אל-בירוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
 יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
Bruce The Deus sandbox icon.svg
 אנו דנים כעת בשאלה האם יש להעביר ערך זה לטיוטה. המטרה העיקרית במהלך שבוע הדיון היא שיפור הערך והבאתו למצב ראוי. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך במרחב הערכים בידי עורכת או עורך בעלי זכות הצבעה, מלבד כותב הערך, הערך יועבר לטיוטה. מציב התבנית נדרש לנמק בדף השיחה מדוע הוא סבור שיש להעביר את הערך לטיוטה (התבנית הוצבה בתאריך 05.08.2022).
עריכה - שיחה
אל-בירוני
ابو ریحان بیرونی
Al-Biruni Portrait.jpg
לידה 4 בספטמבר 973
כאת', ח'ווארזם, Samanid Empire עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בדצמבר 1048 (בגיל 75)
ע'זני, אפגניסטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה Samanid Empire, השושלת הע'זנווית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ריי, ע'זני, גורגאן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 9 בדצמבר 1048 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דמותו של אל-בירוני על גבי בול סובייטי, 1973

אבו אלריחאן מחמד בן אחמד אלבירוני (בערבית: أبوالريحان محمد بن أحمد بيروني) היה מלומד בעל שם ואיש אשכולות מוסלמי ממוצא פרסי, שפעל במאה ה-11. נולד בשנת 973 בעיר קאת' בירת מחוז ח'ווארזם, ונפטר בשנת 1048 בעיר ע'זני (Ghazni) שבאפגניסטן של ימינו.[1]

אל-בירוני נחשב לאחד המלומדים המוסלמיים החשובים בתקופת ימי הביניים, מחקריו עסקו במגוון תחומים כגון: פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, ומדעי הטבע. בנוסף, הוא נודע כהיסטוריון, כרוניקאי, ובלשן. הוא שלט בפרסית, ערבית, סנסקריט, טורקית, יוונית, עברית, וארמית סורית.

אל-בירוני בילה חלק ניכר מחייו בעיר ע'זני, ובשנת 1017 נדד לתת-היבשת ההודית. הוא הפך לפרשן החשוב ביותר לענייני המדע והתרבות ההודית, והיה למתווך בינה לבין העולם המוסלמי ובעקיפין גם לעולם המערבי. הוא הוכתר בתואר "מייסד לימודי הודו" וכן "האנתרופולוג הראשון". אל-בירוני כתב על מנהגים ואמונות של אומות שונות באופן אובייקטיבי. הוא קיבל את השם אל-אוסתאד ("המורה") על תיאורו יוצא הדופן של הודו בראשית המאה ה-11. כמו כן הוא תרם תרומה משמעותית למדעי כדור הארץ, ונודע כ "אבי הגאודזיה" על תרומתו החשובה לשדה המחקר הזה וכן לחקר הגאוגרפיה.

שֵׁם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-בירוני, שפירושו "מ Birun ", שמכונה בירוני ( Persian אל-בירוני) בפרסית וכפי ( Arabic ) בערבית. שמו המלא בערבית הוא Abū Rayḥān Muḥammad ibn Aḥmad Al-Bīrūnī, ובפרסית Persian Abū Rayḥān Bērōnī ; [2][3] פרסית חדשה : אבו Rayḥān Bīrūnī [4] )

הוא נולד ברובע החיצוני ( Bīrūn ) של קאת, בירת Afrighid השושלת של ח'ווארזם (Chorasmia) במרכז אסיה - עכשיו חלק רפובליקה קרקלפקית בצפון מערב אוזבקיסטן.[5][6][7]

אל-בירוני בילה את עשרים וחמש השנים הראשונות לחייו בח'וורזם, שם למד משפטים אסלאמיים, תאולוגיה, דקדוק, מתמטיקה, אסטרונומיה, רפואה ופילוסופיה והתעסק לא רק בתחום הפיזיקה, אלא גם באלה של רוב התעשייה. מדעים אחרים.[6] השפה הח'ווארזמית האיראנית, שהייתה שפת האם של בירוני, [8] [9] שרדה כמה מאות שנים לאחר האסלאם עד לטורקיפיקציה של האזור - כפי שחייבים לפחות מהתרבות והמידע של ח'וורזם העתיקה - כי קשה לדמיין. שהדמות המפקדת של בירוני, מאגר של כל כך הרבה ידע, הייתה צריכה להופיע בחלל תרבותי. [10] הוא הזדהה עם האפראידים, שהופלו על ידי השושלת היריבה של מאמונידים בשנת 995. הוא עזב את מולדתו לבוכרה, אז תחת השליט הסמאני מנסור השני, בנו של נו. שם הוא התכתב עם אביצ'נה [11] ויש חילופי דעות קיימים בין שני חוקרים אלה.

בשנת 998, הוא פנה לבית המשפט של האמיר זיאריד מטבריסטן, שמס אל-מואלי אבול-חסן גאבוס בן וושמגיר. שם כתב את יצירתו החשובה הראשונה, אל-אתאר אל-בקייה ע'אן אל-קורון אל-ח'ליה (מילולית: "העקבות הנותרות של מאות השנים האחרונות" ותורגם כ"כרונולוגיה של אומות קדומות "או" שרידי העבר ") על הכרונולוגיה ההיסטורית והמדעית, כנראה בסביבות 1000 לספירה, אם כי מאוחר יותר ערך כמה תיקונים בספר. הוא גם ביקר בבית המשפט של השליט הבוונדיט אל-מרזובן. הוא קיבל את מותו המובהק של האפרגידים בידי המאמינים, עשה שלום עם האחרונים ששלטו אז בח'וורזם. בית המשפט שלהם בגורגני (גם בח'וארזם) זכה לתהילה בשל איסוף מדענים מבריקים.

