג"צים, תביעות נזיקין, ייצוג ועדי עובדים, ערעורי בחירות, הליכי מקרקעין וכיוצא בזה. ייצג גופים שונים, רשויות מקומיות ופרטיים.

בשנת [[1987]] הקים רשימה עצמאית בבחירות ל[[לשכת עורכי הדין בישראל]] אשר זכתה להיות הגדולה ביותר בלשכה ונבחר כמ"מ ראש לשכת עורכי הדין. בשנת [[1991]] נבחר לתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/law10/yalkut-3921.pdf ילקוט הפרסומים, תוצאות הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין, 1991] באתר נבו}}, ובשנת [[1995]] נבחר שנית לתפקיד כאשר זכה לכשני שלישים מקולות המצביעים{{הערה|שם=נבו|[https://www.nevo.co.il/law_html/law10/yalkut-4330.pdf ילקוט הפרסומים, תוצאות הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין, 1995], באתר נבו}}. במהלך כהונתו סגר את גירעון הלשכה ואף הוזיל את דמי החבר, שיפר את רמת השירות לחברים ודאג לקיום משרדים הולמים במחוזות השונים. בנוסף, חטר-ישי האמין לא רק בקיום ארגון פנימי יעיל אלא בדאגה לקיום חוק וסדר בכל מערכות החיים במדינה, תוך הקפדה על המבנה הדמוקרטי לפיו על כל רשות לבצע את תפקידה{{הערה|[[הארנק והחרב]] - המהפכה המשפטית ושיברה, פרופ' [[דניאל פרידמן]]}}. הוא הוביל קו אידאולוגי תקיף לטיפול בבעיות מערכתיות, הקפיד על הרחבת השקיפות במערכת המשפט, ויזם וקידם תיקוני חקיקה בנושאים מגוונים.

חטר-ישי ייצג בהליכים רבים ומגוונים, אזרחיים ופליליים. הוא ייצג בתיקים פליליים בהאשמות של רצח, הריגה וגרימת מוות. הוא ייצג בתיקים אזרחיים בנושאי ירושה, צוואה, מקרקעין, חברות, נזיקין, [[דיני עבודה]] ועוד. בין תיקיו השונים ניתן למנות ייצוג אישי ציבור, אנשי מערכות הביטחון וראשי רשויות מקומיות בהליכים פליליים, אזרחיים ומינהליים שונים, ייצוג וועדי עובדים, תביעות נזיקין עקרוניות, ייצוג גופים בהליכי בג"ץ ועתירות מינהליות שונות וכיוצא בזה. בין התיקים המוכרים ניתן למנות את [[פרשת קו 300]], שם הגן בהתנדבות על תא"ל [[יצחק מרדכי]], שזוכה באוגוסט [[1985]] מכל אשמה, לאחר שהואשם כי הכה למוות שני מחבלים שנתפסו חיים{{הערה|{{כותרת ראשית|נחום ברנע|דרך השב"כ|19860528|16}}}}{{הערה|{{מעריב|[[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]]|כמעט דרייפוס|19860606|308}}}}; את הייצוג של ראשי מועצות שונים בפרשות שוחד אשר יוחסו להם, כך למשל, בפרשת "השוחד במועצת שעב" ייצג את ראש המועצה דאז, עפו פאעור, אשר הואשם ב-13 אישומים שונים, והוביל לזיכויו מהם;
בפרשות "שוד הכספות" טיפל במאות הנפגעים מול הבנקים ([[בנק מזרחי טפחות|מזרחי]] ו[[דיסקונט]]) והוביל לפיצויים עקב שוד של כספות מסניפיהם, בהם החזיקו אותם נפגעים חפצי ערך שונים{{הערה|{{ynet|דורית בר|דיסקונט במו"מ לפיצוי נפגעי שוד הכספות|2038438|4 באוגוסט 2002}}}}; בפרשת "הפרטת [[אל-על]]", ייצג את ועד העובדים והוביל להסדרת קופות הפיצויים של העובדים וכן הקמת תאגיד עובדים אשר קיבל במסגרת ההפרטה מניות בחברה{{הערה|{{ynet|אריה אגוזי ושלומי גולובינסקי|הנפקת אל על אושרה: העובדים יקבלו הנחה של 60%|2644118|3 ביוני 2003}}}}.

