הצגת המקור של הדף "האוניברסיטה העברית בירושלים"

{{מוסד לימודי
| סמל = [[קובץ:HujiNew.svg|275px]]
| תמונה = [[קובץ:HebrewU-MtScopus.JPG|260px|מרכז]]
| כיתוב = מרכז הסטודנט על שם [[פרנק סינטרה]] בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל, האנדרטה לזכר חללי [[הפיגוע באוניברסיטה העברית (2002)|הפיגוע באוניברסיטה]], בצורת עץ נטוי ברחבה המרכזית של הקמפוס.
| סוג = אוניברסיטה ציבורית
| תאריך ייסוד = [[24 ביולי]] [[1918]] (הנחת [[אבן פינה]]){{ש}} [[1 באפריל]] [[1925]] (פתיחת קמפוס הר הצופים)
| קמפוס = [[הר הצופים]], אדמונד י' ספרא ([[גבעת רם]]), [[עין כרם]]; [[אילת]]; [[רחובות]]; [[בית דגן]]
| נשיא = פרופ' [[אשר כהן (פסיכולוג)|אשר כהן]]
| נגיד = פרופ' [[מנחם בן-ששון]]
| סגן נשיא = פרופ' [[אהרון פלמון]] (מחקר ופיתוח){{ש}}פרופ' [[אורון שגריר]] (בינלאומיות){{ש}}פרופ' [[מונא חורי]] (אסטרטגיה ומגוון){{ש}}[[יוסי גל]] (קשרי חוץ){{ש}}[[ישי פרנקל]] (מנכ"ל)
| רקטור = פרופ' [[תמיר שפר]]
| מנכ"ל = [[ישי פרנקל]]
| צוות = 6,000{{הערה|[https://new.huji.ac.il/האוניברסיטה-במספרים האוניברסיטה במספרים], באתר האוניברסיטה}}
| סגל = -
| סגל אקדמי בכיר = 1,200
| תלמידים = {{השכלה גבוהה בישראל|העברית|TOTAL}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סטודנטים לתואר ראשון = {{השכלה גבוהה בישראל|העברית|1}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סטודנטים לתואר שני = {{השכלה גבוהה בישראל|העברית|2}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סטודנטים לתואר שלישי = {{השכלה גבוהה בישראל|העברית|3}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סטודנטים מתוקצבים = 18,157{{הערה|[http://online.anyflip.com/cdkp/ocmb/mobile/index.html התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תש"ף, נספח 4]}}
| אתר אינטרנט = [http://new.huji.ac.il/ new.huji.ac.il]
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה|כותרת=לא|שם=האוניברסיטה העברית{{ש}}בירושלים|רוחב=31.775833333333|אורך=35.2}}
}}
'''האוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]''' היא ה[[אוניברסיטה ציבורית|אוניברסיטה הציבורית]] הראשונה שהוקמה ב[[ארץ ישראל]] (בשנת [[1925]]) ו[[מוסד אקדמי|המוסד האקדמי]] השני שנוסד בה (אחרי [[הטכניון]]). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות [[פרופסור]]ים ו[[מדען|מדענים]] ידועים, ואף חתני [[פרס נובל|פרסי נובל]]. האוניברסיטה מדורגת על פי [[מדד שנגחאי]] במקום השני במדינת ישראל, ובמקום ה-86 בעולם.

לאוניברסיטה שישה [[קמפוס]]ים:
* [[קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים]] – משמש את מרבית ה[[פקולטה|פקולטות]] העיוניות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה. בנוסף מכיל קמפוס זה את ספריית הר הצופים למדעי הרוח והחברה ע"ש בלומפילד.
* קמפוס [[גבעת רם|אדמונד י' ספרא בגבעת רם]] – משמש את הפקולטה ל[[מתמטיקה]] ול[[מדעי הטבע]], את בית הספר להנדסה ומדעי המחשב, את [[מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח]], את החוג ל[[הוראת המדעים]], את בית הספר ל[[מדע יישומי]] וכן, חלק ממשרדי המנהל כגון הרשות למחקר ופיתוח. כמו כן, מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון [[הספרייה הלאומית]] ו[[מרכז ארצי לבחינות ולהערכה]] ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון [[האקדמיה ללשון העברית]] ו[[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים|האקדמיה למוסיקה ולמחול]].
* קמפוס [[מרכז רפואי הדסה|עין כרם]] (בשיתוף עם [[בית החולים הדסה עין כרם]]) – משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה ל[[רפואה]], הפקולטה ל[[רפואת שיניים]] ועוד.
* קמפוס [[רחובות]], שבה נמצאת [[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית]] ו[[בית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט]]
* קמפוס [[מכון וולקני]] משמש את [[בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי]]
* [[מעבדה]] ל[[ביולוגיה ימית]] ב[[אילת]]

==תולדות האוניברסיטה==
===הקמת האוניברסיטה===
הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון [[ציונות|הציוני]], וההצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת [[1884]] ב[[ועידת קטוביץ|וועידת קטוביץ]]. ב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] שנערך ב[[בזל]] בשנת [[1897]], התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של [[צבי הרמן שפירא]].

במרץ [[1914]] רכש [[המשרד הארץ ישראלי]] את האחוזה של [[סר]] [[ג'ון גריי היל]] {{אנ|John Edward Gray Hill}} ואשתו [[קרוליין אמילי גריי היל]] על פסגת [[הר הצופים]],{{הערה|{{קתדרה|יעקב וַרמן|קרוליין אמילי גריי היל: הציירת האוריינטליסטית מהר הצופים|112.5|112, תמוז תשס"ד, עמ' 94–95}}}} במטרה להקים במקום את "בית מדרש התורה והעבודה". התוכנית המקורית לבניין האוניברסיטה תוכננה על ידי ה[[אדריכל]] הבריטי [[סר]] [[פטריק גדס]], שמתוכה נבנה רק בניין [[הספרייה הלאומית]], כיום ספריית הפקולטה למשפטים. גדס תכנן מבנה בעל מאפיינים אוריינטליים, ובמרכזו כיפת ענק, דמוית [[כיפת הסלע]]. בסוף שנות העשרֵה ותחילת שנות ה-20 נוצרו יצירות ופריטי "[[בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות|בצלאל]]" רבים – ציורים, תבליטי נחושת והדפסי אבן של מבנה האוניברסיטה המקורי של גדס, והם שימשו כקישוטי קיר.

ב[[ט"ו באב]] [[ה'תרע"ח]] ([[24 ביולי]] [[1918]]), נערך ב[[הר הצופים]] טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] לאוניברסיטה העברית בירושלים, בהשתתפות [[הגנרל אלנבי]], [[זאב ז'בוטינסקי]] וד"ר [[חיים ויצמן]], שנאם את הנאום המרכזי.{{הערה|{{העברי||אבן הפנה לאוניברסיטה העברית בארץ ישראל|19180731|13}}}}{{הערה|[http://new.huji.ac.il/page/132 "יריית אבן הפינה" כפי שזה נקרא אז] (אתר [[האוניברסיטה העברית]]) וכן: '''כרונולוגיה לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל''' תרע"ח–תרצ"ו 1917–1935, בעריכת ימימה רוזנטל, ירושלים: [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], [[1979]], עמ' 19}}
בטקס נכחו קרוב ל-6,000 אורחים. הונחו 13 אבני יסוד באוהל גדול מקושט פרחים: ויצמן (שהוסע אל הטקס במכוניתו של אלנבי) הניח אבן "בשם הציונות" ואבן נוספת "בשם הצבא העברי" (אם כי אלנבי סירב להתיר לחיילי [[הגדוד העברי]] להשתתף בטקס). יחד עם [[רב]]ני ירושלים, הניחו [[המופתי של ירושלים]] ([[כאמל אל-חוסייני]]) וה[[בישוף]] האנגליקני אבן יסוד "בשם ירושלים". יתר האבנים ייצגו את [[הברון רוטשילד]] ואת [[י"ל גולדברג]], שתרם את הכסף לרכישת המגרש, ואת העיר [[יפו]] ואת המושבות החקלאיות, את ועד החינוך והמורים, את האקדמאים והסופרים, את האומנים, את הפועלים ואת הדור הבא, שיוצג על ידי כמה עשרות ילדים. בסוף הטקס שרו סביב שורת האבנים את "[[התקווה]]" ואת "[[אל מלך נצור]]".{{הערה|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות''', עמ' 66–67}}

בראשית 1923 ביקר [[אלברט איינשטיין]] בארץ ישראל, ביקור שנועד לסייע ל[[חיים ויצמן]] לקדם את הקמת האוניברסיטה העברית. באחד החדרים של הבית היחיד שעמד לרשות האוניברסיטה על [[הר הצופים]], השמיע איינשטיין הרצאה ב[[צרפתית]] על [[תורת היחסות]]. בפתח דבריו קרא כמה מילים בעברית.{{הערה|{{הארץ1||הרצאת הפר' איינשטיין על הר הצופים|19230211|7}}}}{{הערה|תום שגב, '''ימי הכלניות''', עמ' 167–168}}
חלק מהשטח על הר הצופים שעליו נבנתה האוניברסיטה, נמכר בשנת 1924 על ידי [[ראע'ב נשאשיבי]].{{הערה|[[צבי אל-פלג]], מנקודת ראותו של המופתי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה, עמ' 165}}
עד לפתיחה הרשמית של האוניברסיטה, היו לה שני מכונים, ל[[כימיה]] ול[[מדעי היהדות]], מחלקה אחת ל[[מיקרוביולוגיה]] ו[[ספרייה]]. הסגל כלל 7 פרופסורים ועוד כ-30 מורים.{{הערה|תום שגב, '''ימי הכלניות''', עמ' 179.}}
במרץ 1925, לקראת טקס הפתיחה, הכריזו [[ערביי ארץ ישראל]] שביתה כללית. בשכונות ובערים הערביות ננעלו החנויות ועל הבתים הונפו במחאה דגלים שחורים.{{הערה|[[חגי ארליך]], '''המזרח התיכון בין מלחמות העולם''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], ספר ב, יחידה 4, עמ' 377; תום שגב, '''ימי הכלניות''', עמ' 180.}}

[[קובץ:Hebrew University opening Ceremony.jpg|שמאל|ממוזער|260px|לורד בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה]]
[[קובץ:Mount Scopus (2009).jpg|שמאל|ממוזער|260px|הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] לאוניברסיטה העברית בירושלים, 1918]]
[[קובץ:RAV-KOOK-HEBREW-UNIVERSITY.jpg|שמאל|ממוזער|260px|[[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] בעת נאומו בטקס פתיחת האוניברסיטה, 1925]]
ב-[[1 באפריל]] [[1925]] ([[ז' בניסן]] [[ה'תרפ"ה]]) נערך [[טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים|טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית]] ב[[אמפיתיאטרון]] שנבנה ב[[הר הצופים]].{{הערה|{{הארץ|טל לוי|1.4.1925 טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית|1.1253454|1 באפריל 2009}}}} בטקס נאמו [[ארתור ג'יימס בלפור|הלורד בלפור]], [[חיים ויצמן]], [[הרב קוק]], [[הרברט סמואל]] ו[[חיים נחמן ביאליק]]. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד, והוראה פורמלית התחילה רק בשנת [[1928]].{{הערה|[https://web.archive.org/web/20090916170059/http://icj.huji.ac.il/cherrick/chogim.htm חוגי ההוראה הראשונים באוניברסיטה העברית], The Avraham Harman Institute of Contemporary Jewry,{{כ}} באתר האוניברסיטה העברית בירושלים}} בתקופת [[המנדט הבריטי]] התקיימו לימודים לתואר שני ושלישי בלבד.