בשנת 1017, מחמוד מגזני לקח את ריי. רוב החוקרים, כולל אל-בירוני, נלקחו לגזני, בירת שושלת גזנאוויד. בירוני התמנה לאסטרולוג בית המשפט [12] וליווה את מחמוד בפלישותיו להודו, והתגורר שם כמה שנים. הוא היה בן ארבעים וארבע כשיצא למסעות עם מחמוד מגזני.[7] בירוני התוודע לכל הדברים הקשורים להודו. במהלך תקופה זו הוא כתב את המחקר שלו על הודו, וסיים אותו בסביבות שנת 1030. [13] יחד עם כתיבתו, הקפיד אל-בירוני להרחיב את לימודיו גם במדע במהלך המסעות. הוא ביקש למצוא שיטה למדידת גובה השמש, ויצר למטרה זו רבע מאולתר.[7] אל-בירוני הצליח להתקדם רבות במחקר שלו על הנסיעות התכופות שנסע ברחבי ארצות הודו. [14]

השייך לאסכולה האשרית הסונית אל-בירוני, בכל זאת קשור גם לתאולוגים מטורידי. עם זאת, הוא היה מאוד ביקורתי כלפי המוטאזילה, וביקר במיוחד את אל- ג'חיז וצורקן. [15] הוא גם דחה את אביצ'נה על דעותיו בנוגע לנצחיות היקום.[16][17]

מתמטיקה, אסטרונומיה והמצאת דקות ושניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשעים וחמישה מתוך 146 ספרים שידוע שנכתבו על ידי בירוני מוקדשים לאסטרונומיה, מתמטיקה ונושאים קשורים כמו גאוגרפיה מתמטית. [18] הוא חי בתקופת הזהב האסלאמית, כאשר הח'ליפים העבאסים קידמו מחקר אסטרונומי,[7] מכיוון שלמחקר כזה לא היה רק ממד מדעי אלא גם דתי: באסלאם פולחן ותפילה דורשים הכרה של הכיוונים המדויקים של הקודש. מיקומים, אותם ניתן לקבוע במדויק רק באמצעות שימוש בנתונים אסטרונומיים.[7]

בביצוע מחקריו השתמש אל-בירוני במגוון טכניקות שונות שתלויים בתחום הלימוד המסוים. עבודתו העיקרית בנושא אסטרולוגיה [19] היא בעיקר טקסט אסטרונומי ומתמטי; הוא קובע: "התחלתי בגיאומטריה והמשכתי לאריתמטיקה ולמדע המספרים, אחר כך למבנה היקום ולבסוף לאסטרולוגיה שיפוטית. [, לאף אחד הראוי לסגנון ולתואר האסטרולוג [ שאינו בקיא היטב במדעים אלה. " [20] בפרקים קודמים אלה הוא מניח את היסודות לפרק האחרון, על פרוגנוזה אסטרולוגית, שהוא מבקר. הוא היה הראשון שעשה את ההבחנה הסמנטית בין אסטרונומיה לאסטרולוגיה,[21] ובעבודה מאוחרת יותר, כתב הפרכה של האסטרולוגיה, בניגוד למדע הלגיטימי של האסטרונומיה, שבגינו הוא מביע תמיכה מכל הלב. יש הטוענים כי נימוקיו להפריך אסטרולוגיה מתייחסים לשיטות בהן משתמשים אסטרולוגים המבוססים על פסאודו מדע ולא על אמפיריציזם וגם על התנגשות בין דעותיהם של האסטרולוגים ובין אלה של התאולוגים האורתודוקסים של האסלאם הסוני. [22][23]

הוא כתב פרשנות נרחבת על האסטרונומיה ההודית בתרגום Taḥqīq mā li-l-Hind ברובו של יצירתו של Aryabhatta, שבו הוא טוען כי פתר את עניין סיבוב כדור הארץ ביצירה על אסטרונומיה שאינה קיימת עוד, מפתו-עילם. - אלחאיה (מפתח לאסטרונומיה) :

סיבוב כדור הארץ אינו פוגע בשום אופן בערך האסטרונומיה, שכן ניתן להסביר את כל הופעותיו של אופי אסטרונומי על פי התיאוריה הזו כמו האחרות. עם זאת, ישנן סיבות אחרות שאינן מאפשרות זאת. שאלה זו קשה ביותר לפתור. הבולט מבין האסטרונומים המודרניים והקדומים כאחד למד לעומק את שאלת תנועת כדור הארץ, וניסה להפריך אותה. גם אנחנו חיברנו ספר בנושא שנקרא Miftah-ilm-alhai'a (מפתח לאסטרונומיה), ובו אנו חושבים שהתעלה על קודמינו, אם לא במילים, בכל אירועי העניין. [24]

בתיאורו של האסטרולב של זיג'י הוא רומז לוויכוחים עכשוויים על תנועת כדור הארץ. הוא ניהל התכתבות ממושכת ולפעמים סוערת עם אבן סינה, שבה בירוני תוקף שוב ושוב את הפיזיקה השמימית של אריסטו : הוא טוען בניסוי פשוט כי מצב הוואקום חייב להתקיים; [25] הוא "נדהם" מחולשת הטענה של אריסטו נגד מסלולים אליפטיים על בסיס שהם ייצרו ואקום; [26] הוא תוקף את חוסר המשתנות של התחומים השמימיים. [27]

בעבודתו האסטרונומית הגדולה, קנון המסוד, בירוני ציין כי בניגוד לתלמי , האפוג'י של השמש (הנקודה הגבוהה ביותר בשמים) היה נייד, לא קבוע. [28][29] הוא כתב מסה על האסטרולב, ותיאר כיצד להשתמש בה כדי לספר את הזמן וכרבע לסקר. דיאגרמה מסוימת של מכשיר בעל שמונה הילוכים יכולה להיחשב לאב קדמון של אסטרבולות ושעונים מוסלמים מאוחרים יותר.[7] לאחרונה, נתוני ליקוי החמה של בירוני שימשו את Dunthorne בשנת 1749 כדי לסייע בקביעת האצת הירח, [30] ונתוניו על זמני שוויון וליקויים שימשו כחלק ממחקר על סיבוב העבר של כדור הארץ. [31]