=== הסוגיה המשפטית ===
חטר-ישי נחלק אידאולוגית עם [[נשיא בית המשפט העליון]] אותה עת, השופט [[אהרון ברק]] וסבר כי "לא הכל שפיט"{{הערה|[https://law.haifa.ac.il/images/lawGov/vol5-1/8-segal.pdf זאב סגל, בג"ץ במרקם החברה הישראלית], בספר "משפט וממשל א'"}} ואין לבחון החלטות של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת במבחנים אישיים של סבירות, או מידתיות{{הערה|{{מעריב אונליין|אייל לוי|ראש לשכת עוה"ד לשעבר: "המהפכה החוקתית הפכה לאנטי דמוקרטית"|news/israel/Article-734994|14 בדצמבר 2019}}}}. בנובמבר [[1996]] פרסם הביטאון [[יתד נאמן]] ריאיון עימו באשר להתנגשות בין התפיסות האידאולוגיות שהובילה הלשכה בראשותו לבין אלו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|דרור חוטר-ישי: לא היה מקום "מזווית ראייה משפטית" להחשדת יעקב נאמן|115105|3 בדצמבר 1996}}}}. עם זאת, הביע התנגדות ל[[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|רפורמה המשפטית]], ואמר כי {{ציטוטון|אני בעד תיקונים הכרחיים במערכת המשפט, אני נגד ביצועם בכוחניות, בשרירותיות, בשטחיות, ללא דיונים ובירורים מעמיקים.}}{{הערה|{{וואלה!|דרור חטר ישי|המהפכה המשטרית של היום גרועה מהמהפכה המשפטית של ברק|3596233|23 ביולי 2023}}}}

==חשדות לפלילים==
בדצמבר 1996 הוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות בעבירות מס, בנימוק כי לא דיווח על הכנסות שהיו לו מנכס וכי ייעץ לשותפו בנכס איך להעלים לגביהן מס. חטר-ישי כפר בכתב האישום וטען כי מדובר בכתב אישום מופרך. הוא הדגיש כי הנכס אינו שלו ונרכש על ידי אביו לפני עשרות שנים, וההכנסות החייבות במס ממנו מדווחות על ידי אביו אשר משלם את המס המתחייב בגינן. השותף בנכס העיד כי לא קיבל מדרור כל ייעוץ וכי לא העלים כל מס. נגד השותף לא הוגש כתב אישום. חטר-ישי הודיע על פרישה מתפקידו כחבר בוועדה למינוי שופטים, בנמקו כי לא ראוי שישמש כחבר הוועדה במקביל לניהול הליך פלילי כנגדו (הוא שב אליה לאחר זיכויו). הניסיונות להדיחו מכהונתו כראש הלשכה לא צלחו.

כעבור שנה הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מהאישומים בגין [[העלמת מס]] מצידו של חטר-ישי, אך ביקשה להרשיעו בייעוץ לשותפו של אביו. בפברואר [[1998]] הורשע על ידי השופטת זיווה הדסי הרמן מבית המשפט השלום בתל אביב בעבירה של ייעוץ לשותפו של אביו{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|עו"ד חוטר-ישי הורשע בהשמטת הכנסות, תרשומת כוזבת בדו"ח ושימוש בעורמה|140052|22 בפברואר 1998}}}}{{הערה|{{TheMarker||יש עוררין על בקנשטיין|0000017f-dc16-db22-a17f-fcb7affe0000|11 במאי 2007}}}}.

ערעור אשר הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נדון על ידי הרכב בראשותו השופט [[אדמונד לוי]], אשר כלל גם את השופטת [[אסתר חיות]], ואת השופטת מיכל רובינשטיין, והסתיים בזיכויו{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|ביהמ"ש המחוזי זיכה את עו"ד דרור חוטר-ישי מעבירות המס בהן הורשע|73038|8 ביוני 1998}}}}.