[[חיים ויצמן]], נשיא [[ההסתדרות הציונית]] היה היושב ראש הראשון של חבר-הנאמנים, המוסד המנהל העליון של האוניברסיטה, וכן השתתפו בו גדולי הדור וביניהם [[אלברט איינשטיין]], [[זיגמונד פרויד]] ו[[מרטין בובר]]. חבר-הנאמנים בחר בד"ר [[יהודה לייב מאגנס]] לתפקיד קנצלר (נגיד) האוניברסיטה,{{הערה|1=הערך: האוניברסיטה העברית, '''[[האנציקלופדיה העברית]]''', כרך ו' (ארץ ישראל), עמ' 1029.}} התואר לבעל סמכויות בתחום [[אקדמיה|האקדמי]] וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של [[מנהל כללי|מנכ"ל]], [[רקטור]] ו[[נשיא אוניברסיטה|נשיא]], תפקיד שבו החזיק עשר שנים, עד שפוצל ומאגנס מונה לנשיא האוניברסיטה.

בשנת [[1930]] התמנה הד"ר [[משה בן-דוד (רופא)|משה בן דוד]] למזכיר הכללי של האוניברסיטה העברית. בן דוד החל לתכנן את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, הרבה לבקר במוסדות אקדמאים ובמכונים רפואיים ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]], וכבר אז מונה עוזר [[דקאן]] בבית הספר לרפואה שיפתח בעתיד ב[[הר הצופים]]. בן דוד נרצח ב[[שיירת הדסה]].{{הערה|"רופאיה של ארץ-ישראל 1799–1948", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת [[איתי בחור]], מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: בן דוד, משה עמוד 123}}

<gallery widths="200px" heights="200px" perrow="5">
תמונה:Founding_of_the_Hebrew_University.jpg|[[טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים|טקס פתיחת האוניברסיטה]], [[1925]]
תמונה:Grand opening of the Hebrew University - Leopold Philichovsky painting, 1925.jpg|טקס פתיחת האוניברסיטה בציורו של [[ליאופולד פיליכובסקי]], 1925. מוצג במבואת בניין המנהלה בהר הצופים
תמונה:Mount ScopusDSCN4515.JPG|עשור לאוניברסיטה העברית, הר הצופים
תמונה:Hebrew University (997008872845505171).jpg|טקס 25 שנה לאוניברסיטה העברית, בנוכחות [[דוד בן-גוריון]], [[דב יוסף]] ו[[משה שרת]]
</gallery>

===אנשי מפתח ומבנה האוניברסיטה===
{{חלונית
|רוחב=290px
|כותרת = '''<big>המנון האוניברסיטה</big>'''{{ש}}הושמע בטקס הפתיחה ב-1 באפריל 1925
|ניקוד=
רקע=#c6dbf7
|תוכן=
{{ציטוטון|
צְאוּ וָרֹנּוּ, קָטָן, רָב, // כִּי קָם, כִּי קָם הַדְּבִיר!{{ש}}
אִם גָּלָה כָּבוֹד, – הִנֵּה שָׁב! // לֹא אָבַד לָנוּ נִיר.{{ש}}

עַל הַר-הַצּוֹפִים מִגְדַּל אוֹר, // וְנִשְׁקָף הוּא בָּרוֹם.{{ש}}
אֶל נָגְהוֹ נִכְסָף דּוֹר וָדוֹר, // הִתְפַּלֵּל אֵלָיו דֹּם.{{ש}}

לְמוּל הַמִּדְבָּר, מוּל הַיָּם, // לְנֹכַח הַר נְבוֹ –{{ש}}
בֵּית-מִקְדָּשׁ הוֹד יִתְנוֹסֵס שָׁם, // הַמַּדָּע יִנְוֶה בוֹ.{{ש}}

לְזִמְרַת תּוֹרָה יַעַן קוֹל – // קוֹל מַעְדֵּר, פַּטִּישׁ, סְדָן.{{ש}}
וְשֶׁמֶשׁ תִּצְהַל עַל-פְּנֵי כֹּל: // כָּךְ עוֹבֵד עַם וְרָן.
}}
{{ש}}מילים: [[יוסף הפטמן]]; לחן: אברהם צבי דוידוביץ'
}}
[[קובץ:Zoltan Kluger. Hebrew University, Jerusalem.jpg|ממוזער|260px|האוניברסיטה העברית, 1937/1938]]
בעשור הראשון לקיומה של האוניברסיטה היה ד"ר [[יהודה לייב מאגנס]] הדמות המרכזית והמשפיעה ביותר על עיצוב דרכה. בסוף 1933 פעלה ועדת חקירה על ארגונה של האוניברסיטה העברית, שכונתה "ועדת הרטוג". הוועדה, בראשות [[פיליפ הרטוג]] ובהשתתפות [[לוי גינצבורג]] ורדקליף סלמן, חקרה את מצב הפקולטות השונות באוניברסיטה, ובמסקנותיה מתחה ביקורת על הדרך שבה ניהל אותה מאגנס, והציעה שינויים מקיפים במבנה הארגוני והניהולי שלה.{{הערה|{{קתדרה|בצלאל ברשאי|האוניברסיטה העברית בירושלים, 1925–1933|53.8|53, תש"ן, עמ' 107}}}} בשנת [[1935]] נערכה, בעקבות מסקנות הוועדה, רפורמה מבנית באוניברסיטה. מאגנס המשיך אמנם לכהן בתפקיד הנשיא עד יום מותו ([[1948]]), אך רוב סמכויות הניהול האקדמי עברו לרקטור האוניברסיטה הראשון פרופ' [[שמואל הוגו ברגמן]] ורוב סמכויות הניהול המנהלי הועברו למנכ"ל הראשון, [[שלמה גינוסר]].

ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] קלטה האוניברסיטה אנשי מדע ש[[עלו לארץ ישראל]] מ[[מרכז אירופה]] בעקבות [[עליית הנאצים לשלטון]], בהם [[יעקב פולוצקי]], שהצטרף לאוניברסיטה העברית בשנת 1934 והקים את החוג ל[[בלשנות]], [[לדיסלאוס פרקש]] שעלה ב-1935 והקים את המחלקה ל[[כימיה פיזיקלית]], [[ברנרד צונדק]] שמונה לפרופסור ל[[גינקולוגיה]], [[חנוך אלבק]], שמונה לפרופסור ולאחר מכן לראש המחלקה ל[[תלמוד]], [[מרטין בובר]], שנקלט ב-[[1938]] ואחרים. עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] ב-1945, נחתם הסכם בין האוניברסיטה העברית ו[[ההסתדרות הציונית הדסה]] לפיו הסכימו שני הגופים להקים את בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה על הר הצופים, סמוך ל[[בית החולים הדסה הר הצופים]] שנחנך ב-1939, כאשר האחריות לחלק הפרה-קליני חלה על האוניברסיטה העברית וההוראה הקלינית באחריות הדסה.{{הערה|{{הצופה||צעד ראשון של האוניברסיטה העברית להקמת בית ספר לרפואה|19460723|21}}}}

עד שנת 1947 התקיימו באוניברסיטה שתי [[פקולטה|פקולטות]]: הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי המתמטיקה והטבע. בעקבות פרסום [[תוכנית החלוקה]], דנו אנשי האוניברסיטה בשאלה האם על האוניברסיטה להישאר כולה ב[[ירושלים]] מחוץ לגבולות המדינה העברית המוצעת, או שעליה לעבור לפתוח שלוחה בגבולות המדינה המוצעת. בנוסף, שקלו אנשי האוניברסיטה את השלמת מגוון הפקולטות של האוניברסיטה, כדי לספק את צורכי המדינה שעתידה לקום. בפברואר 1948 החליט הוועד הפועל שיש להרחיב את האוניברסיטה ולכונן שלוחות וכיתות הוראה בעיר ירושלים.{{הערה|1=[[נתן פיינברג]], לתולדות הפקולטה למשפטים, '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''', תשרי תשל"ו–1975, עמ' 233–241. (פורסם קודם לכן ב"האוניברסיטה", יולי 1966).}}

===לאחר הקמת המדינה===
בתום [[מלחמת העצמאות]], [[קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים]] נותר אמנם בשליטת מדינת ישראל, אך בלא רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים. האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר. כך, חלק מן הפקולטות ו"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", מוקמו בבניין [[קולג' טרה סנטה]], המעבדות נדדו לשכונת [[ממילא]], המחלקה למתמטיקה השתכנה במבנה של [[מלון המלך דוד]], המחלקה ל[[סטטיסטיקה]] – ב[[מנזר רטיסבון|בניין רטיסבון]] ואילו בתי-הספר לרפואה ולרפואת שיניים התמקמו ב[[מגרש הרוסים]]. ב-1953 הוחל בהקמת [[#קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)|קמפוס האוניברסיטה]] ב[[גבעת רם]]. עם הקמתו, הועברו אליו מרבית הפקולטות של האוניברסיטה, לבד מבית הספר ל[[רפואה]] של האוניברסיטה שעבר ב-1964 לקמפוס [[בית החולים הדסה עין כרם]], והפקולטה ל[[חקלאות]] שעברה לקמפוס בעיר [[רחובות]]. לאחר הקמת המדינה נפתחו תוכניות לימוד חדשות רבות ובהן הפקולטה למשפטים שפתחה את שעריה בשנת הלימודים ה'תש"י 1950, והוחל במתן תארים לתלמידי תואר ראשון. האוניברסיטה העברית שימשה מודל לאוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] [[שנות ה-60 של המאה ה-20|והשישים]] של המאה.
[[קובץ:Hebrew University stamp 1950.jpg|190px|ממוזער|שמאל|[[בול]] "האוניברסיטה" שהונפק ב-[[9 במאי]] [[1950]] ובו ציור של המבנה שבו שכנה [[הספרייה הלאומית]] (כיום משמש את הפקולטה למשפטים)]]

עד שנת 1969 הונהג סינון בקבלה ללימודים רק בפקולטות למדעי הטבע ורפואה ובשאר הפקולטות התקבלו כל מי שעמד בדרישות הסף. אך עם הגידול במספר הסטודנטים הוחלט על סינון הסטודנטים למדעי החברה משנת 1970.{{הערה|{{מעריב|יחיאל לימור|סלקציה בקבלת תלמידים במדעי החברה תונהג החל מהשנה הבאה בירושלים|19691222|110}}}}

עם איחוד ירושלים, בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, [[האקדמיה ללשון העברית]] ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (בהמשך [[הספרייה הלאומית]]). באותה השנה הוקם בקמפוס גבעת רם "[[מרכז ארצי לבחינות ולהערכה]]" המפעיל מבחנים לחיזוי הצלחה בלימודים האקדמיים, בהם [[הבחינה הפסיכומטרית]].

בשנת 1975 הפך [[בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית]] להיות חלק מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה.

בשנת 1990 למדו לראשונה באוניברסיטה יותר מעשרים אלף סטודנטים{{הערה|{{כל העיר1|יגאל מוסקו| לראשונה ילמדו השנה באוניברסיטה יותר מעשרים אלף סטודנטים, מתוכם כאלף עולים|19901019|50}}}}.

האוניברסיטה העברית קיבלה בירושה מ[[אלברט איינשטיין]] את כל [[כתב יד (מקור)|כתבי היד]] שלו, והקימה את "[[ארכיון איינשטיין]]" שמכיל את כתביו. כמו כן העביר איינשטיין את [[זכויות יוצרים|זכויות היוצרים]] על כל כתביו לרשות האוניברסיטה.
בבעלות האוניברסיטה חברת [[יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים]], אשר עושה שימוש בידע ובהמצאות של סגל האוניברסיטה.

בשנת 2002 אירע [[הפיגוע באוניברסיטה העברית (2002)|פיגוע טרור]] בקפיטריית "פרנק סינטרה" במרכזו של קמפוס הר הצופים שבו נרצחו תשעה בני אדם.

בשנת 2006 למדו באוניברסיטה העברית למעלה מ-24,000 סטודנטים. עד לשנת 2003 העניקה האוניברסיטה כ-90,000 תארים אקדמיים.

