הצגת המקור של הדף "היינריך אוטו וילנד"

{{מדען
|שם=היינריך אוטו וילנד
|שם בשפת המקור=Heinrich Otto Wieland
|תאריך לידה=[[4 ביוני]] [[1877]]
|תאריך פטירה=[[5 באוגוסט]] [[1957]]
|תמונה=[[קובץ:Heinrich Wieland.jpg|150px]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=מחקריו בתחום [[חומצת מרה|חומצת המרה]] וחומרים קרובים
|ענף מדעי=[[כימיה]]
|הערות=
|מדינה=[[גרמניה]]}}
'''היינריך אוטו וילנד''' (ב[[גרמנית]]: '''Heinrich Otto Wieland''';{{כ}} [[4 ביוני]] [[1877]] - [[5 באוגוסט]] [[1957]]) היה [[כימיה|כימאי]] [[גרמניה|גרמני]], חתן [[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[1927]], "על מחקריו בתחום [[חומצת מרה|חומצת המרה]] וחומרים קרובים".

==ביוגרפיה==
וילנד נולד ב[[פפורצהיים]], [[באדן (מדינה)|באדן]], שבגרמניה, במשפחת אנשי עסקים [[ליברליזם|ליברלים]]. אביו היה כימאי שעבר בתחום הרוקחות ורכש אחרי [[מלחמת צרפת–פרוסיה]] בשנים 1871-1870 מפעל לטיהור [[מתכות יקרות]]. הוא למד באוניברסיטאות [[אוניברסיטת מינכן|מינכן]], [[אוניברסיטת ברלין|ברלין]] ו[[אוניברסיטת שטוטגרט|שטוטגרט]], וב-[[1901]] קיבל תואר [[דוקטורט|דוקטור]] מ[[אוניברסיטת מינכן]], תחת הדרכתו  של [[יוהאן טילה]]. 
בשנת [[1905]] עבר בחינת "[[הביליטציה]]" עם תזה על [[תחמוצות חנקן]]. בהמשך במקביל לעבודתו כמרצה במינכן, עבד וילנד למשך שנים רבות כיועץ ומתן [[חוות דעת מומחה]]. היה לו קשר ארוך שנים שם המפעל הכימי-הפרמצבטי "[[בהרינגר אינגלהיים]]" שב[[אינגלהיים אם ריין]].
ב-[[1917]] ירש את [[אדולף פון באייר]] כ[[פרופסור]] לכימיה באוניברסיטת מינכן.

===פעילותו המחקרית===
במשך כל הקריירה שלו חקר [[תרכובת אורגנית|תרכובות אורגניות]] הכוללות [[חנקן]], ביניהן [[מורפיום]] ו[[סטריכנין]]. פרסומיו בתחום חומצות המרה, שהחלו ב-[[1912]], הגיעו לשיאם ב-[[1932]], כאשר הצליח לזהות את מבנה השלד [[פחמן|הפחמני]] של [[סטרואיד]]ים. הוא פעל גם בתחום ה[[רדיקלים חופשיים|רדיקלים]], ותהליכי [[חמצון]] [[תא|בתאים]] חיים, שסייעו לו לזהות את האוניברסליות של תהליכי [[דהידרוגנציה]] בטבע.

ב-[[1941]] הצליח וילנד לבודד את ה[[רעלן]] [[אלפא אמניטין]], החומר הפעיל העיקרי ב[[פטרייה]] הרעילה ביותר בעולם, [[אמנית המוות]] ''Amanita phalloides''.

וילנד פעל רבות להגנה על סטודנטים, במיוחד [[יהודי]]ם, שסבלו מאפליה גזעית בעקבות [[חוקי נירנברג]]. סטודנטים שסולקו יכלו להישאר בקבוצתו של וילנד ככימאים, או כ-"Gäste des Geheimrats" (אורחים של חבר המועצה). אחד מתלמידיו, [[הנס קונרד לייפלט]], הוצא להורג לאחר שאסף כסף למען אלמנתו של [[קורט הובר]], חבר קבוצת [[הוורד הלבן]].

וילנד נישא ליוזפין בארטמן ב-[[1908]], ונולדו לזוג שלושה בנים ובת: וולפגנג, פרופסור לרוקחות; תאודור, פרופסור לכימיה; אוטו, פרופסור לרפואה; ואווה, שנישאה לפרופסור [[פאודור לינן]], פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת מינכן, חתן [[פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה]] לשנת [[1964]].

==פרס היינריך וילנד==
מאז שנת [[1964]] מוענק מדי שנה פרס על שם היינריך וילנד לקידום המחקר בתחומי הכימיה, [[ביוכימיה]], [[פיזיולוגיה]], ו[[רפואה]] של [[ליפיד]]ים וחומרים קרובים. הפרס המוענק ממומן על ידי חברת התרופות [[בהרינגר אינגלהיים]], בה עבד וילנד מספר שנים כיועץ, והיה גם דודנה של אשת מקים החברה.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
* {{בריטניקה}}
* {{Find a Grave}}

{{פרס נובל לכימיה}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:וילנד, היינריך אוטו}}
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת מינכן]]
[[קטגוריה:מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לכימיה]]
[[קטגוריה:כימאים גרמנים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל גרמנים]]
[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1877]]
[[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1957]]
[[קטגוריה:חברי האקדמיה למדעים ולאמנויות של גטינגן]]