הנהר הקודר (ספר)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ויאצ'סלב שישקוב  |
| שפת המקור | רוסית |
| סוגה | דרמה היסטורית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
1928 |
  | |
הנהר הקודר (ברוסית: Угрюм-река) הוא רומן אפוס משנת 1933 מאת ויאצ'סלב שישקוב, המספר את סיפורה של משפחה סיבירית אחת, המעורבת עמוק בבהלת הזהב הסיבירית, ברוסיה של סוף המאה ה-19.[1]
פרסומים ותרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק ראשון מהרומן, "מקורות" (Истоки) הופיע לראשונה בשנת 1928 במגזין Sibirskiye Ogni (אורות סיביר), גיליונות 3 ו-4. קטע מתוך חלק 6 פורסם על ידי העיתון "נובמבר האדום" בשנת 1932 (גליונות 9 ו-10). הרומן כולו (שלקח 12 שנים לכתוב) יצא כמהדורה נפרדת בשנת 1933 דרך הוצאת Khudozhestvennaya Literatura.
הרומן תורגם לגרמנית (בשם Der dunkle Strom), צ'כית (Řeka života) ופולנית (Rzeka posępna). זה תורגם לאנגלית על ידי אירינה הנדרסון (מוצ'אלובה). היא נפטרה לפני השלמת התרגום שהושלם על ידי אמילי ג'סטיס. הספר פורסם באופן פרטי בשנת 2006 על ידי הארי הנדרסון, בעלה של אירינה הנדרסון.[2]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1891 סיים שישקוב את המכללה הטכנית בעיר וישנוולוצק, ולאחר תרגול של שלוש שנים הצטרף למשרד התחבורה האזורי בעיר טומסק. שם הוא פגש את ניקולאי יפימוביץ' מטיונין, צאצא של משפחת הסוחרים העשירה, שסיפר לו הרבה על ההיסטוריה של כריית הזהב באזור זה. האבטיפוסים למשפחת גרומוב (הסב, האב ובנו בהתאמה) הפכו לקוסמה, אווריאן וניקולאי מטונין. הנהר הקודר שנקרא נהר אוגריום בספר, הוא נהר בדיוני, אך במובנים ופרטים רבים הוא דומה לניז'ניאיה טונגוסקה. [3]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוהי סיביר של אמצע המאה ה-19, ודנילה גרומוב על ערש דווי מגלה לבנו פיוטר את מקום הימצאו של העושר העצום שהסתיר ביער, אותו אסף בימים עברו, כשהיה חבר בכנופיית עבריינים. פיוטר, גם אם נתקע בסוגיות אישיות ענקיות, כולל שתייה כבדה וסוגיות נפשיות (שבסופו של דבר מוביל אותו למוסד סגור), מצליח לבנות עסק משגשג על הכסף הזה, אבל אפילו יותר מוצלח ממנו הוא בנו פרוחור, מוכשר וצעיר, שיוצר אימפריה תעשייתית בכל סיביר שמביאה לו עושר, עוצמה והשפעה רבה.
אך נראה כי הרע שעשה דנילה גרומוב רודף את נכדו. בתחילה, אדם ישר, פרוחור, דרך רצף האסונות (כולל מותה המסתורי של אהובתו אנפיסה, שאביו גם מתלהב ממנה), מתדרדר ללהט השררה, הבגידה, המהומה הרגשית, ולבסוף טירוף שמוביל אותו להתאבדות.[4]
ניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדברי שישקוב עצמו, "הנושא המרכזי של הרומן ... הוא ההון, על כל הצחנה והגזלות הספציפיות שלו. זה צומח אל תוך עצמו, כמו גם בכל דרך אפשרית כלפי חוץ, מתפתח וצובר כוח ואז, לאחר שהגיע לגבולותיו, הוא מתפורר, ומוצקותו המזוינת מאותגרת על ידי התודעה העצמית הגוברת של העובדים... הפקרות, אלימות, ברבריות, ניצול ללא רחמים של העבודה, כל זה מקלל הרומן, שניתן היה לראות בו ככתב אשמה על ההון, לכל מערכת הדיכוי של פעם. הנהר הקודר ננעל על עצמו, ועכשיו יש את השקיעה שפורצת את חושך העולם הישן, יש קולות חדשים של הקרבות והניצחונות העתידיים משם זורם נהר השמחה", כתב הסופר במגזין "ספרות לנינגרדית", ב-7 נובמבר 1933.