אל-בירוני היה האדם שחלק לראשונה את שעות המין באופן מינימלי לדקות, שניות, שליש ורביעות ב-1000 תוך שהוא דן בחודשים היהודיים.[32]

הפרכה של היקום הנצחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לחסידי בית הספר האשרי המאוחרים, כגון אל-ע'זאלי, אל-בירוני מפורסם בהגנה נחרצת [33] על עמדת הסונים הרוב שהייתה לראשיתו של היקום, כתומכת נלהבת ביצירה אקס ניהילו, ובמיוחד מפריכה את הפילוסוף אביצ'נה בהתכתבויות מרובות מכתבים.[16][17][34]

אל-בירוני ציין את הדברים הבאים,[35][17]

הוא ציין עוד כי אריסטו, שבטיעוניו משתמשת אביסנה, סותר את עצמו כאשר קבע כי ליקום ולחומר יש התחלה תוך שהוא מחזיק ברעיון שהחומר הוא קדם נצחי. במכתביו לאביצ'נה הוא ציין את טענתו של אריסטו, כי יש שינוי ביוצר. הוא טען עוד כי הצהרה שיש שינוי ביוצר פירושה שיש שינוי באפקט (כלומר ליקום יש שינוי) וכי היקום שנוצר לאחר שלא היה הוא שינוי כזה (ולכן הטענה שאין שינוי - אין התחלה - פירושו שאריסטו מאמין שהיוצר נשלל).[16][17]

אל-בירוני גאה בכך שהוא עקב אחר העדויות הטקסטואליות של הדת מבלי שהושפע מפילוסופים יוונים כמו אריסטו.[16][17]

פיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-בירוני תרם להכנסת השיטה המדעית למכניקה של ימי הביניים. [36] [37] הוא פיתח שיטות ניסיוניות לקביעת צפיפות, תוך שימוש בסוג מסוים של איזון הידרוסטטי.[7]

גאוגרפיה וגיאודזיה

Bīrūnī הגה שיטה חדשה לקביעת רדיוס כדור הארץ באמצעות התבוננות בגובה ההר. הוא ביצע זאת בננדנה שבפינד דדן חאן (פקיסטן של היום). [38] הוא השתמש בטריגונומטריה לחישוב רדיוס כדור הארץ באמצעות מדידות של גובה גבעה ומדידת הטבילה באופק מראש הגבעה ההיא. הרדיוס המחושב שלו לכדור הארץ של 3928.77 מייל היה גבוה ב-2% מהרדיוס הממוצע בפועל של 3847.80 מייל.[7] ההערכה שלו ניתנה כ-12,803,337 אמה, כך שדיוק ההערכה שלו לעומת הערך המודרני תלוי באיזה המרה משתמשים לאמילות. האורך המדויק של אמה אינו ברור; עם אמה של 18 אינץ 'ההערכה שלו תהיה 3,600 מייל, ואילו עם אמה של 22 אינץ' ההערכה שלו תהיה 4,200 מייל. [39] בעיה אחת משמעותית בגישה זו היא שאל-בירוני לא היה מודע לשבירה אטמוספירית ולא התייחס לכך. הוא השתמש בזווית טבילה של 34 דקות קשת בחישובים שלו, אך שבירה יכולה בדרך כלל לשנות את זווית הטבילה הנמדדת בכ - 1/6, מה שהופך את החישוב שלו למדויק רק בכ - 20% מהערך האמיתי.[40]

בקודקס מסודיקוס שלו (1037), תיאר אל-בירוני את קיומה של שטח אדמה לאורך האוקיינוס העצום בין אסיה לאירופה, או מה שמכונה כיום אמריקה. הוא טען לקיומו על סמך הערכותיו המדויקות של היקף כדור הארץ וגודלו של אפרו-אירוסיה, אשר מצא כי הוא משתרע על פני שתי חמישיות בלבד מהיקף כדור הארץ, והנמק כי התהליכים הגאולוגיים שהולידו את אירואסיה בוודאי היו הוליד אדמות באוקיינוס העצום שבין אסיה לאירופה. הוא גם תיאר שלפחות חלק מהשטח הידועה ימצא בתוך קווי הרוחב הידועים שבני אדם יכולים לאכלס, ולכן הם יהיו מיושבים. [41]

פרמקולוגיה ומינרלוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירוני כתב תרופות, את "כתאב אל-saydala fi al-tibb" (ספר על לרוקחים לרפואה). הוא מפרט מילים נרדפות לשמות תרופות בסוריה, פרסית, יוונית, באלוצ'י, אפגנית, כורדית, וכמה שפות הודיות. [42][43]

הוא השתמש במאזן הידרוסטטי כדי לקבוע את צפיפותם וטוהרם של מתכות ואבנים יקרות. הוא סיווג אבני חן לפי מה שהוא נחשב למאפיינים הפיזיקליים העיקריים שלהן, כגון כוח המשיכה והקשיות הספציפית, במקום הפרקטיקה המקובלת בזמן סיווגם לפי צבע. [44]

