ההגנה מן הבחירה החופשית

אלווין פלנטינגה בשנת 2004

ההגנה מן הבחירה החופשית היא טיעון לוגי שפותח על ידי הפילוסוף האנליטי האמריקאי אלווין פלנטינגה , ופורסם בגרסה סופית בספרו "אלוהים, חופש ורוע" (1977). טיעונו של פלנטינגה מהווה הגנה כנגד הבעיה הלוגית של הרוע, כפי שנוסחה על ידי הפילוסוף ג' ל' מאקי לראשונה ב-1955. הניסוח של מאקי לבעיה הלוגית של הרוע טוען כי שלוש מהתכונות של אלוהים בהשקפה הנוצרית-אורתודוקסית - ידיעת-כל, כל-יכולת, וטוּב אין סופי - אינן מתיישבות עם קיומו של הרוע. ב-1982 הודה מאקי כי ההגנה של פלנטינגה מפריכה בהצלחה את טיעונו, למרות שלא הצהיר שבעיית הרוע יושבה.

הטיעון הלוגי מן הרוע של מאקי

הטיעון הלוגי מן הרוע שהועלה על ידי מאקי, ושההגנה מן הבחירה החופשית משיבה עליו, הוא טיעון נגד קיומו של האל הנוצרי. הטיעון מבוסס על הרעיון שיש סתירה לוגית בין ארבעה עקרונות תאולוגיים בתאולוגיה הנוצרית האורתודוקסית. ביתר פירוט, הטיעון מן הרוע קובע כי מערכת ההנחות הבאה היא, כשלעצמה, לא עקבית מבחינה לוגית או מכילה סתירה:

1. אלוהים הוא כל יודע.
2. אלוהים הוא כל יכול.
3. אלוהים הוא מושלם מבחינה מוסרית.
4. יש רוע בעולם.

רוב התאולוגים הנוצרים האורתודוקסים מסכימים עם שלוש ההנחות הראשונות, המתארות את האלוהים ככל יודע (1), כל-יכול (2), ושלם מבחינה מוסרית (3), ומסכימים עם הטענה שיש רוע בעולם כמתואר ב (4). הטיעון הלוגי מן הרוע קובע כי אלוהים בעל תכונות (3-1), חייב לדעת על כל הרוע שבעולם, מסוגל למנוע אותו, ובשל היותו מוסרי בצורה מושלמת, יש לו מוטיבציה לעשות זאת. הטיעון מן הרוע מסיק כי קיומו של האלוהים הנוצרי-אורתודוקסי לא עולה אפוא בקנה אחד עם קיום הרוע, וניתן לשלול אותו לוגית.

ההגנה מן הבחירה החופשית של פלנטינגה

ההגנה מן הבחירה החופשית של פלנטינגה מתחילה בכך שהטיעון של מאקי לא הראה סתירה לוגית מפורשת בין אלוהים לבין קיומו של הרוע. במילים אחרות, פלנטינגה מראה כי הנחות (4-1) אינן סותרות כשלעצמן, וכי כל סתירה חייבת לנבוע מתוך הנחות מרומזות נוספות - הנחות שלא מופיעות במוצהר בטיעון עצמו. ללא סתירה מפורשת, מאקי חייב להוסיף הנחות לטיעון על מנת שיצליח. עם זאת, אילו פלנטינגה לא היה מוסיף שום טענה נוספת, אזי הרושם האינטאוטיבי שסתירה כזאת חייבת להתקיים היה נותר ללא מענה. פלנטינגה ביקש לפתור זאת בכך שהעלה שתי נקודות נוספות:

פלנטינגה הצביע על כך שעל אף כל-יכולתו של אלוהים, אי אפשר לצפות ממנו שהוא יוכל לעשות הכל פשוטו כמשמעו. אלוהים לא יכול, למשל, ליצור מעגלים מרובעים, או לפעול בניגוד לטבעו שלו, או, לענייננו, ליצור יצורים עם בחירה חופשית שלעולם לא יבחרו ברע. פלנטינגה לוקח את הנקודה הזאת הלאה, וטוען כי הערך המוסרי של בחירה אנושית חופשית מהווה הצדקה "מקזזת" אמינה שיכולה להיות לאלוהים, כטעם מוצדק-מוסרית להתרת קיומו של הרוע. פלנטינגה לא טען שהוא הוכיח שהמסקנה של הבעיה הלוגית שגויה, וגם לא טען כי הסיבה שאלוהים מאפשר את הרוע היא, הלכה למעשה, שמירת הבחירה החופשית. במקום זאת, טיעונו ביקש רק להראות שהבעיה הלוגית של הרוע אינה מוצדקת.

ההגנה של פלנטינגה זכתה לתמיכה מצד פילוסופים ותאולוגים אקדמיים נוצרים. אתאיסטים בני זמננו הציגו טיעונים המתיימרים למצוא את ההנחה הנוספת הנדרשת כדי ליצור מערכת סתירתית מפורשת, יחד עם הנחות 1–4. טיעונים אלה טרם זכו לתמיכה פילוסופית ואקדמית רחבה יותר.

נוסף להגנה מן הבחירה החופשית של פלנטינגה, ישנם טיעונים אחרים המבקשים לערער או להפריך את הטיעון הלוגי מן הרוע. ההגנה מן הבחירה החופשית של פלנטינגה היא הידועה ביותר בתגובות אלה, לפחות חלקית בגלל היסודיות שבתיאור ובהתייחסות לשאלות ולנושאים הרלוונטיים ב"אלוהים, חופש ורוע".

קבלה

לדברי צ'אד מייסטר, פרופסור לפילוסופיה בביתאֵל קולג', רוב הפילוסופים מקבלים את ההגנה מן הבחירה החופשית של פלנטינגה, ובכך רואים את הבעיה הלוגית של הרוע כמי שהופרכה באופן מספק. רוברט אדמס אמר כי "זה יהיה הוגן לומר שפלנטיגה פתר בעיה זו. כלומר, הוא טען באופן משכנע לטובת העקביות של אלוהים ורוע". ויליאם אלסטון אמר כי "פלנטיגה... ביסס את האפשרות שאלוהים לא יכול לממש עולם המכיל יצורים חופשיים, שתמיד עושים את הדבר הנכון". ויליאם רואו כתב, בהתייחסו לטיעון של פלנטיגה: "בהינתן אי-קומפטיבליות, יש טיעון משכנע למדי להשקפה שקיומו של הרוע עקבי לוגית עם קיומו של אלוהים תיאיסטי".

ב"דיון על האלים", גרהם אופּי מביע דעה שונה. הוא מודה כי "נדמה שרוב הפילוסופים מניחים ש[ההגנה מן הבחירה החופשית של פלנטיגה] הורסת לחלוטין את סוגי הטיעונים "הלוגיים" מן הרוע שפותחו על ידי מאקי", אבל ממשיך: "אני לא בטוח שזו הערכה נכונה למצב הנוכחי של המשחק". בהתייחסו לאופּי, וייסברגר כותב: "בניגוד לדעה התיאיסטית העממית, הצורה הלוגית של הטיעון עדיין חיה ובועטת". בין הפילוסופים בני זמננו, רוב הדיונים על בעיית הרוע כיום סובבים סביב "בעיית הרוע הראייתית" (The evidential problem of evil) כלומר אודות הטענה שקיומו של אלוהים אינו סביר, ולא בלתי-הגיוני.

ראו גם

• בחירה חופשית