הנרי ראסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי ראסל
לידה 1812
שירנס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בדצמבר 1900 (בגיל 88 בערך)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קנסאל גרין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הנרי ראסלאנגלית: Henry Russel;‏ 24 בדצמבר בין 1812 ל-1815 - 9 בדצמבר 1900) היה מלחין, פסנתרן וזמר יהודי-אנגלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראסל נולד בשירנס. את הקריירה המוזיקלית שלו החל בילדותו, בשירה בלהקת האופרה לילדים של רוברט אליסטון. אחרי שהתחלף קולו החל ללמוד הלחנה באיטליה אצל רוסיני ובליני. אחרי שובו לאנגליה ניצח תקופת מה על מקהלת תיאטרון המלך. לאחר ניסיון קצר בקריירה של סולן קונצרטים בקנדה, התיישב ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק כנגן עוגב ומנצח מקהלת הכנסייה הפרסביטריאנית בעיר וכמורה באקדמיה למוזיקה של רוצ'סטר. בשנת 1936 פרסם את שירו הראשון בניו יורק ובסתיו של אותה שנה הופיע שם לראשונה כזמר.[1]

בשנים הבאות סייר ברחבי ארצות הברית והופיע בשירה בליווי עצמו בפסנתר בתוכניות, שהתבססו כמעט לגמרי על יצירותיו הוא ונהנו מפופולריות רבה. הופעות הסולו שלו כזמר ומלווה גם יחד היו ייחודיות לתקופתו - אפילו ג'ני לינד נעזרה בזמרים תומכים ובנגנים מלווים. עם זאת, בניו יורק ובבוסטון היה סגנונו שנוי במחלוקת בקרב העלית התרבותית.[2]

בראשית שנות ה-40 של המאה ה-19 חזר ראסל לשנים אחדות לאנגליה והופיע לראשונה בלונדון, ולאחר גיחה נוספת לארצות הברית בשנת 1843, חזר לאנגליה והשתקע שם. עד ראשית שנות ה-60' היה פעיל כזמר וכמלחין התמיד כמעט עד יומו האחרון.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראסל חיבר שירים רבים, מהם שנכתבו בשנותיו בארצות הברית ויצאו מחדש באנגליה למילים של משוררים אנגלים. בין יצירותיו בלדות פשוטות, שההרמוניות והליווי שלהן מזכירים אופרה איטלקית. אופיין הסטטי של המלודיות התאים לביצוע בסגנון שירה דיבורית. בין השאר כתב שירי מחאה בנושאים חברתיים, בהם המצב הקשה במוסדות פרטיים לחולי נפש, מצוקתה של אם נטושה, גזענות. עבדות ותלאות המהגרים. כמה משיריו נשארו פופולריים גם במאה ה-20.[1]

להנרי ראסל היו שני בנים, הנרי ראסל (אמרגן) (1871-1837), אמרגן אופרה בארצות הברית ובאנגליה, והמנצח סר לנדון רונלד.

ביוגרפיה מפורטת, "חיים על גל אוקיינוס: סיפורו של הנרי ראסל" מאת אנדרו לם, יצאה לאור בהוצאת פולרס ווד בשנת 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי ראסל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ג'ון א. סטיבנס, מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ גרוב אונליין