היסטוריה וכרונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור העיקרי של בירוני על ההיסטוריה הפוליטית, קיטאב אל-מוסאמארה פ'א'באר ז'ארזם (ספר השיחה הלילית על ענייני הז'ארם) מוכר כיום רק מציטוטים ב"טאריק-מסו'די "של באחאקי. בנוסף לכך דיונים שונים על אירועים היסטוריים ומתודולוגיים נמצאים בקשר עם רשימות המלכים באל-ת'תאר אל-באקיה ובקנאון ובמקומות אחרים בכת'אר, בהודו, ופזורים ברחבי יצירותיו האחרות. [45] "כרונולוגיה של אומות עתיקות" של אל-בירוני ניסה לקבוע במדויק את אורך התקופות ההיסטוריות השונות.[7]

היסטוריה של דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Bīrūnī נחשב לאחת הרשויות המוסלמיות החשובות ביותר בהיסטוריה של הדת. [46] - חלוץ בתחום הדת ההשוואתית במחקר שלו, בין אמונות אחרות, זורואסטריות, יהדות, הינדואיזם, נצרות, בודהיזם ואסלאם. הוא הניח את עליונותו של האסלאם: "נתנו כאן דין וחשבון על דברים אלה על מנת שהקורא ילמד על ידי ההתייחסות ההשוואתית לנושא עד כמה מוסדות האסלאם עדיפים, וכמה ברור יותר שהניגוד הזה מביא את כל המנהגים ושימושים, השונים מאלו של האסלאם, בעוולתם המהותית ". אולם הוא שמח מדי פעם להביע הערצה לתרבויות אחרות, וציטט ישירות מהטקסטים הקדושים של דתות אחרות כשהגיע למסקנותיו. [47] הוא השתדל להבין אותם בתנאים שלהם במקום לנסות להוכיח שהם טועים. התפיסה הבסיסית שלו הייתה שכל התרבויות הן לפחות קרובי משפחה רחוקים מכל התרבויות האחרות מכיוון שכולן מבנים אנושיים. "במקום זאת, מה שנראה כי אל-בירוני טוען הוא שיש מרכיב אנושי משותף בכל תרבות שהופך את כל התרבויות לקרובים רחוקים, זרים ככל שהם נראים זה לזה." [48]

אל-בירוני מחלק את ההינדים למעמד משכיל וללא השכלה. הוא מתאר את המשכילים כמונותאיסטיים, מתוך אמונה שאלוהים הוא אחד, נצחי, וכל יכול, ומתנער מכל צורות עבודת האלילים. הוא מכיר בכך שהינדים חסרי השכלה סגדו לריבוי אלילים אך מציין כי אפילו כמה מוסלמים (כגון הג'ברייה ) אימצו מושגים אנתרופומורפיים של אלוהים. [49]

אַנתרוֹפּוֹלוֹגִיָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-בירוני כתב על העמים, המנהגים והדתות של תת-היבשת ההודית. לדברי אכבר ס אחמד, בדומה לאנתרופולוגים מודרניים, הוא עסק בהתבוננות נרחבת של משתתפים עם קבוצה מסוימת של אנשים, למד את שפתם ולמד את הטקסטים העיקריים שלהם, והציג את ממצאיו באובייקטיביות ובנייטרליות באמצעות השוואות בין תרבותיות. אח'בר ס 'אחמד הגיע למסקנה כי אל-בירוני יכול [50] אחרים טענו כי הוא בקושי יכול להיחשב לאנתרופולוג במובן המקובל. [51]

אינדולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהילתו של אל-בירוני כאינדולוג נשענת בעיקר על שני טקסטים. [52] אל-בירוני כתב יצירה אנציקלופדית על הודו בשם Taḥqīq mā li-l-Hind min maqūlah makbūlah fī al-ʿaql aw mardhūlah (בתרגום שונה ל"אימות כל מה שהאינדיאנים מספרים, הסביר והבלתי סביר " [53] או "הספר המאשר את מה שקשור להודו, בין אם רציונלית או נתעבת" [52] ) בו חקר כמעט כל היבט של החיים ההודים, כולל דת, היסטוריה, גאוגרפיה, גאולוגיה, מדע ומתמטיקה. במהלך מסעו בהודו, ההיסטוריה הצבאית והפוליטית לא היו המוקד העיקרי של אל-בירוני: הוא החליט דווקא לתעד את ההיבטים האזרחיים והמדעיים של החיים ההינדים, תוך בחינת תרבות, מדע ודת. [54] הוא חוקר את הדת בהקשר תרבותי עשיר.[55] הוא מבטא את מטרתו ברהיטות פשוטה: הוא גם תרגם את סוטרות היוגה של החכם ההודי פטנג'אלי עם הכותרת Tarjamat ketāb Bātanjalī fi'l-ḵalāṣ men al-ertebāk.

דוגמה לניתוחו של אל-בירוני הוא סיכום שלו מדוע הינדים רבים שונאים מוסלמים. בירוני מציין בתחילת ספרו כיצד התקשו המוסלמים ללמוד על הידע והתרבות ההינדית.[55] הוא מסביר שההינדואיזם והאסלאם שונים זה מזה לחלוטין. יתר על כן, ההינדים במאה ה-11 הודו ספגה גלי התקפות הרסניות על רבות מעריה, וצבאות אסלאם לקחו עבדים הינדים רבים לפרס, שלטענתם אל-בירוני תרמה לכך שההינדים הפכו לחשודים בכל הזרים, לא רק במוסלמים. ההינדים ראו במוסלמים אלימים וטמאים, ולא רצו לשתף אותם בכלום. עם הזמן זכה אל-בירוני לקבלת פנים של חוקרים הינדים. אל-בירוני אסף ספרים ולמד עם חוקרים הינדים אלה כדי להשתלט על סנסקריט, לגלות ולתרגם לערבית את המתמטיקה, המדע, הרפואה, האסטרונומיה ותחומי אמנות אחרים כפי שנהוג בהודו מהמאה ה-11. הוא קיבל השראה מהטיעונים שהציעו חוקרים הודים שהאמינו שכדור הארץ חייב להיות בצורת כדור, שלדעתם היא הדרך היחידה להסביר במלואו את ההבדל בשעות האור לפי קווי הרוחב, עונות השנה ומיקומם היחסי של כדור הארץ עם ירח וכוכבים. יחד עם זאת, אל-בירוני מתח ביקורת גם כלפי סופרים הודים, שלדעתו השחיתו מסמכים הודים פגומים באורח תוך יצירת העתקים של מסמכים ישנים יותר. [56] הוא גם ביקר את ההינדים על מה שהוא ראה אותם עושים ולא עושים, למשל מצא אותם חסרי סקרנות לגבי היסטוריה ודת.[55]

