אל-בירוני
אבו אלריחאן מחמד בן אחמד אלבירוני (בערבית: أبوالريحان محمد بن أحمد بيروني) היה מלומד בעל שם ואיש אשכולות מוסלמי ממוצא פרסי, שפעל במאה ה-11. נולד בשנת 973 בעיר קאת' בירת מחוז ח'ווארזם, ונפטר בשנת 1048 בעיר ע'זני (Ghazni) שבאפגניסטן של ימינו.[1]
אל-בירוני נחשב לאחד המלומדים המוסלמיים החשובים בתקופת ימי הביניים, מחקריו עסקו במגוון תחומים כגון: פיזיקה, מתמטיקה, אסטרונומיה, ומדעי הטבע. בנוסף, הוא נודע כהיסטוריון, כרוניקאי, ובלשן. הוא שלט בפרסית, ערבית, סנסקריט, טורקית, יוונית, עברית, וארמית סורית. הוא בילה חלק ניכר מחייו בעיר ע'זני, ובשנת 1017 נדד לתת היבשת ההודית. הוא הפך לפרשן החשוב ביותר לענייני המדע והתרבות ההודית, והיה למתווך בינה לבין העולם המוסלמי ובעקיפין גם לעולם המערבי. הוא הוכתר בתואר "מייסד לימודי הודו" וכן "האנתרופולוג הראשון". אל-בירוני כתב על מנהגים ואמונות של אומות שונות באופן אובייקטיבי. הוא קיבל את השם אל-אוסתאד' ("המורה") על תיאורו יוצא הדופן של הודו בראשית המאה ה-11. כמו כן הוא תרם תרומה משמעותית למדעי כדור הארץ, ונודע כ "אבי הגאודזיה" על תרומתו החשובה לשדה המחקר הזה וכן לחקר הגאוגרפיה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ al-Biruni (Persian scholar and scientist) - Britannica Online Encyclopedia, Britannica.com, retrieved 2010-02-28 - אנציקלופדיה בריטניקה
