בעיית הרוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בעיית הרוע או בעיית הרע היא סוגיה תיאלוגית-פילוסופית, העוסקת בשאלה העקרונית, כיצד קיימים רוע וסבל בעולם, בהתחשב בהנחה המקובלת בדתות רבות (ובכללן היהדות) שאלוהים הוא טוב ורוצה להיטיב. לסוגיה השלכות לא רק בדיון הפנים דתי, אלא גם בהקשרים רחבים יותר כגון הוכחה מהיות הרוע לנכונות האתאיזם (שלילת האל) ועוד.

בספרו "דיאלוגים על הדת הטבעית", מצטט הפילוסוף דייוויד יום את הטיעון כסדרה של שאלות, המיוחסות במקור לפילוסוף היווני אפיקורוס[1]:

האם אלוהים מוכן למנוע רוע אך לא מסוגל? אז הוא לא כל יכול, האם הוא יכול אבל לא מוכן? אז הוא רע, האם הוא לא יכול וגם לא מוכן? אז הוא לא אלוהים, האם הוא כן יכול וכן מוכן? לא ייתכן, כי יש רוע בעולם.

בעיית הרוע נוגעת גם בסוגיות הצדק. הדיון על בעיית הרוע הורחב גם מעבר לסבל האנושי, אל הסבל של חיות הבר בטבע[2].

פתרונות אפשריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הזמן ובאסכולות חשיבה שונות, הוצעו פתרונות שונים לבעיה ובהם:

  • הגישה הדואליסטית - גישה זו דוגלת בהיות שני כוחות בסיסיים בבריאה, המהווים שני קטבים - טוב ורע. אלוהים נמצא בצד הטוב והוא אכן מיטיב בלבד, אך קיים גם הצד הרע והוא הגורם לסבל ולרוע הנפוצים בעולם. גישה זו סותרת את התשתית הרעיונית של הדתות המונותואיסטיות.
  • הגישה המונותואיסטית - גישה זו שוללת קיומו של יותר מאל אחד, ומייחסת הן את הטוב והן את הרע לאלוהים. על פי הגישה, את הרע מייצר האדם בעקבות חטאיו ברשות האל. תפיסה זו "מנקה" את האל ממעמדו כרע, ותולה אותו באדם.
  • גישת הטוב הכללי - על פי גישה זו, האל הוא מקור הטוב היחיד והמוחלט (ראו גם תיאודיציה), ומקרי הרוע בהם האדם נתקל נובעים מהקושי שלו לראות את התמונה כולה, וכן מקושי להבין באמת מהו טוב ומהו רע. לעיתים גישה זו מדגישה כי בעתיד יידע האדם להבחין ולדעת מהו טוב ורע, ואף יבין למפרע מדוע מה שהיה נראה לו רע במהותו הוא טוב.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעית הרוע ביהדות מוכרת בניסוח השאלה "מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", ומהווה נקודת דיון יסודית בתורת הגמול. שאלה זו מנוסחת בגמרא במסכת ברכות, בה מסופר כי משה שאל את אלוהים: "מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?". המקרא עצמו עוסק גם הוא בבעיית הרוע באריכות בספר איוב, ובהמשך עסקו בה חז"ל והוגים יהודים רבים.

השואה חידדה לרבים את בעיית הרוע, היות והתרחשותה גרמה לרבים משבר אמוני, סביב השאלה כיצד אלוהים טוב, איפשר לדברים איומים כאלו להתרחש.[3][4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בעיית הרוע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hickson, Michael W. (2014). "A Brief History of Problems of Evil". In McBrayer, Justin P.; Howard-Snyder, Daniel (eds.). The Blackwell Companion to The Problem of Evil. Hoboken, New Jersey: Wiley-Blackwell. pp. 6–7. ISBN 978-1-118-60797-8.
  2. ^ Peter van Inwagen, The Problem of Evil, OUP Oxford, 2008-04-17, ISBN 978-0-19-954397-7. (באנגלית)
  3. ^ דודו כהן, ‏איפה אלוהים היה בשואה?, באתר ‏מאקו‏, 7 באפריל 2010
  4. ^ אליעזר ברקוביץ, אמונה לאחר השואה, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2006
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.