אחד ההיבטים הספציפיים של החיים ההינדים שחקר אל-בירוני היה לוח השנה ההינדי. המלגה שלו בנושא הפגינה נחישות והתמקדות רבה, שלא לדבר על מצוינות בגישתו למחקר המעמיק שביצע. הוא פיתח שיטה להמיר את התאריכים בלוח השנה ההינדי לתאריכי שלושת היומנים השונים שהיו נפוצים במדינות האסלאם בתקופתו, היווני, הערבי/מוסלמי והפרסי. בירוני השתמש גם באסטרונומיה בקביעת התיאוריות שלו, שהיו משוואות מתמטיות מורכבות וחישוב מדעי המאפשרים להמיר תאריכים ושנים בין לוחות השנה השונים. [57]

הספר אינו מגביל את עצמו לתיעודי קרב מייגעים מכיוון שאל-בירוני מצא שהתרבות החברתית חשובה יותר. העבודה כוללת מחקר על מגוון עצום של נושאים של התרבות ההודית, כולל תיאורים של מסורותיהם ומנהגיהם. למרות שניסה להתרחק מההיסטוריה הפוליטית והצבאית, בירוני אכן רשם תאריכים חשובים וציין אתרים בפועל שבהם התרחשו קרבות משמעותיים. בנוסף, הוא סיפר סיפורים על שליטים הודים וסיפר על האופן שבו הם שלטו על בני עמם בפעולותיהם המועילות ופעלו למען האינטרס של האומה. אבל, הפרטים שלו קצרים ובעיקר רק רשימה של שליטים מבלי להתייחס לשמם האמיתי. הוא לא המשיך במעשים שכל אחד מהם ביצע בתקופת שלטונו, מה שעומד בקנה אחד עם שליחותו של אל-בירוני לנסות להתרחק מההיסטוריה הפוליטית. אל-בירוני תיאר ביצירתו גם את הגאוגרפיה של הודו. הוא תיעד גופי מים שונים ותופעות טבע אחרות. תיאורים אלה מועילים להיסטוריונים המודרניים של ימינו מכיוון שהם מסוגלים להשתמש במלגת בירוני לאיתור יעדים מסוימים בהודו של ימינו. היסטוריונים מסוגלים לבצע כמה התאמות תוך שהם גם מסיקים שאזורים מסוימים נעלמו והוחלפו בערים שונות. ניתן היה לאתר מבצרים וציוני דרך שונים, ולגיטימציה לתרומותיו של אל-בירוני בעזרת התועלת שלהם אפילו להיסטוריה ולארכאולוגיה המודרנית.[55]

התיאור הבלתי נלהב של ההינדואיזם שנתן אל-בירוני היה יוצא דופן בתקופתו. הוא הצהיר כי הוא היה אובייקטיבי לחלוטין בכתביו, ונותר ללא משוא פנים כפי שצריך להיסטוריון ראוי. בירוני תיעד הכל על הודו בדיוק כפי שזה קרה. עם זאת, הוא ציין כיצד ייתכן שחשבונות המידע שנמסרו על ידי ילידי הארץ אינם מהימנים מבחינת הדיוק המלא, אולם הוא ניסה להיות כנה ככל האפשר בכתיבתו.[55] ד"ר אדוארד סי. סאצ'ו משווה אותו ל"אי קסם של מחקר שקט וחסר פניות בעיצומו של עולם של חרבות מתנגשות, עיירות בוערות ומקדשים שדודים ". [58] כתיבתו של בירוני הייתה פואטית מאוד, מה שעשוי להקטין חלק מהערך ההיסטורי של היצירה לעידן המודרני. היעדר תיאור הקרב והפוליטיקה גורם לאותם חלקים של התמונה ללכת לאיבוד לחלוטין. עם זאת, רבים השתמשו ביצירתו של אל-בירוני כדי לבדוק עובדות היסטוריות ביצירות אחרות שאולי היו מעורפלות או שתוקפם נחקר.[55]

עובד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב יצירותיו של אל-בירוני נכתבו בערבית אם כי לכאורה כתב את ה'כתאב אל-תפים ' בפרסית ובערבית כאחד, והראה את שליטתו בשתי השפות.[59] בקטלוג של Bīrūnī של ההפקה הספרותית שלו עד שנת הירח ה-65/הששית ה-63 שלו (סוף 427/1036) מופיעים 103 כותרים המחולקים ל-12 קטגוריות: אסטרונומיה, גאוגרפיה מתמטית, מתמטיקה, היבטים אסטרולוגיים וטרנזיטים, מכשירים אסטרונומיים, כרונולוגיה, שביטים, קטגוריה ללא כותרת, אסטרולוגיה, אנקדוטות, דת וספרים שהוא כבר לא מחזיק. [45]