=== גירעון תקציבי וקבלת סיוע מהמדינה ===
בעשור השני של המאה ה-21 הכריזה האוניברסיטה העברית על [[משבר פיננסי]] ובשנת 2016 הכריזה על השבתת הלימודים בגלל מצבה הכלכלי, אשר החריף במשך כ-15 שנה מבלי שנעשה דבר על מנת לתקן אותו. המשבר הכלכלי באוניברסיטה נבע בעיקר מתפיחת התחייבות האוניברסיטה לפנסיות תקציביות של עובדיה בכלל ושל חברי הסגל שלה בפרט, וממתן הטבות שניתנו לאנשי הסגל לאורך השנים. בנוסף, לאוניברסיטה יש קושי מבני בהתנהלות על פני שישה קמפוסים הפזורים ברחבי הארץ.

בשנת 2018 סיכמה הנהלת האוניברסיטה על הסכם חילוץ מול [[משרד האוצר]] והמועצה להשכלה גבוהה. במסגרת ההסכם הוחלט כי בעשר השנים הקרובות תעביר המדינה כ-700 מיליון שקל לקופת האוניברסיטה, בנוסף לתקציב השנתי הרגיל, וזאת בתמורה ליישום תוכנית התייעלות מצד האוניברסיטה הכוללת מכירת נדל"ן, קיצוצי שכר וקיצוצי משרות. לפי ההסכם, יבוטלו בהדרגה כ-80 משרות של חברי סגל מנהלי ועל כל העובדים יחולו קיצוצי שכר.

עם זאת, ההסכם בין האוניברסיטה למדינה לא מטפל בחוב האקטוארי של האוניברסיטה לפנסיות תקציביות, והוא אמור רק להקל על ההתנהלות השוטפת של האוניברסיטה בשנים הקרובות, בזמן שאלה תגענה לשיאן. נכון ליום ההסכם לאוניברסיטה חוב אקטוארי של 13 מיליארד שקל בגין פנסיות תקציביות, גירעון בהון של 1.8 מיליארד שקל והיא מתקשה להגיע לאיזון בתקציבה השוטף.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|700 מיליון שקל לאוניברסיטה העברית: המבצע להצלת הפנסיה התקציבית של המרצים|0000017f-e32b-df7c-a5ff-e37ba8a90000|28 בפברואר 2018}}}}

===סמל האוניברסיטה===
סמל האוניברסיטה העברית המקורי עוצב על ידי [[זליג סגל]] בשנת [[1954]], כשעוד היה סטודנט ב[[בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]] ולימים ראש המחלקה לצורפות בה.
אף שהסמל של סגל לא הוגש על פי דרישות התקנון, בחר צוות השופטים בהצעתו והסמל אושר. את הכתוביות סביב הסמל הוסיף הגרפיקאי הירושלמי נחום מרון. הסמל מורכב מהאותיות [[א|אל"ף]] ו[[ע|עי"ן]], ראשי תיבות של "אוניברסיטה עברית". בנוסף, הלהבה שמופיעה מעל האות עי"ן מסמלת את לפיד ההשכלה.

ב-1 באפריל [[2015]] השיקה האוניברסיטה סמל מעודכן המבוסס על הסמל המקורי,{{הערה|1=[http://new.huji.ac.il/event/26071 "האוניברסיטה העברית חוגגת 90 שנים"], אפריל 2015}} שעוצב על ידי אריאל שקל מהמחלקה לתקשורת חזותית ב[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]], בהנחיית פרופ' עדי שטרן. שינוי הסמל נעשה כחלק מעיצוב חזותי שכלל גם עיצוב גופן חדש שעיצב שטרן והתבסס על [[גופן]] "אוניברסאל" שהופיע בשילוט מראשית האוניברסיטה.{{הערה|יובל סער, [https://www.prtfl.co.il/archives/84049 יש לנו מורשת ויזואלית עשירה ומרתקת, אבל נדרשת קצת עבודה ״ארכאולוגית״ כדי למצוא אותה], מגזין פורטפוליו, 18 באוגוסט 2015}}

==קמפוס הר הצופים==
{{ערך מורחב|קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים}}

[[קובץ:Hebrew University pre 1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקמפוס בשנות ה-30]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Hebrew University.jpg|250px|ממוזער|שמאל|צילום אוויר של קמפוס הר הצופים שנת 1990]]

===פקולטות ובתי ספר===
**[[הפקולטה למדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים|הפקולטה למדעי הרוח]] ([http://www.hum.huji.ac.il/ אתר הפקולטה])
**[[הפקולטה למדעי החברה, האוניברסיטה העברית בירושלים|הפקולטה למדעי החברה]] ([http://social.huji.ac.il/ אתר הפקולטה])
**[[הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים|הפקולטה למשפטים]] והמכון ל[[קרימינולוגיה]] ([http://law.huji.ac.il/ אתר הפקולטה])
**בית הספר ל[[עבודה סוציאלית]] ולרווחה חברתית ([http://www.sw.huji.ac.il/ אתר הפקולטה])
**בית הספר למדיניות ציבורית ([http://public-policy.huji.ac.il/ אתר בית הספר])
**בית הספר ל[[חינוך]] ([http://education.huji.ac.il/ אתר בית הספר])
**בית הספר לריפוי בעיסוק ([https://medicine.ekmd.huji.ac.il/he/occupationalTherapy/Pages/default.aspx אתר בית הספר])
**[[בית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים|בית הספר למנהל עסקים]] ([https://web.archive.org/web/20091217150434/http://bschool.huji.ac.il/new/index.php אתר בית הספר])
**[[המכון ללימודים עירוניים ואזוריים]] ([http://urbanstudies.huji.ac.il/ אתר המכון])
**בית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג ([http://overseas.huji.ac.il/ אתר בית הספר])
**[[המכון לארכאולוגיה (הר הצופים)|המכון לארכאולוגיה]] ([http://archaeology.huji.ac.il אתר המכון])

===היסטוריה===
קמפוס [[הר הצופים]], שהוא הקמפוס הראשון של האוניברסיטה, משמש את מרבית ה[[פקולטה|פקולטות]] של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

הקמפוס נבנה סביב אחוזתו הגדולה של [[ג'ון גריי היל]], [[עורך דין]] [[פרוטסטנטי]] מ[[ליברפול]] שהיה אוהד מושבע של ה[[ציונות]]. לפני מותו בשנת 1914 חתם היל הסכם עם [[חיים ויצמן]] וראשי הציונות על [[מסמך]] העברת אחוזתו ואדמותיה לידיהם לצורך הקמת הקמפוס. בתום המלחמה כיבדה אלמנתו את ההסכם, וכבר ביולי 1918 הונחה [[אבן פינה]] לקמפוס. ב-1924 נפתח המכון ללימודי היהדות, וב-1 באפריל 1925 התקיים [[טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים|טקס חנוכת האוניברסיטה]] בנוכחותם של הלורד [[ארתור ג'יימס בלפור]], הרבנים הראשיים ובהם [[הרב קוק]], נציגי מדינות, ארגוני צדקה ואנשי דת רבים.

באפריל 1930 נחנך [[בית דוד וולפסון]], ובו שוכנו [[הספרייה הלאומית]] והפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, ובה החוג ל[[כימיה]] (בראשותו של חיים ויצמן), החוג ל[[מיקרוביולוגיה]] והחוג ל[[מתמטיקה]]. החוג לכימיה נפתח בבית האחוזה של ג'ון גריי-היל, ושאר מבני העזר שימשו את שאר המחלקות עד הקמת מבני הקבע שלהם.

בינואר 1932 הוענקו לראשונה תעודות הסמכה מטעם האוניברסיטה ל-13 בוגרים במדעי הרוח בהתמחויות ספרות עברית, תלמוד, פילוסופיה, ותולדות ה[[אסלאם]].{{הערה|1=[https://www.nli.org.il/he/newspapers/haretz/1932/01/26/01/?srpos=11&e=------193-he-20--1--img-txIN%7ctxTI-האוניברסיטה+העברית----1932---------1 מתן תעודות הגמר לגומרים הראשונים של האוניברסיטה העברית], עיתון הארץ, 26 בינואר 1932.}}

עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] עזבו סגל ההוראה, המנהל והסטודנטים את הקמפוס בגלל צליפות יושבי הכפרים הערבים שבאזור. לאחר הסכמי שביתת הנשק בירושלים ב-30 בנובמבר 1948 נותר הר הצופים כמובלעת ישראלית בתוך שטח ירדן. במשך 19 שנה עד [[מלחמת ששת הימים]]. מחלקות האוניברסיטה העברית, ובית החולים הדסה, המשיכו לפעול במבנים אחרים בעיר, כמו בניין קולג' טרה סנטה (אליו עברה הספרייה הלאומית), [[מנזר]] [[נוטרדאם דה ז'רוזלם]] ועוד. כעבור כמה שנים, עם השלמת בניית הקמפוס ב[[גבעת רם]], הועברו הכיתות אליו. הקמפוס בהר הצופים אוכלס בחיילים [[ישראלים]] שאבטחו אותו. הם הוחלפו פעם בשבועיים על ידי שיירת [[משוריין|משוריינים]] ישנים, בהתאם לנקבע בהסכמים בין ישראל ו[[ירדן]].

עם איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. כל המבנים המקוריים השתמרו, למעט מבנה המכון לכימיה שהוסר כולו בשל מצבו הרעוע. מלאכת תכנון הקמפוס הופקדה בידי צוות האדריכלים [[דוד רזניק]], [[שמואל שקד]], [[רם כרמי]] ו[[חיים קצף]]. בקצהו המזרחי של הקמפוס הוקם מערך בניינים שיועד בתחילה למחלקה למדעי הטבע (כיום אולמות הרצאות ואגף בבניין בית ספר [[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]]) ול[[מגדל המים (הר הצופים)|מגדל מים]] בתכנונם של האדריכלים [[בנימין אידלסון]] ו[[גרשון צפור]]. בסופו של דבר הושארו מחלקות מדעי הטבע בקמפוס בגבעת רם, ואילו האחרות הועתקו להר הצופים. חלקים מהקמפוס נבנו בצורה הדומה למצודה סגורה ומבוצרת.{{הערה|[[דוד קרוינקר]], '''ירושלים – המאבק על מבנה העיר וחזותה''', הוצאת ביתן זמורה, 1988.}} האקדמיה הלאומית לאומנויות – "בצלאל" עברה אל קמפוס הר הצופים בשנת 1980 כשנה לאחר מכן עברו הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה, ובתי הספר לחינוך ולעבודה סוציאלית אל קמפוס הר הצופים.

===מבנים בעלי חשיבות בקמפוס===
**[[בית הכנסת הר הצופים|בית הכנסת ע"ש הכט]]
**[[ארכיון ומוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור]]
**[[מוזיאון בית אלברט איינשטיין]] (בהקמה)

====הגנים הלאומיים בהר הצופים====
מדרום לקמפוס הר הצופים נמצא [[הגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניק]] שבו מצויים: המצפור ע"ש גליק, המצפור ע"ש הלברט, רחבת כיכר החיים, ו[[בית הקברות של המושבה האמריקאית בהר הצופים]] ובסמוך אליו [[בית הקברות של משפחת בנטוויץ']]. מצפון לקמפוס מצוי [[הגן הבוטני הלאומי]] ע"ש מונטגיו למפורט ובו נמצאת "[[מערת ניקנור]]" שבה קבורים [[מנחם אוסישקין]], ו[[יהודה לייב פינסקר]]. את הגן הלאומי חוצה מנהרת הר הצופים. בכל הגנים הלאומיים בשטח הר הצופים ישנם מערות קבורה עתיקות מ[[תקופת בית שני]].

====מוזיאון בית אלברט איינשטיין====
בשנת [[2012]] החליטו להקים את מוזיאון בית אלברט איינשטיין בקמפוס הר הצופים. המוזיאון מתוכנן לתעד את כתביו של [[אלברט איינשטיין]] ויכלול מוצגים נוספים, בנוסף – אמור לכלול המוזיאון [[פלנטריום]] חדש שיהיה תחליף ל[[הפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס|פלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס]] שעומד נטוש ועזוב שנים רבות בקמפוס גבעת רם. ה[[מוזיאון]] אמור להיות התשובה הישראלית ל[[מגדל איינשטיין]] ב[[גרמניה]].