במקביל לערעור, המשטרה המליצה בפני הפרקליטות להעמיד לדין את חוטר-ישי באשמת זילות בית משפט, בעקבות דבריו נגד הרמן-הדסי לאחר הרשעתו{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|ביהמ"ש המחוזי זיכה את עו"ד דרור חוטר-ישי מעבירות המס בהן הורשע|73038|8 ביוני 1998}}}}. בפתיחת הדיון בכתב האישום נגדו, התנצל חוטר-ישי על דבריו. המדינה הודיעה, כי היא מוכנה למחוק את כתב האישום בהנחה שההתנצלות כנה. זמן קצר לאחר מכן, בישיבת הוועד המרכזי של הלשכה, שב חוטר-ישי ותקף את הרמן-הדסי, ובעקבות זאת הוגש שוב כתב אישום נגדו באשמת זילות. בפתיחת משפטו השני טען חוטר-ישי, כי בהגשת כתב האישום, הפרה המדינה התחייבות שלטונית שלא לשוב ולהעמידו לדין לאחר שהתנצל. השופט הבר קיבל טענה זו ומחק את כתב האישום. מטעם התביעה נאמר כי הם היו סבורים, כי הסכמתה של המדינה למחוק בזמנו את כתב האישום הייתה הסכמה מינהלתית ולא הסכם מחייב. לדעת המדינה, התבטאותו של חוטר-ישי בדיון בלשכה יצרה את הרושם לכאורה, כי התנצלותו הקודמת הייתה מן השפה ולחוץ. עם זאת נאמר, כי הגיע למסקנה שאין ליזום הליך משפטי שלישי נגד חוטר-ישי בנושא הזילות, בדמות ערעור על החלטת בית משפט השלום. לדעת המדינה, הגשת כתב האישום כבר השיגה את היעד של העברת המסר, לפיו תוענק הגנה לשופטים שאינם יכולים להגיב על טענות נגדם{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|עו"ד חוטר-ישי מואשם בזילות ביהמ"ש בעקבות דבריו לאחר הרשעתו בשלום|94381|15 ביולי 1998}}}}{{הערה|{{גלובס|הדס מגן ואיתמר לוין|המדינה לא תערער על מחיקת כתב האישום נגד חוטר-ישי באשמת זילות|161568|8 ביולי 1999}}}}.

ביוני 1998 החליטה ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין להעמיד את חטר-ישי לדין משמעתי, לאחר שהוגשו נגדו כתבי אישום על עבירה של זילות בית משפט{{הערה| {{גלובס|הדס מגן|ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד: להעמיד את חוטר ישי לדין משמעתי|82280|28 ביוני 1998}}}}. בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שהתקיימו ב-1999 הפסיד חטר-ישי לעו"ד שלמה כהן{{הערה|{{גלובס||בחירות בסגנון אחר ותוצאות ידועות מראש|160827|4 ביולי 1999}}}}. ב-2001 סגרה הלשכה את התיק המשמעתי נגדו{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|לשכת עוה"ד סגרה התיק המשמעתי נגד חטר-ישי בפרשת התבטאותו נגד ביהמ"ש|484900|18 באפריל 2001}}}}.

לימים, תומכי [[תאוריית הקשר לתפירת תיקים בישראל]] ראו במקרה העמדה לדין והזיכוי של חוטר ישי כראיה לקיומה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[דניאל פרידמן]]|שם=קץ התמימות|מו"ל=משכל הוצאה לאור|שנת הוצאה=2019|פרק=חלקו של המשפט הפלילי בקידום המהפכה המשפטית}} עמודים: 514-528}}.

==תביעה כנגדו על פעילותו כעורך דין==
במרץ 2009, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורו כנגד פסק דין, אשר חייב אותו להשיב ללקוחותיו כספים שנפסקו להם והוחזקו על ידו בנאמנות, ואשר לא העביר להם בטענה של קיזוז כל הסכום בגין שכר טרחתו. חטר-ישי הגיש תביעה נגדית בטענת מצג שווא שנדחתה{{הערה|חיים חליוה, [http://www.star10.co.il/page_1648 נדחה ערעור של עו"ד חוטר ישי נגד חופים בכנרת: "עו"ד חטר ישי החזיק את כספי לקוחותיו שלא כדין"], כוכב הצפון, 6 מרץ 2009}}.

