הפשע כולו שלי

הפשע כולו שלי
Mon crime
מבוסס על	Mon crime
בימוי	פרנסואה אוזון
תסריט	פרנסואה אוזון
עריכה	Laure Gardette
שחקנים ראשיים	איזבל הופר; Édouard Sulpice; Suzanne de Baecque; Régis Laspalès; פליקס לפבר; פבריס לוקיני; דני בון; אנדרה דוסלייה; Nadia Tereszkiewicz; Rebecca Marder; ז'אן-כריסטוף בובה; בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו
מוזיקה	פיליפ רומבי
צילום	מנואל דאקוסה
מדינה	צרפת
חברה מפיצה	ורטיגו מדיה
הקרנת בכורה	21 בינואר 2023
משך הקרנה	102 דק'
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	דרמה קומית, סרט משטרה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית
	דף הסרט ב־IMDb

הפשע כולו שלי (צר') הוא סרט פשע קומי צרפתי משנת 2023 שכתב וביים פרנסואה אוזון בכיכובם של נדיה טרשקביץ', רבקה מרדר, איזבל הופר, פבריס לוצ'יני, דני בון ואנדרה דוסולייה^[1]. הסרט מתרחש בשנות ה-30 של המאה העשרים, ובמרכזו שחקנית שזוכה לפרסום מפוקפק לאחר שהיא מזוכה מאשמת רצח בטענה של הגנה עצמית. זהו עיבוד חופשי למחזה פשע צרפתי בעל אותו שם משנת 1934 מאת ז'ורז' בר ולואי ורנויל^[2], אשר עובד בעבר לשני סרטים אמריקאים, True Confession (1937) ו־Cross My Heart (1946).

עלילה

העלילה מתרחשת בפריז בשנת 1935. מדלן ורדייה היא שחקנית מובטלת ומרוששת. היא חולקת עליית גג עם חברתה פאולין מולאון, עורכת דין שמתקשה להשיג לקוחות. למדלן יש מאהב בשם אנדרה בונאר, אשר אביו הוא הבעלים של מפעל צמיגים גדול. אנדרה מתקיים ממענק חודשי צנוע מאביו.

מדלן נפגשת עם מפיק תיאטרון בשם מונפרנד, שמציע לה תפקיד בהצגה, בתנאי שתהפוך למאהבת שלו. היא מסרבת, והוא מנסה לכפות עצמו עליה. היא נאבקת בו ומצליחה להימלט. לאחר חזרתה לביתה, היא זוכה לביקור מבן זוגה אנדרה, שמבשר לה שעל מנת לפתור את הקשיים הכלכליים שלהם, הוא מתכנן להינשא ליורשת עשירה ולהפוך את מדלן לפילגשו. מדלן, שקיוותה שאנדרה יתחתן איתה ויצא לעבוד כדי להתפרנס, נתקפת יאוש.

לדירתן של שתי החברות מגיע לפתע מפקח משטרתי ועוצר את מדלן, מאחר שמפיק התיאטרון מונפראן נמצא ללא רוח חיים, ומדלן היא החשודה בהמתתו. השופט החוקר, גוסטב רבוסט, משתכנע במהירות באשמתה של מדלן, אך היא מכחישה את האשמה. השופט רבוסט מסביר לה שאם היא תטען להגנה עצמית, ייתכן שתצא זכאית במשפט. מדלן מאמצת את ההצעה, מודה בפשע, ושוכרת את שירותיה של חברתה פאולין כעורכת הדין שלה.

במהלך המשפט, מדלן ופאולין הופכות את המשפט למעין משפט ראווה המוקיע את הדיכוי של נשים בידי גברים, כאשר מדלן מעניקה פרשנות תיאטרלית מרגשת מאוד לתפקיד האישה הנאבקת על כבודה, תפקיד אותו כתבה עבורה פאולין. היא מזוכה בידי חבר מושבעים שכולו גברים, לקול תשואות הנשים הרבות שהגיעו לצפות במשפט.

