הרעלת פחמן חד-חמצני

הרעלת פחמן חד-חמצני
תחום	רפואת חירום
גורם	פחמן חד-חמצני
תסמינים	כאב ראש, בלבול, סחרחורת, עייפות, בחילה, הזיה, ST depression, כיחלון, התעלפות, תעוקת לב, טכיפניאה
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	819987
MeSH	D002249
סיווגים
ICD-10	T58

הרעלת פחמן חד-חמצני (באנגלית: Carbon monoxide poisoning) נגרמת כתוצאה משאיפת עשן. לעיתים היא קשה לאבחון וקטלנית, משום שהפחמן החד-חמצני הוא גז חסר צבע וריח, וקשה מאוד לדעת על הימצאותו באוויר.

לפחמן החד-חמצני יכולת טובה להיקשר למולקולות ההמוגלובין, ולמנוע מהן להיקשר אל החמצן ולשאת אותו בדם, דבר אשר עלול לפגוע בתפקוד היומיומי (כמו, תפקוד הריאות, הנשימה ועוד) ולגרום להרעלת פחמן חד-חמצני.^[1]

סימנים וסימפטומים

הרעלת הפחמן החד-חמצני מלווה בתסמינים קליניים מתונים מאוד אשר לעיתים כמעט ולא ניתנים לזיהוי.

ההרעלה מתחלקת לשני סוגים: הרעלה כרונית והרעלה חריפה.^[2]^[3]^[4]

הרעלה כרונית

תסמינים כרוניים קלים מופיעים לרוב עקב כמויות קטנות יחסית של פחמן חד-חמצני במחזור הדם (בריכוז של 200ppm). בריכוז כזה 20–25 אחוזים מההמוגלובין בגוף עלולים להפוך לקרבוקסי-המוגלובין, דבר אשר יפחית את יכולת ההעברה של החמצן לרקמות. ברמות נמוכות של חשיפה התסמינים קלים וכמעט בלתי ניתנים להבחנה וכוללים כאבי ראש ותופעות דמויות שפעת, תחושת בלבול, סחרחורת, בחילות, הרעלת מזון או הרעלת קיבה. תיתכן אף תחושת "שכרות".

הרעלה חריפה

הרעלה כזו נגרמת עקב הופעת רמות גבוהות יותר של פחמן חד-חמצני במחזור הדם, אשר גורמות ל-30-40% מההמוגלובין בגוף להפוך לקרבוקסי-המוגלובין, דבר אשר עלול לגרום לפגיעות בטווח הארוך. התסמינים הכרוניים לרוב מופיעים ככאבים חדים ומתמשכים בחלק הקדמי של הראש, כאבים בחזה, קוצר נשימה, חוסר קואורדינציה, פרכוסים, תרדמת ואי ספיקה נשימתית ולבבית, ומוות.

תסמינים פחות שכיחים של הרעלה חריפה הם אי ספיקה של שריר הלב, פרפור פרוזדורים, דלקת ריאות, בצקת ריאתית, נמק שרירים, כשל כליות, מפגעי עור (צבע העור של החולה הופך לורוד ובהרעלה חמורה מפגעי עור עלולים להופיע גם בציפורניים ובשפתיים), בעיות ראייה או שמיעה.

גורמים נפוצים להרעלה

פחמן חד-חמצני הוא תוצר בעירה של חומרים אורגנים בתנאים של אספקת חמצן מוגבלת, אשר מונע חמצון מלא עד לפחמן דו-חמצני ( ${\ce {CO2}}$ ). פחמן חד-חמצני נוצר בעשן סיגריות, בשריפות, נפלט מכבשנים פגומים, מתנורים, ממנועי בעירה פנימית, מציוד מונע על ידי גז פרופאן ועוד.

חשיפה לפליטות של מנועי בעירה פנימית יכולה להיגרם מנסיעה בחלק האחורי של טנדרים. גנרטורים ומנועי סירות גרמו לחשיפות קטלניות לפחמן החד-חמצני. ההרעלה עלולה להתרחש גם בעת צלילה (SCUBA) כתוצאה משימוש במדחסי אוויר פגומים לדחיסת אוויר לבלוני צלילה.^[1]^[5]

מקור	ריכוז
רמת האטמוספירה הטבעית (MOPITT)	0.1 ppm
רמה ממוצעת בבתים	0.5 עד 5 ppm
ליד תנורי גז המותאמים היטב בבתים	5 עד 15 ppm
פליטה מאש ביתית (אח)	5,000 ppm
פליטה של מכונית חמה ללא ממיר קטליטי	7,000 ppm
לאחר פיצוץ במכרה פחם	10,000 ppm

אבחון

היסטוריה של חשיפה פוטנציאלית לפחמן חד-חמצני עלולה לרמוז על הרעלה, אך האבחנה מאושרת על ידי מדידת רמות הפחמן החד-חמצני בדם. (יכול להימדד על ידי השוואת כמות קרבוקסי-ההמוגלובין לעומת כמות ההמוגלובין בדם).^[6]

