האנדרטה לחברי הרייכסטאג שנרצחו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האנדרטה לחברי הרייכסטאג שנרצחו
Denkmal für die 96 ermordeten oder verschleppten Reichstagsabgeordneten
מידע כללי
סוג אתר הנצחה, אנדרטת אזהרה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם 96 חברי הרייכסטאג, שנרדפו ונרצחו על ידי המשטר הנאצי
כתובת טירגארטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1992
תאריך פתיחה רשמי 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה גרניט, בטון, ברזל עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר Dieter Appelt עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 52°31′04″N 13°22′29″E / 52.5179°N 13.3746°E / 52.5179; 13.3746
(למפת ברלין רגילה)
 
האנדרטה לחברי הרייכסטאג שנרצחו
האנדרטה לחברי הרייכסטאג שנרצחו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האנדרטה לפני בניין הרייכסטאג, 2010

האנדרטה לחברי הרייכסטאג שנרצחו היא אנדרטה שממוקמת לצד בניין הרייכסטאג בעיר ברלין, בירת גרמניה. היא מוקדשת לזכרם של 96 חברי הרייכסטאג, שנרדפו ונרצחו על ידי המשטר הנאצי לאחר עלייתו לשלטון.

האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה ניצבת ברחבה שלפני בניין הרייכסטאג. היא עשויה מלוחות ברזל יצוק שמספרם כמספר האישים המונצחים. הלוחות, בעלי צורות לא סדירות, ניצבים במקביל זה ליד זה. על שפת כל לוח נקבעו ביציקה פרטי אחד האישים - שם, שנות לידה ומוות, האתר שבו נרצח ושיוכו המפלגתי.

מול אחד מצידי האנדרטה מוצב לוח הנושא דברי הסבר אודותיה בגרמנית ובאנגלית.

הרעיון להקמת האנדרטה הועלה בשנות השמונים והיא נחנכה בספטמבר 1992. מעצבי האנדרטה היו דיטר אפלט (Dieter Appelt), קלאוס אייזנלוהר (Klaus W. Eisenlohr), יוסטוס מולר (Justus Müller) וכריסטיאן צווירנר (Christian Zwirner).

האישים המונצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הרייכסטאג המונצחים - 90 גברים ושש נשים - היו חלק מ-558 חברי הבית. הם השתייכו לתשע מפלגות שונות, ורובם היו חברי המפלגה הקומוניסטית של גרמניה והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (43 ו-41, בהתאמה). הם נרדפו על ידי הנאצים בשל שיוכם הפוליטי במסגרת הדיכוי הכללי של מתנגדי הנאציזם. רובם הומתו במתקני מעצר בגרמניה ומחוץ לה, בעיקר במחנות ריכוז בגרמניה - בוכנוואלד, ברגן בלזן, דכאו, זקסנהאוזן, ראוונסבריק. המבוגר שבהם היה בן 80 במותו והצעיר - בן 26. הם נרצחו בין 1933 ל-1945 (אחד ב-1948). 27 נרצחו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]