בעיית הרוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בעיית הרוע או בעיית הרע היא סוגיה תיאלוגית-פילוסופית, העוסקת בשאלה העקרונית, כיצד קיימים רוע וסבל בעולם, בהתחשב בהנחה המקובלת בדתות רבות (ובכללם היהדות) שאלוהים הוא טוב ורוצה להיטיב. לסוגיה השלכות לא רק בדיון הפנים דתי, אלא גם בהקשרים רחבים יותר כגון הוכחה מהיות הרוע לנכונות האתאיזם (שלילת האל) ועוד.

ב"דיאלוגים על הדת הטבעית" דייוויד יום מצטט הטיעון כסדרה של שאלות: "האם אלוהים רוצה למנוע רוע, אך הוא אינו מסוגל? אזי הוא חסר אונים. האם הוא מסוגל, אך הוא אינו רוצה? אזי הוא רשע. אם הוא גם יכול וגם רוצה? אז מאין בא הרוע?"

פתרונות אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הזמן ובאסכולות חשיבה שונות, הוצעו פתרונות שונים לבעיה ובהם:

גישה זו דוגלת בהיות שני כוחות בסיסיים בבריאה המהוים שני קטבים -טוב ורע. אלוהים נמצא בצד הטוב והוא אכן מטיב בלבד, אך קים גם הצד הרע והוא הגורם לסבל ולרוע הנפוצים בעולם. גישה זו סותרת את התשתית הרעיונית של הדתות המונותואיסטיות.

גישה זו בהיותה שוללת קיום למעלה מאל אחד, ומיחסת הן את הטוב והן את הרע לאלוהים, אך טוענת כי את הרע מייצר האדם בעקבות חטאיו ברשות האל, תפיסה זו "מנקה" את האל ממעמדו כרע, ותולה אותו באדם.

  • גישת הטוב הכללי

לגישה זו האל הוא אכן מקור הטוב היחיד והמוחלט, (ראו גם תיאודיציה) ומקרי הרוע בהם אנו נתקלים נובעים מאי ראייתנו של התמונה כולה, וכן מאי הבנתנו האמיתית של מהו טוב ומהו רע. לעיתם גישה זו מדגישה כי בעתיד נדע להבחין ולדעת מהו טוב ורע, ואף נבין למפרע מדוע מה שהיה נראה לנו רע במהותו הוא טוב.

P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.