היחס בין רמות קרבוקסי-ההמוגלובין למולקולות המוגלובין באדם ממוצע עלול להיות עד 5%, אצל אדם המעשן סיגריות (כ-2 חבילות ביום) היחס עשוי להגיע עד ל-9%, כאשר אצל אדם מורעל היחס נע בין 10-30%. שכן, אנשים עלולים לחוות סימפטומים של ההרעלה גם לאחר שרמת קרבוקסי-ההמוגלובין בדם חזרה לנורמה.^[3]^[7]

טיפול

אמצעי הטיפול המידי הוא – החזרת חמצן לגוף. לרוב הדבר יעשה על ידי מתן מסכת חמצן לחולה.^[7]^[4]

אוורור מכני

נועד לרוב על מנת לעזור לחולים לנשום, במקרים בהם אינם יכולים לעשות זאת באמצעות עצמם.

טיפול בתא לחץ

במקרים בהם מופיעים סימני פגיעה עצבית וריכוז גבוה של פחמן חד-חמצני בדם ניתן לטפל בתא לחץ מיוחד, בתוכו שוהה נפגע ההרעלה בלחץ של כמה אטמוספירות. כתוצאה מכך, מסולק הפחמן החד-חמצני ממחזור הדם וההשפעות השליליות שלו על מרכיבי דם אחרים מפסיקות.^[7]

שיטות למניעת ההרעלה

השיטה העיקרית להימנעות מהרעלת פחמן חד-חמצני היא הקטנת הסיכויים לחשיפה אליו.

פחמן חד-חמצני הוא גז חסר צבע וריח. כלומר, לא ניתן לזהות את קיומו באוויר ללא אמצעי עזר.

על מנת למנוע חשיפה ניתן לנקוט בכמה אמצעים:

התקנת גלאי פחמן חד-חמצני מאפשרת זיהוי רמה גבוהה יחסית של פחמן חד-חמצני באוויר, ולהפעיל אמצעי אזהרה או סילוק של הגז.
הצטברות פסולת בתוך ארובת עשן עלולה לחסום את חדירת האוויר (מניעת האוורור), דבר אשר יגרום להצטברות הפחמן החד-חמצני. בדיקה תקופתית וניקוי הארובה במידת הצורך ימנעו הצטברות זו.
להימנע משימוש במכשירים הפועלים באמצעות מנוע בעירה פנימית בתוך מבנים מאוכלסים, או להתקינם בחדר נפרד ומאוורר.
בדיקה תקופתית של מערכת הפליטה ברכבים.^[5]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרעלת פחמן חד-חמצני בוויקישיתוף

הרעלת פחמן חד-חמצני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² Mark Goldstein, Carbon Monoxide Poisoning, Journal of Emergency Nursing 34, 2008-12, עמ' 538–542 doi: 10.1016/j.jen.2007.11.014
^ פחמן חד חמצני - הרעלת (Carbon monoxide poisoning), באתר www.med-law.co.il (ארכיון)
^ ¹ ² קרבוקסיהמוגלובין (Carboxyhemoglobin), באתר www.med-law.co.il (ארכיון)
^ ¹ ² Lindell K. Weaver, M.D, "Carbon Monoxide Poisoning”
^ ¹ ² פחמן חד-חמצני Carbon Monoxide
^ הרעלת פחמן חד חמצני – Berth, באתר berth.volien.com (ארכיון)
^ ¹ ² ³ יואל דונחין ונתן קודינסקי, "עזרה ראשונה להצלת חיים", הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמ' 151

[הערה_מספר_20180721221311:0-1] ¹ ² Mark Goldstein, Carbon Monoxide Poisoning, Journal of Emergency Nursing 34, 2008-12, עמ' 538–542 doi: 10.1016/j.jen.2007.11.014

[2] פחמן חד חמצני - הרעלת (Carbon monoxide poisoning), באתר www.med-law.co.il (ארכיון)

[הערה_מספר_20180721221311:1-3] ¹ ² קרבוקסיהמוגלובין (Carboxyhemoglobin), באתר www.med-law.co.il (ארכיון)

[הערה_מספר_20180721221311:2-4] ¹ ² Lindell K. Weaver, M.D, "Carbon Monoxide Poisoning”

[הערה_מספר_20180721221311:3-5] ¹ ² פחמן חד-חמצני Carbon Monoxide

[6] הרעלת פחמן חד חמצני – Berth, באתר berth.volien.com (ארכיון)

[הערה_מספר_20180721221311:4-7] ¹ ² ³ יואל דונחין ונתן קודינסקי, "עזרה ראשונה להצלת חיים", הוצאת משרד הביטחון, 2007, עמ' 151

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]