מבחר עבודות קיימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקר ביקורתי על מה הודו אומרת, בין אם היא מקובלת על تحقيق ما للهند من مقولة معقولة في العقل أو مرذولة ); או אינדיקה ; או קיטאב אל הינד ; קיטאב אל-בירונני פי טקיק מא לי-אל-הינד ; [60] או הודו של אלברוני (תרגום) [61] - תמצית הדת והפילוסופיה של הודו.
  • ספר ההוראה באלמנטים של אמנות האסטרולוגיה ( כיתאב אל-תפים לי-עוואיל סינאת אל-טנג'ים [62] ); בפרסית
  • הסימנים הנותרים של מאות שנים الآثار الباقية عن القرون الخالية ) - מחקר השוואתי של לוחות שנה של תרבויות וציוויליזציות, (כולל מספר פרקים על כתות נוצריות) [63] עם מידע מתמטי, אסטרונומי והיסטורי.
  • לוח השנה Melkite , או Les Fetes des Melchites - טקסט בערבית עם תמצית תרגום מצרפתית מהסימנים הנותרים של המאות האחרונות. [64]
  • חוק Mas'udi قانون مسعودي ) - אנציקלופדיה לאסטרונומיה, גאוגרפיה והנדסה, המוקדשת למסוד, בנו של מחמוד מגזני בעל שם זהה.
  • אסטרולוגיה הבנה التفهيم لصناعة التنجيم ) - ספר בסגנון שאלות ותשובות על מתמטיקה ואסטרונומיה, בערבית ובפרסית.
  • בית מרקחת - על תרופות ותרופות.
  • אבני חן الجماهر في معرفة الجواهر ) - מדריך גאולוגי למינרלים ואבני חן. מוקדש למאודוד בן מסעוד.[דרוש מקור]
  • אסטרולב
  • היסטוריה קצרה
  • ההיסטוריה של מחמוד מגזני ואביו
  • ההיסטוריה של Khawarezm
  • קיטאב אלת'אר אל-באקיה 'אל-קורון אל-ח'אליה. [65][66]
  • Risālah li-al- Bīrūnī (Epître de Berūnī) [67]

עבודה פרסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירוני כתב את רוב יצירותיו בערבית, כשפה המדעית של גילו, אולם הגרסה הפרסית שלו לאל-תפים[59] היא אחת החשובות ביצירות המדע המוקדמות בשפה הפרסית, והיא מקור עשיר לפרוזה ולקסיקוגרפיה פרסית.[59] הספר מכסה את Quadrivium בצורה מפורטת ומיומנת.[59]

מוֹרֶשֶׁת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן יוצא דופן, לאחר מותו של אל-בירוני, במהלך תקופת שלטון גזנאוויד ומאות השנים שלאחר מכן, עבודתו לא נבנתה ואף לא התייחסה אליה. רק מאות שנים לאחר מכן (וגם במערב) קראו שוב את יצירותיו והתייחסו אליהן - בעיקר במקרה של ספרו על הודו, שהפך לרלוונטי לפעילות האימפריה הבריטית בהודו. מהמאה ה-17. [68]

סרט על חייו, אבו רייחאן ברוני, יצא לאקרנים בברית המועצות בשנת 1974. [69]

מכתש הירח אל-בירוני והאסטרואיד 9936 אל-בירוני נקראו לכבודו.