לאחר זיכוייה, הופכת מדלן לשחקנית פופולרית, ופאולין - לעורכת דין מבוקשת. הן עוזבות את מקום מגוריהן העלוב ועוברות להתגורר במלון פרטי בבולון. אנדרה מבקש לוותר על נישואיו המתוכננים ליורשת העשירה ולהנשא למדלן, אך אביו מתנגד לכך. בינתיים מגיעה אליהן לביקור שחקנית עבר של הקולנוע האילם, בשם אודט שומט (איזבל הופר), אשר הקריירה שלה דעכה בעקבות הופעתו של הקולנוע המדבר. היא מספרת להן שהיא זו שהרגה את מונפראן, וטוענת כי מדלן גנבה את הפשע שלה וכן את התהילה שהייתה אמורה להיות מנת חלקה. היא דורשת תשלום כספי משתי החברות, אך הן מסרבות. לפיכך היא פונה להסגיר את עצמה לרשויות, אבל השופט ראבוסט, שבעקבות פרשת מונפראנד קיבל קידום ועתה הוא שופט חוקר בכיר, מסרב לפתוח מחדש את התיק שכבר הוכרע, ומצווה עליה לחזור ולראות אותו כשיהיה לרשותה פשע זמין יותר.

בעוד אודט שומט ממשיכה להציק לשתי החברות בתביעה לפיצוי כספי, הולכת מדלן לפגוש את האדריכל ויזם הנדל"ן פלמארד (דני בון), שניהל קרן כספית אשר העניקה למונפרנד קצבת חיים קבועה, ולפיכך הרוויח סכום כסף נכבד הודות למותו בטרם עת של האחרון. היא משכנעת אותו להשקיע חלק מהכסף בעסק של אביו של אנדרה, שהפך כושל. לאחר מכן, מסבירות מדלן ופאולין לאביו של אנדרה כי מדלן אינה הרוצחת, וגורמות לו לשקול בחיוב את חילוץ החברה שלו על ידי פלמארד. הוא נותן את ברכתו לנישואין, ואף משלם לאודט את סכום הכסף שהיא דורשת, וזאת כדי להימנע מסיכון ההשקעה של פלמארד. אודט מקבלת גם תפקיד חשוב במחזה המצליח שבו מופיעה מדלן: שתיהן משחקות סצנה המפרשת מחדש את הרצח של מונפרנד ובה אודט הורגת אותו כדי להציל את מדלן, שהייתה קורבן של ניסיון אונס.

הפקה

אוזון הגה את הסרט במהלך תקופת הסגר של מגפת הקורונה. הוא תיאר את הסרט כ"ניצחון האחווה הנשית". הוא הוסיף וציין כי "הסרט מסתיים בקטע מחזה, במסורת הקולנוע של ז'אן רנואר, ויש בו גם התייחסות שובבה למטרו האחרון מאת פרנסואה טריפו". דמותה של איזבל הופר התבססה על דמותה של השחקנית שרה ברנהרדט. השפעות נוספות כללו קומדיות אמריקאיות משנות ה-30, במיוחד סרטים של ארנסט לוביטש ופרנק קאפרה, וכן "פריז של שנות ה-30 כפי שנצפתה בעיניים אמריקאיות, כמו בסרט ויקטור/ויקטוריה מאת בלייק אדוארדס"^[2]. הצילומים התקיימו החל מאפריל ועד יוני 2022, בפריז ובסביבתה, וכן בשרלרואה ובבריסל, בלגיה^[3].

השקה

הסרט הוקרן לראשונה בהקרנת קדם-בכורה לאנשי תעשיית הקולנוע ב-10 בינואר 2023, באירוע של "Unifrance's Rendez-Vous" בפריז^[4]. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה כסרט הפתיחה בפסטיבל הקולנוע השנתי "Premiers Plans d'Angers" ב-21 בינואר 2023^[5] בצרפת.