==== מעונות ====
[[קובץ:MaiersdorfReznikDormitoriesNov102022.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעונות מאירסדורף-רזניק, קמפוס הר הצופים, 2022]]
* כפר הסטודנטים
* מעונות ״ברונפמן״ (״אידלסון״)
* מעונות ״מאירסדורף״ (״רזניק״)

=== גלריה הר הצופים ===
<gallery>
קובץ:Mount Skopus BW 4.jpg|[[בית הכנסת הר הצופים]]
תמונה:הגן הבוטני הלאומי ע"ש מונטגיו למפורט - הר הצופים.jpg|[[הגן הבוטני הלאומי]]
תמונה:Hebrew University Jerusalem IL WV.JPG|[[מגדל המים ע"ש יעקב סוראסקי (הר הצופים)|מגדל התצפית ע"ש יעקב סוראסקי בהר הצופים]] שהפך לסמלו של הקמפוס
תמונה:Amfiteatron-al-shem-Rothberg.JPG|[[אמפיתיאטרון הר הצופים]] ע"ש רוטברג
תמונה:Keren Hayesod Album, Hebrew University02 (cropped).jpg|קונצרט באמפיתיאטרון הר הצופים – שנות השלושים
תמונה:HPIM5273.JPG|האקדמיה הלאומית לאומנויות – "[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]]" בהר הצופים
תמונה:Rosenbloom Memorial Building.jpg|בנין מדעי הרוח בהר הצופים, כיום משמש את הפקולטה למשפטים. נבנה בשנת [[1941]]
תמונה:hebun1945.jpg|[[בית דוד וולפסון]], [[1945]]
תמונה:האוניברסיטה.jpg|מבט אל המגדל ו[[תיאטרון המעלות|התיאטרון]] בהר הצופים
תמונה:רחבת_פרנק_סינטרה.jpg|"רחבת ננסי רייגן" ומרכז הסטודנטים ע"ש פרנק סינטרה בהר הצופים
תמונה:David Gerstein's work at the entrance to the administration building on Mount Scopus.jpg|עבודתו של האמן [[דודו גרשטיין]] בכניסה לבניין המנהלה בהר הצופים
תמונה:Hebrew University Entrance.jpg|הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית
תמונה:Hadassah University Hospital, Mt. Scopus, Jerusalem.jpg|בית החולים האוניברסיטאי "[[בית החולים הדסה הר הצופים|הדסה הר הצופים]]" – 1934
תמונה:Har Hatsofim IMG 7810.jpg|[[מערת ניקנור]]
תמונה:PROF. HUGO BERGMAN WITH THE AMERICAN DONOR FINKEL AT THE ENTRANCE TO THE INSTITUTE OF MATHEMATICS OF THE HEBREW UNIVERSITY IN JERUSALEM. הכניסה למכון D10-120.jpg|מכון איינשטיין למתמטיקה בית ווטנברג (פעל בין השנים 1928–1948), אוקטובר 1937
</gallery>

{{-}}

==קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)==
[[קובץ:Givat ram entrance night 1.jpg|260px|ממוזער|שמאל|רחבת הכניסה לקמפוס גבעת רם ובניין שפרינצק]]

===פקולטות===
*הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע ([http://science.huji.ac.il/ אתר הפקולטה])
**[[מכון איינשטיין למתמטיקה]]
** [[המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן]] ([http://www.bio.huji.ac.il/ אתר המכון])
** [[המכון למדעי כדור הארץ]] ([http://earth.huji.ac.il/ אתר המכון])
**[[המכון לכימיה באוניברסיטה העברית|המכון לכימיה]] ([http://chemistry.huji.ac.il/ אתר המכון])
** [[מרכז קזאלי לכימיה יישומית]]
** [[מכון רקח לפיזיקה]] ([http://www.phys.huji.ac.il/ אתר המכון])
* החוג להוראת המדעים
* בית הספר ל[[הנדסת מחשבים|הנדסה]] ו[[מדעי המחשב]] ([https://www.cse.huji.ac.il/he/ אתר בית הספר])
*[[מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח|מרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח]] ELSC ([http://elsc.huji.ac.il/ אתר המכון])
* [[המכון הישראלי ללימודים מתקדמים]] ([http://www.as.huji.ac.il/ אתר המכון])
* מחלקת הרכש של כלל האוניברסיטה העברית ממוקמת בקמפוס זה, לצד הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, משום שהרכש עבור פקולטה זו הוא המורכב ביותר.
בשטח הקמפוס מצויים גם מוסדות שאינם חלק מהאוניברסיטה העברית, כמו בניין [[האקדמיה ללשון העברית]], [[הספרייה הלאומית]], האקדמיה למוסיקה ובית ספר תיכון אורט. (בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה ממוקם מחוץ לקמפוס, בצמוד אליו).

===היסטוריה===
'''קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)''' או '''קריית אדמונד י' ספרא''' (גבעת רם) נבנה באזור [[גבעת רם]] ב[[ירושלים]] החל משנת [[1953]]. בניית הקמפוס בגבעת רם באותה עת באה לתת מענה למצב שנוצר בתום [[מלחמת העצמאות]]. [[קמפוס הר הצופים]] היה להלכה בשליטת ישראל, אך בהיעדר רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים לא ניתן היה להשתמש בו, והאוניברסיטה נאלצה למצוא משכן אחר בבתים זמניים בעיר.

קמפוס האוניברסיטה נבנה על פי עקרונות [[קריית הממשלה]] הסמוכה – בסגנון "[[עיר גנים|עיר הגנים]]" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק שאת כולו מקיף [[כביש]] [[טבעת (גאומטריה)|טבעת]]י. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ו[[שנות ה-50 של המאה ה-20|ה-50]] של המאה ה-20 ברחבי העולם. הקמפוס תוכנן על ידי ה[[אדריכל]]ים [[ריכרד קאופמן]], [[היינץ ראו]] ו[[יוסף קלארווין]]. הקמת המבנים הושלמה עד שנת [[1967]], מועד שבו הוחלט על העברת חלק מהפקולטות לקמפוס הר הצופים. מבני הקמפוס בנויים בסגנון המודרני שהיה מקובל ב[[שנות השבעים]] ו[[שנות השמונים|השמונים]] של [[המאה ה-20]] – מבנים קופסתיים שבחזיתם חלונות גדולים המוצלים ב[[תריס]]י בטון (המכונים "[[בריס סוליי]]" – "Brise Soleil").

עם איחוד ירושלים בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] החלה חזרה הדרגתית לפעילות בקמפוס הר הצופים. מרבית הפקולטות עברו בשנת [[1981]] להר הצופים, ובגבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע ([[מכון רקח לפיזיקה]]), בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע, [[האקדמיה ללשון העברית]] ו[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]].

בשנת [[2005]] שונה שמו של הקמפוס ל"קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)", על שמו של ה[[נדבן]] [[אדמונד י' ספרא]].

בשנת [[2007]] הפכה [[הספרייה הלאומית]] לגוף עצמאי במטרה לעבור אל בניין חדש שיבנה בסמוך אל הקמפוס ואל [[הכנסת]]. מעבר זה בוצע בשנת [[2023]]. בשנת [[2012]] הודיעה הממשלה על הפיכתה של [[האקדמיה ללשון העברית]] לגוף עצמאי. כחלק מכך, גוף זה יועבר לבניין שייבנה במרכז ירושלים.

===מבנים בעלי חשיבות בקמפוס===
[[קובץ:GivatRamStadiumJan052023 03.jpg|ממוזער|[[אצטדיון גבעת רם]]]]
* [[הספרייה הלאומית]] ([http://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/pages/default.aspx/ אתר הספרייה])
* בניין המנהלה ע"ש שרמן
* [[האקדמיה ללשון העברית]] ([https://hebrew-academy.org.il/ אתר האקדמיה])
* [[בית בלגיה]]
* [[בית הכנסת גבעת רם|בית הכנסת ע"ש גולדשטיין]]
* [[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים|האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין]] ([http://www.jamd.ac.il/ אתר האקדמיה])
* [[הפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס]]
* [[מרכז ארצי לבחינות ולהערכה]] ([https://www.nite.org.il/ אתר המרכז])
* [[אצטדיון גבעת רם|האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג]]
* [[אמפיתיאטרון גבעת רם]] ע"ש מונה ברונפמן-שקמן

===מעונות===
כיום, קיימים שני מרכזי [[מעונות סטודנטים|מעונות]] בקמפוס גבעת רם:
* מעונות "צוויג" ("הקריה") – מגורי סטודנטים לתואר ראשון.
* מעונות "ליברמן" – מגורי סטודנטים ל[[תארים מתקדמים]].
בעבר פעלו בגבעת רם גם "מעונות האלף", שהוקמו בשנת 1969 ב-35 [[בנייה טרומית|מבנים טרומיים]] חד קומתיים, בפינה הדרומית של הקמפוס. השם "מעונות האלף" ניתן להם מאחר שהכילו אלף מיטות בסך הכל.{{הערה|{{דבר||465 סטודנטים ילמדו מפברואר על הר־הצופים|19690112|94}}}}{{הערה|{{מעריב|דליה מזורי|הסתדרות הסטודנטים בבירה תאבק נגד העלאת שכר הדירה במעונות|19721009|209}}}} בשנת 2001 נסגרו מעונות אלו וכיום ממוקם שם "כפר ההייטק" המשמש כחממה לחברות הייטק צעירות שרובן הוקמו על ידי חברי סגל וסטודנטים של האוניברסיטה העברית.{{הערה|{{TheMarker||האוני' העברית מקימה חממת סטארט-אפ – במעונות|1.71756|13 במרץ 2001}}}}

===מרכז הספורט גבעת רם===
[[קובץ:HowardCosellSportsCenterGivatRamJan052023.jpg|ממוזער|מרכז הספורט ובריכת השחיה המקורה]]
בשנת 1952 אישר סינט האוניברסיטה מערכת שיעורי חינוך-גופני חובה לסטודנטים (שעה אחת בשבוע במשך שנה). בתחילה הופעלה תוכנית הספורט במתקנים שכורים עד שבשנת 1958 נחנך [[אצטדיון גבעת רם|האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג]], שהיה מתקן הספורט הראשון שעמד לרשות האוניברסיטה בקמפוס בגבעת-רם. למתקן זה נוספו אולם ספורט (1964), בריכת השחייה ואולמות סקווש (1968), 5 מגרשי טניס (בין השנים 1958–1968).{{הערה|{{מעריב||לרחוץ או לא לרחוץ בשבת בבריכה החדשה בירושלים|19681118|143}}}} המרכז תוכנן בידי האדריכל [[יוסף קלארווין]], שתכנן את [[תוכנית בינוי עיר|תוכנית המתאר הכללית]] (תוכנית פרישת הבניינים וחלוקת האזורים – לא הבניינים עצמם) של קמפוס גבעת רם, כולו. החל משנת 1986 מנהלת את מרכז הספורט "עמותת הספורט על-שם [[הווארד קוסל]]".