ביוני 2009 תרמה איראן ביתן למשרד האו"ם בווינה - ממוקם ברחבת הזיכרון המרכזית של המרכז הבינלאומי בווינה. [70] שמו של ביתן המלומדים, כולל פסלים של ארבעה חוקרים איראנים בולטים: אביצ'נה, אבו רייהאן בירוני, זכריה ראזי (רזז) ועומר חייאם. [71][72]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-בירוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ al-Biruni (Persian scholar and scientist) - Britannica Online Encyclopedia, Britannica.com, retrieved 2010-02-28 - אנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ Bīrūnī, Muḥammad ibn Aḥmad (1879). [‏אל-בירוני, באתר גוגל ספרים The Chronology of Ancient Nations: An English Version of the Arabic Text of the Athâr-ul-Bâkiya of Albîrûnî, Or "Vestiges of the Past"] (באנגלית). תורגם ע"י Sachau, Eduard. Oriental translation fund of Great Britain & Ireland. In our time the word is pronounced Biruni (or Beerooni), e.g. in Teheran. but the vowel of the first syllable is majhul, which means that in more ancient times it was pronounced Beron (or Bayroon)... That the name was pronounced in this way in Central Asia about the author's time, we learn from indisputable statement regarding our author from the pen of Alsam'ani, a philologist and biographer of high repute. {{cite book}}: Check |url= value (עזרה)
  3. ^ Mackenzie, D.N. (25 בספטמבר 2014). [‏אל-בירוני, באתר גוגל ספרים A Concise Pahlavi Dictionary] (באנגלית). Routledge. ISBN 978-1-136-61396-8. {{cite book}}: (עזרה); Check |url= value (עזרה)
  4. ^ BĪRŪNĪ, ABŪ RAYḤĀN. Encyclopædia Iranica, (15 December 1989).
  5. ^ Boilot, D.J., Al-Biruni (Beruni), Abu'l Rayhan Muhammad b. Ahmad New Ed., vol. 1, pp. 1236–1238, He was born of an Iranian family in 362/973 (according to al-Ghadanfar, on 3 Dhu'l-Hididja/ 4 September – see E. Sachau, Chronology, xivxvi), in the suburb (birun) of Kath, capital of Khwarizm....was one of the greatest scholars of mediaeval Islam, and certainly the most original and profound. He was equally well versed in the mathematical, astronomic, physical and natural sciences and also distinguished himself as a geographer and historian, chronologist and linguist and as an impartial observer of customs and creeds. He is known as al-Ustdadh, 'the Master'.
  6. ^ 1 2 Bosworth 1968
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Sparavigna, Amelia (2013). "The Science of Al-Biruni". International Journal of Sciences. 2 (12): 52–60. arXiv:1312.7288. doi:10.18483/ijSci.364.
  8. ^ Strohmaier 2006, p. 112: Although his native Khwarezmian was also an Iranian language, he rejected the emerging neo-Persian literature of his time (Firdawsi), preferring Arabic instead as the only adequate medium of science.
  9. ^ MacKenzie 2011.
  10. ^ Bosworth, C.E., Ḵh̲ W Ārazm in Bearman, Bianquis & Bosworth 2007
  11. ^ Papan-Matin, Firoozeh (2010). [‏אל-בירוני, עמ' 111, באתר גוגל ספרים Beyond Death: The Mystical Teachings of ʻAyn Al-Quḍāt Al-Hamadhānī] (באנגלית). BRILL. p. 111. ISBN 978-9004174139. {{cite book}}: Check |url= value (עזרה)
  12. ^ Hodgson, Marshall G. S. (1974). [‏אל-בירוני, עמ' 68, באתר גוגל ספרים The Venture of Islam: Conscience and History in a World Civilization] (באנגלית). University of Chicago Press. p. 68. ISBN 978-0-226-34677-9. {{cite book}}: Check |url= value (עזרה)
  13. ^ Waardenburg, Jacques (19 באוגוסט 1999). [‏אל-בירוני, עמ' 27, באתר גוגל ספרים Muslim Perceptions of Other Religions: A Historical Survey] (באנגלית). Oxford University Press. p. 27. ISBN 978-0-19-535576-5. {{cite book}}: (עזרה); Check |url= value (עזרה)
  14. ^ Khan, M.S. (1976). "Al-Biruni and the Political History of India". Oriens. 25/26. doi:10.1163/18778372-02502601007. אורכב מ-המקור ב-8 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Watt, W. Montgomery, and Said Hakim M. "Al-Bīrūnī and the study of non-Islamic religions."
  16. ^ 1 2 3 4 Berjak R. The Medieval Arabic Era: Ibn Sina-Al-Biruni Correspondence.
  17. ^ 1 2 3 4 5 Ahmed, Sulaiman.
  18. ^ Saliba 1989.
  19. ^ Al-Biruni, R. (1 במרץ 2004). [‏אל-בירוני, באתר גוגל ספרים The Book of Instruction in the Elements of the Art of Astrology] (באנגלית). Kessinger Publishing. ISBN 978-0-7661-9307-9. {{cite book}}: (עזרה); Check |url= value (עזרה)
  20. ^ Christopher Warnock. "Renaissance Astrology".
  21. ^ S. Pines (September 1964).
  22. ^ George Saliba (1980), "Al-Biruni", in Joseph Strayer, Dictionary of the Middle Ages, Vol. 2, pp. 60 & 67–69.
  23. ^ Noonan, George C. (ביולי 2005). [‏אל-בירוני, עמ' 32, באתר גוגל ספרים Classical Scientific Astrology] (באנגלית). American Federation of Astr. ISBN 978-0-86690-049-2. {{cite book}}: (עזרה); Check |url= value (עזרה)
  24. ^ Al-Biruni, trans. by Edward C. Sachau (1888), Alberuni's India: an account of the religion, philosophy, and literature, p.277
  25. ^ Berjak 2005, part 5.
  26. ^ Berjak 2005, part 3.
  27. ^ Berjak 2005, part 8.
  28. ^ Rosenfeld, B. "Book review of Life and Works of al-Buruni by P. Bulgakov". Journal for the History of Astronomy. 5: 135. Bibcode:1974JHA.....5..135R. doi:10.1177/002182867400500207. נבדק ב-6 ביולי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  29. ^ Covington, Richard. "Rediscovering Arabic Science". Aramco World. נבדק ב-5 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Houtsma M. Th. in Encyclopaedia of Islam (Bearman, P.; Bianquis, Th.; Bosworth, C.E.; van Donzel, E.; Heinrichs, W.P., eds.), (2007).
  31. ^ Stephenson, F. Richard (24 במרץ 2008). [‏אל-בירוני, באתר גוגל ספרים Historical Eclipses and Earth's Rotation] (באנגלית). Cambridge University Press. pp. 45, 457, 491–493. ISBN 978-0-521-05633-5. {{cite book}}: (עזרה); Check |url= value (עזרה)
  32. ^ Al-Biruni (1879) [1000]. The Chronology of Ancient Nations. תורגם ע"י Sachau, C. Edward. pp. 147–149.
  33. ^ Hasr, S. H. "An introduction to Islamic cosmological doctrines.
  34. ^ Douglas, A. Vibert.
  35. ^ Sachau, C. Eduard, ed.
  36. ^ Alikuzai 2013: Al-Biruni contributed to the introduction of the experimental scientifique method to mechanics.