== פעילות בתחום הנדל"ן ==
בראשית [[שנות ה-90]] היה חטר-ישי פעיל בקידום פעילויות לבנייה והשקעה ב[[נדל"ן]]. אחד מהפרויקטים המוכרים שבהם חטר-ישי היה מעורב, תחת חברה בשם "מגדל הזוהר", היה הקמת שכונת [[גני אביב]] ב[[לוד]]. שכונת גני אביב, כמו פרויקטי דיור נוספים אותה עת, תוכננה וקודמה על ידי המדינה בראשית שנות ה-90, בשנים שלאחר [[נפילת מסך הברזל]] וראשית [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה הגדולה של העולים מרוסיה]], במטרה לספק מענה לחוסר הגדול ביחידות דיור, כדי לאפשר פתרונות דיור.
באותה עת, במסגרת החלטה 533 של מינהל מקרקעי ישראל, קידמה המדינה הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה למגורים. ההחלטה נועדה לאפשר התקשרויות בין יזמים וחוכרי קרקעות חקלאיות לזירוז הקמת פרויקטים למגורים{{הערה|שם=עמיר|{{גלובס|נעה ווסרמן-עמיר|חוקרי המשטרה אספו מסמכים במינהל בנוגע להטבות החריגות לכאורה לחברת מגדלי הזוהר|83702|4 במרץ 1999}}}}, במטרה לזרז הקמת יחידות מגורים לעלייה הגדולה מרוסיה. ההחלטה כללה מתן תמריצים כספיים ליזמים השונים ממשרד השיכון לזירוז הבנייה{{הערה|שם=עמיר}}{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|משרד השיכון: חברת מגדלי הזוהר קיבלה שלא כדין תמריצי בנייה בפרוייקט גני אביב|153925|14 ביוני 1999}}}}.

חברת "מגדל הזוהר" רכשה זכויות בקרקעות שונות באזור העיר לוד, והקימה בין השנים [[1993]]-[[1997]] כ-5,000 יחידות דיור.
לחברה הייתה מעורבות בפרויקטים נוספים באזורים שונים בישראל, אחד מהם, היה זכייתה בשנת [[1998]] במכרז לפינוי בינוי ב[[גבעת שמואל]]. המכרז לא יצא אל הפועל עקב הליכים משפטיים שונים, בגדרם הוגשו כתבי אישום נגד [[דוד אפל]] ונגד עודד טל – בכיר ב[[מינהל מקרקעי ישראל]] אותה עת (אשר הורשעו בהם){{הערה|{{גלובס|שלומית צור|17 שנה אחרי הזכייה: המכרז של דודי אפל בגבעת-שמואל בוטל|1000966487|25 באוגוסט 2014}}}}{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|אחרי 20 שנה: תוכנית הפינוי-בינוי של שכונת גיורא בגבעת שמואל יוצאת מהקפאה|1001268779|13 בינואר 2019}}}}.
בשנת [[2011]] נוהל הליך פירוק כנגד חברת מגדל הזוהר על ידי נושה, בשל חוב של 2 מיליון ש"ח. חטר-ישי ביקש לשלמו בשם החברה, אך בית משפט המחוזי בראשות השופטת [[ורדה אלשיך]] מנע אפשרות זו ונתן צו פירוק כנגד החברה{{הערה|{{כלכליסט|ענת רואה|אימפריית הנדל"ן של דרור חטר ישי ודודי אפל חוסלה בגלל חוב של 2 מיליון שקל|3558019|9 בינואר 2012}}}}{{הערה|{{גלובס|חן מענית|אלשיך: חברת מגדל הזוהר של דודי אפל ודרור חטר-ישי תפורק|1000625486|22 בפברואר 2011}}}}.

במהלך השנים שלאחר מכן נמכרו על ידי המפרק זכויות שונות בחברה במאות מיליוני שקלים, ובשנת [[2016]], במסגרת הסדר נושים, נרכשה יתרת החברה על ידי חברת "הרברט סמואל על הים בע"מ" (על ידי בני משפחת דיין){{הערה|{{גלובס|שלומית צור|ביהמ"ש: חברת מגדל הזוהר של דודי אפל תימכר למשפחת דיין|1001133811|21 ביוני 2016}}}}.