=== גלריה קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) ===
{{ש}}
<gallery>
תמונה:כיכר צ'רלס צ'רקובסקי - 3.jpg|[[כיכר צ'ארלס צ'רקובסקי]] בכניסה אל הקמפוס
תמונה:רחבת חיים וייצמן - 1.jpg|רחבת חיים ויצמן בכניסה אל הקמפוס
תמונה:Academy of the Hebrew Language.JPG|בניין [[האקדמיה ללשון העברית]]
תמונה:The_National_Library_of_Israel_building_-_Amitay_Katz.jpg|בניין [[הספרייה הלאומית]]
תמונה:Magnes Boulevard Givat Ram 1.JPG|[[שדרות טבע וגלריות, גבעת רם|המוזיאון הפתוח בשדרות מאגנס]]
תמונה:אמפיתאטרון גבעת רם - 4.jpg|[[אמפיתיאטרון גבעת רם]] ע"ש מונה ברונפמן-שקמן
תמונה:Jerusalem Academy of Music and Dance 1.jpg|[[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים]]
תמונה:Synagogue Bldg.jpg|[[בית הכנסת גבעת רם]]
תמונה:דנציגר01.jpg|פסל קיר מעשה ידי [[יצחק דנציגר]] בשערי קמפוס גבעת רם
תמונה:מרכז ארצי לבחינות ולהערכה - 1.jpg|בניין ה[[מרכז ארצי לבחינות ולהערכה]]
תמונה:פלנטריום וויליאמס - 4.jpg|[[הפלנטריום ע"ש משפחת ויליאמס]]
</gallery>
{{-}}
{{תצ"א גבעת רם}}

==קמפוסים נוספים==
===קמפוס עין כרם===
[[קובץ:Hadassah medical school.JPG|ממוזער|שמאל|220px|בניין בית הספר לרפואה, קמפוס בית החולים הדסה עין כרם]]
קמפוס עין כרם של האוניברסיטה העברית ובית החולים [[הדסה עין כרם]] נבנו יחדיו, זה לצד זה, באותו הסגנון. חלק ממבניהם משותפים. לאחר מלחמת העצמאות, כשקמפוס הר הצופים הפך קשה לשימוש, תכנון הקריה הרפואית נמסר לאדריכל [[יוסף נויפלד]]{{הערה|{{הצופה||תכנון המרכז הרפואי לשלב הביצוע|19540419|82}}}} ובנובמבר [[1954]] נחתם הסכם עם [[סולל בונה]] על בניית בית הספר לאחיות, כשלב ראשון לבניין הקריה.{{הערה|{{על המשמר||יוחל בהקמת בי"ס לאחיות בבירה|19541126|94}}}} עוד בראשית 1953 החלה מע"ץ בהכנת השטח ובסלילת דרכי גישה.{{הערה|{{דבר||הוחל בהקמת המרכז הרפואי בהרי ירושלים|19530304|66}}}} בסוף 1955 פורסם מכרז לבניית בית הספר לרפואה.{{הערה|{{על המשמר|ועדת הבצוע|המרכז הרפואי של הדסה|19551031|104.1}}}}
;פקולטאות:
*[[הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית|הפקולטה לרפואה]] ([http://medicine.huji.ac.il/ אתר הפקולטה])
*הפקולטה ל[[רפואת שיניים]] ([http://dental.huji.ac.il/ אתר הפקולטה])
*בית הספר ל[[סיעוד]]
*בית הספר ל[[בריאות הציבור]] ([http://publichealth.huji.ac.il/ אתר בית הספר])
*בית הספר ל[[רוקחות]] ([http://pharmacy.huji.ac.il/ אתר בית הספר])
*[[צמרת (מסלול צבאי)|מסלול צמרת]]
*[[פסגה (מסלול צבאי)|מסלול פסגה]]
*[[בינה (מסלול צבאי)|מסלול בינה]]

===קמפוס רחובות===
[[קובץ:RehovotCamps Ariovitch.jpg|ממוזער|220px|שמאל|קמפוס הפקולטה לחקלאות ברחובות]]
*[[בית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט]] ([http://ksvm.agri.huji.ac.il/index.php אתר בית הספר])
*[[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית]] ([http://www.agri.huji.ac.il/ אתר הפקולטה])

===קמפוס מרכז וולקני (ראשון לציון)===
*[[בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי]] ([http://vethospital.huji.ac.il/index.php אתר בית החולים])

==מרכזים, משרדים ויחידות==
* [https://research.huji.ac.il/ הרשות למחקר ולפיתוח]
* [http://academic-secretary.huji.ac.il/ המזכירות האקדמית], יחידות אקדמיות
* [http://www.huji.ac.il/huji/unit_faculty.htm פקולטות ובתי ספר], יחידות אקדמיות
* [http://mechina.huji.ac.il/ המכינה הקדם אקדמית], יחידות אקדמיות
* [[ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג]]
* [http://www.alberteinstein.info/ ארכיון אלברט איינשטיין] {{Webarchive|url=https://www.webcitation.org/60qXwH4mf?url=http://www.alberteinstein.info/ |date=2011-08-11 }} באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [http://academic-secretary.huji.ac.il/ המכון לחקר הטיפוח בחינוך]
* [https://hum.huji.ac.il/book/המכון-ללימודי-אסיה-ואפריקה המכון ללימודי אסיה ואפריקה]
* [[המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון]]
* [https://cognitive.huji.ac.il/ החוג למדעי הקוגניציה והמוח]
* [http://truman.huji.ac.il מכון טרומן]
* [http://hugis.huji.ac.il/ מערכת מידע גאוגרפי של האוניברסיטה העברית]
* [[פורום אירופה|פורום אירופה באוניברסיטה העברית]]
* [https://web.archive.org/web/20170729060027/http://icnc.huji.ac.il/ המרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית]
* [[המרכז לחקר הרציונליות]]
* [http://paincenter.huji.ac.il/ המרכז לחקר הכאב]
* [[המכון לחקר המשפט העברי]]

==מעמדה באקדמיה הבינלאומית==
{{הפניה לערך מורחב|דירוג מוסדות להשכלה גבוהה}}
לאוניברסיטה העברית מוניטין בינלאומי והיא נמנית עם המוסדות הנודעים בעולם להשכלה גבוהה. באוגוסט 2006, למשל, דורגה בשבועון [[ניוזוויק]] במקום ה-82 בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. [[דירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education|דירוג ה-''Times Higher Education'']] מיקם את האוניברסיטה העברית במקום ה-93 בשנת 2008, במקום הגבוה ביותר בין אוניברסיטאות [[המזרח התיכון]].{{הערה|
[http://www.timeshighereducation.co.uk/hybrid.asp?typeCode=243&pubCode=1 World Ranking 2008: The Top 200 World Universities],{{כ}} October 2008.}}
לפי [[דירוג שנחאי]] היא דורגה בשיאה במקום ה-53 בעולם (2012), ונכון לשנת 2019 היא בין 150 האוניברסיטאות הטובות בעולם.{{הערה|[http://www.shanghairanking.com/World-University-Rankings/The-Hebrew-University-of-Jerusalem.html דירוג שנגחאי של האוניברסיטה העברית]}} האוניברסיטה העברית היא הראשונה מבין האוניברסיטאות ב[[ישראל]] שנכנסה לרשימת המאה.
בדירוג זה דורגה האוניברסיטה בשנת [[2012]] גם:
*בתחום [[מדעי הטבע]] ו[[מתמטיקה]] במקום ה-35 בעולם.{{הערה|ראו [[:en:College and university rankings#Center for World University Rankings|כאן]]}}
*בתחום [[מדעי החברה]] במקום ה-51–75 בעולם.
כמו כן רשמה האוניברסיטה הישגים מרשימים נוספים:
*המחלקה ל[[מתמטיקה]] דורגה במקום ה-16 בעולם.
*בתחום [[מדעי המחשב]] דורגה במקום ה-27 בעולם.
*בתחום ה[[פיזיקה]] דורגה בין 51–75 בעולם.
בשנת 2015 דורגה האוניברסיטה העברית על ידי המרכז לדירוג אוניברסיטאות העולם ([[:en:College and university rankings#Center for World University Rankings|CWUR]]) במקום ה-23 בעולם. בשנת 2019 דורגה האוניברסיטה, על ידי אותו מרכז, במקום ה-62.{{מקור}} לפי [[מדד שנגחאי]] לשנת 2022, האוניברסיטה העברית עלתה 13 מקומות (בהשוואה לאשתקד) ודורגה השנה במקום ה-77, מבין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם והראשונה מבין מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. [[מדד שנגחאי]] לפי תחומי לימוד לשנת 2022, דורגה האוניברסיטה העברית במקום ה-17 בעולם בתחומי המתמטיקה והתקשורת, במקום ה-30 בעולם בתחום המשפטים וה-48 במדיניות ציבורית.{{מקור}}

==ספריות האוניברסיטה==
{{הפניה לערך מורחב|ספריות האוניברסיטה העברית}}
מערך הספריות של האוניברסיטה, השוכן בארבעת הקמפוסים שלה, כולל עשר ספריות, שבאוספן (2012) למעלה מ-2.5 מיליון פריטים, עשרות אלפי כותרי כתבי עת (מרביתם אלקטרוניים) ומאות מאגרי מידע אלקטרוניים.

==תוכניות לימודים==
=== תוכניות לימודים לתואר ראשון ===

[[תוכנית לימודים]] נוספת המיועדת לתלמידי התואר הראשון היא '''תוכנית אבני פינה'''. מדובר בתוכנית העשרה אקדמית נסיונית שהחלה פעילותה בשנת תש"ע, על בסיס תוכניות דומות הנהוגה ברבות מהאוניברסיטאות בארצות הברית, המכירות בחשיבות הרחבת האופקים בתואר הראשון. מטרתה היא להקנות סל ידע בסיסי לכל סטודנט בתואר הראשון נוסף על הידע שהוא רוכש במסגרת חוג בו הוא לומד. התוכנית מחייבת את תלמידי האוניברסיטה העברית להירשם לקורסים נוספים שאינם מתחום לימודיהם, כדי להעשיר ולהרחיב את הדעת.

בראשית [[שנות התשעים]] היו תת-מסלולי לימוד במסגרת התואר הראשון ב[[ביולוגיה]]. הן הציעו קורסים עשירים יותר לתלמידי השנה השנייה והשלישית של תוכנית הלימודים הכללית בביולוגיה שרצו להתרכז בתחומים מסוימים יותר של ה[[דיסיפלינה]]. אולם ניסיון זה לא צלח ותת מסלולי הלימוד האלה בוטלו.

====תוכניות מצטיינים לתואר ראשון====
באוניברסיטה כמה תוכניות לימוד כלליות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, ובהן תוכנית [[אמירים (תוכנית מצטיינים במדעי הרוח)|אמירים (רוח)]], תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הרוח; אמירים (טבע), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הטבע; ותוכנית "[[רביבים (תוכנית אקדמית)|רביבים]]" לסטודנטים מצטיינים ללימודי [[יהדות]] המתעתדים ללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים. עוד תוכנית מצטיינים היא "עתידים: צוערים למנהל הציבורי-רוחות של שינוי". תוכנית זו מטפחת עתודת מנהיגות צעירה המעוניינת לתרום לשיפור פני ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] באמצעות הצטרפות בוגריה לעמדות מפתח בשירות הציבורי. כל הסטודנטים בתוכניות המצטיינים הכלליות של האוניברסיטה זכאים למלגת [[שכר לימוד]] מלאה ולמלגות נוספות.

בנוסף על תוכניות מצטיינים אלה, קיימות תוכניות מצטיינים פקולטאיות וחוגיות בתחומים אלו: [[התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומשפטים]] – תואר כפול [[משפטים]] כלכלה ופילוסופיה, [[ביולוגיה]] (תוכנית "אתגר"), [[כימיה]] (תוכנית "אתגר"), תוכנית [[פסיכוביולוגיה]] המשותפת לפקולטות למדעי החברה ולמתמטיקה ומדעי הטבע, [[קוגניציה]] השייכת לפקולטה למדעי הרוח, פכ"ם – [[התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה]] ו[[היסטוריה]].

הלימודים האקדמיים במסגרת תוכניות המצוינות הצבאיות [[תוכנית חבצלות|חבצלות]] ו[[תוכנית תלפיות|תלפיות]] מתקיימים באוניברסיטה העברית.