  37. ^ Rushdī, Rāshid, ed. (1996). [‏אל-בירוני, עמ' 642, באתר גוגל ספרים "Statics"]. Encyclopedia of the History of Arabic Science (באנגלית). Psychology Press. p. 642. ISBN 978-0-415-12411-9. Using a whole body of mathematical methods (not only those inherited from the antique theory of ratios and infinitesimal techniques, but also the methods of the contemporary algebra and fine calculation techniques), Muslim scientists raised statics to a new, higher level. The classical results of Archimedes in the theory of the centre of gravity were generalized and applied to three-dimensional bodies, the theory of ponderable lever was founded and the 'science of gravity' was created and later further developed in medieval Europe. The phenomena of statics were studied by using the dynamic approach so that two trends – statics and dynamics – turned out to be inter-related within a single science, mechanics. The combination of the dynamic approach with Archimedean hydrostatics gave birth to a direction in science which may be called medieval hydrodynamics. [...] Numerous fine experimental methods were developed for determining the specific weight, which were based, in particular, on the theory of balances and weighing. The classical works of al-Biruni and al-Khazini can by right be considered as the beginning of the application of experimental methods in medieval science. {{cite encyclopedia}}: Check |url= value (עזרה)
  38. ^ Pingree 1989.
  39. ^ Douglas (1973, p.211)
  40. ^ Huth, John Edward (2013). [‏אל-בירוני, עמ' 216, באתר גוגל ספרים The Lost Art of Finding Our Way] (באנגלית). Harvard University Press. pp. 216–217. ISBN 978-0-674-07282-4. {{cite book}}: Check |url= value (עזרה)
  41. ^ Starr, S. Frederick (12 בדצמבר 2013). "So, Who Did Discover America? | History Today". www.historytoday.com. נבדק ב-6 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Kujundzić, E.; Masić, I. (1999). "[Al-Biruni—a universal scientist]". Med. Arh. (בקרואטית). 53 (2): 117–120. PMID 10386051.
  43. ^ Levey, Martin (1973). [‏אל-בירוני, עמ' 179, באתר גוגל ספרים Early Arabic Pharmacology: An Introduction Based on Ancient and Medieval Sources]. Brill Archive. p. 179. ISBN 90-04-03796-9. {{cite book}}: Check |url= value (עזרה)
  44. ^ Anawati 1989.
  45. ^ 1 2 Pingree 2010.
  46. ^ de Blois 2010.
  47. ^ Kamaruzzaman 2003.
  48. ^ Ataman 2008, p. 60.
  49. ^ Ataman 2005.
  50. ^ Ahmed, Akbar S. (1984). "Al-Beruni: The First Anthropologist". RAIN (60): 9–10. doi:10.2307/3033407. JSTOR 3033407.
  51. ^ Tapper, Richard (1995). ""Islamic Anthropology" and the "Anthropology of Islam"". Anthropological Quarterly. 68 (3): 185–193. doi:10.2307/3318074. JSTOR 3318074.
  52. ^ 1 2 Lawrence 1989.
  53. ^ "Al-Bīrūnī". Encyclopaedia Britannica. נבדק ב-12 באוגוסט 2017. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  54. ^ Khan, M.S. (1976). "Al-biruni and the Political History of India". Oriens. 25/26. doi:10.1163/18778372-02502601007.
  55. ^ 1 2 3 4 5 6 Khan, M.S. (1976). "Al-Biruni and the Political History of India". Oriens. 25/26. doi:10.1163/18778372-02502601007.
  56. ^ Bīrūnī, Muḥammad ibn Aḥmad (1910). "On the Hindus in General, as an Introduction to Our Account of Them". Alberuni's India: An Account of the Religion, Philosophy, Literature, Geography, Chronology, Astronomy, Customs, Laws and Astrology of India about A.D. 1030. Vol. 1. London: Kegan Paul, Trench, Trübner. p. 17see also Vol 2 of Al-Biruni's India.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  57. ^ Kennedy, E.S.; Engle, Susan; Wamstad, Jeanne (1965). [‏אל-בירוני, באתר גוגל ספרים "The Hindu Calendar as Described in Al-Biruni's Masudic Canon"]. Journal of Near Eastern Studies. 24. doi:10.1086/371821. {{cite journal}}: Check |url= value (עזרה)
  58. ^ Sachau, Edward (1910). Al-Beruin's India: An Account of the Religion, Philosophy, Literature, Geography, Chronology, Astronomy, Customs, Laws, and Astrology of India about 1030AD. An English Language Edition with Notes and Indices by Dr. Edward C. Sachau in two volumes. (London: Kegan Paul, Trench, Trubner & Co. Ltd, 190). Atlantic Publishers & Distri. p. 26. נבדק ב-28 באוגוסט 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  59. ^ 1 2 3 4 S.H. Nasr, "An introduction to Islamic cosmological doctrines: conceptions of nature and methods used for its study by the Ikhwān al-Ṣafāʾ, al-Bīrūnī, and Ibn Sīnā", 2nd edition, Revised.
  60. ^ Kitab al-Bīrūnī fī Taḥqīq mā li-al-Hind, Hyderabad: Osmania Oriental Publication Bureau, 1958
  61. ^ Kegan, Paul, ed. (1910), Alberuni's India, vol. 2, London: Trench, Truebner
  62. ^ "Kitāb al-tafhīm li-awā'īl ṣinā'at al-tanjīm كتاب التفهيم لأوائل صناعة التنجيم Bīrūnī, Muḥammad ibn Aḥmad بيروني، محمد بن أحمد". Qatar Digital Library (באנגלית בריטית). 16 במאי 2014. נבדק ב-20 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Patrologia Orientalis tom.10 p.291
  64. ^ Patrologia orientalis. Robarts – University of Toronto. Paris Firmin-Didot. 1907 [1903]. pp. 291–312.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  65. ^ Sachau, C.E., ed. (1878), Chronologie orientalischer Volker, Leipzig: Brochhaus
  66. ^ The Chronology of Ancient Nations, London: W. H. Allen, 1879
  67. ^ Kraus, Paul, ed. (1936), Epître de Berūnī (בצרפתית), Paris: Maisonneuve
  68. ^ "BBc Radio: In our Time – Al-Biruni".
  69. ^ Abbasov, Shukhrat (14 באפריל 1975), Abu Raykhan Beruni, Pulat Saidkasymov, Bakhtiyer Shukurov, Razak Khamrayev, נבדק ב-4 ביולי 2018 {{citation}}: (עזרה)
  70. ^ UNIS. "Monument to Be Inaugurated at the Vienna International Centre, 'Scholars Pavilion' donated to International Organizations in Vienna by Iran". נבדק ב-11 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Permanent mission of the Islamic Republic of Iran to the United Nations office – Vienna". en.viennaun.mfa.ir. אורכב מ-המקור ב-14 בספטמבר 2019. נבדק ב-6 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ Hosseini, Mir Masood. "Negareh: Persian Scholars Pavilion at United Nations Vienna, Austria". נבדק ב-11 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אל-בירוני&oldid=34432700"