השושלת המאמונית
 | |
| תמונת לווין מ 2009 המציגה את נאת המדבר של ח'ווארזם דרומית לימת ארל | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| ראש המדינה | ח'ווארזמשאה |
| עיר בירה | גארגן 36°50′48″N 54°25′48″E |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | 995 |
| פירוק | 1017 |
| כיבוש ח'ווארזם על ידי השושלת הע'זנווית |
1017  |
| ישות קודמת | השושלת האפריגית |
| ישות יורשת | השושלת הע'זנווית |
| שליטים בולטים |
מאמון איבן מוחמד הראשון - מייסד השושלת אבו'ל-הרית מוחמד - השליט האחרון |
| דמוגרפיה | |
| דת | אסלאם סוני |
  | |
השושלת המאמונית ( בפרסית مأمونیان) הייתה שושלת עצמאית של שליטים איראנים[1] בח'ווארזם.[2] שלטונם היה קצר (995–1017), והם הוחלפו בתורם על ידי השושלת הע'זנווית המתפשטת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממלכה האיראנית העתיקה של ח'ווארזם נשלטה עד שנת 995 על ידי השושלת האפריגית מהעיר כאת' (אנ').[2] ח'ווארזם, הייתה האזור החקלאי המושקה והעשיר של אוקסוס התחתי. האזור המוקף מכל עבר באדמת ערבות ובמדבר, הוא מבודד גאוגרפית מאזורים אחרים. בידוד זה אפשר לתושביו לשמור על שפה ותרבות איראנית ייחודית נפרדת.[2]
בירתם של המאמונידים, גורגנז', הפכה למרכז למידה תחת שלטונם. היא משכה אליה דמויות בולטות רבות, כגון הפילוסופים הרופאים, אבן סינא ואבו סאהל אל-מאסיחי (אנ'), המתמטיקאי אבו נאסר מנצור, הרופא אבן אל-חמר (אנ') והפילולוג אל-תא'אליבי. המאמונידים בנו בבירתם מינרטים, שאחד מהם בעל כתובת המיוחסת למאמון השני ( מלך 1009–1017 ), שרד עד ימינו. עם זאת, המאמונידים נקלעו עד מהרה לעימות עם הסולטאן הע'זנווי מחמוד ( מלך 999–1030), שביקש ללחוץ על אויביו הקרחאנידים על ידי הרחבת שלטונו אל ח'ווארזם. בשנת 1014, דרש מחמוד כי מאמון השני יוסיף את שמו בח'טבה (דרשת שישי) בח'ווארזם, ובכך להכיר בעצימותו. משלא הצליח לזכות בסיוע צבאי או לפייס את מחמוד באמצעים אחרים, מאמון השני נאלץ לקבל את דרישותיו, למורת רוחם של האצילים והקצינים הצבאיים הח'ווארזמים.[1][3]
בתגובה הצבא, בהנהגת המפקד העליון אלפטיגין, התמרד ומאמון השני נרצח. המורדים הציבו שליט חדש על הכס, את אחיינו הצעיר, אבו'ל-חרית' מוחמד, בחודש מרץ 1017. העובדה שמאמון השני היה גיסו של מחמוד, שימש עילה לאחרון לפלוש לח'ווארזם. צבא השושלת הע'זנווית הביס את הכוחות הח'ווארזמים המקומיים בעיר האזראספ (אנ'). הוא דיכא באכזריות את אוכלוסיית גורגנז' ולכד ח'וואראזמים רבים שנלקחו לבירת ע'זני כעבדים. אבו'ל-חרית' מוחמד הודח ונכלא, בעוד ח'ווארזם שולבה בממלכה הע'זנווית, ובכך בא הקץ על השושלת המאמונית, השושלת האתנית האיראנית האחרונה של הח'ווארזמשאה.[1][3]
השאה של השושלת המאמונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמון הראשון בן מוחמד, 995–997
- אבו אל-חסן עלי, בנו של מאמון הראשון, 997–1008/9
- מאמון השני, בנו של מאמון הראשון, 1008–09
- אבו'ל-חרית' מוחמד, בנו של אבו אל-חסן עלי, 1017
השושלת המאמונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מאמון הראשון בן מוחמד ?–997 שאה של ח'ווארזם שלט בשנים 995-997 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אבו אל-חסן עלי ?–1009 שאה של ח'ווארזם שלט בשנים 997-1009 | מאמון השני ?-1017 שאה של ח'ווארזם שלט בשנים 1009-1017 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אבו'ל-חרית' מוחמד שאה של ח'ווארזם שלט בשנת 1017 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 סי.אי.בוסוורת', ĀL-E MAʾMŪN, Encyclopædia Iranica I/7, 2011, עמ' 762-764
- ^ 1 2 3 קליפורד אדמונד בוסוורת', השושלות האסלאמיות: מדריך כרונולוגי וגנאלוגי, ניו יורק: Columbia University Press, 1996, מסת"ב 978-0-231-10714-3
- ^ 1 2 סי. אי.3 בוסוורת', ח'ווארזמשאה, אנציקלופדיה של אסלאם, מהדורה שניה., Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs., 1978, עמ' 1066 (באנגלית)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bosworth, Clifford Edmund, Boyle, John Andrew (ע), The Cambridge History of Iran, Volume 5: The Saljuq and Mongol Periods: "The Political and Dynastic History of the Iranian World (A.D. 1000–1217)", Cambridge: Cambridge University Press, 1968, עמ' 1-202, ISBN 0-521-06936-X