===תוכניות לימודים לתואר שלישי ===
*הפקולטה למשפטים
*התוכנית לרציונליות
* [http://socsciphd.wiki.huji.ac.il/index.php/עמוד_ראשי תוכנית מלגות הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית]
* [http://limudchevruta.huji.ac.il/ פרויקט חברותא לתלמידי מחקר]
*התוכנית הישירה לדוקטורט בחישוביות עצבית
*תל"ם יחב"ל במסגרת המכון ע"ש לאונרד דייוויס – התכנית הישירה ללימודי מחקר ביחסים בין-לאומיים.

==נשיאי האוניברסיטה העברית==
{| class="wikitable sortable"
|- bgcolor="#F0F0F0"
! תמונה !! שם !! שנות כהונה ||width="45%"| '''הערות'''
|-
|[[קובץ:Judah Leon Magnes.jpg|80px]] || הרב ד"ר [[יהודה לייב מאגנס]] ||1925–1948 || הנשיא הראשון של האוניברסיטה.
כיהן במקביל כנגיד האוניברסיטה בשנים [[1925]]–[[1935]]
|-
|[[קובץ:Leon Simon cropped.jpg|80px]] || סר [[אריה (לאון) סימון]] ||1948–1949|| ממלא מקום
|-
|[[קובץ:Selig Brodetsky.jpg|80px]] || פרופ' [[זליג ברודצקי]] ||1949–1952||
|-
|[[קובץ:Mazar 1936.jpg|80px]] || פרופ' [[בנימין מזר]] ||1953–1961||
|-
|[[קובץ:GiulioRacah.jpeg|80px]] || פרופ' [[יואל רקח]] ||1961–1962|| ממלא מקום
|-
|[[קובץ:Eliahu Eilat Israel Ambassador to London1958.jpg|80px]] || ד"ר [[אליהו אילת]] ||1962–1968||
|-
|[[קובץ:Abraham Herman1950.jpg|80px]] || ד"ר [[אברהם הרמן]] ||1968–1983|| לימים נגיד האוניברסיטה
|-
| || פרופ' [[דן פטינקין]] ||1983–1986||
|-
|[[קובץ:Amnon Pazi.jpg|80px]] || פרופ' [[אמנון פזי]] ||1986–1990||
|-
| || פרופ' [[יורם בן פורת]] ||1990–1992||
|-
|[[קובץ:Contest for young scientists and developers in Israel, 2015 - Hanoch Gutfreund (2) (cropped).jpg|80px]] || פרופ' [[חנוך גוטפרוינד]] ||1992–1997||
|-
|[[קובץ:MenachemMagidor.jpg|80px]] || פרופ' [[מנחם מגידור]] ||1997–2009||
|-
|[[קובץ:IMG 4730 Ben sasson menahem.JPG|80px]] || פרופ' [[מנחם בן-ששון]] ||2009–2017|| לימים נגיד האוניברסיטה
|-
|[[קובץ:Asher Cohen (psychologist).jpg|80px]] || פרופ' [[אשר כהן (פסיכולוג)|אשר כהן]] ||2017–|| מכהן
|-
|}

==נגידי האוניברסיטה העברית==
על פי חוקת האוניברסיטה העברית{{הערה|[https://new.huji.ac.il/page/150 חוקת האוניברסיטה העברית]}} רשאים נשיא האוניברסיטה ויושב ראש חבר הנאמנים להמליץ על מינוי נגיד, שמינויו מאושר על ידי חבר הנאמנים. תפקידו של הנגיד אינו מוגדר, ועל הנשיא להגדירו בעצה אחת עם הנגיד עצמו. בעשור הראשון לקיומה כיהן ד"ר יהודה לייב מאגנס כנגיד, תפקיד שכלל את סמכויות כל שדרת הניהול הבכירה של האוניברסיטה במתכונתה הנוכחית (נשיא, מנכ"ל ורקטור), אך עם שינוי ה[[חוקה]] הוכפף נושא התפקיד לנשיא האוניברסיטה, וכהונתו אינה נמשכת לאחר תום כהונת הנשיא שהמליץ על מינויו (אם כי ניתן למנותו מחדש). מאז פוצל התפקיד מינתה האוניברסיטה שני נגידים בלבד, שניהם מונו עם תום כהונתם כנשיאי האוניברסיטה.
{| class="wikitable sortable"
|- bgcolor="#F0F0F0"
|width="30%"|'''שם''' ||width="25%"| '''תקופת כהונה''' ||width="45%"| '''הערות'''
|-
| ד"ר יהודה לייב מאגנס ||1925–1935|| במקביל לכהונתו כנשיא
|-
|-
| ד"ר אברהם הרמן ||1983–1992|| עד לפטירתו
|-
|-
| פרופ' מנחם בן-ששון ||2017–|| מכהן
|-
|}

==רקטורי האוניברסיטה העברית==
[[קובץ:HugoBergman22.jpg|200px|ממוזער|פרופ' שמואל הוגו ברגמן]]
{| class="wikitable sortable"
|- bgcolor="#F0F0F0"
|width="30%"|'''שם''' ||width="25%"| '''תקופת כהונה''' ||width="45%"| '''הערות'''
|-
| פרופ' [[שמואל הוגו ברגמן]] ||1935–1938||
|-
| פרופ' [[אברהם פרנקל]] ||1938–1940||
|-
| פרופ' [[לאון רות]] ||1940–1943||
|-
| פרופ' [[ליאו אריה מאיר]] ||1943–1945||
|-
| פרופ' [[מיכאל פקטה]] ||1945–1949||
|-
| פרופ' [[שמחה אסף]] ||1949–1950||
|-
| פרופ' [[משה שוובה]] ||1950–1952||
|-
| פרופ' [[בנימין מזר]] ||1952–1961|| לימים נשיא האוניברסיטה
|-
| פרופ' [[יואל רקח]] ||1961–1965|| לימים נשיא האוניברסיטה
|-
| פרופ' [[נתן רוטנשטרייך]] ||1965–1969||
|-
| פרופ' [[יעקב כ"ץ (היסטוריון)|יעקב כ"ץ]] ||1969–1972||
|-
| פרופ' [[מיכאל רבין]] ||1972–1975||
|-
| פרופ' [[גדעון שפסקי]] ||1975–1979||
|-
| פרופ' [[רפאל משולם]] ||1979–1982||
|-
| פרופ' [[דן פטנקין]] ||1982–1985|| לימים נשיא האוניברסיטה
|-
| פרופ' [[אמנון פזי]] ||1985–1987|| לימים נשיא האוניברסיטה
|-
| פרופ' [[יורם בן-פורת]] ||1987–1990|| לימים נשיא האוניברסיטה
|-
| פרופ' [[חנוך גוטפרוינד]] ||1990–1992|| לימים נשיא האוניברסיטה
|-
| פרופ' [[יהושע בן-אריה]] ||1993–1997||
|-
| פרופ' [[מנחם בן-ששון]] ||1997–2001|| לימים נשיא האוניברסיטה ונגידה
|-
| פרופ' [[חיים רבינוביץ (פרופסור)|חיים רבינוביץ']]||2001–2008||
|-
| פרופ' [[שרה סטרומזה]] ||2008–2012|| האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד
|-
| פרופ' [[אשר כהן (פסיכולוג)|אשר כהן]] ||2012–2017|| לימים נשיא האוניברסיטה
|-
| פרופ' [[ברק מדינה]] ||2017–2022 ||
|-
|פרופ' [[תמיר שפר]]|| 2022–|| מכהן
|}

==מנכ"לי האוניברסיטה העברית==
{| class="wikitable sortable"
|- bgcolor="#F0F0F0"
|width="30%"|'''שם''' ||width="25%"| '''תקופת כהונה''' ||width="45%"| '''הערות'''
|-
| [[שלמה גינוסר]] ||1935–1937|| מנכ"ל
|-
| [[ורנר סנטור|דוד ורנר סנטור]] ||1937–1953|| סגן נשיא ומנכ"ל
|-
| [[יאיר ארן]]||1953–1964|| סגן נשיא למינהל ומנכ"ל
|-
| [[יוסף הרפז]] ||1967–1975|| מנכ"ל
|-
| [[מרדכי מירון]]||1975–1980|| מנכ"ל
|-
| [[ישראל ברגיל]] ||1983–1986|| סגן נשיא ומנכ"ל
|-
| פרופ' [[פנחס זוסמן]] ||1986–1987|| סגן נשיא ומנכ"ל
|-
| פרופ' [[יואש ועדיה]] ||1987–1991|| סגן נשיא ומנכ"ל
|-
| [[אלי גונן (מלונאי)|אלי גונן]] ||1987–1991|| מנכ"ל משותף למינהל
|-
| פרופ' [[יוסף יהב]] ||1991–1993|| סגן נשיא ומנכ"ל
|-
| [[אורי ליטוין]]||1991–1992|| מנכ"ל משותף לכספים
|-
| [[משה ויגדור]] ||1992–2004|| סגן נשיא ומנכ"ל
|-
| [[אלחנן הכהן]]||2005–2009|| סגן נשיא ומנכ"ל
|-
| [[בילי שפירא]] ||2009–2017|| סגן נשיא ומנכ"ל, האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד
|-
| [[ישי פרנקל]]||2017–|| סגן נשיא ומנכ"ל – מכהן
|-
|}

