האקינג

במחשבים, האקינג (בעברית: פצחנות) הוא שימוש במערכות מחשב בדרכים יצירתיות כדי להשיג תוצאות טובות יותר מאלו שאליהן התכוון מתכנן המערכת המקורי. העוסק בהאקינג קרוי האקר אך בשיח היומיומי מבלבלים לעיתים בין פעילותו (החיובית) של ההאקר לזו (השלילית במהותה) של הקראקר.

ראשית ההאקינג בפריקינג, פעילות שמטרתה לגרום למערכת הטלפוניה האנלוגית לבצע פעולות שלא תוכננה לבצע, למשל שיחות חינם, בעיקר באמצעות שימוש בטונים המשדרים פקודות שגויות למערכת ומעוותים את תשדורות הטלפון. עם התגברות מהפכת התקשורת עלתה תפוצת התופעה עקב הקלות בהשגת מדריכי פריצה וגידול בכמות המערכות המאפשרות את תקיפתן. כיום מתייחס המונח האקינג להשגת גישה לאזורים חסומים של מערכות מחשוב, השגת מידע חסוי, שינויים בתפקוד מערכות ופריצת תוכנות.

תהליך ההאקינג כולל איסוף מידע יסודי על המערכת. האיסוף מתחיל במקורות הגלויים: תיעוד למשתמש קצה ותיעוד למתכנת. אם מדובר בהאקינג של מערכת בה קוד המקור זמין, ההאקינג כולל את קריאתו, לימודו וביצוע שינויים בו. במערכות שהקוד שלהן אינו זמין, ההאקינג עשוי לכלול הנדסה לאחור לשפת אסמבלי וקריאת קוד זה.

תרבות ההאקינג מבוססת על מעמד קהילתי המושג על ידי הצגת יכולת לבצע משימות או פריצות מסובכות. האקרים משיגים מעמד כזה באמצעות כתיבת תוכנה חופשית, בדיקה ותיקון של באגים בתוכנה חופשית והפצת מידע אודות פרצות אבטחה באתרים או תוכנות. לעומתם קראקרים כותבים ומפרסמים תוכנות המיועדות לאפשר למשתמשים בהם לשנות התנהגות של מערכות ועל ידי כך חדירה למערכת, פריצתה והיכולת לגרום לה נזקים שונים.