==תביעות דיבה==
חטר ישי הגיש מספר תביעות כנגד כלי התקשורת ובעלי תפקיד בגין [[הוצאת לשון הרע]] בעניינו במהלך כהונתו כראש הלשכה.
* תביעת דיבה הוגשה כנגד עיתון [[הארץ]] וכתבו [[רונן ברגמן]], אשר העדיפו לסיימה בהתנצלות{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|"הארץ" חוזר בו מן הטענות בדבר פגמים בחוזה בין חוטר-ישי לחלמיש|152706|3 ביוני 1999}}}}. כך גם תביעת דיבה אשר הגיש נגד ח"כ דאז [[יוסי שריד]]{{הערה|{{גלובס|יואב יצחק|שריד חייב את מרצ בהוצאות בהן חוייב אישית בתביעת חוטר-ישי נגדו|100934|7 בינואר 1999}}}}, אשר הודה בטעותו ולאחר פרסום התנצלותו נמחקה התביעה{{הערה|[https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%9D-'%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA'-%D7%A2%D7%9C-%D7%A2%D7%95%22%D7%93-%D7%97%D7%95%D7%98%D7%A8-%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%A2#.YCuTMmhvY2w כמפורט בפסק-דין אחר, בע"א 7380/06, חטר-ישי נ' ידיעות אחרונות ואח']}}.
* שתי תביעות אחרות הוגשו כנגד המו"ל, העורך והכתב של עיתון [[ידיעות אחרונות]] ([[ארנון מוזס]], [[אילון שלו]] ו[[מרדכי גילת]]) בגין פרסומי שווא אודותיו. הוא זכה באחת (לגבי פרסומים בעניינו ביחס ל-"חוק החנינה"){{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|ביהמ"ש קיבל חלקית תביעת דיבה של עו"ד חוטר-ישי נגד "ידיעות אחרונות" - אך פסק לו פיצוי נמוך|910578|4 במאי 2005}}}}, ובתביעה השנייה (לגבי פרסומים ביחס "לבחירות ב{{ה|חברה להגנת הטבע}}") קיבל בית המשפט המחוזי חלק מהתביעה, אולם [[בית המשפט העליון]] קיבל את ערעור העיתון בקובעו כי הגדרתו של דרור חטר ישי כעומד בראש "כנופיה" (באותו מקרה הכוונה הייתה לאנשי חוגי הסיירות) אינה מהווה לשון הרע{{הערה|[https://www.ruling.co.il/%D7%A2%22%D7%90-7380-06-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%98%D7%A8-%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A0.-%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_5529a949-0dc0-365e-e137-c8b5c949a17a ע"א 7380/06 דרור חטר-ישי נ. מרדכי גילת]}}{{הערה|{{וואלה!|אמילי גרינצווייג|העליון: מוזס ושלו לא ישלמו פיצויים לדרור חוטר ישי|1800011|2 במרץ 2011}}}}.
* תביעת דיבה אשר הגיש נגד פרקליטת המדינה דאז, [[עדנה ארבל]], נדחתה על ידי בית המשפט העליון בנימוק כי התייחסויותיה בעניינו נעשו במהלך תפקידה ולכן יש לה חסינות, אפילו לגבי הוצאת לשון הרע בכוונת זדון{{הערה|[https://www.ruling.co.il/%D7%93%D7%A0%22%D7%90-6077-02-%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%98%D7%A8--%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A0.-%D7%A2%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%9C_d212c5df-09e5-4927-90d1-e97028f3e08e פסק-דין בדנ"א 6077/02, חטר ישי נ' עדנה ארבל]}}{{הערה|{{גלובס|שמואל דקלו|ביהמ"ש העליון דחה את תביעתו של חוטר-ישי נגד ארבל בפרשת בר-און|598295|1 ביולי 2002}}}}.

== פעילותו הציבורית ==
ב-[[1974]] היה ממקימי [[חוגי סיירות]], כמפעל הנצחה לזכר [[אורי מימון]] חבר לשירות ב[[נח"ל מוצנח|נח"ל המוצנח]], שנפל ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. ב-[[1987]] זכה חטר-ישי בפרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים מידי [[יו"ר הכנסת]], על חלקו בהקמת חוגי הסיירות{{הערה|שם=אביבה|{{מעריב|אביבה מץ|חוטר מגזע טוב|19870216|254}}}}.