ביקורת ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר זכה לביקורות חיוביות מאוד עם צאתו לאור. תואר כ"מרקם עצום", "תמונה אינטגרלית ענקית, הבוחנת את בראשית תעשיית כריית הזהב הרוסית, את הסתירות הפנימיות שלה ואת הולדתה של תנועת הפועלים העצומה." [5] [6] "לאחר שקראתם את "הנהר הקודר", הוא נשאר איתך לנצח," כתב טומאשבסקי בליטרטורנאיה גאזטה.[7]
"מי שירצה להסתכל לעומק על ההיסטוריה של סיביר, לא יוכל להסתדר בלי שישקוב", כתב קונסטנטין פדין בשנת 1945.[8] ב-28 במרץ 1950, כשהוא נואם בישיבה לזכר מורשתו של שישקוב, העיר פדין: "הנהר הקודר הוא חלק מהספרות הקלאסית הרוסית הגדולה. ספרים כאלה הם גאוות המורשת הספרותית שלנו."[4]
שישקוב ראה את הרומן כהישג חייו, ופעם כינה אותו 'הפסד גדול'. "הדבר הזה, מבחינת הצפיפות, ריכוז החיים האמיתיים והסבל האנושי בהם הוא עוסק, הוא הספר העיקרי בחיי ויכול להיות שזו הסיבה היחידה שנולד בכלל", כתב במכתבו ב-5 באפריל 1933 לאחיו.[4]
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1968 צילם יארופולק לפשין סרט טלוויזיה בן ארבעה חלקים עבור אולפני הקולנוע סברדלובסק, בכיכובו של גאורגי יפיפנצוב כפרוחור גרומוב וליודמילה צ'ורסינה בתפקיד אנפיסה.
בשנת 2020 אמורה לצאת סדרת טלוויזיה באותו שם בערוץ הראשון ברוסיה. את גרומוב מגלם אלכסנדר באלוייב, פרוחור מגולם על ידי אלכסנדר גורבאטוב ואת אנפיסה מגלמה יוליה פרסילד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Мешалкин П. Н. Меценатство и благотворительность сибирских енисейских купцов. — Красноярск: Красноярское книжное издательство, 1995. — 400 с.
- Аференко В. А. Загадки рода Матониных из книги В. Я. Шишкова «Угрюм-река». — Железногорск: Полиграфист, 1999. — 88 с.
- Буровский А. М. Сибирская жуть-3. — М.: ОЛМА-Пресс, 2001. — ISBN 5-224-01979-6.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Угрюм-река באתר Lib.ru. הטקסט הרוסי המקורי
- Угрюм-река. הסרט הסובייטי משנת 1968. הפרק הראשון בערוץ היוטיוב של אולפני סברדלובסק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Commentaries to Угрюм-река. The Collected Works by V.Y. Shishkov in 10 volumes. Moscow, Pravda Publishers. 1974. Volume 6, pp. 526-527
- ^ Gloomy River at the Modern Novel
- ^ Аференко В. А. Загадки рода Матониных и книги В. Я. Шишкова «Угрюм-река». — Железногорск: Полиграфист, 1999.
- ^ 1 2 3 Commentaries to Угрюм-река. The Collected Works by V.Y. Shishkov in 10 volumes. Moscow, Pravda Publishers. 1974. Volume 6, pp. 526-527
- ^ Literaturny Leningrad, 1933, No.13
- ^ Zvezda, 1935, No.4
- ^ Литературная газета, 1945, No. 12
- ^ Literaturnaya Gazeta, 1945, No.11