הילד שמכר את צחוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הילד שמכר את צחוקו
Timm Thaler oder Das verkaufte Lachen
מידע כללי
מאת ג'יימס קריס
שפת המקור גרמנית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1962
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת כתר
תרגום דוידה קרול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הילד שמכר את צחוקוגרמנית: Timm Thaler oder Das verkaufte Lachen) הוא רומן גרמני שנכתב בשנת 1962 בגרמניה על ידי הסופר ג'יימס קריס. לפי אנציקלופדיית אוקספורד, זו יצירתו הידועה ביותר של ג'יימס קריס. לספר זה גם ספר המשך, שנכתב בשנת 1979 על ידי אותו סופר, ואין לו הוצאה בעברית. בגרמנית שמו: Timm Thalers Puppen oder Die verkaufte Menschenliebe. הספר זכה להצלחה מסוימת, אך לא הצליח כמו קודמו.

בשנת 1979, "הילד שמכר את צחוקו" עובד לסדרת טלוויזיה גרמנית בת 13 פרקים. הסדרה שודרה בהרבה מדינות ברחבי העולם. במדינות מסוימות, השם "טים ת'אלר" היה קשה להגייה, לכן הוחלף שמו ב"טים טיילר". לאחר מכן, בשנת 1981, הספר עובד גם לסרט שנוצר בברית המועצות. בשנת 2002 הסדרה המקורית הומרה לסדרת אנימציה. בשנת 2017, בגרמניה, הופק סרט מחודש לספר זה.[1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עתידו של טים לא היה נראה כל כך ורוד מנקודת ההתחלה של הסיפור. אימו נפטרה והוא עבר עם אביו מביתו העצום והמרווח לסימטה צרה וחשוכה, לבית קטן וצפוף מאוד. וכאילו שזה לא מספיק, נישואיו השניים של אביו הרסו לטים את כל התקווה שנשארה לו, כיוון שאשתו החדשה ובנה, ארווין, הציקו לטים והקשו עליו מאוד. רגעי האושר היחידם שטים חווה בחייו האומללים היו בימי ראשון, כאשר בילה עם אביו בהימור במסלול מרוצי הסוסים. ואז, ביום אחד בהיר, אביו של טים, אשר עבד כפועל בניין, נפטר מתאונת עבודה כאשר נפל למותו.

טים הפך לנער מדוכא, ומבלי לשים לב לכך, ביקר יותר במגרש המרוצים שבו ידע רגעים יפים עם אביו, וביקורים אלה הזכירו לו נשכחות וגרמו לו להרגיש מעט יותר טוב. במגרש פונה אליו אדם זר, שנראה כמו ברון מכובד (שלאחר מכן מתברר שהוא שד מרושע), ומציע לו עסקת חליפין. טים יוותר על צחוקו לנצח ויעביר אותו לשד, ובתמורה יזכה במזל יוצא דופן, בין אם מדובר בהתערבות, הימור, או כל דבר מסוג זה. ההצעה כוללת אזהרה: אסור לטים לגלות לאיש שהוא חתם על הסכם עם שד זה בדרך ישירה, כי אם יגלה, יאבד צחוקו לעד, וגם המזל יוצא הדופן יילקח ממנו ויוחזר לשד.[2]

טים מקבל את הצעתו של השד, ועד מהרה הופך לעשיר מאוד, אולם אובדן צחוקו מעציב אותו וגורם לאנשים להתרחק ממנו, ולחשוב שהוא "מוזר" ו"פריק". אמו החורגת של טים ובנה מתחילים להתייחס אל טים בצורה יפה. לכבד אותו, להתעניין בו ולדאוג לו. אך עד מהרה מבין טים מבין שהסיבה לשינוי היחס היא הכסף להרוויח, ועוזב אותם. בעצב רב, ובחלוקת כבוד אחרון, מחליף טים את מצבתו העלובה של אביו במצבה מפוארת, ויוצא למסע. מסע ארוך וקשה עובר על טים. בדרכו רצופת הסכנות, הוא רוכש לעצמו חברי אמת שמבינים את פשר העסקה עם השד, ועוזרים לו להשיב את צחוקו.

בערך באמצע של הסיפור מתברר כי אחד מחבריו של טים גם הוא קשר עסקה עם אותו השד.[3] מכיוון שאותו חבר ידע איך עסקאות של אותו שד מתנהלות, הוא היה צריך קודם לגלות שלטים אבד צחוקו. הו עשה זאת דרך שפת גופו ותווי פניו של טים. לאחר מכן, הוא היה יכול לקיים התערבות עם טים על כך שיוחזר צחוקו. בסוף הספר, טים "נעלם", כלומר: אף אחד לא יודע איפה הוא או לאן הוא הלך. מתואר בסוף הספר כי טים משאיר רמזים לקיומו מדי פעם לפעם על ידי מחוות כאלה או אחרות לאנשים שעזרו לו או אהבו אותו מאוד.

דמויות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טים: ילד עם חיים אומללים, שנלקחה ממנו היכולת לצחוק. יעשה הכול כדי להשיב את צחוקו. במהלך הסיפור מתגלה טים כאיש עצמאי ובוגר, שיכול להסתדר בכוחות עצמו. הדמות הראשית בסיפור.
  • אמו החורגת של טים: נישואיו השניים של אבא של טים. מתעללת בטים.
  • ארווין: אחיו החורג של טים. בנה הביולוגי של אמו החורגת של טים. מתעלל בטים.
  • הברון דה לופט / טרוץ': שד מרושע המבצע את "עסקת הצחוק" עם טים. מאבד את צחוקו לטים בסוף הסיפור. השם לא סתמי, משמעות המילה "לופט" במהופך בשפה הגרמנית היא "שטן".
  • אביו של טים: לא ידוע עליו הרבה. נפטר כשטים היה צעיר, מהווה חלק חשוב בחייו של טים.
  • חבריו של טים: מיוצגים יותר כקבוצה של חברים מאשר בודדים. עוזרים לטים להחזיר את צחוקו ולממש את מה שהוא באמת רוצה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הילד שמכר את צחוקו, באתר כנפיים
  2. ^ הילד שמכר את צחוקו, באתר הוצאת כתר
  3. ^ ג'יימס קריס, הילד שמכר את צחוקו, 1962