חטר-ישי כיהן כחבר בוועדות ציבוריות ובגופים שונים, ובהם הוועד המנהל ב[[מוזיאון ארץ ישראל]] ב[[תל אביב]].
בנוסף, הוא פעל שנים רבות לקידום פועלן של קרנות ואגודות הקשורות לשירותי הביטחון, ובהן [[הוועד למען החייל]], [[חטיבת הצנחנים]], [[גבעת התחמושת (אתר הנצחה)|גבעת התחמושת]].

הוא העביר בשנת 2009 לשר המשפטים [[יעקב נאמן]] מסמכים בהם הועלו טענות נגד קידומה של שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, זיוה הדסי הרמן, לכהונת נשיאת בית משפט השלום בתל אביב. לפני כן, כשדנה [[הוועדה לבחירת שופטים]] בקידומה של הדסי הרמן לבית המשפט המחוזי, העלה חוטר ישי את השגותיו המפורטות נגד קידומה בפני חברי הוועדה.{{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|עו"ד חוטר ישי על המועמדת לנשיאת השלום: אינה ראויה|0000017f-dbae-db22-a17f-ffbfeefb0000|8 במאי 2009}}}}.

==חיים אישיים==
נשוי לתמר, עורכת דין ונוטריונית במקצועה, לבני הזוג יש תשעה ילדים{{הערה|שם=אביבה|}}.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{גלובס|יואב יצחק|השופטת בקנשטיין בפתק לשופטת הרמן: "זיוהל'ה, באתי לומר לך יישר כוח"|121628|22 בפברואר 1998}}
* {{גלובס|[[מתי גולן]]|פרשנות: לא סתם חוטר|143518|23 בפברואר 1998}}
* {{גלובס|הדס מגן|הזילות של חוטר-ישי|65033|22 בפברואר 1998}}
* {{גלובס||עו"ד חוטר-ישי הודיע: לא אגיע להיחקר במשטרה|94380|31 בדצמבר 1998}}
* {{הארץ|ענת רואה|מע"מ מבקש לפרק את חברת מגדל הזוהר שנקשרה בדוד אפל ודרור חוטר ישי - עקב חוב של 17.5 מ' ש'|1.993155|23 באוגוסט 2004}}
* {{גלובס|יצחק דנון|אנגל מבקשת מביהמ"ש לחייב את אפל וחוטר-ישי לקיים הסכם בגבעת שמואל|775841|29 בפברואר 2004}}
* {{הארץ|בן-ציון ציטרין|נושי חברות הקשורות לחוטר ישי: חברות הקשורות לחוטר ישי|1.950312|6 במרץ 2004}}
* {{הארץ|תומר זרחין|עו"ד חוטר ישי על המועמדת לנשיאת השלום: אינה ראויה|1.1259669|8 במאי 2009}}
* {{TheMarker|נמרוד בוסו|עו"ד חטר ישי: מגדל הזוהר חייבת לי 237 מיליון שקל על שירותי|1.1563294|10 בנובמבר 2011}}
* {{ישראל היום|[[עקיבא ביגמן]]|דרור חוטר־ישי עמד בראש לשכת עורכי הדין והיה מהראשונים להיאבק בכוח שניכסה לעצמה מערכת המשפט|864543|25 במרץ 2021}}
* [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx/?pid=21798 מאחורי הקלעים של עולם המשפט - פרק 1] ו[https://www.kan.org.il/podcast/item.aspx?pid=21815 פרק 2] באתר [[תאגיד השידור הישראלי|כאן]]
* {{מידה|כותב=דרור חטר-ישי|כותרת=פרק מספר: הכח ממכר// דרור חטר-ישי|מספר כתבה=75138|תאריך=22 באפריל 2021}}
* {{יוטיוב|e5H1ZzbWWFg|שם="עיוותי בג”ץ ופסיקות שנוגדות את לשון החוק" {{!}} עו”ד דרור חוטר-ישי|אורך=01:35:16|ערוץ=הפורום הישראלי למשפט וחירות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{ראשי לשכת עורכי הדין}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:חטר-ישי, דרור}}
[[קטגוריה:בוגרי תיכון עירוני א' (תל אביב)]]
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים]]
[[קטגוריה:ראשי לשכת עורכי הדין]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1946]]
[[קטגוריה:חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים]]