==חוקרים ובוגרים נודעים==

חוקרי האוניברסיטה העברית ובוגריה ניצבים בקדמת ה[[מדע]] בעולם. דוגמאות אחדות:
* בתחום ה[[פיזיקה]] ידועים פרופ' [[יואל רקח]] ותלמידו פרופ' [[עמוס דה-שליט]].
* [[דייוויד גרוס]] היה סטודנט לפיזיקה באוניברסיטה העברית. הוא סיים בה תואר ראשון ותואר שני. בשנת [[2004]] הוא זכה ב[[פרס נובל לפיזיקה]] על מחקרו בקשר לחופש אסימפטוטי של [[הכוח הגרעיני החזק]].
* בראש המחלקה ל[[מתמטיקה]] עמד ה[[מתמטיקאי]] הנודע [[אברהם הלוי פרנקל]] שהיה שותף לפיתוח מערכת [[אקסיומות צרמלו-פרנקל]]. כמו כן הפרופסור הראשון בחוג למתמטיקה היה [[אדמונד לנדאו]]. עוד ראויים לציון במחלקה למתמטיקה, [[אריה דבורצקי]], [[רות לורנס-נאימרק]], [[שהרן שלח]], [[דוד קשדן]], [[צליל סלע]], [[אלכסנדר לובוצקי]], [[יורם לינדנשטראוס]], [[אילון לינדנשטראוס]], חתן [[מדליית פילדס]] לשנת 2010 ו[[הלל פורסטנברג]], חתן [[פרס אבל]] לשנת 2020.
* [[מיכאל רבין]] מייסד המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה, הוא חתן [[פרס טיורינג]], הפרס הנחשב ביותר בתחום [[מדעי המחשב]]. חוקרים בולטים נוספים בבית הספר ל[[הנדסה]] ומדעי המחשב הם [[נתי ליניאל]], [[דורית אהרונוב]]{{הערה|1=נבחרה על ידי כתב העת היוקרתי Nature לאחת מארבעת המדענים הצעירים המבטיחים בעולם}} ו[[ניר פרידמן (מדען)|ניר פרידמן]] העומד בחזית המחקר העולמי ב[[ביולוגיה חישובית]].
* [[אבי ויגדרזון]], חתן [[פרס נבנלינה]], [[פרס גדל]] ו[[פרס אבל]] ופרופסור ב[[המכון למחקר מתקדם|מכון למחקר מתקדם]], היה פרופסור באוניברסיטה במשך 17 שנים וכיהן כראש המכון למדעי המחשב.
* ב[[מדע המדינה]] נמנים עם מורי האוניברסיטה שלושה מן החוקרים המובילים בעולם בתחומם: [[שלמה אבינרי]], [[יחזקאל דרור]] ו[[זאב שטרנהל]], שלושתם חתני [[פרס ישראל]]. פרופ' שלמה אבינרי גם כיהן כמנכ"ל [[משרד החוץ]].
*[[גרשם שלום]] היה ממייסדי המחקר המודרני של ה[[מיסטיקה יהודית|מיסטיקה היהודית]] ומגדולי חוקרי הקבלה, כיהן כראש המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
* באוניברסיטה נמצא המרכז לחקר הרציונליות. זהו מרכז בין-תחומי המחבר חוקרים מדיסיפלינות שונות לחקר היבטים שונים ברציונליות, כלכלה ו[[תורת המשחקים]], [[ישראל אומן]], חתן [[פרס נובל לכלכלה]] לשנת [[2005]] הוא חבר סגל המכון. מייסד המכון הוא [[סרג'יו הרט]] המכהן כפרופסור במכון עד היום.
* [[דניאל כהנמן]], חתן פרס נובל לכלכלה, נמנה במשך 18 שנה עם סגל המחלקה ל[[פסיכולוגיה]] באוניברסיטה העברית, ואת המחקרים שזיכו אותו בפרס עשה עם [[עמוס טברסקי]] מהאוניברסיטה העברית.
*[[רפאל משולם]], [[פרופסור אמריטוס]] במחלקה לחומרי טבע בבית הספר לרוקחות שבפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, [[רקטור]] האוניברסיטה בשנים [[1979]]–[[1982]], חבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] משנת 1994 וחתן [[פרס ישראל]] לחקר הכימיה לשנת [[תש"ס]] [[2000]]. חוקר תרופות וחומרי טבע, מגלה החומר הפעיל ב[[קנאביס]], ה-[[THC]].
* [[אברהם הרשקו]] ו[[אהרן צ'חנובר]], חתני [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[2004]], קיבלו את תואר ה[[דוקטור]] ל[[רפואה]] בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
* [[רוג'ר קורנברג]], חתן פרס נובל לכימיה לשנת [[2006]] הוא פרופ' עמית במחלקה לכימיה ביולוגית ב[[המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן|מכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן]], והוא נמצא וחוקר בה ארבעה חודשים בשנה.
* [[עדה יונת]], כלת [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[2009]], היא בעל [[תואר בוגר]] ב[[כימיה]] ו[[תואר מוסמך]] ב[[ביופיזיקה]] מטעם האוניברסיטה העברית.
* [[ג'ושוע אנגריסט]], חתן [[פרס נובל בכלכלה]] לשנת 2021, היה מרצה בכיר ופרופסור חבר במחלקה לכלכלה.
* [[אהרן ברק]], נשיא [[בית המשפט העליון]], צבר את כל תאריו ב[[משפטים]] באוניברסיטה העברית, היה פרופסור למשפטים בה וכיהן בתפקיד דיקן [[הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית|הפקולטה למשפטים]]. גם נשיאת בית המשפט העליון [[דורית ביניש]] רכשה את השכלתה המשפטית באוניברסיטה העברית, וכך גם מרבית שופטי בית המשפט העליון המכהנים כיום. עם בוגרי הפקולטה למשפטים גם נמנים [[היועץ המשפטי לממשלה]] לשעבר [[מני מזוז]], פרקליט המדינה [[שי ניצן]] ו[[מבקר המדינה]] [[מיכה לינדנשטראוס]].

==ראו גם==
*[[אוניברסיטאות בישראל]]
*[[אוניברסיטה ציבורית|אוניברסיטה ציבורית#ישראל]]
*[[הפיגוע באוניברסיטה העברית (2002)]]
*[[אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית]]
*[[המכינה לעולים באוניברסיטה העברית בירושלים]]
*[[ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג]]
*[[מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים]]
*[[המכון ליהדות זמננו]]
*[[המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון]]
*[[המכון לחקר המשפט העברי]]
*[[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית]] – פקולטה של האוניברסיטה העברית השוכנת בעיר רחובות

==לקריאה נוספת==
; ספרים
* [[אורי כהן (סוציולוג)|אורי כהן]], '''ההר והגבעה – האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה''', [[תל אביב]]: הוצאת [[עם עובד]], [[2006]]. {{ULI|007594094}}
*[[אורי כהן (סוציולוג)|אורי כהן]], '''אוניברסיטת-אם: האוניברסיטה העברית בירושלים, 1948–1967''', שדה בוקר: הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2019.
* שאול כ"ץ ו[[מיכאל הד]] (עורכים), '''תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – שורשים והתחלות''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], 1997.{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|מנחם קליין|עם מי כרתה האוניברסיטה העברית ברית מילים?|89.4|89, אוקטובר 1998, עמ' 155–166}}}} {{ULI|003979225}}
* חגית לבסקי (עורכת), '''תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – התבססות וצמיחה''', ירושלים: הוצאת מאגנס, 2005. {{ULI|006768782}}
* חגית לבסקי (עורכת), '''תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי''', ירושלים: הוצאת מאגנס, 2009. {{ULI|008591820}}
* אסף זלצר (מחבר ועורך), '''תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – ספר האישים: מייסדים, מעצבים וראשוני הפרופסורים לפני קום המדינה''', ירושלים: הוצאת מאגנס, 2013.
* [[יפעת וייס]], עוזי רבהון (עורכים), '''תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים – מדינת הלאום וההשכלה הגבוהה''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], 2024.
* [[דוד קרויאנקר]], '''האוניברסיטה העברית, גבעת רם – תכנון ו[[אדריכלות]] 1953–2002''', ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002.{{הערה|1=ביקורת: {{הארץ|דיאנה דולב|אלבום, לא מחקר ביקורתי|1.869146|16 במרץ 2003}}}}
<div class="mw-content-ltr">
* Yaacov Iram, Curricular and Structural Developments at the Hebrew University, 1928-1948, ''History of Universities'', Vol. 11, 1992, pp. 205–241.
* ''Research 2000'', The Authority for Research and Development, The Hebrew University of Jerusalem 2000
</div>
; עבודות גמר ודוקטור
* [[דני יעקובי]], '''בין פרטיקולריות לאוניברסליות, מדעי הרוח הכלליים באוניברסיטה העברית''', עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2003.
* דני יעקובי, '''הכשרת מורים והאוניברסיטה העברית בתקופת המנדט''', עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1995.
* דיאנה דולב, '''האדריכלות של האוניברסיטה העברית 1918–1948''', עבודת גמר, אוניברסיטת תל אביב, 1990.

;
; מאמרים
* גילי שולץ, [https://green-lady.co.il/the-hebrew-university-of-jerusalem/ קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים לדורותיו.] (2020)
* ארי בראל, לוויתן והאקדמיה: האם היה ניסיון להלאים את האוניברסיטה העברית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל?, '''תרבות דמוקרטית''', 13, 2011, עמ' 7–59.
* [[ישראל קולת]], האוניברסיטה העברית: בין אוניברסיטה יהודית לאוניברסיטה ארץ-ישראלית, '''[[מדעי היהדות (כתב עת)|מדעי היהדות]]''' 35, [[תשנ"ה]], עמ' 47–59. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23381588}}
* [[יעקב עירם]], השפעת מסורות בחינוך הגבוה על דרכה האקדמית של האוניברסיטה העברית, '''עיונים בחינוך''' 18, 1978, עמ' 123–140.
* {{עיונים|[[נחום גרוס]]|האוניברסיטה העברית ושלוחותיה בתל אביב, 1950–1970|19|nahumg|2009, עמ' 93–119}}
* דיאנה דולב, מגדל השן בקריית הלאום: התוכנית האדריכלית לקמפוס בגבעת רם, '''[[זמנים]]''' 96, סתיו 2006, עמ' 86–93. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23443663}}
* {{הציונות|אורי כהן|האוניברסיטה העברית בירושלים במעבר מיישוב למדינה: היבטים ראשונים לצמיחת 'החברה המסמיכה' (The Credential Society) בישראל|כג/14|כ"ג, 2002, עמ' 297–329}}
* {{עיונים|אורי כהן (היסטוריון)|אסטרטגיות בלימה והתפשטות של האוניברסיטה העברית נוכח הקמתה של האוניברסיטה של תל אביב, 1953–1961|12|15|2002, עמ' 359–401}}
* {{עיונים|אורי כהן (היסטוריון)|'האינטלקטואל הטהור' בפוליטיקה או אליטה אקדמית במשבר: מעורבות האוניברסיטה העברית בפרשת לבון|14|uricohen|2004, עמ' 191–229}}
* אורי כהן, איתן אורקיבי, הפרופסורה והסטודנטים באוניברסיטה העברית, 1967–1972, '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 129, אוקטובר 2008, עמ' 137–164. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23407459}}
* חגית לבסקי, משמעות הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים ומקומה בחיי העיר בתקופת המנדט, בתוך: [[יהושע בן אריה]] (עורך), '''ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת''', הוצאת משכנות שאננים; [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, 2003, עמ' 335–350.
* [[אניטה שפירא]], האוניברסיטה העברית והיישוב היהודי בארץ ישראל, בתוך: '''ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת''', עמ' 351–354.
* [[ישראל ברטל]], ההר והעיר: האוניברסיטה העברית, מגעים והשפעות, בתוך: '''ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת''', עמ' 354–357.
* [[חדוה בן-ישראל]], ההיבטים הפוליטיים בחיי האוניברסיטה, בתוך: '''ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת''', עמ' 358–362.
* [[שמואל רזין]], [[מיכאל הד]], חנן חלפון, [[יהושע אריאלי]], חדוה בן-ישראל, [[אניטה שפירא]], חגית לבסקי, דיון, בתוך: '''ירושלים בתקופת המנדט: העשייה והמורשת''', עמ' 362–366.
* גרשון נראל, מיסיונרים בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, [[עת-מול]] 282 (מאי 2023), עמ' 20–23.

====פתיחת האוניברסיטה ושנים ראשונות====
* פאול אברהם אלסברג, מקורות לחקר גיבוש הרעיון לייסוד האוניברסיטה העברית, 1913–1914, דברי '''הקונגרס העולמי האחד עשר למדעי היהדות''', ב' (2), 1993, עמ' 205–212.
* [[קימי קפלן]], חמש תגובות של רבנים אורתודוקסים לייסוד האוניברסיטה העברית בירושלים ולפתיחתה, '''יהדות זמננו''' 10, תשנ"ו, עמ' 139–163.
* {{קתדרה|[[בצלאל ברשאי]]|ההכנות לפתיחת האוניברסיטה בירושלים ושנותיה הראשונות|25.1|25, ספטמבר 1982, עמ' 65–78}}
* {{קתדרה|[[יהודה ריינהרץ]]|יסוד לאוניברסיטה עברית בירושלים – חלקו של חיים ויצמן (1913–1914)|46.4|46, דצמבר 1987, עמ' 123–146}}
* {{קתדרה|[[דורון נידרלנד]] וזהר קפלן|בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו'הדסה' בירושלים – הכנות ושנים ראשונות|48.10|48, יוני 1988, עמ' 145–163}}
* {{קתדרה|[[בצלאל ברשאי]]|האוניברסיטה העברית בירושלים, 1925–1935|53.8|53, ספטמבר 1989, עמ' 107–122}}
* {{קתדרה|אלק אפשטיין|למען החופש: מאבקיה הציבוריים של הפרופסורה הירושלמית לאחר הקמת המדינה|106.6|106, דצמבר 2002, עמ' 139–176}}
* יאיר פז ואסף זלצר, "לאן נעלמו אבני הפינה של האוניברסיטה העברית? מסע בין ממצאים ארכיוניים ומעט תוצאות בשטח", '''ארכיון''', 17, 2013, עמ' 56–63.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=האוניברסיטה העברית בירושלים|ויקיציטוט 2=חיים ויצמן על האוניברסיטה העברית|
|ויקיספר=מורה נבוכים לסטודנט בגבעת רם
|ויקישיתוף=category:Hebrew University of Jerusalem|שם ויקישיתוף=האוניברסיטה העברית}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296245605171|האוניברסיטה העברית בירושלים}}
{{רשתות חברתיות}}
{{אתר רשמי}}
* {{מרחב}}
* חברת [[יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים|יישום]] – החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית
* [http://www.jewish-music.huji.ac.il/he המרכז לחקר המוזיקה היהודית] – קמפוס גבעת רם
* אסף זלצר, [http://www.huji.ac.il/documents/siurim_P.pdf על פסגת הר הצופים – סיור היסטורי בקמפוס האוניברסיטה העברית], בהוצאת המחלקה לדוברות, האוניברסיטה העברית בירושלים
* [https://gideonofrat.wordpress.com/2014/09/18/הפנטזיה-של-המכללה-העברית/ הפנטזיה של המכללה העברית], המחסן של [[גדעון עפרת]]
* דיאנה דולב, [http://readingmachine.co.il/home/books/1130066483/1130067963 אדריכלות, חינוך וכוחניות: מבט פמיניסטי על קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים], בתוך: חגית גור, '''מיליטריזם בחינוך''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2005.
* {{מטח|[[חנוך גוטפרוינד]]|תורה ואורה לכל העולם הנאור|21790|}}, מתוך: '''גליליאו''' 125, ינואר 2009.
* {{מטח|נורית קירש|חוקרים בעברית חולמים בגרמנית: מדענים יוצאי גרמניה באוניברסיטה העברית בתקופת היישוב|21791}}, מתוך: '''גליליאו''' 117, מאי 2008.
* [http://www.huji.ac.il/huji/maps/givatramCampus.htm מפת קמפוס גבעת רם], האוניברסיטה העברית בירושלים
* [http://alumni.huji.ac.il/ ארגון בוגרי האוניברסיטה העברית] – קישור לאתר הבית
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/vilna/before/zionists_for_huji.asp?WT.mc_id=wiki על פעולת הציונים בווילנה למען האוניברסיטה העברית בירושלים בימיה הראשונים], בתוך התערוכה [http://www1.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/vilna/index.asp?WT.mc_id=wiki "ירושלים דליטא]: סיפורה של [[הקהילה היהודית בווילנה]]", באתר [[יד ושם]]
* [https://web.archive.org/web/20030612014214/http://icj.huji.ac.il/cherrick/chtekes.htm טקס פתיחת האוניברסיטה], באתר [[המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן]], האוניברסיטה העברית
* [[חיים ויצמן]]
** [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=Pcxu%2FJU5pmxaRSjuLt2mGB58OpkPbMl6yAZ2fPh0zRZYzWVKQqYSdwcQDdmemmVyYw%3D%3D&mode=image&href=DHY%2F1925%2F04%2F02&page=1&rtl=true תוכן הנאום של ויצמן בטקס הפתיחה], [[דאר היום|דואר היום]], 2 באפריל 1925
** {{דבר|חיים ויצמן|הגשמתו של חלום|19650401|95}}, {{דבר||המשך|19650401|106}}
* [https://web.archive.org/web/20030921214230/http://icj.huji.ac.il/cherrick/chpictur.htm תמונות מימי ראשיתה של האוניברסיטה], באתר המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית
* אורי כהן, דנה כץ, [http://humanities1.tau.ac.il/zionism/templates/ol_similu/files/israel8/Israel8_Cohen%20and%20Katz.pdf תרבות עירונית וזהות אקדמית: אגודת שוחרי האוניברסיטה העברית בתל אביב, 1933–1940], '''[[ישראל (כתב עת)|ישראל]]''' 8, 2005, עמ' 1–37
* [[מנחם מגידור]], [https://web.archive.org/web/20050107191158/http://www.iucc.ac.il/academia/Academia_07-08.pdf#page=4 הבית אשר נפתח עתה על הר הצופים], '''אקדמיה''' 7–8, 2000, עמ' 5–6
* {{גלובס|[[אלי ציפורי]]|פשיטת הרגל של האוניברסיטה העברית: 12.6 מיליארד ש' לפנסיה תקציבית, חבילות פנסיה של 8–10 מ' ש' לבכירים ותמיכה ממשלתית גדולה מהנדרש|1000986251|13 בנובמבר 2014}}
* {{עיונים|[[אורי כהן (סוציולוג)|אורי כהן]]|האוניברסיטה העברית והריבוד המעמדי–עדתי בעשור הראשון|2005|10|חברה וכלכלה בישראל: מבט היסטורי ועכשווי (2005), עמ' 233–262}}
* {{TheMarker|ליאור דטל|בדיקת TheMarker {{!}} המלכוד של האוניברסיטה העברית: חובות ענק לפנסיות – ונכסים במיליארדי שקלים|1.2519495|23 בדצמבר 2014}}
* [[מימי אייזנשטדט]], [[דוד בר-גל]],[http://www.molsa.gov.il/CommunityInfo/Magazine/Lists/ArticlesList/Attachments/385/30-1-AIZENSTADT-M-BARGAL-D.pdf הורתו ולידתו של בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית (1953–1958)], '''[[חברה ורווחה (כתב עת)|חברה ורווחה]]''' ל (1), מרץ 2010, עמ' 9–27
* חגי צורף, [https://web.archive.org/web/20130929155036/http://archives.org.il/UserFiles/File/126442539430.pdf#page=28 היחס לשאלת הקמת אוניברסיטה עברית בירושלים בעיתון "האחדות", יולי 1913 – יולי 1914], '''ארכיון''' 7, 1994, עמ' 29–47.
* {{הארכיון הציוני|האוניברסיטה העברית}}
* {{ארכיון בספרייה הלאומית|990035042970205171|אוסף תעודות לתולדות האוניברסיטה העברית בירושלים}}
* [https://web.archive.org/web/20030611210115/http://icj.huji.ac.il/cherrick/cheishm.htm אישים בתקופת היישוב], באתר המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=7cjIaQ4NlJ8 הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית], 24 ביולי 1918
* {{סרטונים}} [[וינסטון צ'רצ'יל]] [https://www.youtube.com/watch?v=C0RyRwc4XqA בביקור בהר הצופים] 1921. בפמליה: [[הרברט סמואל]], [[ג'יימס דה רוטשילד]], [[לורנס איש ערב]], [[רונלד סטורס]], [[האמיר עבדאללה]], [[הרב קוק]], הרב [[יעקב מאיר]], הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], הרב [[נסים יהודה דנון]], [[מרדכי עליאש]], [[ארתור רופין]], [[דוד ילין]], [[אליעזר בן-יהודה]] ו[[נחום סוקולוב]]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=0ABwh8iINBI&list=UU2DsDvhYrWwPeaDE4tGGnsA פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 באפריל 1925]. מתוך סרט של [[יעקב בן דב]] 1925
* [https://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDUSP4064&presentorid=NLI_EDU הלורד בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית, 1925]
* [https://unisyn.org.il/העשרת-בתי-הכנסת/מאמרים/נאומו-של-הראי-ה-קוק-ז-ל-בפתיחת-המכללה-העברית-על-הר-הצופים-בירושלים נאומו של הראי"ה קוק ז"ל בפתיחת המכללה העברית על הר הצופים בירושלים]
* [https://www.zivashamir.com/post/נאומו-של-ח-נ-ביאליק-לפתיחת-האוניברסיטה-העברית-בירושלים-דברי-פרשנות נאומו של ח"נ ביאליק לפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים]
* {{סרטונים}} [http://www.youtube.com/watch?v=33FacnHrF2A פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים וביקור הלורד בלפור בארץ ישראל], שנת 1925, מתוך אתר [[ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג|ארכיון שפילברג]]
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/sDnK2ELmzws פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, 1 באפריל 1925], מתוך סרטון בהזמנתו של אלברט קהאן. ברקע מושמע '''המנון האוניברסיטה''', מילים שלום [[יוסף הפטמן]], לחן אברהם צבי דוידוביץ', ביצוע [[אורה זיטנר]]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=GKeXqR0xPBg האוניברסיטה העברית חוגגת עשור], [[יומני כרמל]] מאי 1935
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=TJC2_bDzJLk פתיחת הפקולטה לרפואה], [[יומני כרמל]] יוני 1949
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=lqW84OiENtg&feature=em-subs_digest האוניברסיטה העברית חוגגת עשרים וחמש שנה], [[יומני כרמל]] מאי 1950
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=r7jGXqQeq-Y#t=287 בניית הקמפוס בגבעת רם], [[יומני כרמל]] ינואר 1955 <small>(התחלה 4:47)</small>
* {{סרטונים}} מקבץ סרטונים מ[[ארכיון ספילברג]]:
| [https://youtu.be/Uha-heYGJew?list=PL67B3FA7DFD19DE8A כי מציון תצא תורה, 1940]
| [https://youtu.be/pFDYHRehA-o?list=PL67B3FA7DFD19DE8A בית הבינה, 1944]
| [https://youtu.be/d_zeR9k4lkI?list=PL67B3FA7DFD19DE8A הבית על הגבעה, 1950]
| [https://youtu.be/vh2stMdqNac?list=PL67B3FA7DFD19DE8A זמן, מרחב והאוניברסיטה, 1955]
| [https://youtu.be/J-vTtzWE3Ok?list=PL67B3FA7DFD19DE8A ארבעה ימים בגבעת רם, 1958]
| [https://youtu.be/r915zYWjWns?t=417 הקמפוס החדש בגבעת רם, 1958]
| [https://youtu.be/zvtZZoEDe-k?list=PL67B3FA7DFD19DE8A הקמפוס בירושלים, 1960]
| [https://youtu.be/J_04p7O4FDk?list=PL67B3FA7DFD19DE8A השכלה – הדיבר העיקרי, 1961]
| [https://youtu.be/epa34hpnBz0?list=PL67B3FA7DFD19DE8A הקמפוס בירושלים, 1966]
| [https://youtu.be/80TbsM-BVIE?list=PL67B3FA7DFD19DE8A חוזרים להר הצופים, 1967]
| [https://youtu.be/S-H1di7UA3Y?list=PL67B3FA7DFD19DE8A מרצים וסטודנטים מדברים על הימים ההם, 1968]
| [https://youtu.be/SKYOOfgx1Sk?list=PL67B3FA7DFD19DE8A האוניברסיטה בת חמישים, 1975]
| [https://youtu.be/n-Zkd5Tposs?list=PL67B3FA7DFD19DE8A שבילים אל העבר, 1995] |

<div class="mw-content-ltr">
* Arieh Goren, Sanctifying Scopus: Locating the Hebrew University on Mount Scopus, in Elishiva Carlebach, John M. Efron, David N. Myers (eds.), ''Jewish History and Jewish Memory: Memory: Essays in Honor of Yosef Hayim Yerushalmi'', Hanover and London, 1998, pp. 330–347.
* {{ישראל היום||זכתה לתואר: דירוג מחמיא ב"[[טיימס]]" לאוניברסיטה העברית|516757}}
</div>
'''הישגים אקדמיים'''
* [http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge129404420705872560דירוג שנחאי העולמי דירג את תחומי מנהל עסקים, כלכלה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בין 50 הטובים בעולם], הודעות לעיתונות, המחלקה לדוברות, באתר האוניברסיטה העברית, 3 בינואר 2011
* [https://web.archive.org/web/20160303182353/http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge126405869705872560האוניברסיטה העברית מדורגת במקום השני באירופה במספר מענקי המחקר מהאיחוד האירופי], הודעות לעיתונות, המחלקה לדוברות, באתר האוניברסיטה העברית, 21 בינואר 2010
* {{xnet|מיכאל יעקובסון|האדריכל נורמן פוסטר משיק בניין ראשון בארץ: המרכז למדעי המוח|5033200|24 באוקטובר 2017}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{אוניברסיטאות בישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:האוניברסיטה העברית בירושלים|*]]
[[קטגוריה:ירושלים: מוסדות חינוך|אוניברסיטה עברית בירושלים, ה]]
[[קטגוריה:רחובות: חינוך]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן ריכרד קאופמן]]
[[קטגוריה:מזרח ירושלים]]
[[קטגוריה:גבעת רם]]
[[קטגוריה:עין כרם]]
[[קטגוריה:היישוב: מדע וטכנולוגיה]]